כשהתקיימה הקרנת העיתונאים של "בלתי נשכחים 2" הייתי בעיצומו של המפגש עם דיוויד שור בירושלים. והאמת, באופן משונה דווקא התחשק לי לראות את הסרט הזה, למרות שידעתי לא לצפות הרבה. הטריילר שלו דווקא גירה את בלוטות הטסטוסטרון שלי כהוגן.

לכן, הזדרזתי היום לאולם 11 ביס פלאנט ראשל"צ כדי לצנן את המוח הבוער מחום סוף אוגוסט במרקחת ההבל הזאת. אני מודה, קיבלתי אפילו פחות ממה שציפיתי לו. אם כי, אני מודה, "ב"נ2" הוא שיפור ניכר ביחס לסרט הראשון, לא מעט בזכות העובדה שסיימון ווסט, ההוא מ"קון אייר", נטלאת המושכות מידיו המשורגות של סילבסטר סטאלון. כתוצאה מכך יש בסרט כ-15 דקות של אקשן מספק בסרט שאורכו 106 דקות.

אבל היתה לי סיבה נוספת להגיע עד לכאן. מאז שנציגת יס פלאנט עדכנה אותנו בתגובות שמערכת הסאונד אורו 3d מותקנת באולמות 7, 10 ו-11 בראשל"צ חיכיתי להזדמנות למצוא סרט עתיר פיצוצים כדי לשמוע במה מדובר. ובכן, נדמה לי שלמרות שאולם 11 מצויד במערכת הסאונד הזאת, הסרט הספציפי הזה כנראה לא מוקסס כדי להתאים לה. לפחות לא היה לזה שום זכר בפתיחת הסרט (מערכות סאונד חדשות אוהבות חהמחעש את עצמן עם קדימון חגיגי). ואם כן שמעתי מיקס אורו, הרי שלא חשתי הבדל (למעשה, הסאונד אפילו נעלם באמצע הסרט. המקרין עשה pause לווידיאו, תיקן מה שתיקן והמשיך). אבל אולם 11 מצוין.

חזרה לסרט. בסצינת הפתיחה (בנפאל) ספרתי שישה פיצוצי ענק ולפחות מאתיים הרוגים. יש גם מסוק שהתפוצץ, כך שבמדד המסוקים המתפוצצים הסרט הזה מספק. יש גם התרסקות מטוס תובלה בסצינה הכי טובה בסרט והפעם היחידה בו שנפלט לי "פששש…". כלומר שלא רק כוכבי הסרט ממחזרים רפליקות, גם הבמאי ממחזר סצינות מסרטיו הקודמים. מה שמעלה את השאלה האם "ב"נ2" הוא יותר קנון או יותר ברוקהיימר.

אבל הבעיה, אויה, היא עם ההומור. זכות הקיום היחיד של סרט סופר-גרופ כזה הוא בתסריט ממש מצחיק. והרפליקות בסרט הזה מביכות כולן. בפעם השלישית ששוורצנגר אומר I'll be back רציתי לפרוץ בבכי. האיש כבר סנילי. וסצינות עם פוטנציאל קאלטי נפלא עם צ'אק נוריס, דולף לונדרגן, ברוס וויליס, סטאלון ושוורצנגר פשוט מתבזבזות על כלום. רק ז'אן-קלוד ואן דאם יוצא מלך מהסרט הזה. כל השאר, ובכן, הם נשכחים בהחלט.

ציוץ