סינמטק 5 קם לחיים
כשבניין סינמטק תל אביב החדש רק נפתח הסרט הראשון שראיתי היה באולם מספר 5, האולם הקטן והלא מרשים שנמצא בקומת הכניסה, ליד הספריה. אולם של 60 מקומות. לא היה לי ברור מה אפשר לעשות עם האולם הזה ונדמה היה שהסינמטק מייעד אותו בעיקר להקרנות פנימיות – הקרות ראף קאט, הקרנות לצנזורה והקרנות לעיתונאים. גם הסרט הראשון שראיתי בו, "אמא של ולנטינה", לא עזר לי לגבש על האולם חוות דעת אוהדת. חשבתי שזה הולך להיות פח הזבל של הסינמטק.
אבל בשבועות האחרונים המצב שם השתנה. נדמה לי שזה קרה עם "הנותנת", אבל אולי זה היה כבר קודם ופשוט לא שמתי לב לזה: אולם 5 הפך לבית של הקולנוע הישראלי האלטרנטיבי, וגם הקולנוע התיעודי. יגיד לכם כל קולנוען שגם למלא אולם של 60 מקומות זה אתגר לא פשוט, אבל דווקא גודלו הצנוע של האולם הופך סרטים שהיו נעלמים באולמות הגדולים להצלחות קטנות ולסוג של אטרקציה.
שימו לב למה שקורה בו היום: ההקרנה ב-18:00 של "איה" כבר מלאה לחלוטין מאתמול. ההקרנה של 20:00 של "שבעת הסלילים של יונה וולך" של יאיר קדר כבר סולד אאוט כמעט שבוע, וכך גם כמעט כל ההקרנות הקרובות של הסרט. כל ההקרנות של "כך ראינו" של אריר ברנשטיין ואליאב לילטי סולד-אאוד עד לשבוע הבא. ההקרנה של "אף פעם לא מאוחר מדי" ביום ראשון מתמלאת מהר. הקרנות סוף השבוע שעבר של "יותר איטי מלב" היו מלאות כמעט לחלוטין (וגם ההקרנה של שבת מתמלאת).
זה מחזיר אותי לדיון ההפצה באולמות גדולים שעזרו ל"מחוברים לחיים" להפוך ללהיט לטווח ארוך: כשאנשים באים לסרט ורואים שכל הכרטיסים לו נמכרו, הוא הופך עבורם לאטרקטיבי יותר והם מזמינים כרטיסים מראש להקרנה הפנויה הבאה. אז נכון שמבחינה מתימטית צריך שבע הקרנות באולם 5 כדי למלא הקרנה אחת של אולם 4 בן 400 המקומות, אבל יש סרטים שאולם קטן – והקרנה מול אולם מלא – הם בדיוק מה שהם צריכים, וזה דווקא גורם להם לגדול ולהישאר בפוקוס ולהפוך לסוג של אטרקציה ושיחה ("הצלחתם להשיג כרטיסים ל'יונה וולך'?"). זה דבר אדיר לסרט, ולא דבר צפוי, או פשוט.
אגב, גם "מלח ים" של איתי לב עבד לא רע בהקרנות הראשונות אבל דעך מאז. הקרנותיו האחרונות בסינמטק יתקיימו בשבועיים הקרובים, ואז הוא ישוב סתיו. לב הכין לכם קטע וידיאו קצר בעניין זה:
1. איפה יוקרן "2 בלילה"?
2. ולמה סרטי שני לא לוקחים חסות על סרטים ישראלים (הם מקרינים אותם, אבל לא יוזמים את ההפצה שלהם. "2 בלילה" יכול לעבוד מצוין שם, למשל)
3. ומה עם הקולנוע של אורלנדו? אולי קצת סרטים ישראלים בבית ציוני אמריקה?
4. אה, ועוד אחד: קולנוע חדש. זה של קולנוע כוכב ברמת השרון.
יש כמה מפיצים שמחזיקים בתי קולנוע קטנים. ויש קהל גם לקולנוע ישראלי קטן (לא כל סרט זה "העולם מצחיק"). אז אולי במקום להפיץ "סרטי דודות" עבשים (נגיד, "שם פרטי"), או סרטים איכותיים באיחור של יותר משנה (נגיד "היו זמנים באנטוליה") תקרינו קצת קולנוע ישראלי.
באופן כללי הסינמטק החדש לא מלבב. יש ריח איום של טחב באולמות התחתונים, תכנון גרוע.
איך אולם 3, אם כן? טרם ביקרתי בסינמטק החדש.. כמה מקומות בערך יש באולם ההוא? והאם ידוע באילו סדרי גודל אמורים להיות אולמות 1 ו-2 שלפי מה שהבנתי נמצאים בתהליכי שיפוץ/בנייה?
אולם 4 עם 190 מקומות, אולם 3 עם 400, אולם 1 ו – 2 היו 377 ו – 131 בהתאמה ואחרי השיפוץ יישארו בסדר גודל דומה.
ריח של טחב?! ממש לא, לפחות בפעמים הרבות שאני הייתי שם, איכות ההקרנה והסאונד משובחת.
אולם 3, בו הייתי פעם אחת, הוא דווקא אולם מצוין בעיני. מסך גדול מספיק גם לסרטים "גדולים" אבל אולם אינטימי מספיק גם לאחרים. וגם הכורסאות שם נוחות מאד. ריח של טחב? לא הרגשתי.