04 יוני 2008 | 21:31 ~ 25 תגובות | תגובות פייסבוק

"סיפורי נרניה: הנסיך כספיאן", הביקורת

מה כבר אנחנו מחפשים בסרט? שיהיה, למשל, בידור מהנה. מלהיב. עשוי היטב, ואפילו יותר מהיטב. משהו שירגש, יצחיק, ימתח, יגרום לנו ללכת בשבילו לקולנוע. או, למשל, שיהיה אינטליגנטי, מסעיר מבחינה מחשבתית, מקורי, יוצא דופן, חכם, שיגיד משהו פקחי על העולם בו אנחנו חיים. שילהיב אותנו רגשית או שכלית. ובמקרים יוצאי דופן: גם וגם. למרות שצריך להודות: על פי רוב אנחנו מסתפקים בהרבה פחות, אבל בשם אהבת הקולנוע חיים עם זה בשלום. “מלהיב” או “מצחיק” יכול להיות מספיק. אבל מה הטעם בלעשות סרט שאין בו כלום מכל זה? כזה הוא “סיפורי נרניה: הנסיך כספיאן”, סרט שלמראהו מתעוררת רק שאלה אחת בלבד: למה עשו אותו? אין בו לא ברק קולנועי ולא שמצוץ (שמץ+קמצוץ) אינטליגנציה, והוא לא אומר דבר – אבל דבר! – על משהו שנראה דומה באופן אקראי לאנושיות. אז מה יש בו? כסף. ואופורטוניזם. ואנדרו אדמסון, הבמאי, אולי עוד יעשה משהו מעניין מתישהו, אבל שכרגע הוא רק עוסק בבזבוז כסף. לכל שוט יש סט מפואר והעמדת עצלמה בזווית הכי בזבזנית, אבל אין שוט אחד מקורי, מבריק, שנון. זה לא נראה כאילו הבמאי של “שרק” ביים את הסרט הזה, אלא כאילו שרק בעצמו ביים אותו. ועשה את זה במירמור.
נרניה
המצחיק הוא ש”סיפורי נרניה: הנסיך כספיאן” מוצלח יותר מהסרט הקודם בסדרה (בערך ב-0.2 נקודות יותר טוב), שהיה בעיני לחלוטין בתי נסבל, אבל זה לא משנה את העובדה שמדובר בסרט פשוט מפרך לצפייה (כשעתיים וחצי אורכו) וכמעט נטול חן או חדווה.

מישהו כאן חושב אחרת?

נושאים: ביקורת, סרטי קיץ

25 תגובות ל - “"סיפורי נרניה: הנסיך כספיאן", הביקורת”

  1. אורון 4 יוני 2008 ב - 23:38 קישור ישיר

    אני.
    כלומר, הייתי חותם על כל מילה אם היה ניתן להנמיך את הווליום של הגוזמאות. החמרתי פחות עם הסרט – הלא באמת מרשים משום בחינה, מלבד שיר הסיום – וביקורתי הצנועה תעלה בתחילת השבוע, כרגיל.

    מה שכן, חזרתי לא מזמן מ”לשכוח את שרה מרשל” AKA “שחק אותה גבר”, או משהו כזה. מה אגיד, האפטאו הזה לא מפספס, גם כשהוא רק מפיק. מצחיק, רגיש, הופך יוצרות, בקיצור עוד קומדיה רומנטית משובחת לגברים. והפעם על פרידות, מהצד של הגברבר המסתגר בביתו, אוכל דלי של קורנפלקס ושומע שינייד אוקונור (העלילה מתפתחת משם, אל דאגה). נהניתי רבות.

    ניק-לינק: פשוט בגלל שעדיין לא דיברו על זה כאן, טריילר לחדש של האחים כהן (כן, עכשיו תור הקומדיה).

  2. עדן 5 יוני 2008 ב - 0:00 קישור ישיר

    אני מצאתי את “הנסיך כספיאן” מהנה למדי ועולה על “האריה, המכשפה וארון הבגדים” כמעט בכל פרמטר קולנועי. אבל לחוסר מזלו הוא מבוסס על ספר חלש בהרבה כך שהתוצאה בין השניים היא בערך תיקו.

    ואני מסכים עם אורון על “שרה מרשל”, אכן סרט מוצלח מאד.

  3. אינדיאנה ג'ונס 4 כיפי לאללה! 5 יוני 2008 ב - 0:38 קישור ישיר

    אורון – שיר הסיום?

    ראיתי את הסרט אבל לא ממש שמתי לב.
    אפשר לינק לשיר ביוטוב?

  4. rulk 5 יוני 2008 ב - 1:35 קישור ישיר

    אני המום לגמריי מהשעה ומהזריזות, אתה על ספידים?

  5. ספי 5 יוני 2008 ב - 10:21 קישור ישיר

    מכיוון שאני מסכים עם דעתך על “האריה המכשפה…” שנכנס אצלי לקטגורייה הנמוכה ביותר (זו של “שעתיים מחיי שלעולם לא אקבל בחזרה”)אני באמת לא רואה צורך ללכת לראות את ההמשך. והאמת שלא ממש ברור לי איזה עניין יש לך לראות את ההמשך לסרט “בלתי נסבל” שההישג היחיד שלו הוא שהצליחו למצוא חבורת ילדים מעצבנת יותר מאלו שליהקו להארי פוטר.

  6. או. מיי. גוד.
    הסרט החדש של הכהנים נראה כל כך, אבל כל כך, טוב.
    מהצד השני – ראיתם את הפוסטר של Righteous Kill? הכישלון של הסרט הזה כל כך בולט למרחקים, שאפילו בפוסטר שלו (ניק לינק) פצ’ינו ודה נירו נראים כמו שני שחקנים זקנים, עייפים ותשושים שעתידם מאחוריהם…

  7. רז 5 יוני 2008 ב - 10:45 קישור ישיר

    שמצוץ הוא שמץ+קמצוץ. האם “עצלמה” היא עצלה+מצלמה? (-:

  8. אורון 5 יוני 2008 ב - 11:34 קישור ישיר

    אינדיאנה ג’ונס 4 כיפי לאללה! – שמע, אתה מוכרח להחליף כינוי 🙂 או לפחות לקצר. בכל מקרה קבל לינק לקליפ שהוא רק מילות השיר, בלי תמונות ובלי ספוילרים (כדי שכולם יוכלו ליהנות):
    http://www.youtube.com/watch?v=oNsQewlFtEs
    המבצעת היא המלאכית העליונה, הוד רוממתה רג’ינה ספקטור. בסוף ההקרנה שבה נכחתי התרחש פלא טבע אמיתי – רג’ינה החלה בשירה ואנשים קמו ויצאו מהאולם, רק כי הגיע זמן הקרדיטים. יש דברים שאני באמת לא מסוגל להבין.

    ויניב – תודה. אף אחד בעבודה לא מבין את הציפיות שעורר אצלי הטריילר של הכהנים, וכבר התחלתי לפקפק ביכולתי לזהות סרט עם פוטנציאל כשאני רואה אחד.

  9. איזה אושר, הטריילר של הכוהנים!
    כל כך הרבה פרצופים מוכרים מהסרטים הישנים שלהם! מייקל לרנר (ליפניק מ”ברטון פינק”), אולק קרופה מ”צומת מילר”, ג’יי-קיי סימונס שנתן הופעה מעולה ב”להרוג את הגברת” המטופש, ומלא שחקנים שרק בנס עוד לא שיחקו אצלם: מלקוביץ’, טילדה סווינטון, ובראש: בראד פיט! מתי בפעם האחרונה הוא נתן הופעה כיפית בסרט? הגיע הזמן!
    והשורה “פי.סי או מק” קרעה אותי מצחוק :^)
    בניק לינק: אותו הטריילר באיכות מעולה (אבל רק למי שיש אצלו iTunes)

  10. ליאור 5 יוני 2008 ב - 15:57 קישור ישיר

    אני חושב שהביקורת החמירה מדי עם הסרט.

    קצת ספוילרים

    הפשיטה הכושלת על הטירה והשארת חלק מהכוח מאחור די החמיצה את הלב.
    העכבר היה משעשע מאוד, למרות שהזכיר יותר מדי את החתול במגפיים משרק 2.
    הנבל היה אפקטיבי.
    ההופעה הקצרה של טילדה סווינטון היתה מבהילה ומלהיבה כאחד.
    פיטר דינקלג’ היה מעולה.
    אהבתי את שיר הסיום.

    סך הכל, סרט הרפתקאות מהנה, מלוטש, עם כמה קלישאות ומשחק עיצי של הנסיך כספיאן (המבטא המוזר שלו אמור להיות ספרדי. לא ברור למי שלא קרא את הספר, אני מניח).

    מצד שני, אני גם אהבתי את הסרט הראשון. ההבדל ביניהם ברור. זה כמו “שני המגדלים” ל”חבורת הטבעת”. בעוד הסרט הראשון היה יותר קסום ואגדתי, הסרט השני קשוח ו”צבאי” יותר.
    ועדיין, ההשפעות של יצירת מהופת של פיטר ג’קסון על חברו הניו זילנדי אדמסון ברורות, בעיקר בסצנת הקרב הגדולה. די ברור מיהו הבמאי המוכשר יותר, אבל “נרניה” מסתמנת כסדרת פנטזיה ראויה למדי.

  11. אינגל 5 יוני 2008 ב - 16:08 קישור ישיר

    ההטריילר לסרטם החדש של הכוהנים נראה מסורבל מדי או שזה רק אני?
    חוץ מזה תמיד הסרטים של הכוהנים נראים לי שטחיים מדי,מגניבים מדי,קלילים מדי.הם לא מספיק עמוקים ומספיק מרגשים.אני לא מבין את אובר ההערכה אליהם.לא נראה שאבין גם.
    למה הם לא יכולים להיות קלילים ובו זמנים עמוקים כמו ז’אק טאטי או באסטר קיטון.

  12. אינדי 5 יוני 2008 ב - 17:15 קישור ישיר

    ליאור – לדעתי, הנבל הוא הדבר הטוב היחיד בשיעמומון הזה שנקרא “סיפורי נרניה: הנסיך כספיאן”.

    ולאורון – ככה יותר טוב? 🙂

  13. raz 5 יוני 2008 ב - 17:39 קישור ישיר

    לא עמוקים? האחים כהן? אנחנו מדברים על היוצרים שעשו את ברטון פינק, האיש שלא היה שם, פארגו, לא ארץ לזקנים, שכל אחד מהסרטים האלה עמוק בצורה בלתי רגילה? לבוא ולהגיד שהסרטים האלה לא מספיק עמוקים זה פשוט להראות חוסר הבנה בכל הקשור לסרטים האלה, ואני מצטער אם אני נשמע תוקפן מדי. באמת שמדובר באחד מן היוצרים היותר עמוקים שקיימים היום. לא ארץ לזקנים, למשל, זהו סרט פילוסופי עמוק העוסק במהות של השוטרים והאנשים המבוגרים בעולם של ימינו. פארגו, לדג’, עוסק במהות של תאוות הבצע ועד כמה כסף משפיע לרעה על האנשים. ואלו סתם תיאורים שיטחיים לסרטים האלה, כי באמת שבכל סרט כמעט של האחים כהן מסתתר המון דברים, ובכיף אפשר לכתוב דוקטורט על הסרטים האלה. מה גם, שהסרטים שלהם, לפחות ברובם (כלומר, אלו ששואפים להיות כאלה), גם מהנים וקלילים יחסית וגם עמוקים בטירוף. המתכון המושלם.

  14. יוני 5 יוני 2008 ב - 22:08 קישור ישיר

    חברה תפסיקו לזבל על האחים כהן. הנושאים שלהם קלילים למדיי ועוסקים בעיקר בפשע. היופי אצלם הוא ביכולת להתפייט על ריק, כלומר לתת איזה דולי צמוד קרקע שכזה על כדור עץ קטן שמתגלגל ממעקה ולעשות סלאו-מושן על כלב שוחה במים. הם פשוט יודעים קולנוע ויודעים לבנות דרמה מפעולות פשוטות מה שנותן תחושה של עומק ורגש קיומי גם מן הסצנות הפשוטות ביותר.
    זה הסוד ב-60 שניות.

    יוני

  15. אינגל 6 יוני 2008 ב - 22:09 קישור ישיר

    ארץ קשוחה היה פשוט סרט רע.דמויות יוצאות ונכננסות ללא פיתוח הדמות-וודי הרלסון למשל(שממש אני אוהב ופתאום גיליתי שזמן המסך שלו הוא2 דקות מיותרות)
    ביג ליבובסקי סרט עמוק?נו באמת..הוא בעיקר סרט מגניב ומצחיק(ללא ספק),אבל עמוק ופילוסופי הוא לא.
    מצטער אבל גם ברטון פינק לא עשה לי את זה.אולי אני לא מבין את היצירות שלהם,יכול להיות.
    מה שכן הם בונים אחלה דמויות.
    אה עוד משהו.ראיתי לאחרונה את סרטם הראשון רציחות פשוטות וציפיתי לסרט מבריק וגאוני.אמה מה-לא מבריק,ולא נעליים.אפילו נטול חן.
    אין ספק שלאחים יש דמיון מפותח וכישרון קולנועי,אבל מה שמפריע לי הוא הערכה העצומה שיש כלפיהם.למה אני לא מבין.
    הם תמיד נראו לי כמו שני ילדים חננות שמעסקים עם דברים שלא קשורים לעולם שלהם עצמם.

  16. חסוי 11 יוני 2008 ב - 21:43 קישור ישיר

    כוווווולם לא יודעים על מה הם מדברים
    הסרט נרניה הוא ממש ממש ממש יפה ואהבתי אותו מאוד
    השחקנים שיחקו טוב מאוד ולמי שיש תלונות אני רוצה לראות אותו עכשיו הולך ומשחק במקומם.
    למי שלא הבין את הסרט כנראה יש בעיה חמורה מאוד של קליטה שכלית נמוכה מתחת ל-0.
    אני מקווה שהבנתם את המסר כי אין לי עצבים להסביר אותו לאותם אנשים המתוארים שתי שורות למעלה
    שלום ולא להתראות
    אחת שיודעת (ומבינה)

    רוה לחסוי: I rest my case.

  17. איילת 12 יוני 2008 ב - 22:24 קישור ישיר

    שטויות במיץ. אני נהניתי מאוד מהסרט!!

    זה כנראה לא סוג הסרטים שאתה מחבב, אולי משום ההירואיקה שבו (שזה דווקא מוצא חן בעיניי), אבל הסרט הוא בעל קו עלילה מותח, חכם, שהצופה לא יכול להסיר את העיניים עד שהסוף הטוב לא יגיע.

  18. ליאת:] 3 יולי 2008 ב - 20:37 קישור ישיר

    ואאאווו נראה לי שנכנסתי לביקורת של סרט אחר..
    אני ראיתי את הסרט בקולנוע ומאוד התלהבתי ממנו..
    סרט מפתיע מושקע מיוחד מותח מרגש(אפילו בכיתי באמצע) פשוט סרט טוב!
    ובביקורת של הכותב יש כמעט את כל התכונות של הסרט!
    ולדעתי הזמן של הסרט בכלל לא היה ארוך אם כבר קצר!

    אני בהתחלה לא חשבת שהסרט יספק אותי עד כדי כך אבל עכשיו, אחרי שראיתי את הסרט אני מאושרת שהלכתי לסרט הזה!
    בקיצור זה ה-סרט ואני ממליצה בחום לכולם! :]

  19. matthew perry 4 יולי 2008 ב - 10:24 קישור ישיר

    סרט מדהים!!! המוזיקה בכל הסרט נפלאה והאפקטים מרשימים ביותר(כמו עם התזוזה יחד עם החץ ומקלעי הסלעים) וככה גם אינדיאנה ג’ונס.
    איך אפשר לבקר ככה את הסרט המעולה הזה?!

  20. matthew perry 4 יולי 2008 ב - 10:28 קישור ישיר

    הו, ואיך שככתי את האפקט המדהים של הרכבת בהתחלה ושל איש המים בסוף.

  21. matthew perry 4 יולי 2008 ב - 10:30 קישור ישיר

    סליחה – שכחתי.

  22. אורן 6 יולי 2008 ב - 10:30 קישור ישיר

    את ממש הגזמת אתמול ראיתי את הסרט ומאוד התלהבתי ממנו זאת ממש הגזה זה סרט שמוכן היטב למרות שהוא סרט בידיוני הוא סרט טווב
    (אני בן 14)

  23. ניצנוש=] 27 ספטמבר 2008 ב - 18:19 קישור ישיר

    לדעתי סרט ממש יפה !!!
    אני ממש אהבתי ואני ממש לא מבינה למה אתם יורדים עליו?
    טוב בכל מקרה רציתי לשאול אם מישהו מכיר את השם של שיר הסיום? זה מממש חשוב בבקשה!

  24. ערן אלתר 27 ספטמבר 2008 ב - 19:15 קישור ישיר

    כותבי התגובות האוהדות, אני חולק על טענותיכם-

    השחקנים שיחקו טוב?!? האם זוהי בדיחה? ואם כן, היא לא מוצלחת.

    סרט עם קו עלילה מותח וחכם שאי אפשר להסיר ממנו את העיניים עד הסוף? לכתוב את זה על “הנסיך כספיאן” בתגובות כאן זה פשוט זלזול באינטליגנציה של קוראי הבלוג. זה התיאור המושלם ל”האביר האפל”, אבל תגובה 17 נכתבה יותר מחודש לפני שהוא הופץ בישראל…

    הסרט ממש לא מפתיע. נכון שהשקיעו בו הרבה כסף, אבל לחינם. מרגש? הסרט הזה מרגש?!? -ספויילר קטנטן- בנשיקה של סוזן וכספיאן -סוף ספויילר- אני חשבתי “בחיי!”, כי קו העלילה הרומנטי היה כ”כ מיותר, והוא בכלל לא היה קיים בספר (שגם אותו לא ממש חיבבתי, אבל הוא עדיף על הסרט). אם אני היתי בוכה בסרט, זה היה בגלל שלא הרגו את כל הדמויות לפני הדקה ה-60.

    כולם יודעים שסרט בדיוני יכול להיות טוב (למשל: “שליחות קטלנית” ו”שר הטבעות”), אבל הסרט הזה לא טוב.

    ואל תאמרו “אבל האפקטים היו טובים!”, כי אפקטים לא משפרים את איכות הסרט. הביקורת של מר רוה היא הביקורת המושלמת לסרט הנוראי הזה.

    ואני עוד חיבבתי את “האריה, המכשפה וארון הבגדים”.

    בקיצור, זה ה-סרט הגרוע של השנה ואני ממליץ בחום לכולם לא לצפות בו! :]

  25. אורנה 29 ינואר 2009 ב - 12:25 קישור ישיר

    הסרט הכי שווה בעולם הלכתי עם בת דודה שלי ופשוט אהבנו הסרט מרגש עשויי טוב יפה ואהבתי את השיר סיום אני חולה על נרניה והכול בזכות הסרט מקווה שיצא עוד אחד מתה לראות מי שייצר את הסרט גאון רק מעצבן אותי שאין לסרט D.V.D שלי עשה בעיות
    סרט הורס

    הורסססססססססססס !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!


השאירו תגובה