09 יוני 2012 | 21:00 ~ 0 תגובות | תגובות פייסבוק

"יומיים בניו יורק", ביקורת

171 מילה על סרט מעצבן:

 

פורסם ב”פנאי פלוס”, 6.7.2012

 

בראשית היה “לפני הזריחה” של ריצ’רד לינקלייטר, עם ז’ולי דלפי ואיתן הוק: שני אנשים נפגשים, מבלים לילה, מדברים, מתאהבים, נפרדים. תשע שנים אחר כך נוצר “לפני השקיעה”, מעין סרט המשך. בהשראתם יצרה דלפי – שהיתה שותפה לתהליך הכתיבה של שני הסרטים האלה באימפרוביזציה של לינקלייטר בסרטיו – את “שני ימים בפריז”, בו היא שיחקה לצד אדם גולדברג. סרט חביב ומתוק, שניסה בכוח להיות “לפני הזריחה/שקיעה”. ועכשיו חוזרת דלפי לסרט המשך. כבר לא פריז, עכשיו ניו יורק. כבר לא גולדברג, אלא כריס רוק הוא בן הזוג הנוכחי. והפיאסקו פשוט בלתי נסבל. מסרטים קטנים וקומפקטיים על מערכות יחסים דחוסות בזמן יצרה דלפי מעין “החתונה היוונית שלי” נוסח צרפת, ועם פזילה מתמשכת לחקיינות וודי אלן. אבל הסרט שלה כה צווחני ויללני, וכל הבדיחות שלו כה גסות וסרות טעם שלא נותר בו מאום מהחיבה שהיתה לנו לה ולדמויותיה. רק חיקויים של חיקויים, המבוצעים ברישול.

נושאים: ביקורת

השאירו תגובה