ובינתיים בגותאם סיטי
מהנאות ערוץ ה-HD של יס: צפייה ב"אבא מתארס" המתוק של השאיימרים (צ'רלס שאייר וננסי מאיירס, זוג במאים נשוי שהתגרש מאז, היא שגשגה כבמאית בנפרד, הוא לא), שנעשה לפני עשור בדיוק, עם לינדסי לוהאן בת ה-12 בתפקיד הראשי הכפול, ועם איכות HD שחושפת כל נמש בפניה. אין מה לעשות, לוהאן היא שחקנית נהדרת – ראו את זה כבר ב"אבא מתארס" וראו את זה גם ב"המדריך לחיים בכפר" של רוברט אלטמן. העובדה ש"ניו יורק מגזין" צילמו אותה בתור מרילין מונרו לפני כמה שבועות מעידה על כך שכולם בטוחים שהיא רגע לפני התרסקות פטאלית. אבל אם, באיזשהו נס, היא תתעשת ותתאפס על עצמה, היא תצליח להניב שיאים מרגשים מהכשרון הטבעי, כמו גם משאיפות ההרס העצמי, אם יתועלו לאמנות ולא להרס.
=========
נחשו מי היה יחצן של "ניו ליין" לפני שנהיה עיתונאי קולנוע? הפרה-היסטוריה של מבקרי הקולנוע תמיד משעשעת אותי. העובדה שמאיר שניצר היה בשנות השבעים יחצן סרטים, ושמו מופיע בכתוביות הסיום של "דיזנגוף 99" (ולפחות בעוד סרט אחד, לא זוכר בצלילות איזה, אולי "עם ישראל חי" של אסי דיין? אבדוק ואעדכן) היא דוגמה נאה לאירוניה, או לפחות מטאפורה לכך שאין לנו מושג לאן החיים יקחו אותנו.
=========
והנה מבקר קולנוע שרצה – ולרגעים היה – גם קולנוען אוונגרדי: ג'יי הוברמן, שחוגג בימים אלה 30 שנות כתיבה ב"ווילג' וויס" ומקבל לרגל המאורע הזדמנות לאצור מבחר מסרטיו האהובים בבא"ם, הסינמטק בברוקלין. הסדרה, שמתחילה מחר, מציגה מגוון אקלקטי ומסעיר שנע מ"ראש מחק" ועד "אנדריי רובלב", עם לא מעט קולנוע אוונגרדי אמריקאי באמצע, וגם קצת אלן ארקוש, ג'ון קרפנטר ושנטל אקרמן.
==========
ברור שמתישהו ייצא מזה סרט טלוויזיה או מיני סדרה. פרשת אנתוני פליקאנו, שמעסיקה את הוליווד כבר שנתיים, מגיעה בקרוב לבית המשפט. פליקאנו הוא חוקר פרטי שברשימת הקליינטים שלו נמצאים כל בכירי הוליווד, והוא מואשם בבית משפט פדרלי על ביצוע האזנות סתר לא חוקיות, איסוף מידע לא חוקי ותשלום שוחד לשוטרים. רשימת העדים שיזומנו להעיד בבית המשפט כוללת את: כריס רוק, גארי שנדלינג, סילבסטר סטאלון, קית קראדין, פארה פוסט, ג'ון מקטירנן, בראד גריי (נשיא אולפני פראמאונט) ומייקל אוביץ (לשעבר נשיא דיסני ומגה-סוכן). למרות שכמה מהקליינטים שלו הם בכירי עורכי הדין של האולפנים והכוכבים, פליקאנו החליט לייצג את עצמו בבית משפט, ללא עורך דין.
===========
הקמפיין של "באטמן: האביר האפל" מתחיל עם כתבה מהסט וראיון עם כריס נולן בגיליון "ניו יורק טיימס" של היום. הית לדג'ר, כמובן, הופך לנושא שיחה טראגי.
===========
מייקל שייבון, שספרו החדש יהפוך בקרוב לסרט של האחים כהן, והתסריט שכתב ל"ספיידרמן 2" מעולם לא צולם, כותב ל"ניו יורקר" על אהבתו לסופרמן, כפי שהתעוררה במהלך שיעורי אתיקה יהודית בילדותו.
דווקא למיטב הבנתי, דברים ששייבון (צ'ייבון?) כתב מצאו את דרכם לתסריט של "ספיידרמן 2" שכן צולם. לא?
השלמות שניצר –
זה עוד יותר משעשע ממה שאתה חושב. שניצר היה זמן מה היחצ"ן של "סרטי נח" וקידם בין השאר את "נישואים נוסח תל אביב" של יואל זילברג ו"הקוסם מלובלין" של מנחם גולן. זילברג אפילו אומר ששניצר היה יחצ"ן מוכשר ביותר.
נדהמתי לגלות ששייבון כתב תסריט לספיידרמן 2! איזה באסה, אני בטוח שזה היה יכול להיות סרט הרבה יותר טוב.
וגם, אם אנחנו כבר מדברים על באטמן החדש, אני מאוד מאוד מקווה שמותו של לדג'ר לא יאפיל על הסרט. כלומר, שלא נצפה בסרט ונחשוב כל הזמן "יא אללה, הוא מת, איזה מצמרר" אלא "ווהו! באטמן חדש, איזה כיף!"
ביקורת לביקור התזמורת בעמוד הראשי באתר של Roger Ebert 4 כוכבים!!!
בהמשך לידיעה על שייבון וספיידי – בניק-לינק ישנה כתבה שוות דיון, בשני חלקים, של תומר קמרלינג (שאני די מחבב למען האמת) על כמה סרטים גדולים שמעולם לא נעשו.
גיאחה – אני לא יודע מה איתך, אבל כל תמונה חדשה שנחשפת (כמו זו למעלה) מ"האביר האפל" גורמת לצעקות "ווהו(אלף סימני קריאה) באטמן חדש של נולאן (מלאנתלפים סימני קריאה) איזה כיף (אינסוף סימני קריאה)", בתוך הראש שלי 🙂
ספיידרמן 2, היה אולי סרט הקומיקס הכי טוב שנוצר – הוא לוכד בול את אווירת ורוח ספרי הקומיקס באופן כללי.
אני לא מכיר את כתיבתו של שייבון, אבל אני לא בטוח שהוא היה יכול לתרום לסרט בכיוון הזה יותר.
ולפינת החדשות המוזרות – הפרמיירה של הורטון שומע הוט (איך קוראים לזה בעברית?) כוללת הפגנה של מתנגדי הפלות.
דרורית – לסרט "Horton Hears a Who!" יקראו בעברית "הורטון שומע מישהו" (בינתיים).
רותם – אני אעמיד פנים שלא קראתי את ההודעה שלך, אחרת אסתבך… אבל אני חייב להביע התנגדות כלשהי, למען המצפון שלי.
ניק-לינק – ספיישל השוודות מטורף. כולל "פארק היורה" ו-"מלחמת הקרטונים" 🙂
תרגיש חופשי לא להתעלם 🙂
אם כוונתך לחלק הראשון, אז תרגיש חופשי, זה רק יכול להיות מעניין.
לגבי החלק השני, באמת אין טעם, "מה היה קורה אילו…" באמת זה כיף ונחמד, אבל לא יכול להוביל להרבה.
אורון, hoot זה לא משהו?
נו טוף. עדיף על הורטון שומע יס.
(:
רותם – מעניין זה לא יהיה… כבר לכלכתי בעבר את הבלוג במשנת "כמה אני שונא את העיבודים של סם ריימי לספיידרמן" ואיך הם הרסו לי את הילדות, אני לא מאמין שיש מישהו שבאמת מעוניין לקרוא את זה שוב, כשזה לא ממש רלוונטי. את ספיידי2 אני מדרג בתור הסרט השני הכי גרוע שראיתי בכל חיי, סרט שלא רק הסב לי כאב פיזי אלא גם נפשי. אבל אני לא דואג, את כל מה שריימי הרס כריסטופר נולאן יתקן בקיץ הקרוב.
דרורית – מצידי שישמע גלגל"צ 🙂 ממילא כולם יקראו לו פשוט "הורטון", בלי להתעכב על להגות ה' אחרת מא'.
עכשיו סיקרנת אותי, אורון, מה הראשון?
אורון, גם אני הסתקרנתי לדעת מה הראשון אבל אני צריך להוסיף גם שמבחינתי הספיידרמנים של ריימי והבאטמן של נולאן הם בערך אותו הדבר – סרטים חביבים ודי מהנים שממצים מעט מאד מהפוטנציאל העצום שלהם.
אוף טופיק "סוויני טוד" וחווית הצפייה בסינמה סיטי: אז סוף סוף ראינו את הסרט בקומפלקס האמור. ההקרנה היתה משובחת – המסך היה גדול והסאונד בדיוק כמו שמחזמר מצריך. גם את הסרט אהבתי למדי. אבל אי אפשר היה שלא לצאת משועשע למדי מכל חווית תהליך רכישת הכרטיסים לסרט האמור. וכך זה הלך: התקרבנו לקופה וכבר מרחוק ראינו שלטים באותיות מאירות עיניים שהתייחסו רק לסוויני טוד (להזכירכם: מוצגים בסינמה סיטי עוד עשרים ומשהו סרטים) ולכך שהסרט מוגבל מגיל 18 ומעלה, באותיות קידוש לבנה. ואם זה לא הספיק, ברגע שביקשנו זוג כרטיסים מהקופאית – נערה חייכנית בדרך כלל – מיד העלתה זו ארשת רצינית על פניה ואמרה לנו בקול חמור: "אתם יודעים שזה מחזמר"? כן, אישרנו לה, ורק אז היא הואילה לשחרר שני כרטיסים לסרט האמור. טוב שלא החתימה אותנו על טופס שאומר שהצפייה במחזמר היא על אחריותנו בלבד.
כנראה שהארשת הזו עבדה. הסרט הוצג באולם מספר 7, אחד הגדולים בקומפלקס, אבל האזהרות עבדו מעל למשוער כיון שהיינו שני הצופים היחידים באולם. מדוע היא התעקשה לשחרר לנו רק את שורה 8 באמצע נפלא מבינתי. (אבל התפרענו: כשהכסאות האחרים לא הרגישו עברנו לשורה 6 באמצע). וזה עוד לא הכל: עם סיום הסרט נעמד לו הסדרן ליד פתח היציאה (כנראה כדי לכוון את ההמונים הצובאים מהאולם) ושאל: "איך היה הסרט"? בכל סרט אחר הייתי מתייחס לכך בשוויון נפש מסוים, אבל כאן כבר קראתי כוונות נסתרות ותהיתי אם כוונתו לא היתה בעצם: "נו, עכשיו אתם מתחרטים שהלכתם למחזמר"?
וחוץ מזה נורא נהנינו. גם מהסרט.
כשהייתי בסינמה סיטי (!) בשבוע שעבר, השלטים על "סוויני טוד" ציינו גם את הגבלת הגיל וגם את העובדה שזה מחזמר 🙂
האמת שזה לא רעיון כזה גרוע לכתוב שזה מחזמר. זה לא כתוב על הפוסטרים או בפרסומותוגם מי שראה את הטריילר לא ממש יכול להבין את זה לחלוטין (יש שם בסך הכל קטע שירה אחד קצר של דפ, שיכול להיחשב כמו איזה יציאה רגעית).
והסדרנים האלה, למה הם תמיד מגיעים אל הדלת לקראת הסוף? ברור לנו שהסרט הולך להיגמר, לא צריך לראות אתכם שם כדי לשחרר אותנו מהאספקיזם. הגרועים ביותר הם אלה ברב-חן 1, שפותחים את הדלתות עוד לפני שהסרט נגמר. בסינמטק ת"א לעומת זאת, יש נוהג חדש כנראה בזמן האחרון, של לא להדליק את האורות עד סוף הכתוביות. קרה לי 3 פעמים בשבוע האחרון.
איך אני אוהב להתעסק בדברים החשובים באמת.
צפיתי הערב ב – 19:30 בסרט הפרפר ופעמון הצלילה בלב ת"א.
הסרט הוקרן הקולנוע מספר 5, מחוץ לאולם בלובי הסגור של הקולנוע ממש מחוץ לדלת היה קוקטייל של קולנוע לב ולאורך הסרט ניתן היה לשמוע באופן מטריד את המוזיקה שהתנגנה בקוקטייל וכן גם את קולם הרם של מתתפי הקוקטייל. אם זה לא מספיק מזעזע אז ממש כחמש דקות לפני סיום הסרט פתח הסדרן את הדלתות והאורות באולם נדלקו. ממש זוועה.
דבר עם בעלי קולנוע לב ובקש פיצוי.
בד"כ יש להם תודעת שירות די גבוהה, למרות כמה אולמות די מחפירים.
למרות שזה כבר אולד ניוז – אני מנסה לחשוב על שחקן מהדור של הית' לדג'ר שצפוי לו עתיד מבטיח כמו שהיה נדמה שיהיה ללדג'ר, מישהו שיש לו גם את העומק של שחקן איכותי וגם את הנוכחות הכובשת של סטאר, ולא עולה לי אף אחד. את מי אני שוכחת?
הטריילר לחדש של דהנירו ופצ'ינו. איכשהו, לא נראה משהו (ודהנירו פתאום נראה זקן נורא). ואיך יקראו לו?
בטח "רציחה מגניבה" או משהו כזה.
אני דווקא חשבתי על "הורגים וצודקים". נראה סרט די סתמי, במיוחד אם משווים אותו ל"היט". שניהם נראים די עייפים ונדמה שכל משפט שלהם מנסה להישמע כאיזשהו ציטוט קלאסי בפוטנציה.
לא יודע איך הסרט הזה יעבוד בארה"ב, אבל נראה לי שזה יהיה להיט גדול ברוב העולם, גם בארץ.
כשהייתי בשבוע שעבר בסינמה סיטי(!) נזכרתי למה לא הייתי שם כבר 3 שנים.
איזה מקום מחריד… לפחות האולמות טובים מאוד (השניים שדגמתי, לפחות
אני דווקא מחבב את סינמה סיטי. נוח להגיע, חנייה מוצלחת, ואני אוהב את אווירת השוק המולתית של המסדרונות. האולמות משובחים ולו הם רק היו עקביים ברמת ההקרנה שלהם (כשהסאונד עובד אצלם כמו שצריך אז הוא משובח ביותר, אבל זה לא קורה תמיד וכל סרט הוא הימור מחודש) זה היה יכול להיות קולנוע מצוין. ביס פלאנט, לעומת זאת, יש אולמות מצוינים ועדיין לא נתקלתי בהקרנה שהיתה פחות ממעולה, מה שגרם לי בשנה האחרונה לפקוד בעיקר את הפלאנט וכמעט לא להיות בסינמה סיטי.
אגב באטמן, עומד להגיע לדיוידי פרוייקט מסקרן של אוסף סרטי אנימציה בסיגנון "אנימטריקס".הקטעים שביימו היפנים נראים מצויין, גוטהאם סיטי באנימה…
לסינמה סיטי נוח להגיע אם יש לך אוטו, זאת אומרת. בעצם אליו נוח להגיע גם בלי אוטו, לחזור זה כבר עניין אחר.
לא הייתי כמה זמן ואני מוכרח לענות לכמה אנשים:
JNH ועדן – ממש לא הייתי רוצה להתחיל פה אוףטופיק, ועוד באיחור, אבל… הסרט הגרוע ביותר שראיתי אי פעם והיחיד בתולדות היקום שיצאתי ממנו באמצע, הוא (תופים, ותתכוננו להשליך עליי חפצים)- "ראיון עם הערפד". טרילוגית ספיידרמן נתנה פייט מעולה, אבל אין באמת תחרות לסרט ערפדים שהצליח להרדים אותי פעמיים (ומעולם לא נרדמתי בסרט לפני כן, וגם לא מאז, נדמה לי) ושמכיל את שני השחקנים השנואים עליי בתבל – טום קרוז וקירסטן דאנסט. אני יודע שהיא צעירה מאוד שם, אבל היא לא פחות מעצבנת. נתתי עוד צ'אנס בצפייה טלוויזיונית בלתי מחייבת, גם אותה לא צלחתי.
(אנחה)
ועכשיו שכל אחד יגיד מה הסרט השנוא עליו 🙂
דרורית – אחד משניים, או שאת צריכה לגלוש בעכבר לפעמים, או שתתחילי לעבוד שם 🙂 הטריילר של דה-נירו ופאצ'ינו עלה ממש יחד עם ההודעה שלך כאן. אותו הדבר קרה יום (ופוסט) למחרת, עם "Super High Me" (אגב, לא זוכר מתי צחקתי בקול רם רק מלקרוא שם של סרט). ואני לא מאמין בצירופי מקרים, ראיתי יותר מדי פעמים את "ונדטה".
ניקו – לפרוייקט "באטמן – אביר גותהם" יש אתר חדש ובו סרטון מגניב:
http://warnervideo.com/batmangothamknight/
עוד פרטים ועוד סרטון בניק-לינק.
אתה רציני? ראיון עם הערפד?
וואו, קירסטן דאנסט ממש מככבת אצלך.
בכל אופן, נראה לי שקצת הגזמת. "ראיון" לא היה כזה גרוע. חוץ מזה, הירדמות בסרט היא לא בהכרח מדד לאיכות. יצא לי לא אחת להירדם גם בסרטים טובים. זה נקרא עייפות.