25 יוני 2008 | 13:13 ~ 11 תגובות | תגובות פייסבוק

בשיר: הקומנטרי

בהמשך לדיון אתמול על הקשר בין הצלחה קופתית והצלחה בפרס אופיר, השנה יקרה דבר מעניין מאוד: הסרטים הבולטים ביותר בתחרות פרסי אופיר מגיעים לשלב ההצבעה כשהם כבר מוצגים בבתי הקולנוע (שזה, איך אומרים, כמו שצריך להיות). אבל יש בעיה אחת: מעולם בתולדות הטקס (ואם מישהו זוכר אחרת אנא תקנו אותי) לא קרה שזכה סרט שכבר הציג בבתי הקולנוע בזמן נעילת ההצבעה (תיקון ודיוק: “אביבה אהובתי” זכה בפרס האקדמיה אחרי שכבר זכה להצלחה בקופות. הוא יוצא הדופן. אבל כאילו כדי לתת תוקף, גם אם עקום, לתזה שלי הוצמד לו אז “אדמה משוגעת” כזוכה נוסף בתיקו – אירוע שעד היום נראה לי משונה עד תמוה. בהצבעה החוזרת לבחירת נציג האקדמיה לאוסקר זכה “אדמה משוגעת”. אבל “אביבה” בכל זאת זכה בפרס האקדמיה). בתחילה הסרטים הזוכים היו יוצאים בספטמבר, שבוע-שבועיים אחרי הטקס, כשהשידור החי תיפקד כמין קידום מכירות לסרט הזוכה. בשנים האחרונות הסרט הפייבוריט יצא למסכים שבוע-שבועיים לפני הטקס, אבל בשלב בו הצבעת חברי האקדמיה היתה כבר סגורה. במילים אחרות: חברי האקדמיה לא ידעו בשעת ההצבעה מה יהיו הביקורות על הסרט והאם הוא יצליח או ייכשל בקופות. הפייבוריט לזכיה תמיד היה הסרט שעוד לא הופץ.
חמור מזה: כל סרט שיצא למסכים לפני ההצבעה והצליח קופתית הפסיד בסופו של דבר לסרט אחר שעוד לא יצא (ואוסיף גם את דעתי: שגם היה פחות טוב). מה שכן: זכייה באופיר כמעט תמיד הבטיחה לסרט הזוכה סוג של הצלחה כלכלית, בין אם גדולה (220,000 ל”ביקור התזמורת”) או סבירה (160,000 ל”אדמה משוגעת”, 140,000 ל”מדורת השבט”).

השנה יגיעו לשלב ההצבעה באופיר “עץ לימון” (15,000), “חסר מנוחה” (כ-30,000), “ואלס עם בשיר” (אני מניח שעד סוף יולי הוא יגיע ל-20,000) ו”איים אבודים” (שאמור להגיע להצבעה באופיר כבר עם 100,000 צופים). ומי לא ייצא עדיין למסכים? “שבעה”. ומי יזכה בוולג’ין? “שבעה”. אז מי יזכה באופיר? “ואלס עם בשיר”. או “איים אבודים”. או, וזה ידהים אותי, לא הוא ולא הוא.
תוספת: ואולי תקדים “אביבה אהובתי” מסמן את העתיד לבוא? שכשיש סרט אחד שכבר הצליח מול סרט אחד שעוד לא יצא האקדמיה תדאג לזה שהתוצאה תצא תיקו? “בשיר” או “איים אבודים” יחד עם סרט נוסף?
מה דעתכם?

==============

היום יוצא “ואלס עם בשיר” בצרפת. הוא מתחיל עם 31 בתי קולנוע השבוע ומתרחב בשבוע הבא ל-100 בתי קולנוע בכל המדינה. מבקרי הקולנוע הצרפתיים בעד הסרט. “עץ לימון” של ערן ריקליס מציג כבר שמונה שבועות בצרפת, ב-107 בתי קולנוע, והביא לקופות יותר מ-232,909 צופים. האם “ואלס” יביא יותר?

Allocine, אתר הקולנוע הבכיר בצרפת, ביקש מארי פולמן להוסיף קטעי קומנטרי לארבעה קטעים מתוך הסרט. בהם אנו למדים ששותפיו פולמן להפקה לחצו עליו לקרוא לסרט “פצ’ולי פטרול”, שהוא שונא את האייטיז, וש”מטאל ג’אקט” של קובריק הוא בעיניו סרט המלחמה הגדול ביותר.

הנה הם (באנגלית עם תרגום לצרפתית):

11 תגובות ל - “בשיר: הקומנטרי”

  1. עמיר 25 יוני 2008 ב - 13:23 קישור ישיר

    אחרי שראיתי את כל הסרטים נדמה לי שחברי האקדמיה יעדיפו את איים אבודים. אנחנו קבוצה שהולכת ביחד להקרנות, וזה היה הסרט הכי טוב עד עכשיו בעיני הרוב. לא כולם, אבל הרוב.

  2. יניב אידלשטיין 25 יוני 2008 ב - 14:15 קישור ישיר

    “פצ’ולי פטרול”, “ואלס עם בשיר”… לא יודע איזה שם יותר גרוע.

  3. איתן 25 יוני 2008 ב - 15:59 קישור ישיר

    לי היתה האפשרות לראות את כל הקרנות האקדמיה, מלבד את “איים אבודים” (שיוצא בשבוע הבא). לא נראה לי שיש סרט אחר, מלבד “שבעה”, שיכול לסכן את “איים אבודים” או את “ולס עם בשיר”. אני לא חבר אקדמיה, אבל יש לי בתכנון להעלות לכאן רשימה של החביבים עלי בקטגוריות המרכזיות לכשאסיים לצפות בכל הסרטים (ואני מעריך שהיחיד שיימלט מעיניי, בסופו של דבר, יהיה “שבעה”). אבל עד אז, אציין רק שבעיניי, חוסר הצלחתו (הקופתית והביקורתית) של “עץ לימון” יפגע קשות בהיאם עבאס, שלטעמי ראויה לפרס, אבל אני לא יודע אם בכלל תהיה מועמדת. ובנוסף – לאור העובדה שחלק לא קטן מהסרטים הופק כקו-פרודוקציות, האם מישהו מחברי האקדמיה שוקל לשנות את הסעיף בתקנון שימנע מאנשי צוות לא ישראלים להיות מועמדים ? לשם דוגמא, הסרט היחיד, לטעמי, מלבד “בשיר” (שראיתי) ו”איים אבודים” (שטרם) שהוא שלם לגמרי מכל הבחינות הוא “כמו אבא שלך” של מרקו כרמל, שמתרחש כולו בצרפת. בסרט משתתפים, לצד יעל אבקסיס, גם גד אלמלה (שלטעמי ראוי למועמדות) ורישאר ברי (עד כה, שחקן המשנה הטוב ביותר). ומה על הסרט שיוקרן בשבוע הבא, בכיכובם של ז’ראר דפארדייה ופאני ארדן ? קשה לי לראות אותם מפספסים. והם אפילו לא יהיו מועמדים.

    ובחשבון כללי, אם יהיה ל”שבעה” תאריך הפצה עד שיצביעו חברי האקדמיה, אולי הוא יזכה… (אגב, יאיר, האם כבר ראית את “שבעה” ?)

  4. יונה 25 יוני 2008 ב - 16:01 קישור ישיר

    מאוד מאמין שהזוכה הוא ולס עם באשיר. מאחר ומדובר בסרט חשוב שמחדש מבחינה קולנועית. כאשר אים אבודים. הוא סרט נחמד בלבד עם בעיות. די ברור שבאשיר הוא סרט פסטיבלים חשוב ושאיים אבודים הוא סרט לקהל צעיר.

  5. איתן 25 יוני 2008 ב - 16:08 קישור ישיר

    ועוד 3 הערות, בקצרה :

    אני, אישית, לא יכול לראות את הדבר הזה שנקרא קומנטרי. קוראים לזה “חלוקת קשב”. כשאני רואה את התמונות, אני רוצה להקשיב לסאונד הנלווה, ולא לאדם ש”מפריע” לי. אני כן רוצה לשמוע אותו בפורמט של ראיון.
    יניב – גם לי “ואלס עם בשיר” לא נשמע שם מושך, אבל לאחר שראיתי את הסרט, הבנתי שהשם מתאים, וסצינת הואלס עצמה היא אחת המדהימות בסרט המצוין הזה.

    יאיר – בהתחשב בכך שצרפת היא מדינה קצת יותר גדולה מישראל, אין לי שום דרך לדעת האם המספרים שאתה מביא כאן מעידים על הצלחה או על כישלון. כמה צופים הביא “שטי” ? או “אינדיאנה ג’ונס” ?

  6. raz 25 יוני 2008 ב - 18:25 קישור ישיר

    בתור אחד שמאוד אהב את ואלס עם בשיר וחושב שהוא אחד הסרטים היותר טובים שנוצרו בארץ (אבל עדיין לא טוב יותר מאגפא או בופור שאלו לטעמי הסרטים הטובים שנראו פה), אני דווקא חושב שסצנת הואלס היא אחת מן הסצנות הפחות טובות בסרט. יותר מזה, מה שלדעתי לא עושה את הסרט הזה ליצירת מופת אמיתית, כמו אגפא למשל (מאוד קל לי להשוות ביניהם בגלל כל החדשנות של שני הסרטים לאותה תקופה ובגלל הקולנוע האחר והייחודי שלהם), זה האמצא הקצת בעייתי- קצת קיצוני מידי(שנאתי את ההקבלה לשואה ואת הקרקטורות של שרון ובגין. זה נראה לי זול ונמצא שם רק כדי לעורר משהו בקהל, במיוחד בכל הקטע עם השואה. אין שום הצדקה לזה בתסריט. כל המסר והרעיון עובר גם בלי ההקצנות האלה), קצת נמרח, קצת מבולבל ולפעמים אף משעמם. בסצנת הואלס יש קצת מכל אלה (טוב, נו, חוץ מהשעמום כמובן. אי אפשר להיות אדיש לסצנה כזאת).

    אגב, יאיר, מה זה הקצב המטורף הזה של הפוסטים? יום וחצי אני לא כאן, וכבר יש לי להשלים 6-7 פוסטים. מטורף!
    יש לי גם שאלה אליך, באחד הפוסטים האחרונים כתבת שהסרט על אהוד בנאי מוקרן בפסטיבל ירושלים. עיינתי באתר שלהם ואין שום איזכור לדבר. האם הסרט אכן מוקרן שם?
    ובכלל, הסרט על אהוד בנאי (האומן הישראלי האהוב עלי, ובכלל אחד האומנים הגדולים בעולם לעניות דעתי) והסרט על לו ריד(לשמוע את ברלין בהופעה נשמע לי פסיכי. אחד האלבומים היותר קשים ושונאי אדם שנוצרו. אלבום גאוני, למרות שאישית אני מעדיף את לו ריד של ולוט אנדרגראונד) נשמעים ממש טובים ומעניינים.

  7. אורי 1 25 יוני 2008 ב - 20:16 קישור ישיר

    “חייב לזוז” המסקרן על אהוד בנאי והפליטים עכשיו מופיע באתר:
    http://www.jff.org.il/?CategoryID=477&ArticleID=388
    מכיוון שבתר לא מצוין זכיין או ערוץ ששותף בהפקה, מעניין לדעת היכן הסרט ישודר אחרי ההשתתפות בפסטיבל.

    וגם-“אבדות ומציאות” מוקרן בפסטיבל. יש למישהו מושג למה? אלו פרקים שלא שודרו?

  8. ליאור כהן 25 יוני 2008 ב - 22:53 קישור ישיר

    שלום לכולם

    אוף/און טופיק…

    ביום שישי האחרון הוקרן הסרט “במטבח של פריימן” במסגרת ההקרנות לחברי האקדמיה, הסרט מועמד גם בטקס פורום היוצרים הדוקומנטריים

    במסגרת זו העלו את כל הסרטים המתמודדים בטקס לאתר דוקמוביס, הינכם מוזמנים לצפות בסרט זה וגם באחרים

    הסרטים יהיו באתר עד לתאריך 20-07-08

    http://www.docmovies.com/He/2008-05-16-04-10-17/first-time-directors-documentaries-2008/41-2008-06-18-12-00-14/75-freimans-kitchen

    תודה וצפייה מהנה

    ליאור כהן

  9. אביתר דותן 26 יוני 2008 ב - 7:58 קישור ישיר

    אני מקוראי הבלוג באדיקות וכמובן התגובות,אני מודה שלמעלה מ95 אחוז יש רצינות בתכנים ובביקורות גם אם איני מסכים ויש לי דעה קולנעית אחרת.
    אבל השימוש במכשיר ליחסי ציבור הוא בעיני מביך במקרה הטוב את המילה שאני רוצה להוסיף במקרה הרע לא הוסיף,
    חלקו של יאיר הוא ברור אמור להביא אוביקטיביות ודעה אישית אבל רחוק מלהיות חסין לביקורת כל מה שהוא כותב.
    התיחסות שלו ואחר כך של אנשי התגובות בעניין הזוכה בפרסי האקדמיה והגדרת תנודות כיום תלושה מהמציאות ואין לה שום בסיס חוץ מדעה אישית ודיבורים עם קרובים אבל היכולת שלכם להכריע ולהיות האיש שיודע היא הרסנית בבלוג מהסוג הזה ובהתיחסות אליו ,רבים מעמיתי אנחנו משתמשים בו לאינפורמציות ,ללמידה חדשה,על דעות שונות אבל היכולת הבלי נסבלת להפוך למנוע יחסי ציבור היא מביכה ותבריח אנשים כמוני שאוהבים לקרוא את הבלוג.
    משיחות שלי עם למעלה מ211 אנשי אקדמיה מתוך 402 שראו את הסרט שלי סוף השבוע בתל-אביב אנחנו מועמדים ברורים ובחלק העליון גם לזכות בפרס.
    הרי רובכם כתבתם עוד לפני שהיה פריים אחד בארץ של איים אבודים או עץ הלימון שהם המועמדים והראשון יזכה מי משלם לכם וסלחו לי מראש?
    לגבי התיסות לואלס עם באשיר הוא אחד הסרטים המיוחדים שנעשו בעולם ומגיע לו כול פרס וכול דעה עלו היא מצודקת.
    חברה תהיו רצינים תכתבו את דעתם את הביקורת שלכם האישית וגם דעה של מקורים שלכם אבל אל תשרתו את השטן “כסף”כולנו יודעים את ,רדו מהאתר הזה ותנו לנו שהשקענו מיליונים השנה וגם בשנה הבאה להנות וללמוד להשמיע רק במקרים קיצונים.
    ולך יאיר שמור על הבלוג שלך גם בהערכות שלך תן כבוד לכולם וכסח את כולם ותשבח את כול מי שאתה רוצה אבל אל תתן לקומנדו החדש באינטרנט להרוס את הבלוג שלך.

    רוה לאביתר: התבלבלתי כהוגן. מה זה “הסרט שלי”, על איזה סרט אתה מדבר?

  10. Ferry pour la Grece 27 ינואר 2011 ב - 23:55 קישור ישיר

    Thanks dude. It has been cool knowing

  11. Coupon Codes 28 ינואר 2011 ב - 2:41 קישור ישיר

    I happen to be commenting to make you be aware of what a wonderful discovery my girl had browsing your web page. She learned so many details, which include what it’s like to possess a great giving character to let many others easily know precisely chosen extremely tough topics. You undoubtedly surpassed people’s expectations. Thank you for offering such valuable, safe, educational and also easy guidance on your topic to Gloria.


השאירו תגובה