זה שנגמר, זה שתכף מתחיל
רוצים להתחיל את פסטיבל ירושלים כבר היום? קדימה. אלה הסרטים מהתוכנייה שכבר קיימים ברגע זה באוזן השלישית. נכון, אני רוצה שתראו את כל הסרטים בפילם ועל מסך גדול. אבל אם לא, תתחילו באלה ותשאירו לירושלים את הסרטים שעוד לא קיימים בדי.וי.די.
"אשה אלמונית" של ג'וזפה טורנטורה
"ד"ר פלונק" של רולף דה הר
"אחים בדם" של אלכסי טאן
"חיים דוממים" של ז'אנג קיה ג'יה
"קאטין" של אנדז'יי ויידה
"מבצע קולנוען" של נינה דוונפורט
"החתונה של אח שלי" של צ'רלס ברנט
אלה הסרטים שקיימים ברגע זה בספרייה. בשבוע-שבועיים הקרובים אמורים להגיע גם "שטח פרטי" המקסיקני, "ג'ודהא אכבר" ההודי, "פאדוס", "ברלין של לו ריד", "בעיר של סילביה" הספרדי, "מתחת הפצצות" הלבנוני ו"הדורף" הקוריאני.
הנה דוגמה לשימוש יעיל בסרטי הדי.וי.די כהשלמה והעשרה לפסטיבל. קחו את "ג'ודהא אכבר": שלוש שעות וחצי של סרט שאמור להיות ספקטקולרי. אבל הוא מוקרן בפסטיבל פעמיים ורק בבית שמואל: אולם נחמד אבל לא מקום שנעים לשבת בו כל כך הרבה זמן ולא מסך שיעשה חסד עם סרט בסדר גודל כזה. אם יש לכם מסך גדול בבית, שמרו אותו לבית.
או הפוך: "עד קצה העולם" של שון פן. הוא קיים כבר בדי.וי.די, ואני ממליץ לכם לראות אותו ברגע זה. אני גם מאמין שאם תראו אותו בדי.וי.די תרצו לנסוע עד ירושלים ולצפות בו שוב בפילם על מסך גדול. כאן הוא באוזן. וכאן בפסטיבל ירושלים. זה בקלות יכול להפוך לסרט פולחן מקומי (אחרי הכל המשבצת של חמישי בחצות בסינמטק מתפנה תכף וזה סרט שיכול להציג שם בשנה הקרובה מול אולמות הולכים ומתמלאים בצופים שיבואו שוב ושוב.
============
פסטיבל הקולנוע ההומו לסבי ננעל אמש בחלוקת פרסים לסרטים המצטיינים.
פרס הסרט הישראלי הקצר הטוב ביותר:
"געוואלד". בימוי: נטעלי בראון
ציון לשבח לסרט ישראלי קצר:
"שרות עצמי". בימוי: דורון אלון
פרס הסרט העלילתי הטוב ביותר:
"25 סנט להצצה". בימוי: סירוס אמיני
ציון לשבח לסרט עלילתי:
"אוטו, או: די למתים-חיים". בימוי: ברוס לה-ברוס
הסרט התיעודי הטוב ביותר:
"לפתע, בחורף האחרון". בימוי: גוסטב הופר, לוקה ראגאזי
ציון לשבח לסרט תיעודי:
"פריהלד". בימוי: סינתיה וייד
הסרט הבינלאומי הקצר הטוב ביותר: לסביות
"בפעם הראשונה שנהגתי". בימוי: רבקה פלדמן
הסרט הבינלאומי הקצר הטוב ביותר: גייז
"תמונת גוף". בימוי: פול סיקטה
יאיר הוכנר, מנהל הפסטיבל, מבשר שלמרות שהפסטיבל השנה היה קצר ביום משנה שעברה הוא מכר ב-35 אחוז יותר כרטיסים.
אגב, שני הסרטים התיעודיים הזוכים הוקרנו בשישי ובשבת בערוץ יס דוקו. ראיתי שם אתמול את "פריהלד", חתיכת ברזיית דמעות רצינית. סרט קורקטי בעשייתו – לא נטול בעיות – אבל הוא מספר סיפור של מלחמה ציבורית מול גוף קטנוני ושמרני, גוף טוטליטרי בעל סמכויות רחבות שהחזיר מחוז קטן בניו ג'רזי שנות אור לאחור במלחמה על שיוויון זכויות. וחוץ מזה, זה גם סרט מחלה המתאר גסיסה של גיבורת הסרט, ואולי התיעוד הכי בוטה של גסיסה מול מצלמה מאז "סילברלייק".
דורון, מזל טוב! 🙂
מצטרף להמלצה החמה על "עד קצה העולם" של שון פן, סרט שניתן לצפות בו שוב ושוב. לאחר שצפיתי בו באוזן רכשתי לעצמי עותק משלי רק כדי שיפאר את הספרייה הפרטית שלי, עד כדי כך הוא טוב.
ובכל זאת, ולמרות הכל, אגיע לפסטיבל כדי לצפות בו על מסך גדול, כפי שהסרט הזה ראוי להיראות.
(אגב, מהדורת דיוידי ישראלית, מלווה בתרגום לעברית תחת השם "אל תוך הפרא" אמורה לצאת בשבועות הקרובים).
הוכנר הוא גם מבקר גם מנהל וגם במאי (רא' מקרה ניסים דיין)יש משהו מאלה שהוא מוכשר בו באופן ספציפי, ז"א משהו שהצליח לחמוק מעיני?
אכן הסרט של שון פן הוא סרט מצויין.ואכן מצולם יפהפה. צלם צרפתי, נראה לי. מאד ייחודי וחתיכת אומץ לשחקן שעובר להיות במאי ומצליח לעשות את זה כמו נינג'ה.
לגבי שטח פרטי המקסיקני. אם הוא סרט מתח, אז הוא ללא ממש עובד כי נרדמתי כמו דוב מערות אחרי עשר דקות.
וגם קיבלתי את ההמלצה שלך : היה לי יומולדת אתמול וקניתי לעצמי מתנה נפלאה, את המארז של הסנדק. ביקשתי שיעטפו לי אותה יפה, כמובן שלא הייתי צריך פתק החלפה. ואפילו יש על העטיפה חתימה של קופולה לכבוד יום ההולדת שלי. אני מחכה לרגע שאראה את הסרטון של גורדון וויליס, ללא ספק הצלם הכי מדהים אי פעם. אייכה גורדון?
בקשר ל into the wild – מצטער, אבל גם אני וגם חברה שלי, ממש לא אהבנו את הסרט הזה ואת הגיבור הטיפשי והילדותי שלו, את הטון הבומבסטי והאמריקקי של הבמאי שלו, את הקריינות המאד מעצבנת של האחות ואת צילומי הנשיונל ג'יאוגרפיק הכאילו אמנותיים והמאד סתמיים. על דברים כאלה בדיוק הומצא המושג "רוחניות בשקל" – טיפת רוח אמיתית אין בו. הפסקול נחמד, וגם הדמות שעושה ווינס ווהן, שעד לסרט הזה ממש לא התלהבתי ממנו..
ומה עם רשימת סרטים שייצאו לקולנוע אחרי/בזמן הפסטיבל? סרט הפתיחה כמובן, "מונגול", "שטח פרטי", "בן אקס", "סינקדוכה, ניו יורק" (אם לא יבטלו את יציאתו), שאר הסרטים עם כתוביות לעברית 🙂
אגב, אם שולפים באתר, ב'חיפוש סרטים מתקדם', את כל הסרטים עם תרגום לעברית, מקבלים גם סרטים משנה שעברה…
איזה מזל שהיה אתמול משחק כדורגל חשוב. לא הייתי בטוח שיהיו כרטיסים ל"שבעה", אבל גמר היורו הכריע גם את חברי האקדמיה (שכנראה לקחו בחשבון שיש הקרנות נוספות), כך שאתמול ראיתי את סרטם של האלקבצים.
בגדול, זה סרט מאוד מרשים ומאוד יפה. מדובר בסרט שמשתייך לקטגורית ה"משפחה המורחבת מתקבצת לרגל אירוע משפחתי והסודות נחשפים", אבל למרות זאת, הכל עשוי מצוין. ראשית, מפתיע לגלות עד כמה סרט שנקרא "שבעה", ומתאר את המתרחש במהלך שבוע של אבל, הוא סרט עם רגעים מצחיקים רבים. ולא מדובר רק על סצינת הנחירות. רובי פורת-שובל סיגלה לעצמה מעין צקצוק בלשון שמסיים משפטים, וביחד עם אוולין הגואל הן מהוות צמד רכלניות מצחיקות. בכלל, בסרט יש גלריה רחבה מאוד של דמויות המגולמות על ידי השחקנים הטובים ביותר בישראל, וכולם עושים עבודה מצוינת. משה איבגי, אלון אבוטבול, יעל אבקסיס, חנה אזולאי הספרי, חנה לאסלו, ורונית אלקבץ בעצמה הם רק חלק מהרשימה הרחבה, ולכל אחד יש את הרגע שלו. בהחלטה בימויית חכמה, המצלמה מאוד סטטית, והפריים מכיל בלא מעט רגעים כ-15-20 דמויות, דבר שיוצר אוירה דחוסה שמתפרקת הרבה פעמים בצחוק או בדמע.
כדאי לציין שהסרט הוא מעין סרט המשך לסרטם הקודם של האלקבצים "ולקחת לך אישה" – ורק היריעה רחבה יותר. הסרט הקודם התרחש ב-1979, והחדש ב-1991, בזמן מלחמת המפרץ הראשונה (איזה מזל שהתסריט לא שוחק את טריק מסיכות הגז יותר מדי). אהבתי גם את "ולקחת לך אשה", אבל אני מודה שהיו בו רגעים שבו המטוטלת נטתה אל עבר רגישות יתר. ב"שבעה" כמעט אין נפילות שכאלו. יש ב"שבעה" סצינה אחת שבה המשפחה המורחבת באה לנזוף בקרן מור, האלמנה, על התנהגותה. זו סצינה מאוד דומה לסצינה הפותחת של "ולקחת לך אישה", בה כל הגברים באו לשכנע את רונית אלקבץ לזנוח את תוכניותיה להתגרש. רק שכאן ויויאן (אלקבץ) עוברת לצד הנוזף.
אני לא יודע אלו מהשחקנים בסרט יוגשו בקטגוריות הראשיות ואלו במשניות. התסריט והבימוי מאוזנים מאוד מהבחינה הזו. וכולם מצוינים. ובכל זאת, הסצינה האחרונה, המראה את המשפחה המורחבת צועדת בבית הקברות, כשגיטרה מרעישה ברקע, הותירה אותי תוהה מה הם רצו להגיד. כאילו היה פה משהו שפספסתי. הסרט הקודם היה ממוקד מאוד : הדיכוי של הנשים במסורת המרוקאית המתקיימת בישראל. כאן הנשים במטבח, אבל יש גם נושאים כלכליים, קנאות רומנטיות, ואיכשהו הכל חלקלק מדי. ולמרות זאת, מאוד נהניתי.
לגבי פסטיבל ירושלים – אני כנראה לא אהיה השנה, ובכל זאת, הערה מעוצבנת – לרשימת הסרטים שסטיבי הזכירה הייתי מוסיף את "חולשה ליופי" ("Elegy" במקור) של הבמאית הספרדיה עם המשקפים המכוערים Isabel Coixet. בתוכניה החליטו לקרוא לה קוצ'ט (צ"ל קואסט). וזה סרט שאני מחכה לו. אהבתי את סרטיה הקודמים "חיי בלעדי", ו"הסוד שמאחורי המילים".
ומכל הסרטים, נדמה לי ש"סינקדוכה, ניו יורק" הוא עם סכנת הגניזה הגדולה ביותר.
עוף-טופיק: Geeks Of Doom נופלים מ-Wall-E ברמה שטרם הכרנו:
Wall-E is Pixar Animation Studio’s magnum opus. It is the most beautifully drawn and wildly romantic movie I have seen in many years… six months from now we will still be talking about this as one of, if not the best movie of the year.
עכשיו זה כבר ממש מסקרן.
יאיר – תודה על האזכור-קישור, סטיבי – תודה על המז"ט!
רציתי גם לציין ש"לפתע בחורף האחרון" הוא באמת סרט טוב, שלוקח נושא רציני וחשוב (זכויות הומו-לסביות וכו' באיטליה ההומופובית) ומציג אותו בצורה קלילה מקורית ומרעננת, וגם שני היוצרים שלו הם אנשים חביבים להפליא – יש לקוות שהסרט עוד יוקרן ביס-דוקו.
בקשר לירושלים – עוד לא ברור אם ומתי אוכל לעלות לשם, אבל על פניו, לפני עלעול רציני בתוכנייה המסיבית, הסרטים של ז'יה-קה בראש הרשימה ואחריהם סינדקוכה, ניו-יורק. מן הסתם הרשימה תורכב בסופו של דבר מאילוצי לו"ז, אם בכלל.
איתן,
רשימת המועמדים למועמדות באופיר הקרוב (כולל ה-3 שפרשו מהמרוץ):
http://64.233.183.104/search?q=cache:Kh4UG7ND8a0J:prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/23794603.doc+%22%D7%A1%D7%95%D7%A3+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2+%D7%91%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%22+%22%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%9F+%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%
94%22&hl=iw&ct=clnk&cd=1&gl=il
(ויה הפינגויין, בואכה 'עין הדג')
דורון, כשאתה כותב "עוד יוקרן" אתה בעצם מתכוון "יוקרן שוב"? כי הוא הוקרן ממש בסוף השבוע שעבר.
סטיבי – כן, לזה אני מתכוון… אני ראיתי אותו בטלוויזיה, לא בפסטיבל.
ואם אני כבר מתקן את עצמי, אז כשכתבתי "ז'יה-קה" התכוונתי כמובן ל-"ז'אנג-קה".
ובהקשר הזה אני חייב לשאול – אם כבר מקרינים את "עיר 24", "מיותר" ו"טבע דומם" שלו, אי אפשר לשים יד באותה הזדמנות על עותק של "דונג" שהוקרן (כמו גם "מיותר") בדוקאביב האחרון, אולי גם על "פלטפורמה", "תענוגות עלומים" ו-"שיאו-וו (פיקפוקט)" המוקדמים יחד עם "עולם" המופתי ולעשות כבר רטרוספקטיבה של הגאון הסיני?
בעצם, אני מבין לבד שהבקשה קצת מוגזמת… סטיבי – אולי איזו מחווה בחמורוטק?
Nice blog here! Also your web site loads up very fast! What host are you using? Can I get your affiliate link to your host? I wish my site loaded up as quickly as yours lol