02 יולי 2008 | 15:48 ~ 22 תגובות | תגובות פייסבוק

כשהמסור מגטר את הלילה

בשורות הפצה: ג.ג מודיעים שהם תרגמו את שמו של “מאמא מיה!” בעברית ל”Mamma Mia!”, באותיות לועזיות. ניסיון מעניין. הם כבר ניסו את זה פעם עם “Antz” ויונייטד קינג ניסו את זה עם “Shine a Light”, אבל בפועל זה לא הלך, כי הכרזות והמודעות היו באנגלית אבל כשהייתם צריכים לבוא לבית הקולנוע או לטיקט-נט כדי לקנות כרטיסים הייתם מוצאים מיני חירבושי שמות. “Shine a Light” הפך בקופות סינמה סיטי ל”סקורסזה סטונס” (וזה, שיהיה ברור, בבית הקולנוע שנמצא בבעלות המפיץ עצמו!). “Antz” הפך ל”עבודת נמלים”. והרי יודע כל איש שיווק שאם הפרסום לא משפיע בסופו של דבר על פעילות הלקוח, הקמפיין נכשל. אז אין בעיה: “Mamma Mia!” איט איז (ואני מתנצל שמערכת העברית/אנגלית של וורדפרס לא מאפשרת לי לשים את סימן הקריאה בצד הנכון של השם, אבל חכו חכו לראות מה קורה במעבר מאנגלית לעברית בעיתונים ובלוחות שעות ההקרנה). אבל האם זה יהיה גם שמו בקופות? ועל גבי הכרטיסים? בקיצור: האם נשייוק מסונכרן עם בתי הקולנוע?
אגב, חיבבתי גם את העובדה שאותם אנשי ג.ג השאירו את “Wanted” “מבוקש” ובכך הצהירו שהם לא סופרים בכלל את העובדה שלפני שנה היה לסרטי שפירא סרט עם שם עברי זהה.
ואחרי ש”מבוקש” לא הלהיב אותי כפי שקיוויתי, “Mamma Mia!” הוא עכשיו הסרט הנון-באטמני שאני הכי מחכה לו. יציאתו הוקדמה בארץ ל-31 ביולי.

“הגרגר והדג” של עבדלאטיף קשיש יופץ בארץ על ידי יונייטד קינג ב-17.7. אני שמח שלא אומץ השם האנגלי (“קוסקוס”) או האמריקאי (“סודות הגרגר”).

והמודעה של סרטי שפירא במוסף פסטיבל ירושלים של “הארץ” מבשרת ש”הבן של רמבו”, סרט האייטיז המסקרן של גארת ג’נינגס, ייצא בארץ ב-31 ביולי. ובקרוב גם “ויקי כריסטינה ברצלונה” של וודי אלן ו”האורח” של טום מקארתי (“אנשי התחנה”) עם ריצ’רד ג’נקינס והיאם עבאס בתפקידים הראשיים.
“חולשה ליופי” ייצא, על פי המודעה, ב-7 באוגוסט. מה שמשאיר את השאלה: איך קוראים לבמאית? במודעה היא איזבל קויסייט. בתוכניית ירושלים היא איזבל קויצ’ט. אני קראתי לה איזבל קויסט. מומחית המדור לתעתוק מקטלנית מוסרת: קוישט.

וממחר בבתי הקולנוע “איים אבודים” נגד “הנקוק”, שניהם בהפצה רחבה מאוד. ביס פלאנט, למשל, יוקרן מחר “הנקוק” 13 פעם ו”איים אבודים” 11 פעם. “איים אבודים” יוצא ב-40 עותקים ב-35 בתי קולנוע, כמו “בופור” לפני שנה וקצת. אז מי ינצח? אני מהמר על “איים אבודים”, שיגמור את סוף השבוע עם מכירות של 25,000 כרטיסים.

“המסור IV”, הביקורת

ומחר יוצא גם “המסור IV” שחובבי האימה בטח כבר ראו בדי.וי.די לפני כמה חודשים. מצד אחד, נהדר שיונייטד קינג מפגינים דבקות בסדרה – אולי סדרת האימה המשמעותית ביותר מאז “סיוט ברחוב אלם” – מצד שני, קצת אידיוטי שהם מתמידים עם איחור של כמעט שנה בהבאת כל פרק. “המסור V” כבר תכף יוצא באמריקה.
חשבתי ש”המסור” ו”המסור II” היו די מבריקים. “המסור III” כבר גרם לי לחשוב שהסדרה מיצתה את עצמה. ועכשיו: החלק הרביעי. והשלישי בבימויו של דארן לין באוסמן, שנכנס בתור ממלא מקום של ג’יימס וואן (במאי הסרט המקורי) ולמעשה יצר מעין טרילוגיה שלמה המתמקדת בדמותו של ג’יגסו, הרוצח הסדרתי שמכין מלכודות מוות לאנשים שצריכים לעשות חשבון נפש מדמם, בו עליהם להקריב ליטרת בשר ודם אם ברצונם לשרוד, ובדרך הם מכפרים על חטאיהם ופגמיהם המוסריים.
כדי לכתוב על פרק 4 צריך לעשות ספוילר לפרק 3. מצד שני, אם עוד לא ראיתם את השלישי מה הסיכויים שהרביעי בכלל מעניין אתכם. אבל אם ראיתם את השלישי אתם בטח שואלים: רגע, ג’יגסו מת, איך יש סרט המשך? עלילת חלק 4, למעשה, מתרחשת במקביל לסוף של עלילת חלק 3 ויש בה שתי עלילות-משנה. העלילה האחת מתמקדת בבלש ריגס שמקבל משימה מג’יגסו להציל את הבלש אריק (דוני וולברג, שהופיע בחלק 2) ואת הופמן (קוסטס מנדילור, שאם הבנתי נכון הולך להיות הג’יגסו החדש בפרק 5 – הפרק הרביעי עושה לזה סט-אפ), אבל בדרך הוא צריך להציל קבוצה חדשה ואומללה של קורבנותיו של ג’יגסו, שממשיך לתפקד כשופט, מושבעים ותליין לאנשים שביצעו פשעים ולא נתפסו או שזקוקים לריענון בדבר העובדה שלחייהם יש משמעות.
ובמקביל, צמד חוקרי אף.בי.איי מתחקרים את בת זוגו לשעבר של ג’יגסו ומגלים את האמת האמיתית מאחורי מעשיו (האמת האמיתית שהתגלתה בחלק 2 היתה, מתברר, רק אמת חלקית).
והאמת, שחלק 4 מצליח להיות לא רע. פחות טוב מ-1 ו-2, יותר טוב מ-3. למעשה, זה מעין 3 מחודש: המערכה האחרונה של 4 מתרחשת במקביל לאירועי סוף חלק 3. והכיוון המוסרני של הסדרה מקבל משנה תוקף בסיום (לא אגלה מי ומה) כשהמסר של הסרטים נהייה בוטה עד כאב: מאחורי הרציחות המתוחכמות ומתקני העינוי לא עומד צמא דם, אלא מישהו עם תסביך אלוהי שרוצה ללמד לקח צמאי דם אחרים (לא רק הקורבנות, גם הצופים). זה לא סתם המסור 4, זה המסר של המסור כפול 4.

נושאים: ביקורת, בקרוב

22 תגובות ל - “כשהמסור מגטר את הלילה”

  1. ניר4819 2 יולי 2008 ב - 16:21 קישור ישיר

    אני מאמין שבמקרה של Mamma Mia העניין עם השארת השם האנגלי תצליח, בגלל ששומרים על שמו המקורי של השיר של אבבא, ומעריצי הלהקה – שהם בטח הקהל הראשוני והמרכזי לסרט – לא ישנו את השם כשיבואו לקופות.

    מעבר לכך, זה גם סרט שאני מאד מצפה לו, ולו רק בשביל ההזדמנות לראות את מריל סטריפ משתטה קצת בתפקיד קאמפי, שאני בטוח שהיא תהיה נהדרת בו.

  2. אבנר 2 יולי 2008 ב - 16:34 קישור ישיר

    תנסה להכניס לפני mamma mia! ו אחריו. זה אולי יסדר את הכיוון של סימן הקריאה.
    אתה גם יכול לכתוב קודם את סימן הקריאה ואז
    !mamma mia. זה גם עובד.

  3. סטיבי (לא בבית) 2 יולי 2008 ב - 16:52 קישור ישיר

    בתוכניית פסטיבל ירושלים קוראים לה ‘קוצ’ט’ (כן, בלי י’ בכלל).

  4. איתן 2 יולי 2008 ב - 16:59 קישור ישיר

    פינת הניטפוקים: אני מתעקש על קואסט. לפני כמה שנים צפיתי בטקס פרסי הגויה, בו זכה סרטה “הסוד מאחורי המילים” בכמה פרסים, כולל פרס הסרט הטוב ביותר. כשקראו לה לבמה, הם אמרו “קואסט”.

    ואם כבר, יאיר: “יגמור את סוף-השבוע” ולא את הסוף שבוע.

    ושמחתי לראות את “האורח” ואת “ויקי כריסטינה ברצלונה” במודעה, אבל עדיין ללא תאריך. סאבטקסט : אנחנו עוד חושבים אם לגנוז או לא.

  5. אורי 1 2 יולי 2008 ב - 17:58 קישור ישיר

    וזה מעצבן: נגמרו הכרטיסים לסרטים המתחרים בוולג’יןהעלילתי ואני בלי כרטיס. לא כיף לי בכלל.

  6. דורון 2 יולי 2008 ב - 18:32 קישור ישיר

    …אולי זה מסביר למה אתמול במשך כל הערב האתר של הפסטיבל לא אפשר לרכוש כרטיסים ל”שבעה” ונתן הודעת שגיאה סתמית.

  7. דרורית 2 יולי 2008 ב - 21:10 קישור ישיר

    אופטופיק, היואי לואיס שב בפס קול של
    “Pineapple Express”
    http://stereogum.com/archives/new-huey-lewis-and-the-news-pineapple-express_010800.html

  8. יניב אידלשטיין 3 יולי 2008 ב - 0:05 קישור ישיר

    אני מוחה!
    “מבוקש” סרט פיצוץ!

  9. זיו 3 יולי 2008 ב - 0:33 קישור ישיר

    יאיר, זה היה ספוילר עצום. ממש ממש עצום.
    ראיתי את “המסור 4”, כל עניין הסרט השלישי הוא אחד הטוויסטים הגדולים ביותר בסרט.
    כנ”ל עניין הופמן.
    לא יכולת לפחות להזהיר שאתה לא מספיילר רק את המסור 3? כרגע שתי פואנטות מפתיעות של הסרט הלכו לכל מי שעדיין לא ראה אותו.

  10. gilgi 3 יולי 2008 ב - 2:58 קישור ישיר

    לא נגמרו, ההקרנות האלה בד”כ שמורות למוזמנים, עיתונאים וכיוב… מצא מקורב או ברר בסינמטק מתי יוצאו כרטיסים למכירה.

  11. ענבל קידר 3 יולי 2008 ב - 4:53 קישור ישיר

    לאיתן: אני מסכימה איתך שברוב המקרים הדרך הטובה ביותר לבדוק הגייה של שם היא לשמוע דובר של השפה הוגה אותו, אבל במקרה הזה אני נאלצת להטיל ספק או בשמיעתך, או בזכרונך או במוצאו של מגיש הפרס הנ”ל.
    להלן תוצאות תחקיר ההגייה התיאורטי שלי. תחליט בעצמך מה לעשות איתן. לי נשמע שהן סותרות לחלוטין את נתוני השטח שלך:
    העיצור X נהגה בשלושה אופנים שונים בקטלנית ובשלושה אופנים שונים בספרדית (לפי מיקומו במילה וההגאים הסמוכים אליו), ואף לא אחד מהם הוא ס’. למעשה, השפה היחידה שעולה בדעתי שבה האות X מתועתקת בעברית לס’ היא סינית כתובה באותיות אנגליות לפי תעתוק פין-יין.
    הצירוף oi נהגה (בספרדית ובקטלנית) או כמו “אוֹי” או כשתי תנועות נפרדות (אוֹ-אי). למעשה, השפה היחידה שעולה בדעתי שבה הוא נהגה כמו “wa” היא צרפתית (או שפות קרובות שהטמיעו מילים צרפתיות בלקסיקון שלהן).
    לפיכך ההסבר היחיד שלי לכך שמגיש פרס קרא “קואסט” לבחורה ממוצא קטלני ששמה נכתב “Coixet” היא שהוא עצמו סיני ממוצא צרפתי או להפך (או שהוא ספרדי שהיה נדמה לו שהיא סינית ממוצא צרפתי וכו’ או שהוא סתם מתייחס לקטלנית כשפה זרה יותר ממה שהיא).
    אבל כדי לא להישאר ברמת התיאוריה (וכדי לסבך את העניינים עוד יותר), נסה להקשיב לזה:
    http://www.forvo.com/word/isabel_coixet/
    לי זה נשמע מתאים בדיוק להנחיות ההגייה התיאורטיות שראיתי, כל עוד מדובר בתחילת המילה (צירוף התנועות הראשון נשמע כמו “אוי”, העיצור נשמע כמו ש’), רק שאני לא שומעת את ה-t בסוף, ואפשרות כזו לא מוזכרת בהנחיות ההגייה הנ”ל. האם ייתכן שקוראים לה “קוֹישֶה”? האם שוב נדחפו לפה צרפתים? אני מקווה שמדובר בהגייה כה רכה של העיצור הסופי עד שהיא נעלמת מאוזנינו. אחרת איאלץ להכריז בצער שהנחיות הגייה כתובות והגייה של דוברים בפועל פשוט לא מתיישבות, ושאין לנו על מי לסמוך (חסידי ברסלב שבין קוראי הבלוג מתבקשים לא להמשיך לי את המשפט. הוא נגמר כאן).

  12. אור 3 יולי 2008 ב - 8:13 קישור ישיר

    מה הם כבר יכלו לעשות עם השם של mama mia?
    “יא-אללה אמא” או “וואי וואי וואי אמא” נראות לי האופציות היחידות

  13. רני 3 יולי 2008 ב - 11:48 קישור ישיר

    קצת אוף טופיק, אבל גם קצת קשור: אם פרנסי סינמה סיטי חפצים שגם קהל רוכשי הכרטיסים באינטרנט יגיע למתחם כדי לראות את “איים אבודים”, סרט שמופץ על ידי חברת האם של המקום, כדאי שיאפסו מישהו באתר טיקטנט שמתעקש לקרוא לסרט “שודדי האיים האבודים” ואף מגדיר אותה כהצגה לילדים. מבט מהיר בלוח ההצגות מגלה כי ככל הנראה מדובר בסרט החדש ולא בהצגה (אלא אם כן שחקני ההצגה מתכוונים לרוץ במשך שבוע שלם מבוקר עד אשמורת בין כמה וכמה אולמות במתחם), אלא שמי שיחפש את הסרט על פי שמו הנכון יגלה רק את שאר בתי הקולנוע המקרינים אותו, ללא סינמה סיטי. (היי, הפלאנט גם מציג אותו בכמה אולמות משל היה בלוקבאסטר הוליוודי, לא ממש חובה להגיע לסינמה סיטי).

    ובקיצור: סתם שידעו.

  14. עינבר 3 יולי 2008 ב - 12:01 קישור ישיר

    אופטופיק: הפוסטר החדש של באטמן מ-ד-ה-י-ם!!!
    http://www.denofgeek.com/siteimage/scale/800/600/26731.png

  15. אלון רוזנבלום 3 יולי 2008 ב - 12:49 קישור ישיר

    אוף טופיק –

    “ביקור התזמורת” חצה את קו 3 מיליון דולר הכנסות בארצות הברית (גיליתי את זה במסגרת כתבת חצי קיץ 🙂

    ויניב, אתה לא לבד, אני גם די נהניתי מ”מבוקש”, מופרך, מטומטם להחריד אבל קומיקסי, מצחיק וכמה קטעי אקשן בני זונה….סרט קיץ פשיסטי כמו שהאמריקאים אוהבים לעשות…..מי אמר 300?

  16. הברמן 3 יולי 2008 ב - 13:00 קישור ישיר

    מצא את ההבדלים:
    קוונטם אוף סולאס (בונד החדש – איך יתרגמו את זה?!)
    http://www.youtube.com/watch?v=r32p4uaGPog&feature=related

    בורן אולטימטום :
    http://www.youtube.com/watch?v=zIcxxtpdwEk

  17. שלומי 3 יולי 2008 ב - 15:08 קישור ישיר

    בהמשך לאור(תגובה 12), אני ממליץ לפתוח בתחרות השם המתורגם הגרוע ביותר האפשרי ל”מאמע מיעא!”.
    אנחנו כבר נראה לאור כמה יצירתיות יש במוחם של פקידי חברות הפצה אפרוריים!

  18. דרורית 3 יולי 2008 ב - 15:15 קישור ישיר

    שלומי: “אמא’שלי!”.
    כדוגמא:
    ש: ראית את הסרט החדש והמגניב של הקיץ, “אמא’שלי!”?
    ת: באמא’שלי, אחלה סרט.

  19. דרורית 3 יולי 2008 ב - 15:17 קישור ישיר

    ועכשיו שאני חושבת שעל זה, יש פה אלמנט משפחתי.
    הסרט “אמא’שלי!” שמבוסס על להיטי להקת “אבבא”.
    אולי ניתן לשלב את זה איכשהו עם מחווה ללהקת “האחים והאחיות”.

  20. יונה 3 יולי 2008 ב - 15:32 קישור ישיר

    כמה מרגש לראות שחנה אזולאי הספרי חוזרת להזכיר לכולם בסרט ‘שבעה’ שהיא מהשחקניות היותר טובות בארץ. גם הסרט עצמו לא עוזב אותי כבר כמה ימים. המשחק שם של אנסמבל השחקנים אדיר – הסרט הזה הולך לגרוף את רוב ההאוסקרים להוציא הסרט הטוב ביותר שהולך ל’באשיר’.

  21. רותם 3 יולי 2008 ב - 15:54 קישור ישיר

    כמו שהאמריקאים אוהבים לעשות ואנחנו כל כך אוהבים לראות
    🙂

  22. מג''בניק 20 3 יולי 2008 ב - 21:13 קישור ישיר

    המסור 1 היה סרט מושחז ומרתק. השני סביר, עם כמה סצינות אכזריות שמעלות את מפלס האדרנלין. השלישי היה מעולה. תסריט מורכב וסוחף, וען לא מעט דם ואיברים כרותים. אני מת לראות את הרביעי.


השאירו תגובה