לפני הכל
– אל תשכחו: היום ב-16:00 הקרנת אקדמיה ל"מפטיר" שפתוחה חינם גם לקוראי "סינמסקופ". פרטים כאן.
– ומדסק חיל האוויר: אני שואל (2 ביוני) "הארץ" עונה (22 ביוני).
– כפי שעידכן איתן בתגובות לפני כמה ימים, "בדרך אל החתולים" ו"שני דגלים" הוסרו מרשימת הקרנות האקדמיה. אבל לי יש תחושה שעדיין נפגוש אותם בתחרות וולג'ין בירושלים. אני מניח שנדע בהמשך היום.
– האקדמיה האמריקאית עידכנה שניים מהחוקים הבעייתיים שלה. הראשון, בקטגוריית השיר: מעתה רק שני שירים מכל סרט יוכלו לזכות במועמדות. זה חוק אנטי-דיסני מובהק: הסרטים היחידים ב-20 השנים האחרונות שזכו בשלוש מועמדויות לשיר היו "היפה והחיה", "מלך האריות" ו"מכושפת" – כולם סרטי דיסני.
החוק השני הוא תיקון מאוד משמעותי לקטגוריית הסרט הזר, שהוביל יו"ר הוועדה לבחירת המועמדים לסרט הזר, מרק ג'ונסון, בעקבות מה שהוא הגדיר כ"מבוכה" שהרגיש כש"4 חודשים, 3 שבועות ויומיים" לא נבחר להיות אחד מתשיעיית הפיינליסטים מהם נבחרים חמשת המועמדים. השיטה עכשיו תהיה כזאת: הוועדה לבחירת המועמדים תיבחר רק שישה מתוך תשעת הפיינליסטים, וועדה נוספת בראשות היו"ר תבחר את השלושה הנוספים, על פי טעמה ועל פי קריטריונים כמו הצלחה בפסטיבלים. כך יוכל היו"ר לתקן את מה שהוא מגדיר טעם בעייתי של חברי הוועדה שלו.
– ג'יימס וולס, אבא של ג'פרי וולס, מת בגיל 86. והבן ממשיך לתקתק.
– זה פסטיבל קולנוע צרפתי שהייתי רוצה לראות: שמונה הסרטים הכי טובים/אינטנסיביים/קיצוניים מגל סרטי האימה הצרפתי של העשור האחרון.
– "הגרגר והדג" של עבדאלטיף קשיש (שמוכר בפסטיבלים באנגלית כ"סוד הגרגר") הופץ השבוע באנגליה תחת השם "קוסקוס". פיטר בראדשו מה"גרדיאן" לא מבסוט מההחלפה.
– בול בזמן לקראת יציאת "וול-e" יוצא באמריקה הספר "המגע של פיקסאר". הנה הפרק הראשון מתוכו.
– ויה גרין-סין: פרויקט מקסים על האל אשבי מתוך מגזין שלא הכרתי, בהשתתפות ווס אנדרסון, אלכסנדר פיין, ג'אד אפטאו ודיוויד או. ראסל.
יום ארוך היה לי אתמול, אבל לפני כן כמה הערות :
* לא נראה לי ש"בדרך אל החתולים" ו"שני דגלים" יתמודדו בוולג'ין. לא מעט מהקרנות האקדמיה הן הקרנות וידאו, ולכן, סביר להניח שגם אם אין עותק פילם, אבל העריכה גמורה, הסרטים היו משתתפים בתחרות. מכאן אני מסיק שהסרטים פשוט לא גמורים. ותוסיף לחשבון גם את עמרי גבעון, שמשך את "שבע דקות בגן עדן" שלו מהתחרות.
* לא מבין את השינוי בחוקים של האקדמיה האמריקאית. זה אמור לחסל פסילות תמוהות כמו "תשוקה, זהירות" ?, שלא לדבר על חביב הפסטיבלים בשנה שעברה, "ביקור התזמורת" ?
* ראיתי אתמול כמה סרטים, אבל בצד הדברים : לפני הסרט שראיתי ב"יס פלאנט" הוקרן טריילר מאוד מסקרן לסרט שנקרא "בולט" ("Bolt"). כבר כתבתי כאן כמה פעמים ש"וול-אי" נראה לי בעייתי, ומאתמול, "בולט" הוא סרט האנימציה שאני הכי מחכה לו השנה. כלב שמשתתף בסדרת אקשן טלויזיונית מתחיל להאמין שכוחות העל שמיוחסים לו בסדרה תקפים גם בחיים. לי זה נראה כמו סוג של "צעצוע של סיפור".
כמו כן, לפני שנכנסתי לאולם בפלאנט, ראיתי בלובי את הפוסטר של "איים אבודים". אז אם יאיר כתב שהטריילר לא עושה צדק עם הסרט, אני, שעדיין לא ראיתי, טוען שהפוסטר הוא בושה וחרפה. בפוסטר רואים את המשפחה דוחפת רכב. הם מצולמים מאחור. בחייכם, יש בסרט קאסט מפואר ומפורסם. למה אני רואה אותם מהגב ?
* "קוסקוס" ? באמת ? צחקתי. ואחר כך חזרתי אל הערתי מלפני כמה חודשים : במקצוע ההפצה, בכל מקום בעולם, עובדים אנשים חולים
http://cinemascopian.com/2008/03/13/how-do-you-say-lost-in-translation/#comment-558
רוה לאיתן: זהו חוק פוסט "4 חודשים" ולא פוסט "ביקור התזמורת". במילים אחרות, ואם הבנתי נכון: הוועדדה האקזקיוטיבית תוכל לבחור 3 סרטים נוספים, אבל רק מבין אלה שהוגשו על ידי המדינות לאקדמיה (ולא נפסלו). כלומר, לא יקרה מצב בו לצרפת יהיו שני סרטים מועמדים. אבל את זה נדע חד משמעית רק בסוף השנה.
וחוץ מזה, ראיתי 4 סרטים אתמול:
"אל תתעסקו עם הזוהן" – אני לא חסיד סוג ההומור הזה, ובאמת, לאורך שני שליש סרט, לא ממש צחקתי. אבל אז באה המערכה האחרונה וסחפה והצחיקה גם אותי. ג'ון טורטורו מצוין. בסך הכל, סרט סביר.
"Once" (צפיה שניה) – בצפיה הזו שמתי לב לצילום הרועד, מהכתף, שנותן לסיפור האגדה הזה איזשהו תוקף, מה גם שהצניעות הבסיסית המקסימה של כולם כובשת. אז נכון, איך זה שפתאום יש להם כסף להקלטות, ואיך זה שפתאום הוא קונה לה פסנתר, ולמרות זאת, הלכתי עם זה. גם בפעם השניה, "פעם אחת" כבש אותי מחדש.
"גברים עם רובים" (רטרוספקטיבה של ג'ון סיילס) – סרט מרשים, גם אם קודר מדי. פדריקו לופי, מצוין כתמיד, בתפקיד רופא מזדקן במדינה דרום אמריקאית עלומת שם, שיוצא למסע לחפש רופאים צעירים שהיו תלמידים שלו, והלכו לעבוד בכפרים נידחים שבהם גרים האנשים הפשוטים והעניים. המסע הזה הוא מסע של התפכחות והגעה להבנה שהשחיתות השלטונית הופכת לאוזלת יד, כאשר קבוצות גרילה שונות והצבא מתעמתים, והמפסידים העיקריים הם האנשים הפשוטים. כל ראיית עולמו הצרה, אותה הוא רואה ממקום מושבו בעיר, מתמוטטת במהלך המסע באזורי הפרא של מדינתו. סרט מרתק.
"גחלים לוחשות" (בימוי : עלי נסאר. במסגרת הקרנות האקדמיה)
איש מעניין עלי נסאר. שני סרטים שלו ראיתי בעבר : "שביל החלב" היפה והמרגש, ו"בחודש התשיעי", המבולבל, אבל לפחות מאוד מרשים ויזואלית. ולכן היה מאוד עצוב לי לראות את הסרט החדש שלו. "גחלים לוחשות" נראה כמו סרט של במאי שזה עתה סיים את בית הספר לטלנובלות ע"ש יאיר דורי במאר-דל-פלטה, ארגנטינה. השימוש במוזיקה הוא שערוריתי : או שהיא נכנסת מיד לאחר האירוע הדרמטי, בכדי, לכאורה, להעצים אותו, אבל למעשה, היא הופכת את האירוע למגוחך ; או שהיא מתחלפת באמצע הסצינה בכדי להבהיר לנו שעברנו עכשיו מגוון רומטי לגוון מאיים. התסריט, שבא מכוונות טובות, רוצה להביא אותנו למסקנה שכל הדוקטרינות הפוליטיות והדתיות כולאות את נפש האדם במקום לשחרר אותה. אבל הוא כל כך עילג ומגוחך, שאין בכלל סיכוי שמישהו יתייחס ברצינות לנאמר. השחקנים משתדלים, אבל מובסים ע"י הבימוי והתסריט. גם יוסוף אבו-וורדה, הסמכותי כתמיד, הפעם בתפקיד קטן, לא מציל את הסרט. ראיתי אתמול הקרנת וידאו, כך שקשה לי להעיר על האספקט הויזואלי, אבל אזכיר רק שהסצינה שנראתה לי הכי מרשימה מבחינת צילום, היא גם הכי מגוחכת מבחינת תסריט : קרב חרבות בין גיבור הסרט המוסלמי, לריצ'רד לב הארי, נציג מסעות הצלב הנוצרי (לא פחות ולא יותר). סרט איום שעדיף שייגנז.
רוה לאיתן: מפיקי "גחלים לוחשות" (אק"א "מחכים לסלאח א-דין") הודיעו שהסרט נמסר לעריכה מחודשת על ידי זוהר סלע ("בופור"). מעניין אם הגרסה שראית אתמול היא זו שאחרי העריכה. אני ראיתי את הסרט בחיפה וחשבתי שהוא קטסטרופלי. מצד שני, חשבתי שגם שני סרטיו הקודמים של נסאר איומים.
…ו'נערות החלומות' של דרימוורקס.
פסטיבל ירושלים חלש מאוד עם קולנוע ישראלי השנה. בסך הכל ארבעה סרטים ארוכים יתמודדו על פרס וולג'ין.
שבעה של רונית ושלומי אלקבץ
ברוריה של אברהם קושניר
אצבע אלוהים של יגאל בורשטיין
וסוף שבוע בתל אביב (לשעבר – בשביל אבא שלי) של דרור זהבי
לאיתן, הפוסטר שראית של "איים אבודים" הוא רק הפוסטר "טיזר" של הסרט. הפוסטר הרשמי שייצא עם הסרט יראה את כל השחקנים מביטים קדימה. אישית, אני חושבת ששום דבר לא יכול לעשות נזק לסרט, כי הסרט עצמו לא משהו בכלל, מעין דרמה מומחזת סנטימנטלית עתירת קלישאות. לוי לא במאי וגם לא מי יודע מה כותב מוכשר.