16 אפריל 2006 | 21:02 ~ 10 תגובות | תגובות פייסבוק

ליל הסדר, הוליווד

בדיחה של בוב הופ, מהימים שהנחה את האוסקרים (ובימים שהאוסקרים חולקו באיזור מרץ-אפריל): "ברוכים הבאים לטקס פרסי האקדמיה, או כמו שקוראים לו אצלי בבית: ליל הסדר".

אז איך נראה פסח בהוליווד? "ניו יורק אובזרבר" מתאר באריכות.

לדוגמה:

For many Hollywood goyim, meanwhile, Passover is when the town shuts down. “It’s like dead everywhere,” said one agent of the Christian persuasion. “It’s kind of like being left alone at college when everyone goes home for Thanksgiving. You’ve got nowhere to go.”

או:

And at least one Hollywood veteran has scaled back and is thinking about a more sober Seder. “The last time I did a big one was maybe 10 years ago,” said producer Peter Guber, who ran Columbia Pictures in the 1970’s. “Once or twice I turned it into a circus, and I felt like it was blasphemous. There were too many business people. The four questions that were asked were: Why don’t I have the deal? Why is this deal not as good as my friend’s deal? Am I going to have a better deal next time? And what can you do about my agent’s deal?

“I realized it had become something other than what it was supposed to be,” Mr. Guber continued, adding that, to him, Passover is now “a spiritual renaissance—something that has personal, emotional meaning to me.”

ואיפה רומן פולנסקי חגג את הפסח שלו?

Certain Hollywood Seders are the stuff of legend. When Roman Polanski was shooting Chinatown and wanted to return to his native Poland in order to celebrate Passover, the film’s producer, Bob Evans, intervened and threw one of his own. The Kiddush was read by Kirk Douglas.

וברור שגם מדונה חוגגת את ליל הסדר, בבית של גיא עוזרי:

These days, the Passover invitation of note is issued by music mogul Guy Oseary, who lives in Beverly Hills. Guests have included Madonna (Mr. Oseary’s former partner at Maverick Records), comedian Chris Rock, Anthony Kiedis of the Red Hot Chili Peppers and “It” director McG.

ג'רי סטילר, אבא של בן (בחיים) ושל ג'ורג' (בטלוויזיה) גם היה שם, כנראה, לפני כמה שנים:

“I went to a Seder that had Madonna,” he said. “It was huge. Madonna read one of the four questions. She would get into it. Then she talked about Kabala and why she was very involved and influenced by it.

טום שראק, מפיק הוליוודי, עורך את ליל הסדר שלו ביום שאחרי החג. הוא מסביר למה, אבל לדעתי הוא סתם חושש שבערב החג כולם יעדיפו ללכת לבתים של מפיקים יותר מפורסמים ממנו:

“The reason we don’t do it on the First Night is because my rabbi is one of my closest friends, and he has one on the First Night,” Mr. Sherak said.

So far, Mr. Sherak has hid the Afikomen with agent Arnold Rifkin, Blazing Saddles producer Michael Hertzberg and Los Angeles Times movie columnist Patrick Goldstein. Mr. Goldstein “always comes late,” Mr. Sherak said. “When he rings the bell, we think it’s Elijah.” Then there was that glorious year Warren Beatty and Annette Bening showed up.

אלייז'ה זה לא אלייז'ה ווד, אלא אליהו הנביא. קראו הכל, כתבה מבדרת מאוד.

נושאים: סקירת בלוגים

10 תגובות ל - “ליל הסדר, הוליווד”

  1. עידן 17 אפריל 2006 ב - 10:03 קישור ישיר

    איזו התנשאות,יאיר. למה אתה מזלזל באינטיליגנציה של הקוראים כשאתה מסביר לנו "הנבערים" שמדובר באליהו הנביא ולא באלייז'ה ווד.זו בדיוק דוגמה מצויינת ליהירות שלך. אני מעריך את כתיבתך אבל בשום פנים ואופן לא חושב שאתה יותר חכם ממני. אני מציע לשנות את הגישה הזו כך שאפשר יהיה להנות מהכתיבה שלך בלי להרגיש מושפל על ידך!

    רוה לעידן: ג'יזז קרייסט (אפרופו פסחא, שנחגג אתמול), זו היתה בדיחה. אם יש כאן עוד מישהו אחד שחשב שזהו "הסבר מתנשא לנבערים" אני מבטיח למחוק את המשפט.

  2. עידן 17 אפריל 2006 ב - 10:49 קישור ישיר

    השבוע אמור להיות משודר בשעות הלילה המאוחרות בערוץ 10 אחד הסרטים שזכו להכי פחות הערכה בשנים האחרונות ולטעמי שלא בצדק, מג'סטיק של פרנק דארבונט מ2001 עם ג'ים קארי. זה סרט של קארי לאנשים שלא אוהבים אותו(במידה רבה כמו שמש נצחית בראש צלול). קארי מוותר כאן על השטיקים שלו עבור דמות שג'יימס סטיוארט העלה בזמנו לדרגת אמנות. סרט מעט ארוך ומאד רגשני ודביק אבל חרף קצב איטי משהו,מאד נוגע ללב ובעל לוק יפהפה. מזכיר בטון ובמסרים סרטים של פרנק קאפרה. קארי מגלם תסריטאי בשנות החמישים,תקופת ציד המכשפות של מקארת'י שבעקבות תאונת דרכים מאבד את הזיכרון ומתקבל ע"י תושבי עיירה קטנה כבן האובד ששב ממלחה"ע השנייה,בשל דמיון חיצוני לבן הנעדר. הסרט לא זכה להצלחה קופתית והתקבל ברגשות מעורבים ע"י המבקרים. הוא גם שודר בערוצי סינמה של הוט לא פעם ולא פעמיים. אבל בכל זאת מי שעוד לא ראה ואוהב אמריקנה סנטימנטלית יכול בהחלט להתחבר לסרט. עקבו אחר הפרסומים בעיתונות לגבי מועד השידור המדוייק.

    רוה לעידן: אני מסכים. דרבונט במאי נפלא, גם כשזה לא מצליח לו (ובייחוד כי הסרט הזה נסחב לפעמים קצת כמו סרט של מרטין ברסט, במאי שהאהבתי פעם). לכל השאר: צפו לפחות במערכה הראשונה של הסרט, עד התאונה, ובייחוד בסצינה המאוד משעשעת של ישיבת התסריט במשרדו של בעל האולפן ההוליוודי.

  3. הפינגווין 17 אפריל 2006 ב - 11:03 קישור ישיר

    ראיתי את מג'סטיק לפני כמה שנים ולא התלהבתי, אבל אני חייב לציין שהתיאור של עידן קולע להפליא. הסרט מומלץ מאוד למי שעוד חושב שג'ים קארי הוא רק פרצופים מעוותים וקול צורם וצריך הוכחה לכך שמדובר בשחקן דרמתי מוכשר.

    אגב, מג'סטיק ישודר ביום שלישי בשעה 23:50. לפניו (21:30), ישודר פרידה שאני מאוד ממליץ עליו. הסרט אמנם עשוי בצורה קצת מנוכרת ונטולת רגש, אבל הבימוי מרהיב והפסקול מצוין.

  4. עידן 17 אפריל 2006 ב - 12:20 קישור ישיר

    לפינגווין,תודה על העדכון. אתה ודאי יודע שהפסקול של פרידה שחיבר אליוט גולדנת'ל זכה באוסקר.

  5. הפינגווין 17 אפריל 2006 ב - 12:35 קישור ישיר

    אכן ידעתי זאת, לצד הזכיה באוסקר לאיפור הטוב ביותר. למעוניינים, פרידה היה מועמד לעוד ארבעה אוסקרים: שחקנית (סלמה האייק), עיצוב אמנותי, תלבושות ושיר נושא (Burn it Blue).
    כמו כן, אדוארד נורטון, שהיה בן זוגה של האייק בזמן הצילומים, מופיע בסרט בתפקיד קטן כנלסון רוקפלר.
    זהו סרטה השני של הבמאית ג'ולי טיימור, שעבודתה הקולנועית הקודמת הייתה "טיטוס". הסרט הבא שלה הוא Across the Universe, סרט מוזיקלי המתרחש בזמן מלחמת ויטנם ומתבסס על שירי הביטלס.

    הבמאי של מג'סטיק הוא פרנק דרבונט (או דרבון, אני לא יודע איך אמורים לבטא), במאי "חומות של תקוה" ו"גרין מייל".

    רוה לפינגווין: אם כבר משחקים ב"טריוויה פרסוט", הנה עוד קצת. גולדנת'ול, זוכה האוסקר על "פרידה", הוא בעלה של הבמאית ג'ולי טיימור. מלחין קלאסי במקור, היה תלמידו של אארון קופלנד וחיבר אופרות (על אחת מהן הוא ניצח לפני כמה שנים בישראל). האזינו לפסקולים הגאוניים שלו ל"הנוסע השמיני 3" ו"ראיון עם ערפד". דווקא "פרידה", בהשוואה להם, היה פסקול בינוני בעיני. אם אתם רוצים להתעמק עוד קצת בחיבור בין דייגו ריברה (בעלה של פרידה) ונלסון רוקפלר (המגולם בסרט על ידי אדוארד נורטון), צפו בסרטו הלא מוערך מספיק של טים רובינס, "העריסה תתנדנד". שם את דייגו ריברה מגלם רובן בלאדס (או בליידס, כמו שהאמריקאים קוראים לו) ואת רוקפלר מגלם ג'ון קיוזאק.
    ואת פרנק דרבונט תוכלו למצוא עכשיו בדי.וי.די של "קינג קונג" בתור אחד הטייסים שמנסים ליירט את הקופיף מהאמפייר סטייט בילדינג.

  6. עדן 17 אפריל 2006 ב - 13:53 קישור ישיר

    אם אתם מחפשים סרט טוב לראות אז ראיתי אתמול בסינמטק ת"א את "רוחות רפאים" הצרפתי שהיה מוצלח מאד. עד סוף הסרט התחבטתי בשאלה האם הוא ראוי להיקרא סרט זומבים ועדיין לא ממש מצאתי את התשובה למרות שנראה לי שכן. זה סרט חכם ומרגש בעיקר מאד מאד קריפי, הוא כל הזמן הולך על הגבול בין מטריד למפחיד וכמעט אף פעם לא חוצה אותו. אין לי מושג אם הוא נקנה להפצה בארץ (יאיר בטח יודע) אבל אפשר להשיג אותו ב DVD.

  7. חןחן 17 אפריל 2006 ב - 16:11 קישור ישיר

    מובן שלא יופץ

  8. james newton howard 17 אפריל 2006 ב - 17:46 קישור ישיר

    יאיר, תקרא את הביקורות על ALIEN 3 באתרים הבאים:

    http://www.filmtracks.com/titles/alien3.html

    http://www.moviewave.net/titles/alien3.html

    http://www.soundtrack-express.com/osts/alien3.htm

    http://www.moviemusicuk.us/alientcd.htm

    http://users.pandora.be/soundtrack-fm/Reviews/Elliot_Goldenthal/alien3/alien3.htm

    הוא לא אהוב במיוחד, הא?

  9. עידן 18 אפריל 2006 ב - 10:17 קישור ישיר

    טוב,יאיר. אני מתנצל.חוש ההומור שלי הוא לא מה שהיה פעם.

  10. עידן 18 אפריל 2006 ב - 10:21 קישור ישיר

    הגיל כנראה משפיע על זכרונו של אורי קליין. במדורו במוסף הארץ "השבוע בטלוויזיה" מלפני שבועיים ייחס קליין את בימוי שגעון המוסיקה לג'ון לנדיס( הבמאי הוא ג'ון בדהאם)ולפני שבוע באותו מדור כתב הנ"ל כי את הגרסה המקורית של מעברים צרים ביים מארק רובסון(הבמאי הוא ריצ'רד פליישר שנפטר לא מזמן). רובסון ביים בין היתר את פייטון פלייס ואת פונדק האושר השישי.


השאירו תגובה ל - עידן