14 יוני 2012 | 17:28 ~ 13 תגובות | תגובות פייסבוק

"פרומתיאוס", ביקורת

עודכן.

 

במרכז “פרומתיאוס” עומד דיוויד, בגילומו המבריק של מייקל פסבנדר. דיוויד הוא רובוט עם מוח משלו. כשכל הצוות ישן, הוא ער. ער ולומד. למשל, לומד מ’לורנס איש ערב’ על הלכות הקולוניאליאזם. “פרומתיאוס” הוא סרט כה קר, קליני, מדויק וחסר נשמה שנדמה שדיוויד עצמו ביים אותו.

 

יאמר לזכותו של רידלי סקוט: הוא הצליח להקים לחיים את מותג “הנוסע השמיני”, ואגב כך יצר את סרטו הטוב ביותר מזה עשורים. נגיד שמאז “גלדיאטור”. כשראיינתי לפני כמה שנים את סיגורני וויבר, אפרופו איזה סרט זניח שהיא עשתה, שאלתי שאלה שבוודאי נשאלת בלי סוף על ידי בני דורי: האם לדעתה יש סיכוי שייעשה סרט נוסף? והיא ענתה, בתבונה, שנראה לה שסרטי ‘הנוסע השמיני נגד הטורף’ די חיסלו את הסדרה והמותג. והנה, זה מתחיל מחדש. ומדהים למדי שהבמאי שהסרט הראשון עשה לו את הקריירה, הוא זה שמחייה את הסדרה, בשלב שבו כל שותפיו ליצירת הסרט ההוא כבר הלכו לעולמם. אפילו התלת מימד נאה כאן.

 

אבל מול הפאר של הסרט יש לתהות: האם מי שלא מכיר את סרטי “הנוסע השמיני” יתעניין ב”פרומתיאוס”? אני תוהה. דיימון לינדלוף, התסריטאי, ענה יפה לשאלה מה סיפורה של החללית מסיקוונס הפתיחה של “הנוסע השמיני” ומוסיף עוד רמזים נאים לפרק השני ולפרק השלישי בסדרה. אבל כאן מסתמנת הבעיה העיקרית של הסרט: מי שלא מכיר את “הנוסע השמיני” עשוי למצוא את העלילה איטית, סבוכה ולא מאוד מעניינת. מי שכן מכיר יעריך את הקישורים לסרטים האחרים אבל יתהה בצדק: עם כל זה ש”פרומתיאוס” מרשים ומעניין, המרחק בינו ובין “הנוסע השמיני” – סרט האימה הגדול בכל הזמנים, לטעמי, ה”פסיכו” של סרטי המדע בדיוני – שובר לב. אם זה מה שרידלי סקוט הולך לעשות גם ל”בלייד ראנר”, סרט שממילא הוא טרח להרוס לשוב ושוב בגרסאות הבמאי שלו, שמישהו יעצור אותו מיד.

 

“הנוסע השמיני” הראשון היה גאוני. אחד הדברים שסקוט עשה שם במופגן הוא ליצור עולם מדע בדיוני שייראה הפוך לחלוטין מהעולם של “2001: אודיסיאה בחלל”: כאן החלליות אינן נוצצות ולבנות, אלא מיושנות, מקרקשות, חלודות ומטפטפות. והנה ב”פרומתיאוס” הוא בוגד בחזון של עצמו ומציג חללית נקיה וסטרילית. גם כל הרעיון הזה של מקור האדם מן החיזר מזכיר משהו מ”אודיסיאה בחלל” (או “האלמנט החמישי”). בקיצור, רידלי סקוט ממשיך להוכיח שהוא האיש שמבין הכי רע את הסרטים של עצמו. טשטוש החושים שלו ממשיך בליהוק: נומי ראפאס איומה. האיש שגילה את סיגורני וויבר כגיבורת אקשן נשית איבד את חושיו. ראפאס בלתי נסבלת (חשבתי כך עליה, אגב, גם בסרטי “נערה עם קעקוע דרקון”).

 

אבל ויזואלית, “פרומתיאוס” הוא תענוג. ובתור מי שמאז 1992 הרים ידיים מרידלי סקוט ומנהל כלפיו מערכת של איבה – ובעיקר שברון לב, שכן איך יתכן שאיש שביים שניים מסרטי המדע בדיוני האהובים עליי הפך ליוצר כה מעצבן ורע – חשבתי שהסרט הזה הוא שיפור ניכר. ובעיקר, לא השתעממתי.

 

 

נושאים: ביקורת

13 תגובות ל - “"פרומתיאוס", ביקורת”

  1. שחר 14 יוני 2012 ב - 17:47 קישור ישיר

    הסרט מחדש מבחינת התוכן? הוא מספק את הסקרנות או שהוא באמת רק קדימון לנוסע השמיני?

  2. נגה 14 יוני 2012 ב - 18:21 קישור ישיר

    יאיר, יש אפשרות לא לעשות את זה יותר?
    כותרת הפוסט מבטיחה ביקורת, אבל כשלחצתי אין ביקורת, וחיכיתי לדעתך על הסרט 🙂
    עכשיו אני מרפרשת לשוא..

  3. דני 14 יוני 2012 ב - 19:19 קישור ישיר

    אחת האכזבות הגדולות של השנה מבחינתי, אם לא של העשור.

    תסריט גרוע. צוות המדענים מטומטמים הוא אלה שהמין האנושי שולח כדי לגלות את המוצא שלנו?

    שלא לדבר על זה שהסרט שואל שאלות גדולות אבל לא טרוח לחקור אותם או לתת אינטרפרטציה משלו עליהם, מלבד משפט אחד שדיוויד אומר לבחור ההוא שנראה כמו טום הארדי (“יצרנו אותך כי יכולנו”, “תאר לעצמך כמה מאכזב זה יהיה אם תשמע את אותה תשובה מהיוצרים שלך”).

  4. איריסע 14 יוני 2012 ב - 22:49 קישור ישיר

    הבעיה העיקרית של הסרט (של כל סרט בעצם), הן הציפיות הבלתי אפשריות של אנשים ממנו. אי אפשר לרצות את כולם ותמיד יהיו כאלה שלא יהיו מרוצים. (אני מציעה לצוות של “האביר האפל עולה” להתחבא כי הציפיות מהסרט הזה לא אפשריות).ראיתי את פרומתאוס היום (בהקרנה רגילה לא בתלת) שווה את הכסף בשביל המשחק המעולה של מייקל פסבנדר ונומי ראפס, הצילום המדהים והעיצוב האומנותי הנהדר. בתור מעריצה נאמנה של רידלי סקוט אני אראה כל מה שהוא יעשה.

  5. לוטוס 15 יוני 2012 ב - 1:08 קישור ישיר

    אין ספק שהרובוט (והמשחק של פאסבנדר) מצדיקים צפיה.
    מעבר לזה, פאן, אפקטים, עיצוב וכמה אמירות על החיים בפלוסים, הרבה שחקנים מעצבנים (איפה סיגורני??), ותסריט בעובי קרקר במינוסים.

  6. שלו 15 יוני 2012 ב - 1:21 קישור ישיר

    לדעתי דייויד הוא דמות גאונית. כמו האנדרואידים בסרטים אחרים של רידלי סקוט, במיוחד כמו אש בנוסע השמיני, גם דייויד יודע שהמין האנושי שיצר אותו חלש וטיפש.בצורה מאוד עדינה הוא מצליח ליצור סיטואציות ושיחות מרתקות עם חבריו למשלחת, מבצע בהם ניסויים שתכליתם אינה ברורה ומנסה למצוא את מקומו בהיררכיה הספינתית. כמו כל אנדרואיד אצל סקוט, גם דייויד מבותר בסוף הסרט לשניים וזולג ממנו דם חלבי. השוני והזרות של האנדרואיד הם מוטיב חזק אצל סקוט ולדעתי זו ביקורת תמידית שלו על עולם טכנולוגי והפחד מהעתיד.
    לגבי הסרט אני לא שלם בדעתי. היו נקודות שמאוד אהבתי והיו סצינות שממש הורידו לי את ההנאה. כל סצינת הניתוח הקיסרי הייתה מזוויעה ( עכשיו אני חושב על זה שגם כאן מה שגרם לי חוסר נוחות לא היה מה שיצא לה מהבטן אלא המחשבה של להיות. נתון לחסדי מכונת ניתוחים שכזאת- פחד מטכנולוגיה) ודי מיותרת.
    אהבתי לראות את החייזר בצורה הבראשיתית שלו בסוף הסרט, לא אהבתי את העיסוק במי שיצר אותנו ובנסיון להראות שרשרת אבולוציונית חדשה וממש לא אהבתי את השעטנז של אדם- נוזל שחור- תינוק דיונון- חייז׳ר דמוי אדם- חייזר הנוסע השמיני. זה הרגיש קצת מאולץ, מתבקש ונכפה על ידי הסטודיו כדי שיהיה אפשר להמשיך בעוד סרט.

    סהכ נחמד לראות שיש לרידלי סקוט עוד עופרת בעיפרון. כבר ויתרתי עליו לגמרי לפני כמה שנים, את רובין הוד שלו בכלל לא ראיתי. והנה, הוא נותן לנו מדע בדיוני, או לפחות סוג של. גם נחמד…

    • איריסע 15 יוני 2012 ב - 8:59 קישור ישיר

      “עוד עופרת בעיפרון” אהבתי … :)))

  7. איתן גפני 15 יוני 2012 ב - 10:30 קישור ישיר

    תרומתי הצנועה לדיון:
    http://rozbud.co.il/wordpress/?p=14147

  8. hamlet 15 יוני 2012 ב - 12:30 קישור ישיר

    Baaaad film
    nonsense
    Except the android,which was great
    If you want a Caeserean section look
    no further than the
    French horror film Inside

  9. רני 16 יוני 2012 ב - 18:49 קישור ישיר

    “פרומיתיאוס” נראה מדהים, ואני לא מסוגל לחשוב על אף דרך אחרת לצפות בו פרט להקרנת תלת מימד. חבל שכל השאר הופך את הסרט לאחת מעיסות הטימטום הגדולות בהן צפיתי מעודי. רק מחזק את דעתי שרידלי הוא טכנאי מדהים, אבל אם אין לו תסריט טוב ביד הסרט יצלול לתהומות. ו”פרומיתיאוס” צלל עמוק מאד.

  10. איריסע 17 יוני 2012 ב - 10:01 קישור ישיר

    נומי ראפאס איומה? NO WAY היא ומייקל פסבנדר הדברים הכי טובים בסרט (ומה הקטע עם סיגורני ויבר? רק כי אנשים רגילים אליה? היא שחקנית בינונית ומטה).

  11. מר קולנוע 12 מרץ 2015 ב - 9:51 קישור ישיר

    פרומתיאוס הוא מועמד ראוי לתואר אכזבת השנה. סרט מטמטם להחריד ויומרני למכביר. כבר הרבה זמן שרידלי סקוט לא ביים סרט שבאמת שווה צפייה

  12. מר קולנוע 25 יוני 2015 ב - 10:52 קישור ישיר

    הדברים הכי טובים בסרט הזה הם המשחק של מייקל פסבנדר המבריק, הצילום והאפקטים. כל השאר, איום ונורא


השאירו תגובה