ניל יאנג (לא ההוא) הוא בלוגר קולנוע חרוץ שמתרוצץ בין פסטיבלי קולנוע וגם כותב ביקורות כעת ל"הוליווד ריפורטר". בקטע שלו בחיים זה להמר על הזוכים הפוטנציאליים בפסטיבלי הקולנוע, על סמך תחושות בטן וזמזום. מבין הסרטים שכבר הוצגו בוונציה (חצי מסרטי התחרות כבר הוקרנו), יאנג אומר ש"למלא את החלל" של רמה בורשטיין הוא הסרט עם הדיבור הכי חזק סביבו לזכייה באריה הזהב. הוא מתאר את השיחות על הסרט כעל סיפור סינדרלה ממש, של במאית שאיש לא שמע עליה ועכשיו כולם מדברים עליה ומהופנטים ממנה. במקום שני אחריה, מבין הסרטים שכבר הוצגו, טוען יאנג, נמצא "המאסטר" של פול תומס אנדרסון, שהוא מהמר שייצא מהפסטיבל (בראשות מייקל מאן) עם פרס הבמאי, כפי שקרה עם "זה יגמר בדם".

אבל יאנג טוען עדיין שדווקא סרטו של מרקו בלוקיו הוא המועמד המוביל לזכייה בפסטיבל, אלא שהסרט הזה עדיין לא הוקרן בפסטיבל כך שלא ברור האם תחושת הבטן הזאת תישאר יציבה גם אחרי שהסרט יוצג ויזכה לתגובות הקהל והעיתונאים.

====================

ואני קורא בבלוגיה האמריקאית ובטוויטר ש"שומרי הסף" של דרור מורה (שכבר שם זכה לכינוי "הסרט על השין-בית") סוחט שבחים עצומים מהמבקרים בפסטיבל טלורייד. אנשי סוני פיקצ'רס קלאסיקס מתכננים לרוץ איתו לאוסקרים.

=====================

זה קורה בשקט מאחורי הקלעים, אבל זו ככל הנראה הכותרת הכי חשובה לקולנוע הישראלי מהימים האחרונים: "סקרין דיילי" מדווח שקרן הקולנוע האירופית עצומת המימדים, "יורימאז'" (Eurimages), שתקציבה השנתי עומד על 25 מיליון יורו, מנהלת שיחות לגבי צירופה של ישראל אל בין 36 המדינות שכבר חברות בקרן, ושיוצריה זכאים להגיש לה תסריטים למימון. על פי הדיווח, אם זה יקרה, זה יקרה כנראה רק ב-2014, ושהקרן – בראשה עומד רוברט אולה – מעוניינת להרחיב את פעילותה אל מחוץ לאירופה, ולצרף אליה את ישראל, קנדה ודובאי.

====================

גם הכותרת הזאת היא כבר בת כמה ימים טובים, אולי אף שבועות, אבל גם לה תהיה השפעה אחורי-קלעימית על הקולנוע הישראלי: מישל ריאק, שבתור האיש שעמד בראש מלקת הקולנוע של ארטה היה אחד התומכים הגדולים של הקולנוע הישראלי בשנים האחרונות, סיים את תפקידו בערוץ. כמה ימים אחר כך הגיעה הבשורה שהאיש שמונה להחליפו בארטה הוא אוליבייה פר, מי שהיה בשלוש השנים האחרונות מנהל פסטיבל לוקרנו, ומי שטיפח שם קולנוע ישראלי קצת אחר. פר התלהב על כלות מ"השוטר" של נדב לפיד (כיו"ר תחרות הפיצ'ינג של חממת התסריטים של ירושלים, שהתקיימה ביולי השנה, פר גם נתן ללפיד את הפרס הראשון לקראת הפקת סרטו השני), והשנה הוא התלהב מ"לא בתל אביב" של נוני גפן. כך שהקשר בין הקולנוע הישראלי ובין ארטה ככל הנראה ימשך (ולפיד וגפן יכולים לראות בסרטם הבא כבעל סיכויים ודאים לזכות בתמיכה צרפתית). היום הגיעה הידיעה שאת מקומו של פר בלוקרנו ימלא מבקר הקולנוע האיטלקי הצעיר קרלו צ'טריאן, שלפני כן היה בצוות אוצרי הפסטיבל, אבל שלא ניהל שום פסטיבל לפני כן (פר הגיע ללוקרנו אחרי שניהל את השבועיים של הבמאים בקאן).

תוספת: מתברר שלקשר הישראלי כנראה היה קשר לעזיבתו של ריאק את ארטה. על פי הדיווח ב"אינדי ווייר", ריאק נאלץ לפרוש מתפקידו אחרי שהבוסים שלו לא היו מרוצים ממנו, בין השאר בגלל פרשת פסטיבל ירושלים מהשנה שעברה.

תראו איך הכל מתחבר זה לזה: ריאק ישב בצוות השופטים שהעניק את פרס סרט הבכורה ל"עמק תפארת". אז הוחלט לשלול מהסרט את הפרס כי ארטה השקיעה ב"עמק תפארת". והוחלט להעביר את הפרס ל"השוטר". יוצרי "השוטר" סרבו לקבל את הפרס. "השוטר" זכה בלוקרנו, בראשות אוליביה פר, ששנה אחר כך הגיע לירושלים לחממת התסריטים ונתן ללפיד גם את הפרס הראשון שם. המפיק של "עמק תפארת" ישב כשופט בפסטיבל ירושלים השנה ונתן את פרס הסרט הטוב לסרט שהפיק המפיק של "השוטר".

=====================

ציוץ