אבנים בדרכים
מלא אנשים שלחו לי מיילים וסמסים היום עם שפע בשורות קולנועיות טובות:
– ענק! "Shine a Light", סרט ההופעה של הרולינג סטונס שביים מרטין סקורסזי והוצג בפתיחת פסטיבל ברלין האחרון, יוצג בפסטיבל דוקאביב הקרוב. יותר משזה תיעוד של הופעה של הרולינג סטונס, מבחינתי הסרט הוא קטלוג מסקרן של מיטב צלמי הקולנוע שעובדים כרגע, שכל אחד היה אחראי על צילום קטע מההופעה, ביניהם רוברט אלסוויט (חתן האוסקר הטרי על "זה ייגמר בדם"), עמנואל לובצקי ("הילדים של מחר"), רוברט ריצ'רדסון (זוכה האוסקר על "ג'יי.אף.קיי" ו"הטייס"), אלן קוראס ("שמש נצחית בראש צלול", "קדימה תריץ אחורה") ואלברט מייזלס (שכבר צילם את הסטונס בהופעה בסרט התיעודי "תנו לי מחסה").
– "פרנואיד פארק" של גאס ואן סאנט, הסרט הכי מסקרן מבחינתי שמוקרן כרגע באמריקה, נקנה להפצה בישראל. עוד אין לו תאריך יציאה.
– ג'ון סיילס ובת זוגו (ומפיקת סרטיו) מגי רנזי, יגיעו לביקור בישראל ביוני לרגל יציאת סרטם האחרון, "Honeydripper". סיילס הוא אחד הבמאים האהובים עלי.
– שגרירות פולין שמחה לבשר שבקרוב מאוד יציינו בישראל את שנת פולין. מבחינת חובבי הקולנוע זה אומר שמ-5 באפריל עד אמצע מאי תתקיים בסינמטקים בארץ רטרוספקטיבה כנראה די מקיפה לקז'ישטוף קישלובסקי שתכלול 40 סרטים, ובהם גם כל הסרטים התיעודיים שביים קישלובסקי ושיוקרנו בישראל בפעם הראשונה.
========
תראו מה זה עולם קטן, בו גם הדברים הכי רנדומליים מסתדרים יחד בזוגות: ב-27 במרץ יעלו בארץ שני סרטים: האחד גרמני, "בקצה גן עדן" של פאטי אקין. השני, ישראלי, "עץ לימון", של ערן ריקליס. אין קשר, נכון? לא נכון: את שניהם צילם אותו צלם: הגרמני ריינר קלאוסמן ("עם הראש בקיר", "הנפילה"), שחתום השנה גם על "הפלישה", סרט המד"ב/אימה הגנוז (אבל הבכלל לא נורא) של אוליבר הירשפיגל עם ניקול קידמן.
ושלושה שבועות אחר כך ייצאו בארץ, לגמרי במקרה, גם "בת בוליין האחרת" וגם "חנות הקסמים", שניהם עם נטלי פורטמן. אגב, נטלי פורטמן.
==========
כפי שחזיתי ביום חמישי (ראו את האייטם "ביקור התזמורת" תופס תאוצה באמריקה), "ביקור התזמורת" אכן חצה השבוע את קו מיליון הדולר בהכנסות באמריקה, בסך הכל הסרט הישראלי הרביעי שעשה את זה. הכנסותיו עומדות כעת על 1.24 מיליון דולר. אבל יותר משמעותי: מניין בתי הקולנוע שלו ממשיך לעלות, והגיע בסוף השבוע הזה ל-85 אולמות (במילים אחרות, מפיציו מביעים בו אמון). כבר בשבוע שעבר היה "ביקור התזמורת" לסרט הישראלי עם ההפצה הרחבה ביותר אי פעם באמריקה, מהשבוע הוא גם הסרט המזרח תיכוני עם ההפצה הרחבה ביותר אי פעם, אחרי שעקף את "גן עדן עכשיו", שהופץ על ידי וורנר אינדיפנדנט ב-2005 ב-65 אולמות, וגרף לבסוף 1.45 מיליון דולר. אם "ביקור התזמורת" יצליח להמשיך להכניס בסביבות ה-200,000 אלף לסוף שבוע גם השבוע, הוא יעקוף השבוע גם את "גן עדן עכשיו" וגם אולי את "אושפיזין". אמשיך כמובן לעקוב.
===========
הקורא חיים מדווח בזעזוע מוצדק במייל שבשבוע שעבר הוא הלך לראות את "כפרה" ברב חן קניון ארנה והשתנק כשהסרט נקטע להפסקה בדיוק באמצע השוט הארוך בדאנקירק. אח, תענוג. אין כמו אהבת קולנוע אמיתית כדי למלא את הריאות בחמצן של אושר. הבשורה על הסגירה המתקרבת של הקולנוע בקניון ארנה אינה אלא תמצית הביטוי "צדק פואטי".
============
היכנסו לכאן שוב ב-11:11 הבוקר, יהיה משהו מגניב להפליא.
לגבי ואן סאנט, אני כבר מעלה חששות (ואפילו מניחה) גניזה. מה גם שה-DVD יוצא עוד חודש וחצי, וכידוע, להרבה אנשים אין סבלנות, ולא אוהבים שמוציאים סרט לקולנוע חודשים אחרי שאפשר כבר להשיג אותו בספריות.
(מעניין שגם של ואן סאנט וגם של סיילס אמורים לעלות בהמשך השנה ב-VOD של הוט במדור ספרית האוזן השלישית, אם כי אני לא יודעת אם זה קשור לתאריכי הפצה בקולנוע מעבר ליציאת DVD+זכויות תרגום)
אגב נטלי פורטמן, זה לא שאני מחובבי הנשים הגדולות (רחוק מזה, אפילו), אבל שמישהו יעשה טובה וייתן למסכנה איזה סנדוויץ'. זה כבר מפחיד.
בפסטיבל South by Southwest Film Festival שמתקיים עכשיו יש דיבור על super high me המורגן ספרלוק של הסמים. רצ"ב הטריילר
http://www.youtube.com/watch?v=EaECCJgsbac
ואגב אורחים, במאי "הזייפנים" (הלא-מי-יודע-מה) יגיע בשבוע הבא לישראל, ואמור להיות גם איחוד מרגש בין אדולף בורגר, מחבר הספר שעליו מבוסס הסרט, ואחד מהזייפנים שהיו איתו במחנה, אחרי שלא התראו עשרות שנים. לא ברור לי למה לעשות מפגש כזה לעיני המצלמות, אבל זו דעתי לגבי הרבה אירועים.
לא סגרו כבר ב'ארנה', ולא בשבוע שעבר? זה הופך חלק מפרטי הסיפור לבעייתיים.
ואגב סיילס – זה אומר שבאמת יוציאו את הסרט לאקרנים? או שיש עוד סיבות להגיע לארץ באותו זמן? 🙂
בתי הקולנוע בארנה נסגרו בסוף השבוע האחרון. בשבוע שעבר עדיין הציגו שם סרטים.
אתמול ראיתי את פראנויאיד פארק בקולנוע ליד הבית (באמסטרדם) ואני פונה בפנייה נרגשת לכל חובבי ואן-סנט – אל תראו את הסרט הזה על מסך קטן, ובטח שלא על המחשב. זה סרט שדורש ריכוז מקסימלי ואת זה רק הקולנוע יכול לספק. על מסך קטן חלק מהטריקים של ואן סנט עלולים להיות מעצבנים נורא. ובלי ספוליירים – למרות שכבר ראינו אלף סרטי מתבגרים נוגים שנוסעים על סקייטבורד (נסו את לארי קלארק או גרג ארקי אם יש לכם חסך), וואן סנט די ממחזר את הז'אנר, זה סרט נהדר ועמוק על אשמה, עם סצנות פשוט מעולות ושימוש נהדר בפסקול. יש למה לחכות.
לא קוראים לו "הירשביגל"?
התרגשתי מאוד לקרוא על הרטרוספקטיבה לקישלובסקי.
ממתי עד מתי בדיוק הרטרוספקטיבה?
מה זה שנת פולין?