126 הסרטים הישראליים של פסטיבל ירושלים לדורותיו
זה הקובץ שנשלח בשבוע שעבר לאנשי תעשיית הקולנוע בארץ – ביניהם מבקרים ועתונאים, מפיצים, חוקרים, מרצים וכו' – המכיל 126 פיצ'רים ישראליים עלילתיים שהוקרנו בבכורה בפסטיבל ירושלים מאז 1984 (ומאז1989 הם מתחרים ביניהם על פרס וולג'ין).
הבקשה: לדרג את חמשת הסרטים הכי אהובים, ומהם ייבחרו ויוצגו הסרטים הישראליים הטובים ביותר שהוקרנו בירושלים. מעיון ברשימה אני מהמר ש"אוונטי פופולו", "החיים על פי אגפא" ו"ביקור התזמורת יהיו שם, אבל החמישייה שלי לא כוללת אותם:
חמשת הראשונים שלי:
1.
"חתונה מאוחרת"
2.
"מסעות ג'יימס בארץ הקודש"
3.
"שנת אפס"
4.
"עטאש"
5. (תיקו)
"הדברים מאחורי השמש" + "כנפיים שבורות"
אני מוסיף גם ציונים לשבח לסרטים שמאוד אהבתי, לא יודע אם ישקללו אותה בספירת הקולות או לא:
"אושפיזין"
"חמש דקות בהליכה"
"חסד מופלא"
"בר "51
"מלאכים ברוח"
"לשחרר את הנסיכה"
והשעה הראשונה של "מרקו פולו".
======
עיינו ברשימה ודרגו גם אתם: מה החמישייה שלכם?
החמישיה שלי:
בלוז לחופש הגדול
אוונטי פופולו
החיים על פי אגפא
שנת אפס
כנפיים שבורות
עוד אחד שאהבתי
קרוב לבית
אגב "מלאכים ברוח". בעידן הטלוויזיה המסחרית, אין אף ערוץ שיקח על עצמו את הקרנת הסרט? אני זוכר את העבודה על סט הסרט כאחת החוויות היותר משמעותיות שעברתי בתעשייה.
עדיין אין לי מושג למה הרשימה הזאת טובה בדיוק. מה המטרה שלה?
אולי להראות לעולם שבפסטיבל י-ם נחשפים הסרטים החשובים ביותר שהופקו כאן כדי שיוצרי סרטים מכובדים ימשיכו לשלוח לשם את סרטיהם במקום לצאת להפצה מסחרית שבוע קודם או להגיע לחיפה חודשיים לאחר מכן?
ומה יהיה עם הסרט שיזכה – הפצה מחודשת? הקרנה מיוחדת? או עוד טקס עם פוטנציאל מבוכה וחובבנות ופסל מוזר (זוכרים את המבוכה של דימבורט ולרנר מהעציץ שהם קבלו בשנה שעברה?).
לא ברור.
חתונה מאוחרת
מייד אין עיזראל
מסעות ג'יימס בארץ הקודש
עטאש
האושפיזין
הדירוג שלי :
1. חתונה מאוחרת
2. האסונות של נינה
3. אור
4. כנפיים שבורות
5. אביבה אהובתי
למה זה טוב ? לא יודע. אולי זה נסיון נואש להציל את תחרות וולג'ין.
שורו
חולה אהבה בשיכון ג'
חתונה מאוחרת
כנפיים שבורות
אהבה קולומביאנית
מה לעשות אני בוחרת כמו הקהל.
סתם שאלה שלא קשורה, או שכן, הסרטים האלה ששמתם ברשימות החמש שלכם, ראיתם אותם לאחרונה? האם הם עוברים את מחסום הזמן? כי למשל, בר 51 היה סרט שעשה עלי רושם אדיר בזמנו, אבל כשראיתי אותו כמה שנים אחר כך הוא התיישן לי בצורה לא טובה. כמובן שהשאלה תקפה יותר לגבי סרטים שעברו שנים רבות מאז שהוצגו, ולא לגבי סרטים חדשים יותר. מבחינתי, למשל, ראיתי את בלוז לחופש הגדול כשיצא, ומאז ראיתי אותו המון המון פעמים, ותמיד נהניתי מהצפייה וחשבתי שזה עדיין סרט טוב.
יש סרטים שהיו משעממים מאד בצפייה הראשונה והם עדיין משעממים בצפייה השנייה. מפליא כמה סרטים לא זורמים ומשעממים אתם בוחרים לרשימות שלכם, ואני לא אנקוב בשמות כדי לא לבאס את היוצרים שלא אשמים בכלל בזה שאין להם כישרון לעשות קולנוע.
רק שם אחד אני אציין – איך אפשר לבחור את האסונות של נינה לפני שורו או חולה אהבה? אפילו שבי יודע את האמת בהקשר הזה.
רוה לאבי: אני לא יודע מה שבי יודע או לא, אבל "האסונות של נינה" – לפחות לטעמי – טוב מ"שורו" ומ"חולה אהבה".
הרשימה הזו מעוררת מחשבה, יש לי חורים רציניים בהשכלה בין 1986 ל-2004…
בכל מקרה – הנה הרשימה שלי (רוב מוחלט לסרטים מ-5 השנים האחרונות):
במקום הראשון: עטאש, אוונטי פופולו.
במקום השני: בר 51, שנת אפס.
במקום השלישי: אור, חסד מופלא, שחור, וסרמיל.
שאלת תם. יש מצב שביחס לחלק מהנבחרים שלך היית הלקטור שאשר אותם? יש כמה(!) חשודים ככאלה.
רוה לאהרון: שאלה מרתקת, בעיקר בגלל הסאבטקסט המעט מריר שמסתתר בה שאתה מוזמן להרחיב לגביו. הבה נניח שכן, אני הייתי הלקטור שאישר את כל הסרטים האלה, מ"חסד מופלא" ועד "עטאש". אז מה זה אומר מלבד העובדה שאני עקבי: שסרט היה טוב כתסריט יצא טוב גם כסרט גמור? לצערי הרב לקטורים לא מקבלים אחוזים על הכנסות הסרטים שהם אישרו, או בונוסים על זכיות בפרסים או קבלת ביקורות טובות, שאז אכן יש מקום לחשוד שאני מקדם את הסרטים כדי להעשיר את כיסי (ואגב, אני חושב שכדי למקצע את תחום הלקטורה יש מקום לשיטת מענקים כזו). אבל זה לא ככה. לקטור מקבל (אם אני זוכר נכון, פעם אחרונה שהייתי לקטור היתה ב-2001) כ-50 שקל לקריאת תסריט וכתיבת חוות דעת עליו (מכתיבת ביקורת בעיתון מקבלים יותר). ומכיוון שאתה נשמע חשדן, אתה מוזמן להתעדכן בטקטיקה הביקורתית שפיתחתי לעצמי ושחוסכת המון שאלות מיותרות: שקיפות. הכל גלוי. סור לארכיוני "העיר" ו"פנאי פלוס" וקרא על כל הסרטים הישראליים עליהם כתבתי בשנים האחרונות. כל סרט שאושר במחזור שלי בקרן צוין ככזה, ואפילו לא כגילוי נאות (שהרי, כאמור, אין לי שום אינטרס בתוצאה הסופית), אלא כהצצה נדירה בתהליך העבודה הקולנועית והשוואה בין כוונות לתוצאות. תקרא שם על סרט שאושר ולא אהבתי, או סרט שלא אושר אבל כן אהבתי או סרט שאושר ואהבתי. תקרא שם, למשל, על סרטים שהיו להם תסריטים נהדרים שמאוד אהבתי אבל יצא סרטים מבאסים. תקרא על סרטים שהתסריטים לא היו מספיק טובים אבל איכשהו הצליחו לכפר על זה ולצאת סרטים יותר טובים. תקבל תמונה מלאה של יצירה, משלב התסריט ועד הפרמיירה. ומכיוון ששאלת אתן לך תשובה: לא. אף אחד מהסרטים האלה לא הוגשו לקרן במחזור שלי כלקטור. הסרטים היחידים ברשימה שקראתי בקרן היו: "מדורת השבט" (אושר במחזור שלי, והייתי בעדו), "סימה וקנין מכשפה" (לא אושר בקרן, אבל הייתי מאוד בעדו, התסריט הרס אותי מצחוק. הסרט ביאס לי את הישבן), "הביוגרפיה של בן" (אושר בקרן במחזור שלי, אני לא הייתי בעדו), "מטאליק בלוז" (לא זוכר אם אושר לבסוף במחזור שלי או לא, אני הייתי מאוד מסויג ממנו, הסרט עוד איכשהו עבד בהשוואה לתסריט). אגב, בהיותה של קרן הקולנוע מוסד ציבורי פתוח לביקורת נדמה לי שאתה יכול לבקש מהם את חוות הדעת שנכתבו על כל תסריט. חומר קריאה משובח. הייתי אפילו שוקל אליפות הלקטורים: מי הלקטור שאישר הכי הרבה סרטים מוצלחים.
הרשימה שלי:
1. "חתונה מאוחרת"
2. "עד סוף הלילה"
3. "חסד מופלא"
4. "לנגד עיניים מערביות"
5. "עטאש"
1. ביקור התזמורת
2. החיים ע"פ אגפא
3. שמיכה חשמלית ושמה משה
4. חולה אהבה בשיכון ג'
5. עטאש
מצטער על הבאנליות, אבל:
1. החיים על פי אגפא
2. אור
3. אוונטי פופולו
4. שנת אפס
5. ביקור התזמורת
הדירוג שלי:
1. החיים עפ"י אגפא
2. כנפיים שבורות
3. ביקור התזמורת
4. אור
5. שחור
אגב, שניים מהסרטים הישראלים שהרשימו אותי ביותר – 'בופור' ו'קלרה הקדושה' – לא ברשימה, אבל גם ככה יש כמה אחרים שמגיע להם אזכור, למשל "חלוה אהבה משיכון ג'", "שורו", "עפולה אקספרס", ו"זולגות הדמעות מעצמן".
והנה הבחירות שלי:
1. אוונטי פופולו
2. חולה אהבה משיכון ג'
3. החיים על פי אגפא
4. ביקור התזמורת
5. אור
1. ביקור התזמורת
2. עטאש
3. חתונה מאוחרת
4. שנת אפס
5. האסונות של נינה + חולה אהבה בשיכון ג'
שימו לב: מרבית הרשימות כוללות בעיקר סרטי ביכורים.
תגובה מעניינת שאם היתה כתובה כפוסט לעניין הלקטוריזציה בקרנות מן הסתם הייתי מתקנטר איתה וחולק על התפיסה המשתמעת ביחס לבחירת סרטים במסגרת של קרנות ציבוריות וההדגש הוא על ציבוריות אבל זה לא העניין שלשמו הגבתי.
תאמין או לא, לא היה בתגובתי שום סאב טקסט וודאי שלא מריר כי אני בכלל לא יודע מה זה סאב טקסט והשאלה נשאלה ובאמת מתוך סקרנות לנוכח בחירה שלך שנראתה לי תמוהה ובייחוד ויותר ברמת הציון לשבח. אפעס הבחירה שלך לא התלבשה לי עם טעמך הביקורתי כפי שאני מזהה אותו.
אני יודע (לפחות פעם אחת נתקלתי בזה) שבמקרה שאתה כותב ביקורת על סרט שיצא לך ללקטר אותו אתה מציין זאת פשוט חשבתי שאולי אתה שוכח שדירוג הוא גם עניין ביקורתי ומכאן באה השאלה שלי.
וסתם הערת אגב ששכחתי להעיר לעיל. כצד שלישי אתה לא יכול לקבל את כל חוות הדעת ביחס לתסריט מאף קרן ובשום מקרה!
הבחירות שלי:
1. החיים עפ"י אגפא. ללא ספק הסרט הישראלי הכי טוב שנוצר כאן.
2. חתונה מאוחרת
3. ביקור התזמורת
4. כנפיים שבורות
5. מדורת השבט
אין ספק אבל, שכל השלושה האחרונים לא היו מופיעים ברשימה אם היו ברשימה באמת את הסרטים הישראלים הטובים ביותר.
הרשימה שלי (אחרי התלבטויות אין ספור):
1. החיים ע"פ אגפא- נכון שהסרט קצת שחוק אבל הוא באמת פורץ דרך גם במסריו וגם בכל הנוגע לאסטטיקה קולנועית . סרט שהגדיר מחדש את הקולנוע הישראלי וחשף בפנינו נבואת זעם נוראית שהתגשמה בחלקה
2. ביקור התזמורת
3. מסעות ג'ימס בארץ הקודש: אולי אחד הסרטים הפחות מעורכים של השנים האחרונות . סרט שמספר סיפור ישראלי מאוד אבל בעל מסר אוניברסלי על קפיטליזם,דת , ומוסר.
4. חולה אהבה משיכון ג. הסרט הטוב של שבי גבינזון
5. חתונה מאוחרת/כנפיים שבורות- שני סרטים שפתחו את גל הקולנוע הישראלי החדש ונתנו ערך מוסף אסטטי ותכני .
והרי התוצאות:
אוונטי פופולו,אור,עטאש – צמאון,ביקור התזמורת,אושפיזין.
יש לסדר משמעות פרטית משלי, אבל אין כאן
היררכיה של טוב יותר או פחות.
השישיה שלי [לא לפי סדר כלשהו]:
החיים ע"פ אגפא
חולה אהבה בשיכון ג'
זולגות הדמעות מעצמן
האסונות של נינה
אדמה משוגעת
האושפיזין
וגם – לא זכו להערכה, אבל אני אוהב אותם:
הגמל המעופף
לנגד עיניים מערביות
שחקנים
ג'ירפות
הביוגרפיה של בן
סיפור קיץ
וגם – איך לעזאזל אפשר לראות את הסרטים האלה:
גרין
אדמה חמה
מלאכים ברוח
ריקוד על החוף
איים בחוף
ג'נם ג'נם
ומה זמ הסרט "שרה"?
בברכה
איך לעזאזל אפשר לראות = הכוונה איך ניתן להשיג או לראות סרטים נדירים אלו
חמש דקות בהליכה סרט ענק !
חמישיה שלי:
חתונה מאורחת
אסונות של נינה
כנפיים שבורות
חמש דקות בהליכה
מבצע סבתא
"מבצע סבתא" לא מופיע ברשימת הסרטים.
Thanks a lot. This was nice hearing