02 יולי 2008 | 09:29 ~ 11 תגובות | תגובות פייסבוק

אנגן את זה שוב

האזינו הערב לתוכנית “מדפים” ב-106 אף.אם בשעה 19:00. אתארח באולפן עם כמה דיסקים שאני אוהב. I take requests.

========

נדב לזר בישר בבלוגו לפני כמה ימים שבאוזן השלישית סוגרים את חדרי ההקרנה ופותחים חלל הופעות. נבהלתי. כבר התחלתי לחשוב על פוסט עצוב/כועס על יוזמות מבורכות שיורדות לטימיון ועל האשמים האפשריים בכך. ואז כמה ימים אחר כך הוא תיקן: הם יסגרו רק אולם אחד שמוסב בימים אלה לחלל הופעות קטן ואינטימי. אין בעיה. רק מה, האם אפשר יהיה לראות סרטים בזמן שמתקיימת הפעה באולם הסמוך? ובכל זאת, משהו מהדאגה נותר: האם חדרי ההקרנות יישארו מקום בו מוקרנים רק סרטי תעודה ישראליים? כי אם כן, סגירתם נראית עניין בלתי נמנע אי שם בעתיד. חדרי ההקרנה, שנתים אחרי הקמתם, עוד לא מצאו את הגרוב שלהם. רעיון מוצלח שעוד לא ממש יושם.

========

vanity fai's next wave hollywood

ועוד כותרות מהימים האחרונים:

מישל גונדרי בוחר את 25 הקליפים שהוא הכי אוהב. # “וניטי פייר” מציג את הדור הצעיר של הוליווד. # קריאה להוליווד: הפסיקו לשווק את סרטיו של אדי מרפי עם כרזות בהן שם הסרט באותיות אדומות. # האם הסרט החדש של דארן לין באוסמן (“המסור”) גנוב ממערכון של מונטי פייתון? # ב”סינמטיקל” גילו את “התפוח” של מנחם גולן. # אבי לרנר מבקר את סרטי הקיץ: “מבוקש” – אחלה. “לאב גורו”, “סקס והעיר הגדולה” ו”ביום שזה יקרה” – שנא אותם. תזכרו את זה ליום לרנר יפיק את סרטו הבא של מ’ נייט שאמאלאן. # “Heathers” חוגג יום הולדת 20. # ונא להכיר: זוהר דביר, לוחם קומנדו.

נושאים: כללי

11 תגובות ל - “אנגן את זה שוב”

  1. דרור 2 יולי 2008 ב - 10:52 קישור ישיר

    בקשר ל־106fm: ישראלי או לועזי?
    הייתי מציע שיר/אמן, אבל אני לא יודע איזה סגנון אתה שומע. יש לך last.fm שאפשר להתרשם מהסיגנון?

  2. אביתר דותן 2 יולי 2008 ב - 11:00 קישור ישיר

    גם זאת ידיעה חשובה…
    הסרט “סוף שבוע בתל-אביב” זכה במהלך פסטיבל מוסקבה בפרס חביב הקהל מתוך 16 סרטים ,צפו בסרטי הפסטיבל כ17 אלף צופים.

    ולמרות הניסיון הדי ברוטלי יש לציין לפגוע בהצלחת הסרט עד רגע זה צפו בו 387 חברי אקדמיה עם תגובות מרשימות לגבי שינוי השם כעובדה זה נכון אבל יש מציאות של שותפים רבים ומפיצים שונים ולכן בפעם הראשונה הסרט שינה שמו משבת שלום מארדונה לבשביל אבא שלי כסוג של פשרה בין שותפים והחלפת השם בשביל אבא שלי לסוף השבוע בתל אביב כדרישה של יורם גלובוס מפיץ הסרט שמשקיע מכספו בשיווקו.
    אני מציע לכולם לנצל את הקרנות האקדמיה לצפייה בסרט ולהבין שזהו סרט מצוין ואינו נופל מאף סרט אחר והוא לגטימי לחלוטין במועמדיות הסופיות של פרסי אופיר
    בניגוד לאחרים שמפחדים מהביקורת בפסטיבל ירושלים בחרנו להשתתף ואנו גאים להיות בפסטיבל ואין בנו פחד הסרט מדבר בעד עצמו והוא אינו סרט פוליטי כמו שמנסים להציג אותו.
    גילוי נאות אני מפיק הסרט.

  3. אופיר זמר 2 יולי 2008 ב - 11:25 קישור ישיר

    לצערי לא ייצא לי להאזין (כך שאין צורך לקחת אותי בחשבון), אבל הייתי מבקש את Dr. Mabuse של פרופגנדה ואת Jean the Birdman של סילביאן ופריפ. ואת Sea Song, כמובן – עושה רושם שכל מי שמתארח בתכנית הזאת מבקש אותו (אתה יכול לגוון עם הביצוע המצויין של רייצ’ל אנת’נק: http://uk.youtube.com/watch?v=09PRtSYPS_Y)

  4. אורון (בעבודה) 2 יולי 2008 ב - 11:33 קישור ישיר

    יש הדים מההקרנה (המפוצצת!) של “מבוקש” אתמול? אני הייתי מציע לשנות את שמו ל”מקושקש”, כדי לא להתבלבל עם הסרט ההוא עם ריצ’ארד גיר שיצא לא מזמן. בקשתי האנוכית היא לשמוע עוד דעות קצרות עליו (שלא לספיילר או לפתוח דיון מוקדם מדי, הרי הוא עולה רק בשבוע הבא) כי לדעתי זה סרט שיורה לעצמו ברגל, בבולט-טיים.

    והפעם אני און-טופיק (גם עם רק קצת…) לשם שינוי 🙂

  5. דרורית 2 יולי 2008 ב - 11:47 קישור ישיר

    מקווה שאוכל להאזין היום.
    ומבקשת את זה

    או את זה

    עם הקדשה לכל בוגרי מחזורי שנות השמונים.

  6. ט.ל. 2 יולי 2008 ב - 12:02 קישור ישיר

    יאירוה, גם הפעם הפכו אותך לאלטר-אגו שלך – זה שיש לו דאבל-ו’ בשם המשפחה. אבל לפחות הפעם זה לא רק בשם אלא גם במילים רגילות כמו למשל: יאיר רווה הווא.
    http://www.106fm.co.il/schedule/#post/6573/

  7. רותם 2 יולי 2008 ב - 12:56 קישור ישיר

    מה הכוונה שלך יורה לעצמו ברגל?
    הסרט מוותר כמעט כליל על גיוון עלילתי ופרט לעובדה שהוא מספק אקשן מדהים יש בו סצנות בימוי מדהימות – שגם מתאימות את עצמן לאופי הדמויות ופעולותיהן.
    אולי זו התלהבות של האדרנלין מאמש – אבל לדעתי סרט מצוין -זה אם מצליחים לוותר על המוסר בשקל וחצי.
    בסופו של דבר היחס לסרט יכול לנוע בין: קליפ מקושקש בין מייקל ביי/טוני סקוט/האחים וואשבסקי או לחילופין ניצנים לשלב חדש בסרטי האקשן.

  8. עדן 2 יולי 2008 ב - 14:35 קישור ישיר

    “מבוקש” הוא כל כך מטומטם וחסר הגיון עד ששום אקשן מוצלח לא יכול לחפות על זה.

  9. איתן 2 יולי 2008 ב - 14:54 קישור ישיר

    אוי, הדברים שמוצאים כשגולשים באינטרנט. הנה, יאיר, רעיון למשהו מוזיקלי. לא בגלל שהמוזיקה כל כך גאונית (היא לא. טעם אייטיזי משהו. חביב וזניח), אלא בגלל השם המקורי של הלהקה : “הראש המגולח של נטלי פורטמן”. הנה הקישור לדף המיי-ספייס שלהם.
    http://www.myspace.com/natalieportmansshavedhead

  10. אורון 2 יולי 2008 ב - 19:23 קישור ישיר

    רותם – לא ששתי להרחיב על “מבוקש”, אז הנה שוב דעתי, בקצרה מעט יותר ארוכה:
    כשאני מגיע לסרט אקשן, אחרי הטריילר, יש לי הערכה כללית כיצד הוא ייראה. ההערכה הזו נמוגה בדקות הראשונות, כשהסרט תופס כיוון ואווירה. אחרי כמה דקות אני לא בכדור-הארץ בכלל, אלא בתוך הסרט. אז כשסרט עושה עליי רושם של מופרך-מהנה-דבילי ברוב שלביו, עלילה לא נראתה משמעותית. אבל אז הגיע רגע אחד בו כל האולם געה מצחוק – במקום שהכי לא היה צורך לעשות כן – ומצאתי את עצמי מגחך גם כן. ובאמת שאני מסספנד מוכשר, אם יורשה לי להחמיא לעצמי.
    ההתעקשות של הסרט על העלילה הסופר-אידיוטית שלו בשלבים מאוד לא מתאימים, יחד עם המוסר בשקל וחצי שהזכרת ולא הצליח לחמוק ממני – זו הירייה ברגל. עם כדור מסובב בהילוך אולטרה איטי. והכי גרוע – זה גם מכאיב לצופה.


השאירו תגובה ל - רותם