25 אפריל 2006 | 10:59 ~ 22 תגובות | תגובות פייסבוק

האימה

קצת עסוק היום, עמכם הסליחה.

עוד תוספת:
הפרסומת ל"אמריקן אקספרס" של ווס אנדרסון. אל תחמיצו.

עד שאתפנה, אתם מוזמנים להיכנס ללינק הזה, של התוכנית "נייטליין" באיי.בי.סי, בה שודרה שלשום כתבה על הגל החדש של סרטי האימה. מדובר באייטם בן 11 דקות, שאולי יראה ברור מאליו לכל שוחרי הז'אנר, אבל הוא מצליח להיות רציני וקליל בו בזמן, ובעיקר נטול צדקנות לחלוטין (אני רק מדמיין את אשרת קוטלר מכינה אייטם דומה לאולפן שישי, ואת טון הזעזוע שלה מכמות האלימות שהנוער נחשף אליה). ווס קרייבן ושני יוצרי "המסור", לי וואנל וג'יימס וואן, מרואיינים. הבונוס לסיום, אותו ממש לא כדאי לכם להחמיץ: הבמאי הצעיר רייאן שיפרין ערך – למהדורת האינטרנט בלבד – סצינה קצרצר המשלבת שוטים מ"Evil Dead" ומ"יום שישי ה-13" ושמצליחה ליצור את האשליה כאילו אש (ברוס קמבל) נלחם בג'ייסון. ומנצח. וזה, אני מזכיר, לא בערוץ הסיי-פיי, אלא בלייט-נייט של איי.בי.סי. ריספקט. ובארץ מה? איך זה שגל טרור שוטף את מסכי העולם, אבל בארץ כמעט ואין לו זכר. למה נדמה לי שזו לא היענות הקהל שאשמה, אלא צרות האופקים של המפיצים הקשישים והשמרנים? מי, למשל, יפיץ בארץ את "סיילנט היל", הסרט של כריסטוף גאנס ("אחוות הזאבים" המוצלח, "פרימן" המשובח) שנמצא השבוע במקום הראשון? על פי עיון ברשימת חברות ההפקה של הסרט די ברור לי שזהו סרט שאמור להיות של יונייטד קינג. הרי סמואל חדידה, אחד השותפים בסינמה סיטי, הוא ממפיקי הסרט (כפי שהיה ב"אחוות הזאבים" וב"האויב שבפנים", שניהם הופצו על ידי יונייטד קינג). אלא שנכון לאתמול איש ביונייטד קינג לא יכול היה לספק תשובה האם הסרט שלהם בכלל (הוא כן) ומתי הוא ייצא בארץ (והוא ייצא, חדידה לא ירשה שלא). למה אני יודע את זה והם לא?

ואחרי שסיימתם לצפות בכתבה, אתם מוזמנים להמשיך להגיב לאייטם משבת. התגובות שם מתפתחות יפה, ואני משתדל לקרוא ולעקוב ככל שמתאפשר לי.

אה, ואם בא לכם להקליק ולראות לאן הלינקים של גוגל לוקחים אתכם, אתם מוזמנים.

תוספת:
חדשות המו"לות בקצרה: דב איכנולד, מנכ"ל הוצאת ידיעות אחרונות, מינה את דב אלבוים לתפקיד עורך ההוצאה, ומי שיתמודד מול התחרות מצד דב אלפון, עורך כנרת-זב"מ. האם דב נבון ימונה לעורך הראשי בעם עובד? האם דובי גל יהיה עורך ספרי הילדים?

נושאים: כללי

22 תגובות ל - “האימה”

  1. עידן 25 אפריל 2006 ב - 11:23 קישור ישיר

    ב imdb החליטו משום מה לבחור את חתונה מאוחרת כסרט היום. כנראה שהם במצוקה!

  2. רובין 25 אפריל 2006 ב - 14:59 קישור ישיר

    ואני חשבתי ש silent hill יופץ ע"י מטלון (סוני)

  3. רמי 25 אפריל 2006 ב - 16:16 קישור ישיר

    בעקבות התגובה שלך בבלוג של דבורית שרגל, אולי תספר לנו (או לפחות לצעירים שבינינו) קצת על אהרון האופטמן? נשמע מסקרן.

    רוה לרמי: שמע, אין לי מה לספר. לא מכיר אותו. רק זוכר את הקרדיט שלו במגזין בשם "פנטזיה 2000" שהייתי מכור לו בשנות השמונים. מה לעשות, אלה הסלבים שאני הערצתי בנעוריי כגיק (על ניק קרשו התגברתי מזמן). הייתי בחוג לנוער שוחר מדע. הלכתי להרצאות של פרופ' יובל נאמן (שתוך יום-יומיים נצטרך להספיד אותו כנראה). תקציר לשאר הקוראים: מדובר בפוסט הזה אצל דבורית. ממנו תגיעו לדף של האופטמן. ממנו תגיעו לדף של "פנטזיה 2000". לקיתי בהתקף נוסטלגיה עתידנית קטן. נשימתי הוסדרה מאז.

  4. חן חן 25 אפריל 2006 ב - 17:56 קישור ישיר

    אני מבקש להצדיע לאיתי שטרן, שגם כתב שסצינת העימות עם המטוסים מועמדת בקטגוריית הנשיקה הטובה ביותר בפרסי האמטיוי, וגם השכיל לקרוא לכוכב של קונג פו האסטל סטפן שו. סטפן שו, שכה אחיה, אבא של אליזבת שו?

  5. VAN ERIK 26 אפריל 2006 ב - 0:28 קישור ישיר

    היום ראיתי את כמעט מפורסמים סרט שהיתי שמח גם לעשות, אבל… משום מה יוצאים לי טרקובסקים סוג ז'. לא משנה משחק שם פילפ סימור הופמן, וחשבתי על זה קצת ומעניין מה אתה חושב. מי השחקנים הגדולים של ימנו? הופמן, קרוז, סמית, קארי לא עולים לי עוד
    ומי השחקנים הגדולים של שנות ה 70 ואני לא בטוח שאני מדייק ברנדו, פצ'ינו, דהנירו, קייטל…
    עכשיו מה ההבדל בניהם יש איזה תהום גדולה בין השחקנים האלו בשנות ה70 היה משהו אפל והיום כולם סוג של גוד גייז.
    אני לא קונה אף שחקן שמנסה להיות אפל בסרטים של היום בניגוד לסבנטיז, אפילו בסרט טוב כגון מועדון קרב פיט לא מליח לספק את סוג הסחורה הזו.
    לא יודע מחשבה לסוף היום

  6. דן ברזל 26 אפריל 2006 ב - 0:28 קישור ישיר

    אני לא יכול שלא להגיב על הפרסומת של אנדרסון.
    מצד שני, אני גם לא יכול כן להגיב. אני בשוק טוטאלי.
    פשוט מדהים.

  7. דואל 26 אפריל 2006 ב - 1:12 קישור ישיר

    1. ל ואן אריק – מה דעתך על אדוארד נורטון, פיליפ סימור הופמן? השחקנים הטובים של התקופה הם לא בהכרח הכוכבים הגדולים, בשנות השבעים היו גם כוכבים כמו ברט ריינדולס (כדוגמא היחידה שעולה לי כרגע) והיום יש גם שחקנים טובים כמו אלו שהזכרתי למעלה.
    אבל יש גם כוכבים שהם כן שחקנים טובים – בראד פיט דווקא הולם את מה שחיפשת לדעתי, סוג של פול ניומן של ימינו. וכמובן גם טום הנקס, ויש עוד כמה "שחקנים" שהם גם "כוכבים".
    2. ווס אנדרסון הוא כנראה הבמאי הטוב ביותר מהדור הצעיר והיחידי שאשכרה שומר על עקביות ברמה ואפילו משתפר מסרט לסרט. הפרסומת מבחינתי היא סיבה מספיק טובה להגיד את זה.

  8. עמית 26 אפריל 2006 ב - 1:41 קישור ישיר

    יאיר היקר. היום צפיתי בטרום בכורה של סרטו החדש של רוברטו בניני ונהניתי כל כך! הוא פשוט גאון. סתם רציתי לחלוק איתך כי אתה אחד המבקרים האהובים עליי, וביקורת נרחבת שלך לגביו [כשתבוא] מסקרנת אותי.

    יאיר לעמית: כפי שכתבתי לאיתן לפני כמה ימים: כבר ראיתי את הסרט בפסטיבל ברלין וחשבתי שהוא איום ונורא. מה שמסקרן אותי הוא איפה ואיך ראית טרום בכורה של הסרט? אני סקרן לשמוע פרטים.

  9. פיטר פארקר 26 אפריל 2006 ב - 5:52 קישור ישיר

    וואו, הפרסומת של ווס אנדרסון נפלאה, לו רק הסרטים שלו היו כל כך מלאי חיים, בקצב נהדר כזה הייתי מאד שמח. לא יודע מה איתכם אבל אני לא אהבתי את "עמוק במים" (כן היו קטעים לא רעים וויליאם דפו מצויין שם) אבל הסרט לא ממש התיישב לי.

    ושאלה, יאיר, המוסיקה בפרסומת, מאיפה היא? (הימור שלי, הסרט הזה של טריפו על הקולנוע…."יום ללילה" או משהו כזה…DAY FOR NIGHT…הראו לנו את זה בכיתה לפני כמה שנים ואני חושב שאני זוכר את המוסיקה משם).

    ואל תשאלו אותי מה אני עושה ער בשש בבוקר…הולך לישון….

  10. p.h. 26 אפריל 2006 ב - 10:44 קישור ישיר

    ווס אנדרסון גאון.זה רשמי. מ"רוקט בוטלאום" ועד "עמוק במים". הבן זונה מפציץ עם פרסומת שלקוחה מבחינה ויזאלית מהטרק שוטים המהממים שלו מ"עמוק במים", מחווה מדויקת מגניבה ומלאת חיים ל"לילה אמריקאי" (לפיטר, אני לא יודע עם המוזיקה משם אבל ללא ספק אחלה של מחווה)והוא פשוט יודע לצחוק על סרטי אקשן מישונים כמו ב"עמוק במים"(זה זמן טוב לשים את הטרק מעמוק במים "המתקפה על פינג איילנד" שיאיר שם בבלוג).

    זה ג'ייסון שוורצמן שם בהתחלה? אגב שוורצמן לדעתי הוא סוג של דסטין הופמן עתידי. הם די מזכירים אחד את השני בסופו של דבר. נכון שלא כל הסרטים שהוא עושה מעולים אבל הבן אדם בדרך הנכונה.

    אגב פרסומות של במאים מהברנז'ה של אנדרסון (אהבתי את הכתבה על הברנז'ה שלהם), יש את הפרסומת של ספייק ג'ונז שעשה לIKEA. יש לך את זה? חייב לראות את זה.

    בערב יום השואה החלטתי לברוח משידורי הטלוויזיה וראיתי בפעם השניה את "גארדן סטייט" שהפעם הקודמת היתה לפני שנה.מאז אני לא יכול שלא להפסיק לחשוב עליו. זאק בראף יצר שם דמות כל כך אמינה שמוקף בחברים שכולנו מכירים מהחיים שלנו והוא מתאהב בבחורה הכי מדהימה בעולם. אין גבר וסביר להניח שגם אשה שרואים את הסרט ולא יכולים שלא להתאהב בה ביחד אתו. יאיר, אתה פגשת אותה, האם הוא רק ביים אותה מדהים וכתב לה טקסטים נהדרים או שיש מצב שזאת פשוט נכתב בשבילה כי היא פשוט כזאת? היא פשוט נראית כזאת. ואיזה מוזיקה!!! אני אומר תעלה עוד כמה טרקים לבלוג. כולנו נתחיל את היום על רגל ימין.

  11. תומר 26 אפריל 2006 ב - 10:58 קישור ישיר

    שכחת את דב גילהר…

    ואן אריק: חוץ מפיליפ סימור הופמן, אף אחד מהשחקנים שהזכרת הוא לא יותר מ"מאני מייקר". הופמן לעולם לא יהיה כזה, למרות זכייתו באוסקר ומעמדו הנוכחי, מאחר והוא לא "פרצוף יפה" כמו קרוז וסמית'.

  12. עידן 26 אפריל 2006 ב - 11:44 קישור ישיר

    יאיר, הרי ראית את הסרט של בניני ואתה חושב שהוא גרוע. אז אתה מזיל ריר על הקרנת טרום בכורה שלא הוזמנת אליה?

  13. אבנר 26 אפריל 2006 ב - 11:47 קישור ישיר

    בניגוד לסרטיו, הפרסומות הזו כולה שאננות מרוצה מעצמה. חבל, עכשיו אני מעריך פחות את ווס אנדרסון. הוא באמת במאי ייחודי, אבל נראה שהוא זקוק לניקוז הגולגולת מעודפי שתן.

  14. טיילר 26 אפריל 2006 ב - 20:18 קישור ישיר

    אני מסכים שבמבחינת משחק יש ירידה בתוך המיינסטרים, כי מה לעשות מחפשים חתיכים לא שחקנים ( אהם אורלנו בלום) אבל כישרון לא חסר, מלבד דיי לואיס הופמן וספייסי שהם בוגרי הדור הזה, יש את ג'ייק גילנהול המבריק, ג'ארלד לטו, הית לדג'ר, בניסיו דל טורו, הזה שמשחק את הפאדופיל בעיר החטאים,סטיב בושמי, ג'ון טרטורו, ג'ון גודמן,ביל מארי,ניקולס קייג',מארק וולברג, ועוד.
    כל השחקנים האלה פרצו בשנות התשעים, או טיפה אחרי או טיפה לפני, וכעת הם השחקנים המובילים של דור זה, ואני מצטער אל דיי לואיס ספייסי והופמן, לא כל ך נחותים יותר מפאצ'ינו ודה נירו, תן להם עוד זמן, שלא לדבר על בניסיו דל טורו ג'ייק ג'ילנהול וסטיב בושמי שבכלל יש להם עוד הרה אפשרויות להתפתח, אך נכון ששני השחקנים הגדולים ביות ( ברנדו ניקולסון והופמן) באו בתקופה די דומה, אך מה לעשות שחקנים כאלה באים אחת לשולים ארעים שנה.

  15. סטיבי 26 אפריל 2006 ב - 22:57 קישור ישיר

    הו, אני כה אוהבת את ווס אנדרסון. בכלל, quirky שובה את לבי.
    כן, זה שוורצמן שם.

    בקשר לפרסומת של ג'ונז, מובן שיש אותה ביו-טיוב (מעולם לא היה הביטוי "נפלאות הטכנולוגיה" מוצדק כל כך), צריך רק לחפש את השם שלו ולקבל מגוון פרסומות וקליפים.
    ואפשר גם סתם ללחוץ
    http://www.youtube.com/watch?v=58UhMBPRcqg

  16. מרקו 27 אפריל 2006 ב - 0:05 קישור ישיר

    סטיבי, אני חושב שאם אתה כבר מציין את הפרסומות של ג'ונס, קשה עד מאוד להתעלם מהפרסומת האחרונה שלו לגאפ. () ממש סרט קצרצר ועשוי היטב.
    חוצמזה, למעוניינים לחפש את הפרסומות שלו, הנה הלינק:

    אכן נפלאות הן דרכי הטכנולוגיה…

  17. p.h. 27 אפריל 2006 ב - 0:22 קישור ישיר

    סטיבי תודה על הלינק לפרסומת.

    מעולם מנורת שולחן לא היתה או תהיה מרגשת כמו בחצי דקה הזאת…

    יאיר, אולי זה הזמן לעלות שוב את הכתבה על ברנז'ת האנדרסונים/ג'ונז/מארי/קופולה/פיין/ראסל וכו' לבלוג?

    האם יש משהו ביין של פרנסיס שגורם לחבורה הזאת לעשות את הסרטים הכי מעניינים בארה"ב?

  18. גלעד 27 אפריל 2006 ב - 1:07 קישור ישיר

    "איך זה שגל טרור שוטף את מסכי העולם, אבל בארץ כמעט ואין לו זכר. למה נדמה לי שזו לא היענות הקהל שאשמה, אלא צרות האופקים של המפיצים הקשישים והשמרנים?"

    אז קצת על מפיצים קשישים, שמרניים וגם כאלה שהם לא בהכרח כאלה.

    מפיץ לא אמור להיות אחד שאוהב סרטים או שיש לו אינטרס ערכי לספק את סקרנותם של חובבי קולנוע למיניהם. מפיץ הוא בס"ה בן אדם שהחליט לעשות עסקים מסרטים. מתוך כך, האינטרס הכי ברור שלו זה לעשות הכי הרבה כסף שאפשר מכל סרט בלי להתחשב בטיבו. אז גם אם הוא קשיש ונורא שמרן, קצת לא מתקבל על הדעת שהוא ייוותר על גריפת רווחים בגלל ה"מיגבלות" האלה שלו וזאת באם באמת היתה דרישה של הקהל כאן לחומרים האלה. יש אפשרות, אולי אפילו נורא קלושה ואולי אפילו בלתי מתקבלת על דעת כמה אחדים, שהקהל בארץ יש לו דברים אחרים בראש והוא לא ממש ממהר לאמץ כל אופנה האמריקאית נקרית (ראה "מגרש השדים")והמפיץ פשוט לא מוכן לזרוק את כספו לריק. מובן שזה לא אמור להפריע לאחר (נגיד לרווה) להביא ולהפיץ סרט מכספו שלוולגרוף רווחים נאים בהנחה שהוא יודע על מה הוא מדבר. להטיף לאחרים שישקיעו מכספם? נו. לא נראה לי שזה בדיוק מענינו. או אולי, הוא מאלה שהוא גיבור על חשבונם של אחרים.

    ולמי שהצליח לרדת כאן לסוף דעתי – עניין שהוא די בלתי אפשרי – יבין גם את עמדתי לעניין ההקרנות המוקדמות למבקרי קולנוע שהוא מקטר עליהם ושהפך כאן, ובאופן די סהרורי צ"ל, לעניין כ"כ ציבורי עד שכל מני מגיבים מקצועיים, שאין להם שום מושג על מה הם מדברים או מה בעצם רוצים לומר ולמה, ראו לנכון להביע את דעתם בסוגיה המופרכת הזו..

    פשוט לא יכולתי להתאפק ועכשיו.. יאללה כל נושאי הכלים, תוציאו תסכינים..

  19. james newton howard 27 אפריל 2006 ב - 2:04 קישור ישיר

    גלעד לא עזבת?
    סתם, לא באמת איכפת לי.

    לפיטר פארקר:
    אני איתך בעניין ווס אנדרסון. ראיתי את עמוק במים ופשוט לא התחברתי בשיט. כל סצינה שם נגמרת במעין אנטי-קליימקס מעצבן כזה שמשאיר אותך עם פרצוף של "אההה?!?", מהסרטים האלה שאתה מנסה בכוח לצחוק ולא מצליח. כנראה שצריך להיות בראש מסויים בשביל ליהנות מהסרטים שלו.
    בנוגע ל"לילה אמריקאי" של טריפו, המוזיקה המעולה שלו נכתבה ע"י ז'ורז' דלרו ז"ל, שהיה מלחינו הקבוע של טריפו.

  20. סטיבי 30 אפריל 2006 ב - 23:26 קישור ישיר

    אפשר להזכיר גם את הפרסומת של מישל גונדרי לנספרסו, עם מר קלוני הידוע.

    http://www.nespresso.com/precom/home_fr_en.html
    (משם ללחוץ על הג'ורג' ועל ה-short film)
    יש שם גם כל מיני מאחורי הקלעים, ראיונות וכד'. קמפיין שלם אונליין.

    לא הייתי אומרת שהפרסומת *נראית* כמו משהו של גונדרי.

  21. סטיבי 1 מאי 2006 ב - 20:18 קישור ישיר

    בונוס לעוקבים אחרי תגובות לת'רדים בני יותר מיומיים:
    "גמדגינה" של טים ברטון, אפשר לקרוא על ולהוריד כאן:
    http://www.awn.com/annieawards/gnome.php3

    סתם לראות אפשר ב-יוטיוב.


השאירו תגובה