30 יולי 2012 | 16:05 ~ 5 Comments | תגובות פייסבוק

כריס מרקר, 1921-2012

לפני שעה קלה הגיעה ההודעה העצובה שכריס מרקר, מגדולי הקולנוענים הצרפתיים של דורנו, הלך אתמול לעולמו בגיל 91. מרקר, שהיה מוכר בעיקר כדוקומנטריסט, התפרסם בעולם בזכות סרט המדע בדיוני הקצר, הניסיוני ורב ההשפעה שלו, "המזח" (26 דקות), צפיית חובה לכל סטודנט לקולנוע בשנה א', שנוצר ב-1962 (ומציין בימים אלה 50 שנה לבכורתו). הסרט היווה השראה ל"12 קופים" של טרי גיליאם. הנה הוא, סרט המורכב כולו מסטילס (למעט שוט אחד):

 


 

 

מרקר, מהחשובים והמשפיעים בקולנועני צרפת של ימי הגל החדש – מי שלמד ועבד בצמוד לז'אן פול-סארטר ואלן רנה – כתב ביקורות ל"מחברות הקולנוע" בשנות החמישים, ואז התחיל לנדוד בעולם וליצור סרטי-גלויה על ערים ומקומות: סיביר, ישראל, טוקיו ואפילו פריז, עיר מגוריו. בהמשך הוא פנה לתעד, באופן אישי מאוד, יוצרים. הפרופיל שלו על אקירה קורוסאווה בעת צילומי "ראן", "א.ק", הוא בבואה כפולה של יוצר המשתקף בעיני יוצר גדול לא פחות. בשנים האחרונות, כשכבר היה קשיש, הוא הרבה לצלם את החתולים שבדירתו ומחוצה לה.

 

ב-1960 הזמין אותו וים ון-ליר לצלם סרט תיעודי על ישראל. התוצאה היא "הצד השלישי של המטבע":

 


 

Categories: בשוטף

5 Responses to “כריס מרקר, 1921-2012”

  1. סמי טאט 31 יולי 2012 at 12:10 Permalink

    הי יאיר צהריים טובים יש סיבה שאתה לא כותב שום דבר על הסרט מלח ים של יאיר לב שמוקרן בהצלחה בסינימטק תל אביב כמעט חודש ויש לו את אוגוסט לפניו אשמח לתגובה אם אפשר ביי סמי טאט

    ================

    רוה לסמי: לפני שנתיים.

    • סמי טאט 31 יולי 2012 at 15:28 Permalink

      הי יאיר סליחה על התגובה המאוחרת אתה יודע עבודה לענינו מלח ים בגירסה החדשה שונה ואחר מהסרט שראיתה בפסטיבל ירושליים צריך לראות בסינמטק כל סוף שבוע בסינימטק לאורך חודש אוגוסט או דיוידי אישי אלייך ביי סמי טאט

  2. RR 31 יולי 2012 at 18:16 Permalink

    זה איתי לב ולא יאיר לב, אם כבר

  3. איתי לב 31 יולי 2012 at 20:13 Permalink

    הי יאיר והי סמי. אני רק הסבר קצר. לא עמדתי בדד-ליין לירושלים 2010. חשבתי שאסיים את הסרט לפסטיבל אבל הפרויקט (שהיה עקשן מאוד מבחינה טכנית) דרש עוד ועוד שעות. החלטתי להקרין בפסטיבל רף-קט במקום לבטל את הקרנתו. קיבלתי בירושלים תגובות מגוונות וכמה מקלחות ממש קרות. יאיר היית סלחן וחיובי ואני מודה לך על כך. בעיקר דייקת כשאמרת שזה תרגיל לוקיישן מורחב. אז שנתיים אחרי ירושליים (ואחרי עמל רב) הסרט יוצא להפצה בקטע אחר לגמרי. הוא באמת עבר מהפכה. מדרמת יחסים בלוקיישן לדרמה קומית. אני אוהב את זה אבל צריך לראות. במיוחד קשה הצפיה למי שראה אותו בגירסה הראשונה ואהב. ל- 500 האנשים האלה אני אומר שלשם נשבה הרוח מלכתחילה ושאני יארגן להם את הגירסה הישנה. אז יש הקרנות בסופי השבוע בסינמטק. הצלחתי לשכנע את החברים למכור כרטיס לסרט ב-25 שקלים כיאה לסרט אינדי נטול-תקציב וגם קצר (70 דקות)ואני תמיד שמח לתגובות מעניינות. תודה. איתי

    שישי ב-20:00 ובחצות
    שבת ב- 22:00
    ראשון ב-18:00

  4. איתי לב 31 יולי 2012 at 21:44 Permalink

    ותהיה מנוחתו של כריס מרקר עדן


Leave a Reply