17 אפריל 2006 | 13:52 ~ 8 תגובות | תגובות פייסבוק

monday morning mix 3

מכיוון שפתרתם, קוראיי החביבים, את חידת דוני דארקו כל כך מהר, הנה עוד משהו שאני מצפה שייפתר באותה זריזות. באיזה סרט מתפקד השיר הבא כמעין המנון?

shins_garden_ state.mp3

ומי שבא לכאן בשביל המוזיקה ולא בשביל החידון, הנה עוד שיר מקסים מאותו פסקול. זה כבר אמור להפוך את העסק לקל מאוד.

frou_frou_garden_state.mp3

עידכון: תשואות לאמיר שפתר נכון. הסרט הוא “גרדן סטייט” של זאק בראף, עם נטלי פורטמן. השיר הראשון הוא של The Shins, “סלנג חדש”. השיר השני הוא של Frou Frou (נדמה לי שמבטאים את שמם פרו-פרו, אם אני טועה אנא תקנו). אגב, גיליתי שמי שקורא את הפוסטים דרך תוכנת RSS רואה פשוט את שמות הקבצים. מחדל מצידי. יתוקן אם וכאשר אעלה מתישהו חידון נוסף.

130,000 איש כבר ראו בשבועיים האחרונים את עידן הקרח 2, כך מוסרים מא.ד. מטלון. 25 אלף ראו את הסרט אתמול. אני מצאתי את הסרט טרחני, למעט הקטעים הבאמת משעשעים של סקראט, דמות שמגיע לה סרט סולו.

הנה שאלה ותשובה (+ ספוילרים) מהמדור של רוג’ר איברט בקשר לשוט האחרון של “מחבואים”:

Q. (Spoiler warning) My wife and I attended a screening of “Cache.” Everyone in the theater was puzzled by the last scene. Does the last scene at the school reveal the identity of who had been doing the tapings? Someone in the audience said they thought they saw the two sons talking to each other as though this provided a possible answer.

Al and Pat Ralston, Fullerton, Calif.

A. “Cache” has struck a nerve, and is doing surprisingly good business in the United States and Europe. I’m asked about it constantly, as if there is an answer. The last scene does indeed show the two sons talking, and there should be no way they know each other. But what does that explain? Does it account for the videos? Consider that the film’s last shot is exactly in the style of the videos that were received. Is someone else behind the camera? The film offers no possible closure.

ואני הבטחתי לכם את הפרשנות שלי לסצינה האחרונה וטרם קיימתי. מבקר רע שכמוני. אשתדל בחג.

8 תגובות ל - “monday morning mix 3”

  1. אמיר 17 אפריל 2006 ב - 15:10 קישור ישיר

    גארדן סטייט!!! זאק בראף ונטלי!!
    אין על השינז 🙂

  2. אמיר 17 אפריל 2006 ב - 15:13 קישור ישיר

    אהה והשיר השני זה פראו פראו – לט גו ובלעז
    Frou Frou – Let Go עם הזמרת המדהימה אימוג’ן הייפ
    מקווה שעניתי מספיק מהר 🙂

  3. ליאור 17 אפריל 2006 ב - 17:16 קישור ישיר

    השיר השני יפהפה. עוד לא ראיתי “גרדן סטייט”. חור בהשכלה?

    רוה לליאור: אם היה בארץ Netflix הייתי מפרסם אותם בשמחה ואז פשוט היית לוחץ על הלינק של “גרדן סטייט” מאצלי ומצרף את הסרט לרשימת ההמתנה על המנוי שלך. חורים היו נסתמים בששון ככה.

  4. מוטי 17 אפריל 2006 ב - 18:25 קישור ישיר

    הסצינה האחרונה ב”מחבואים”:

    מי צילם את הקלטות?
    פשוט מאוד – הבמאי. הוא שמניע את העלילה, מטלטל את שגרת חייהם של הגיבורים ומאלץ את ז’ורז’ להתעמת עם הזכרונות המודחקים של ילדותו ועם השלכותיהם על ההווה.

    כבר בשוט הראשון של הסרט אפשר להבחין שהמצלמה ממוקמת אי-שם באמצע הרחוב מעל לגובה המכוניות החונות. אלא שבמיקום כזה אי אפשר שעוברי אורח לא יראו את המצלמה.

    אז איך בכל זאת גיבורי הסרט לא רואים את המצלמה שבאמצע הרחוב? אם הצלם הוא הבמאי, הרי שהמצלמה נמצאת מחוץ לסיפור העלילה. העיניים המביטות הן עיניו של הבמאי, ודרכו – עינינו.

    בסצינה האחרונה הבמאי שוב מציב את המצלמה הסטטית מול ההווה. שוב נער ממוצא אירופאי פוגש נער ממוצא אפריקאי, שוב נוצרת ביניהם אינטראקציה ושוב נפרדות דרכיהם. האם הפעם הגורל יהיה שונה ושניהם נפגשים ונפרדים כשווים, או שמא ההיסטוריה תחזור על עצמה גם בדור הבא? את השאלה הזאת הבמאי משאיר פתוחה.

    סרט מדהים.

  5. איתן 17 אפריל 2006 ב - 18:52 קישור ישיר

    בעניין “מחבואים”:

    נהוג לחשוב שהבן של המהגר הוא הצלם, וגם אני חושב כך, אבל השוט האחרון בסרט חושף, לדעתי, נקמה יותר מתוחכמת. בשלב מסוים בסרט הבן (הצרפתי) מטיח באימו האשמות חסרות בסיס, ובאופן כללי מתנהג בקרירות מופגנת כלפי הוריו. זה מתחבר עם הסוף: הפגישה של שניהם נראית כשל אנשים שמכירים זה זמן (ולא של כאלו שזה עתה נפגשו)- וזה הוביל אותי לחשוב שבן המהגרים בעצם נוקם את נקמת אביו: כמו שאתה (דניאל אוטיי) נכרת אותו מהוריך, שהיו הוריו המאמצים, כך אני אנכר את הבן שלך ממך.

    ונכון- סרט מדהים.

  6. BS 17 אפריל 2006 ב - 22:07 קישור ישיר

    ייי!

    אף פעם לא הגבתי כאן בעבר, אבל שני שירים מתוך הפסקול ההו-כה-נהדר של Garden State זו סיבה מספיק טובה להתחיל. באמת, הדרך היחידה שהפסקול הזה היה יכול להיות יותר טוב היא, כנראה, אם היו מכניסים גם את המוסיקה מהטריילר לסרט איכשהו (כולל הביצוע המקורי של Such Great Heights).

  7. הנקה שמנקה 26 אפריל 2006 ב - 11:38 קישור ישיר

    מינון מדויק של תרופות עזר לי לשרוד את מחבואים. לא מעניין אותי לפטור את התעלומה ולא אכפת לי מכלום. תנו לי הוליווד , אני חולה. הטיפשות היא ברכה.


השאירו תגובה