21 אוגוסט 2012 | 22:11 ~ 14 Comments | תגובות פייסבוק

וואט! דה! פאק!

מצד אחד, כשאתה סוף סוף לוקח חופשה קטנה, אתה רוצה להתנתק. אבל גג לארבע שעות רצופות. מצד שני, כשאני כבר כן מנסה להתחבר, להתעדכן ולעדכן, מתברר שהאינטרנט ברומא הוא סוג של סיוט, או בדיחה. ברוב המקומות שמבטיחים אינטרנט חינם, הוא לא עובד.

וכך, באמצע מוזיאון Maxxi לאמנות עכשווית שתכננה זאהה חדיד, קראתי לראשונה בתגובות שלכם את העובדה שטוני סקוט התאבד. באמצע דממת המוזיאון נפלטו ממני המילים בכותרת. אין לי לו את הרשת ולא את הסוללה להיכנס לאתרים כדי להעמיק בסיפור, אעשה זאת בהמשך. ואני מודה, שסיפורי התאבדויות מלחיצים אותי באופן כזה שעושה לי חשק קצת להפנות ממנו את מבטי ולהדחיק. בחיי, שאין לי מושג למה במאי מצליח (ומאוד מאוד משפיע: 'אהבה בשחקים' היה אחד הסרטים שעיצבו לוק של עשור שלם. מייקל ביי גנב את כל הקריירה שלו מטוני סקוט), למה איש שהוכתר לפני כמה שנים כאיד הכי חשוב בקולנוע הבריטי, יחד עם אחיו רידלי, ירצה ליטול את חייו. אם זה לא עניין של יותר מדי קוק או עניין עם מחלה סופנית, אני פשוט לא מבין את זה. חשבתי שזה איש שנמצא בהיפר תמידי. תאונת דרכים אני מבין. התאבדות לא.

טוני סקוט עשה מעט מדי סרטים,שאהבתי, אבל היה לו את הסגנון שלו (שלעיתים עיצבן אותי עד השמיים), אבל הוא ידע את העבודה. בתחילת שנות השמונים כיניתי אותו 'האח הפחות מוכשר של רידלי'. בשנים האחרונות חשבתי בדיוק ההפך.

הסרט שאני הכי אוהב של טוני סקוט נותר סרטו הראשון, 'רעב', עם דיוויד בואי, קתרין דנב, סוזן סרנדון והבאוהאוס עם 'בלה לוגוסי מת'. אני חייב להודות שגם 'השוטר מבוורלי הילס 2' היה שנים סוג של גילטי פלז'ר שלי.

כשתתיישב דעתי ואקרא עוד – אני מניח שזה מסוג הסיפורים שבעוד כמה חודשים נקרא עליהם באריכות בכתבת פרופיל טראגית ב'ואניטי פייר' – אנסה למצוא מילים נוספות. אבל אני לא מבטיח. כאמור, סיפורי התאבדויות ממש מלחיצים אותי. טוני סקוט ביים לעצמו סוף מחורבן.

זכרונותיכם הטובים מסרטיו יתקבלו כאן בברכה.

Categories: בשוטף

14 Responses to “וואט! דה! פאק!”

  1. גיא אורבניאק 21 אוגוסט 2012 at 22:28 Permalink

    זאת אכן מחלה סופנית, אז אולי תוכל ללכת לישון הלילה טיפה יותר רגוע…

  2. עמית איצקר 21 אוגוסט 2012 at 22:41 Permalink

    לטוני סקוט היה גידול סופני במוח. סיבה מספיק טובה להתאבד. והסרט הכי טוב שלו בעיניי היה ועודנו "אוייב המדינה".

    • יענקי 22 אוגוסט 2012 at 8:44 Permalink

      אכן כן בדיוק שבוע שעבר ראיתי את החצי הראשון ולפני שהספקתי לראות את החצי השני קראתי שהוא התאבד ומיד השלמתי לראות את החצי השני ,ואין מה לומר וויל סמית הגדול מכולם!! וכמובן ג'יין הקמן

    • מיקי 22 אוגוסט 2012 at 11:36 Permalink

      אני מאוד אהבתי גם את "בלתי ניתנת לעצירה". אנדרייטד לדעתי.

    • שלום ברכה 22 אוגוסט 2012 at 12:05 Permalink

      אויב המדינה גם אצלי

  3. אופיר 21 אוגוסט 2012 at 22:56 Permalink

    הסיבה להתאבדות עוד לא ידועה – התוצאות של הנתיחה לאחר המוות לא התקבלו נכון לעכשיו, והמשפחה מכחישה את עניין המחלה.

  4. פרסונה 21 אוגוסט 2012 at 23:01 Permalink

    תנו דקה לבדוק לפני כל התיאוריות

  5. קובי.נ 21 אוגוסט 2012 at 23:02 Permalink

    פוסט שנכתב בלב כואב

  6. פרסונה 21 אוגוסט 2012 at 23:02 Permalink

    התכוונתי לכתוב….

    המשפחה שלו טוענת שאין לו גידול
    תנו דקה לבדוק לפני כל התיאוריות

  7. yaya 22 אוגוסט 2012 at 0:48 Permalink

    יאיר, לאט לאט עם ההבטחות. אם אני לא טועה הבטחת, אחרי שהוגו זכה באוסקר על הצילום, לכתוב פוסט על רוברט ריצ'רדסון. אז, לפני טוני סקוט, רוברט עוד מחכה…

  8. ערן 22 אוגוסט 2012 at 10:30 Permalink

    אוף טופיק, למלא את החלל ועלטה בטורונטו.

  9. חיים 22 אוגוסט 2012 at 18:02 Permalink

    רומן על אמת ובגדול. ליהוק מדהים לכל האורך

  10. רני 22 אוגוסט 2012 at 21:39 Permalink

    הסרט הטוב ביותר שלו היה ונשאר "רעב" עם דיוויד בואי, קת'רין דנב וסוזן סרנדון המאד צעירה. וגם את "רומן על אמת: מאד חיבבתי, אם כי אני חושד שיותר בזכות התסריט המבריק של טרנטינו. אבל גם אצלי יש גיחטי פלז'רים של טוני סקוט, ובראשם "אהבה בשחקים" – סרט איום ונורא שמשום מה מצליח להנות אותי כל פעם.

  11. רז 24 אוגוסט 2012 at 17:23 Permalink

    יאיר, אני מתפלא עליך. עם כל הכבוד לסקוט, אף מילה על קרלו רמבלדי, שעיצב בין היתר את דמותו של אי.טי., והלך לעולמו לפני שבועיים?
    השנה הזאת קטלנית, משום-מה, למעצבי שוברי קופות – התחיל עם ראלף מקוורי, המשיך עם ז'אן ז'ירו, עכשיו גם רמבלדי…


Leave a Reply