לברוח אל האסקפיזם
בתי הקולנוע מאשדוד דרומה סגורים מאז תחילת מבצע "ענן אבק" – זה אומר סינמטק שדרות וגלובוס מקס של אשדוד ובאר שבע. והפעם הראשונה שהרגשתי ממש בטוח בארבעת הימים האחרונים היתה כשהלכתי להקרנה בקולנוע גת: גם אטום לקולות מבחוץ וגם תת קרקעי. יזדרזו בעלי הקולנוע הקרין בו סרטי ילדים בהצגות יומיות וסרטים שונים לאורך הערב והוא יהפוך למקלט מרגיע לכל מי שרוצה לפוש מסירנות ופג'ארים בתל אביב.
וזה גרם לי לחשוב: אין יותר בתי קולנוע תת קרקעיים בתל אביב, אה? יש את גת, רב חן 4 וסינמטק 3 ו-4. וזהו. פעם היה את קולנוע דיזנגוף בקרקעית דיזנגוף סנטר, ואת קולנוע הוד. ולפני זה היו אפילו עוד. אני עוד זוכר את קולנוע סטודיו שהיה ממוקם מתחת לקולנוע מוגרבי. והיה לרגע קט את הקולנוע ההוא של דורון ערן בקרקעית של גן העיר, ואת ששת המופלאים במרתפי התחנה המרכזית החדשה. היה איפה להסתתר במקרה של התקפת טילים. היום? אין לאן לברוח.
והיינו בסרט הזה כבר ב-2008, ועמדתי לא השתנתה: "סינמסקופ" קורא לשים קץ למלחמה הזאת. עצרו את הכל.