מוזיקה לנהגים
"דרייב", שראיתי אתמול בפסטיבל חיפה, התגלה כאחד הסרטים הקולים (במובן הכי קריר וצונן של המילה) שנראו באחרונה. כל מי שמעריץ את "גנב" של מייקל מאן ישתולל על הסרט הזה, שביים ניקולס וינדינג רפן (שסרטיו הקודמים, "ברונסון" ו"ואלהאלה עולה" הוקרנו בפסטיבלי חיפה הקודמים). ובכלל, זה נראה כמו מיקסטייפ מטורף בין סרטי המכוניות של שנות השבעים וסרטי הסמים של שנות השמונים. הלוק כולו אייטיזי לגמרי. עד רמת הפונטים של הכותרות. זה סרט שכולו סגנון ואווירה. יש לו תחכום עלילתי של מנורת לאבה, אבל כמוה הוא מהפנט לצפיה. אבל הכי חשוב: אם יש לאחת מחברות התקליטים בארץ את הזכויות לפסקול הסרט הייתי עומד עם דוכן מכירה של הפסקול ביציאה מכל אולם שבו הסרט יוקרן (הסרט יעלה בארץ בתחילת נובמבר). אני מתקשה לדמיין גבר שיוצא מהסרט ולא רוצה מיד שיהיה לו את הדיסק הזה באוטו כדי לנהוג באווירת ריאן גוסלינג. הנה השיר "גיבור אמיתי" של קולג' (יחד עם אלקטריק יות'), השיר הכי בולט בפסקול, ועם צליל הסינתיסייזר שאני הכי אוהב בעולם:
והנה, מפתיחת הסרט, הרכב בשם קאווינסקי עם שיר דאפט-פאנקי בשם "Nightcall":
כשאתה לועג לתחכום של "דרייב" אתה בטח מתלוצץ, נכון?
יכול להיות שלא הבחנת שיש בו טוויסט בסדר הגודל של 'ארץ קשוחה' או 'הערפל' של דרבונט? הכוונה לא לטוויסט עלילתי אלא לטוויסט בציפיות של הקהל. הסרט הזה מתחיל כדבר אחד והופך למשהו אחר לגמרי ובדיוק בגלל זה כולם הולכים לשנוא אותו
מצפייה ראשונית הסרט נראה לי דיי טיפשי
. הרבה הערצת גוזלין. לא נותן בכבוד לגברים [ לפחות לא לאינטיליגנציה שלהם]
"דרייב" זה אכן סרט מצויין והפסקול שלו אכן ממכר. ריאן גוסלינג נותן שם הופעה מצויינת. יש עכשיו 3(!) סרטים של גוסלינג בקולנוע.
חמשת השירים הראשונים של הפסקול באמת תואמים כל מילה שכתבת. כולל המכירה מחוץ לבתי הקולנוע. הבעיה זה עם שאר 14 החלקים שהלחין קליף מרטינז (במפתיע לשעבר רד הוט צ'ילי פפר).
אנג׳לו בדלמנטי.
לא קליפ מרטינז.
השם של אנג'לו בדלמנטי מופיע כמלחין הפסקול בסקרינרים פיראטיים של הסרט. כנראה שינו את המוסיקה לפסקול של קליף מרטינז בגרסה הסופית
אני שונא את כל הפסקול של קליף מרטינז חוץ מקטע אחד- טקטוק השעון. הוא אדיר…