19 אפריל 2006 | 09:20 ~ 37 תגובות | תגובות פייסבוק

הבכורה של סוּרי קרוז

נו, מה? אני יושב שעתיים מול המחשב קורא את כל העידכונים על לידת בתו של טום קרוז ומחכה לראות מתי תגיע הבשורה גם לאתרי החדשות בישראל. אבל כולם ישנים כנראה. אז הנה. פרסום ראשון, מבזק מיוחד, בלעדי ל”סינמקופ.קו.איל”: לפני חמש שעות ילדה קייטי הולמס את בתו הביולוגית הראשונה של טום קרוז (יש לו שני ילדים מאומצים עם ניקול קידמן). עכשיו מחכים לדיווחים האם קייטי צרחה בשעת הלידה או שמרה על השקט, האם זלל טום קרוז את השיליה, ואילו טקסים פגאניים משונים כבר עברה התינוקת, כדי לצרף אותה לסיינטולוגיה.
ואגב, למרות שאני נהנה להצטרף למשחק ההשתעשויות על חשבון אמונתו של קרוז בסיינטולוגיה, אני עדיין מחכה די בקוצר רוח למשימה בלתי אפשרית 3 (4 במאי בארץ), ולא היה לי אכפת במה טום קרוז מאמין אם הוא לא היה עושה מעצמו ספקטקל של אדם השרוי באקסטזה דתית ולא מסוגל לנהל שיחה בה הוא עסוק בהוכחות שהדת שלו יותר סבבה מהדת של כל אחד אחר.

נושאים: כללי

37 תגובות ל - “הבכורה של סוּרי קרוז”

  1. איתן 19 אפריל 2006 ב - 10:01 קישור ישיר

    קצת פרופורציות, יאיר!

    כל ההתעסקות באמונתו הדתית של קרוז ידידנו, ובבת זוגתו מקומו במדור רכילות/פיקנטריה ולא בבלוג קולנוע מכובד. הדבר היחיד שמעניין אותי הוא איכות משחקו- ובעיניי טום קרוז הוא פשוט שחקן איום. אין אצלו אנדרסטייטמנט- את כל הרגשות הוא חייב להראות. החסרון היחיד שמצאתי בסרט כמו “דו”ח מיוחד”, למשל, הוא הליהוק שלו לתפקיד הראשי (תחשוב מה אדוארד נורטון, לדוגמא, היה עושה באותו תפקיד).

    לא כל כך משנה לי מה השגעון של כל כוכב קולנוע, כל עוד הוא עושה את העבודה שלו על המסך(ודוגמאות לא חסרות:מצ’רלי צ’פלין הגאון שאהב אותן צעירות, דרך המיתוסים שהקיפו את מרלון ברנדו, ועד לראסל קרואו, שהוא אולי חסר סבלנות לעיתונאים, אבל שחקן גדול).

    נ.ב. אם יצא לך לראיין את טום קרוז בקרוב, ותכתוב על זה כתבה(בדומה למה שכתבת על נטלי פורטמן), או אז יכנס כל הנ”ל לקונטקסט הנכון.

    רוה לאיתן. בשמחה הייתי משאיר את האייטם למדורי הרכילות. אבל הם ישנים הבוקר, מישהו צריך להישאר במשמרת. ואני חושב שזו יותר מפיקנטריה. טום קרוז בעיני הוא כוכב הקולנוע החשוב של הדור הנוכחי בהוליווד, ואם הוא מתחרפן בראיונות טלוויזיה הרי שיש כאן טקטיקה מודעת מכיוונו. אין ספונטניות בתאגיד ענק כמו זה של “טום קרוז בע”מ”. כך שצריך לראות לאן זה יוביל. האם קרוז מכלה עצמו ככוכב קולנוע, ועומד להיעלם לתוך עולם שכולו קדושה רוחנית בנבכי הסיינטולוגיה? האם הוא מתכנן טקס המרה המוני? יש שם איזושהי אג’נדה מאחורי כל הפרסומים, וכל החשיפה שלו את הנושא (נושא עליו סרב לדבר במשך 20 שנה), כך שההשפעה של הפיקנטריה הזאת על חיינו כצרכני קולנוע (הוליוודי, בלוקבסטרי, מיינסטרימי) היא די מסיבית. ואני ממש לא מסכים איתך. בתור כוכב, והרי הוא לא שחקן אופי, טום קרוז הוא שחקן לא רע בכלל. הוא די מצויין בכל הסרטים שהוא בוחר, יש לו טעם אדיר בבמאים, והוא בוחר פרויקטים שמתאימים לפרסונה שלו ולמגבלות שלו.

  2. עודד 19 אפריל 2006 ב - 10:47 קישור ישיר

    קודם כל ולמרות הכל מגיע מזל טוב לצמד חמד מקווה מאד שהוא לא קפץ על מכונת האולטראסאונד החדשה שלו . בתגובה לאיתן גם אני לא מסמפט את מכונת הכסף שאני חושב שכל סרט כיכובו חצה את המיליון דולר אבל עד שראיתי את הנוסע בכיכובו שהיה סרט השנה שלי בזמנו אבל יתכן מאד שהכל בזכות מייקל מאן המטורף ואני סופר ימים למיאמי וייס -וגם למשימה בלתי אפשרית – וגם שודדי הקריביים -וגם צופן דה וינצי -ולאלטמן החדש ולאלמדובר החדש וווובהתרגשות כמוך יאיר לסופרמן חוזר כי ככה @

  3. עידן 19 אפריל 2006 ב - 11:21 קישור ישיר

    באופן די נדיר אני מסכים עם יאיר. אני חושב שטום קרוז הוא כוכב הקולנוע הבולט של עשרים וחמש השנים האחרונות. יאיר חושב שהוא שחקן לא רע בכלל, לטעמי הוא שחקן מצויין שלא מוערך דיו אם זה בגלל המראה החיצוני שבעבר התעסקו בו על חשבון כישרון המשחק שלו ואם זה בגלל השטויות שהוא מברבר בשנים האחרונות על הסיינטולוגיה. רוב האנשים מנטרלים את הבבל”ת שקרוז משחרר באופן היסטרי יש לומר ומעמדו של קרוז נותר איתן בצמרת. אני חושב שרובנו מסתכלים על קרוז כמיליארדר משועמם שקצת נשרט בעקבות אמונותיו הדתיות(הרי כשמישהו עשיר הוא זוכה לכינוי אקצנטרי כשהוא מפתח מוזרויות לעומת מישהו עני שאנחנו פשוט מכנים אותו משוגע). אני חייב לציין שכשאני הולך לסרט של טום קרוז נדיר שאני מתאכזב מקרוז עצמו ומהסרט בכלל. יש לי תחושה שקרוז יקבל אוסקר מתישהו רק שזה יהיה אוסקר כבוד בדמדומי הקריירה שלו,אני מקווה בכל אופן שאתבדה. לא נראה לי שMI3 הוא צעד בכיוון הנכון אבל קרו כבר דברים משונים מאלה.

  4. ליאור 19 אפריל 2006 ב - 11:42 קישור ישיר

    אני חושב שנקודת המפנה היתה ב”ריאיון עם הערפד” ב-1994. ההופעה שהוא נתן שם היתה מהפנטת והוכיחה שהוא יותר מפרצוף יפה. (למרות שהציג יכולות לא רעות עוד קודם לכן ב”בחורים טובים”) אחרי זה באו “ג’רי מגווייר”, “עיניים עצומות לרווחה”, ואיך אפשר לשכוח את ההופעה המופלאה שלו ב”מגנוליה”. הוא שחקן מצוין, אין ספק.

  5. עידן 19 אפריל 2006 ב - 11:45 קישור ישיר

    ליאור. אני חושב שכבר בשעשועים מסוכנים הוא הציג יכולות לא רעות. אבל ההוכחה באה בעקבות איש הגשם ונולד ב4 ביולי.

  6. רז 19 אפריל 2006 ב - 12:35 קישור ישיר

    בלי קשר לקרוז, גם אני ממתין בסקרנות מהולה בחשש ל-“משימה בלתי אפשרית 3” – אמנם לא אהבתי את שני הראשונים, אבל עבודת הבכורה של ג’יי. ג’יי. אברהמס (מפיק ותסריטאי “זהות בדויה” ו-“אבודים” בטלוויזיה) כבמאי קולנוע זה משהו שנראה לי מעניין.

  7. ליאור 19 אפריל 2006 ב - 14:36 קישור ישיר

    נכון, שכחתי את “איש הגשם”, שעם כל הכבוד לדסטין הופמן, אני חושב שהדמות שקרוז שיחק היא זו שהיתה מורכבת ייותר ושעברה את השינוי הכי גדול. זה פשוט היה תפקיד פחות “מפואר” מתפקיד לסטט, ולכן אולי לא זכה להרבה תשומת לב. טום קרוז עדיין נחשב שם ל”שחקן הצעיר הזה” שמשחק לצדו של דסטין הופמן.

  8. חןחן 19 אפריל 2006 ב - 15:57 קישור ישיר

    למה לא יפיצו בארץ את סרטו האחרון של טרי זוויגוף, גדול הבמאים של דורנו?
    רוה לחןחן: מאותה סיבה שלא הפיצו בארץ את סרטו הקודם והמצוין.

  9. ברווז גומי 19 אפריל 2006 ב - 16:37 קישור ישיר

    אתה טועה, יאיר. האתרים הישראלים דיווחו על הולדת התינוקת המפורסמת בעולם לפניך, אבל הם הסתפקו במבזקים ולא פלשו עדיין לעמודי החדשות והרכילות, שעורכיהם נמנמו בבתיהם עקב החג בלי לדעת על הדרמה שהתרחשה בעולם (אומרים שזהו הבן הנבחר ושבזמן לידתו השמיים הוארו לפתע באורם של עשרות כוכבים מנצנצים. תיאוריה אחרת גורסת שאלו היו רק התאורה של הפראפרצים).

    YNET מדווח מהשטח ב2 דקות ל2
    http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-3241284_184,00.htm
    נרג מוסיף ומעדכן ב2:20
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/075/144.html?pFile=1

  10. תומר (Anti-Monitor) 19 אפריל 2006 ב - 17:38 קישור ישיר

    הייתי מאחל מז”ט, אבל למיטב ידיעתי ההורים (ובטח גם התינוק) אינם קוראים עברית. חוץ מזה, מאז תחילת היחסים ביניהם, אני חושב שהם פאתטים ואני מתקשה להסתכל על טום קרוז כשחקן “רציני” כפי שהיה לפני כן. אני נהנה מסרטיו (מ’מלחמת העולמות’ גם, למרות הכל), אבל האדם עצמו מרגיז אותי. לשמחתי, שלא כמו צופים אחרים אני עדיין מצליח להבדיל בין השחקן לדמות.

    חןחן: Art School Confidential?

  11. תומר 19 אפריל 2006 ב - 17:46 קישור ישיר

    אגב, נפטרת די מהר מהבאנר של אמזון…

  12. חןחן 19 אפריל 2006 ב - 17:48 קישור ישיר

    Art School Confidential
    באתר של ג’ובלו כבר יש את הפוסטר הנפלא

  13. איתי 19 אפריל 2006 ב - 20:02 קישור ישיר

    אם כבר בענייני רכילות עסקינן, בימד”ב (http://www.imdb.com/news/wenn/2006-04-19/) כתוב שהשם של התינוקת, סורי (סארי?) הוא “נסיכה, בעברית” (Suri, which is Hebrew for Princess).

    חשבתי שאני יודע עברית, אבל מעולם לא שמעתי את המילה הזאת. מישהו יכול להבהיר?

  14. דואל 19 אפריל 2006 ב - 21:13 קישור ישיר

    אני לא זוכר בדיוק איפה, אבל איפה שהוא לא מזמן שמעתי ש-“שרה” זה נסיכה בעברית (בתור דובר עברית זה נשמע לי מוזר, אבל אמריקאים לכו תבינו…), אם מתרגמים שרה ל-sarah, אז suri זה כבר קרוב. אני מניח שפתרון מלא נמצא בסניף הסיינטולוגיה הקרוב לביתך.
    ואם אנחנו כבר בסיינטולוגיה – הקטע הבאמת מוזר אצל סיינטולוגים הוא שהם לא מסבירים מה זה אומר, רק אומרים שזה קשור חמיצוי היכולת החבויה בכל אדם – כלומר אינדיבידואליזם קיצוני.

  15. דואל 19 אפריל 2006 ב - 21:14 קישור ישיר

    צ”ל למיצוי

  16. תומר 20 אפריל 2006 ב - 0:24 קישור ישיר

    אם התעלמו מ-Ghost World, אין סיבה שהמפיצים בארץ לא יתעלמו גם מהשת”פ הזה של זוויגוף ודניאל קלאוז.

  17. תומר 20 אפריל 2006 ב - 0:26 קישור ישיר

    (רק לאחר פרסום התגובה, ראיתי את תגובתו הדי דומה של יאיר. מצטער…)

  18. ברווז גומי 20 אפריל 2006 ב - 0:35 קישור ישיר

    לתומר
    התגובה של יאיר לא לגמרי דומה. דווקא מGhost World לא התעלמו והפיצו אותו תחת השם “העולם שבפנים” (ראשון לגל סרטי ‘שבפנים’). לעומת זאת, מהסרט הקודם והמצוין של זוויגוף bad santa (“סנטה בשקל”, על פי מתרגמי הלווין) המפיצים כבר התעלמו.

  19. חןחן 20 אפריל 2006 ב - 0:46 קישור ישיר

    אבל בד סנטה היה סרט כריסמס. ברור שיתעלמו ממנו, גם מ”Elf” הגאוני התעלמו
    ארט סקול קונפידנשל הוא לא סרט כריסמס. סתם סרט מעניין
    לא כמו מת לדייט מת לצעוק שקרים באפלה ושלושים פלוס
    אבל מעניין

  20. תומר 20 אפריל 2006 ב - 1:14 קישור ישיר

    ברווז גומי, ידוע לי שזה השם תחתיו הסרט הופץ בארץ (ראיתי אותו בערוץ הסרטים לפני כשנתיים, שם הוא שודר פעמים ספורות), אך הוא לא הופץ בקולנוע (כמו סרטיו האחרים). בכלל קיימת גרסת DVD מתורגמת שלו?
    (ולא דיברנו אפילו על סוגיית התרגום הבעייתי)

    חןחן, קראת את Black Hole שעל סיפור מתוכו מבוסס ASC?

  21. גלעד 20 אפריל 2006 ב - 1:27 קישור ישיר

    לאיתי..ידע כללי.

    סורי בתנ”ך מופיע בהתייחסות (גרצינות) לגפן. זה מופיע אצל ירמיהו בלשון: “ואייך נהפכת לי, סורי הגפן נכריה.” שזו המקבילה לדברי ישעיהו “ויקו לעשות ענבים ויעש באושים.” דהינו, סורי זה פרי באושים של הגפן או החלק המסריח של ענפיו.

    אז או שמישהו הטעה את האדון קרוז ורעייתו (במידה והם אכן אמרו שמשמעות המילה בעברית עתיקה זה נסיכה) או שהוא טעה בין סינית עתיקה לעברית עתיקה.

    זו היתה יציאה קלה שלי ושב לקונכיה.

  22. חןחן 20 אפריל 2006 ב - 1:40 קישור ישיר

    אני לא קורא ספרים. מי לעזאזל צריך ספרים כשיש סרטים?
    והעולם שבפנים כן הופץ בארץ

  23. משה גולדקרנץ 20 אפריל 2006 ב - 1:47 קישור ישיר

    שלום יאיר
    גם אני כולש מדיי כמה ימים ונהנה מהאתר שלך
    אני גם נהגתי לתוכניתך ציפורי ליליה קולנועיות יחד עם עידן אלטרמן חברך{הייתי אחד הבודדים, ועליתי לשידור מספר פעמים ,פתרתי חדיות על מוסיקה מסרטים}
    אגב תודה זהכרת לי את “רד הואס פיינטרס” הרכב משובח
    אני גם אספן כפייתי של סרטים-בעיקר מהדורת מיוחד ומהדורות קרטריון וגם יש ברשותי למעלה מ- 100 פסקולי סרטים. הנס זימר המלחין האהוב עליי ביותר.
    אסיים בשאלה- האם ראית בעבר סרט בשם “זארזוס” סרט ישן של ג’ון בורמן המצויין בכיכובו של שון קונרי
    לא הצלחתי להבין על מה הסרט 0 ומה רצה המשורר-תסריטאי להגיד. למרות חוסר הבנתי הסרט ריתק אותי ומאז אני מנסה לפתור אותו.
    שיהיה לך סופ”ש נעים
    משה גולדקרנץ- חובב קולנוע מושבע.

  24. אופיר זמר 20 אפריל 2006 ב - 8:59 קישור ישיר

    תומר, אם אני לא טועה “העולם שבפנים” כן הוקרן בקולנוע בארץ, לתקופה מאד קצרה (שבוע-שבועיים). נדמה לי שראיתי אותו בקולנוע “פאר”.

  25. עידן 20 אפריל 2006 ב - 9:50 קישור ישיר

    נכון יאיר, משימה בלתי אפשרית 3 מה4 במאי על המסכים אבל אני מניח שאתה תראה את הסרט קודם לכן,אם אתה יודע למה אני מתכוון!

  26. עידן 20 אפריל 2006 ב - 11:04 קישור ישיר

    ליאור. דווקא ראיון עם הערפד נחשב לסרט שהפך את בראד פיט לכוכב על וגילה את קירסטן דאנסט. לא זכור לי שקרוז זכה למחמאות על תפקידו כלסטט ואן רייס אף התנגדה בתחילה לליהוקו, אם כי חזרה בה לאחר צפייה בסרט. אני חושב שקרוז היה במיטבו באיש הגשם, נולד ב4ביולי,עיניים עצומות לרווחה,ג’רי מגוויר וכמובן במגנוליה.

  27. סיגל 20 אפריל 2006 ב - 11:06 קישור ישיר

    מי שלא ראה את הפרק של סאותאפרק על קרוז והסינטלוגיה – שירוץ ומייד.
    אגב, קרוז פרסם בזמנו הודעה שהוא נעלב מהפרק ובמקומות מסויימים הפרק אכן לא שודר.
    בקיצור – אחל’ה שחקן אבל נפוח וחסר הומור עצמי.

  28. עידן 20 אפריל 2006 ב - 11:06 קישור ישיר

    Ghost World הוקרן בארץ. סקרלט ג’והנסון שגילמה שם את התפקיד המשני בחשיבותו היא היום אחת מן הכוכבות העולות והנחשקות בהוליווד אך ת’ורה בירץ’ שהייתה סחורה לוהטת אחרי אמריקן ביוטי התייאדה מאז.

  29. p.h. 20 אפריל 2006 ב - 11:07 קישור ישיר

    אני מגיב באיחור לא אופנתי על היותי קורא קבוע. יצא שכמה ימים לא נכנסתי מרוב עיסוקים וזה די נדיר שזה קורא, לרוב אני נכנס להתעדכן כל יום.
    כבר אמרתי לך בעבר את דעתי על האתר שזה בן זונה של אתר ותמשיך עם קטעי מוזיקה.

    לגבי הבאנרים, לגיטימי לחלוטין.

    אין דבר שאני יותר מחכה לו מ”משימה בלתי אפשרית 3″, קודם כל בגלל ג’י.ג’י. אברמס, האם הוא יצליח לשחזר את הגאוניות שלו מ”לוסט” למסך הגדול ולהחזיר את הכבוד שנאבד ב”משימה בלתי אפשרית 2″ אחרי הסרט המופתי של דה-פאלמה? אמן….

  30. y 20 אפריל 2006 ב - 11:49 קישור ישיר

    עכשיו כשהעלית את זה, שהאקט שלו באופרה ווינפרי וכל עניין הסיינטולוגיה הוא מחושב, וכשאני חושב על זה, יכול באמת להיות שהכל אקט שנועד להגחיך את תופעת הערצת הסלבריטאים. הבדיחה היא על תרבות ההמונים.

  31. סיגל 20 אפריל 2006 ב - 12:01 קישור ישיר

    שימו לב לקטע שפורסם באייטם על הלידה לבית קרוז, ולהתייחסות לשם הילדה- מתוך NRG מעריב:

    “מי שלכאורה קופחה מבחינת ההייפ התקשורתי הייתה ברוק שילדס, שגם היא ילדה אמש בת באותו משקל, במקביל ללידה המדוברת של סורי. זו הלידה השניה של שילס בת ה-40 ובת משותפת ראשונה לה ולאיש הטלוויזיה כריס הנסי, שהתחתנו ב-2001. הם קראו לתינוקת גריר (Grier) ולמרבה האכזבה, לשם הנבחר אין פירוש בעברית או בעברית מדומה”

  32. תומר 20 אפריל 2006 ב - 12:24 קישור ישיר

    אוקיי, אבל אני נתקלתי בסרט רק כשהוקרן בערוץ הסרטים.

    חןחן: זה קומיקס. וטעיתי, הכוונה היא ל-Eightball.

    http://www.fantagraphics.com/artist/clowes/clowes.html

  33. אליוט 20 אפריל 2006 ב - 12:25 קישור ישיר

    תומר, אתה טועה.
    הסיפור הקצר ממנו התפתח הסרט ASC לקוח מתוך Eightball – מגזין קומיקס אלטרנטיבי שכלל סיפורים קצרים של דניאל קלואוז (בניהם גם Ghost World, ו- David Boring שקובצו לאוגדנים משלהם).
    Black Hole הוא בכלל קומיקס אלטרניטיבי (מטורף למדי) של צ’ארלס ברנס, על בני נוער בשנות ה- 70 שחוטפים מחלות מין שגורמות לשינויים מבחילים בגופם.

  34. סטיבי 20 אפריל 2006 ב - 13:28 קישור ישיר

    בקשר לסורי (איזכור שמה בעברית תמיד יבוא עם הבהרה להבדלה מהשיוך לאסד?) – בלי לתת לינק לא-מורשה, מישהי כתבה בפורום אחר שמדובר בשיבוש אמריקאי (כצפוי…) ל”שׂרַי”, ואז זה מסתדר.

    טום קרוז? פרצופו לרוב מעצבן אותי אפילו בסרטים שבהם הן כן יודע לשחק, וזו קצת בעיה לחבב אותו כך 🙂 הוא מהשחקנים האלה שאני ממש לא אוהבת במחשבה כללית עליהם (כמו במקרה של תגובה בבלוג), אבל בסרטים מסוימים הם הופכים לנסבלים. גם טום הנקס ככה, להבדיל.

    בלא ספק, כל ההו-הא שהוא עושה סביב הדת שלו עושה שירות גרוע מאוד גם לעצמו וגם לדת שלו, שהוא כביכול מנסה להפיץ וליחצן. כמה אנשים באמת מכירים מה זו הסיינטולוגיה הזו, אבל רק מלשמוע את השם חוטפים התקף אנטי? כל ההתבטאויות של קרוז בשנה האחרונה (לפחות) רק הדגישו את הצדדים הבעייתיים שלה, שזה בוודאי הפוך מכוונתו (אלא אם כן מדובר בקונספירציה שטרם עמדנו על טיבה 🙂 ).

  35. אבנר 20 אפריל 2006 ב - 14:14 קישור ישיר

    כבר שעה של ריפרש, ועדיין לא הופיעה הרשימה המלאה של התחרות בקאן? אולי באמת התינוק של הקרוזים יותר חשוב…
    המטפלת חולה, עסוק עם הילדים. אי אפשר לשלוח מייל, לסמס? הנה, באוויר. תכף גם הפרשנות.

  36. רעות 20 אפריל 2006 ב - 18:00 קישור ישיר

    תומר,
    באיחור אוסיף ואומר שחוץ מזה שגוסט וורלד הוקרן בארץ רק איזה שבועיים, הוא גם הוקרן רק בתל אביב. כך שטכנית, עבור כל אלה מאיתנו שלא גרים בתל אביב או שלפחות לא גרו בה באותם שבועיים קריטיים, הסרט לא הוקרן בקולנועים.

  37. דניאל פאיקוב 21 אפריל 2006 ב - 15:30 קישור ישיר

    סרטים רבים מוקרנים בארץ רק בתל אביב עם אופציה לירושלים. אם קשה לעזוב את חיפה, תמיד יש את הסינמטק.


השאירו תגובה