שוברי קופות בישראל: "קונג פו פנדה" בראש
אני לא יודע אם אתם שמים לב אבל כבר ארבעה שבועות שאני מצליח להניח את ידיי על הטבלה שמונפקת כל יום שלישי במשרדי ההפצה בארץ. נתוני הקופה הכה סודיים של מפיצי ישראל. אני לא עושה מזה ביג דיל כי אני חושש שבכל רגע אפסיק לקבל את המסמך הזה. אבל כל עוד אני מקבל את זה, גם אם באיחור של יומיים, אני רץ לספר הלאה. אלה, על פי דיווחי המפיצים, הסרטים שמכרו הכי הרבה כרטיסים בסוף השבוע הקודם:
1. "קונג פו פנדה": 34,245 כרטיסים. שבוע שני. 47 עותקים. 109,234 כרטיסים סך הכל.
2. "הנקוק": 28,553 כרטיסים. שבוע שני. 30 עותקים. 87,095 כרטיסים סך הכל.
3. "וול-אי": 26,858 כרטיסים. שבוע ראשון. 53 עותקים.
4. "מבוקש": 23,021 כרטיסים. שבוע ראשון. 28 עותקים.
5. "איים אבודים": 20,432 כרטיסים. שבוע שני. 37 עותקים. 70,000 כרטיסים סך הכל.
6. "אל תתעסקו עם הזוהן": 17,411 כרטיסים. שבוע שני. 30 עותקים. 151,675 סך הכל.
7. "האי של נים". 6,011 כרטיסים. שבוע שלישי. 33 עותקים. 30,000 כרטיסים סך הכל.
8. "סקס והעיר הגדולה". 4,861 כרטיסים. שבוע שביעי. 19 עותקים. 195,188 סך הכל.
9. "הענק הירוק". 4,256 כרטיסים. שבוע שלישי. 21 עותקים. 38,880 כרטיסים סך הכל.
10. "נרניה: הנסיך כספיאן": 3,451 כרטיסים. שבוע שישי. 51 עותקים. 115,544 סך הכל.
בשבוע שעבר למדתי שיונייטד קינג לא מעבירים מידע למסמך הזה לכן הנתונים של "איים אבודים" ו"האי של נים" הם הערכות, המבוססות על ממוצע המכירות של הסרטים האלה בבתי הקולנוע של ג.ג ותיאטראות ישראל. בכל מקרה, גם שם "איים אבודים" הוא הסרט היחיד השבוע שנותר ללא שינוי. הדפוס הישראלי נשמר: סרט ישראלי בשבוע השני שלו לא יורד, לעיתים אפילו מתחזק. גם "קונג פו פנדה" כמעט ולא ירד מהשבוע שעבר.
על פי ממוצע המכירות פר עותק הסרט שהאולמות שלו היו הכי מלאים השבוע היה "הנקוק", עם ממוצע של 952 טיסים לעותק. במקום השני: "מבוקש", עם ממוצע של 822 כרטיסים לעותק. ובמקום השלישי, "קונג פו פנדה" עם 729 כרטיסים לעותק.
"וול-E" התחיל חלש, גם בסך הכל וגם בממוצע, ונצטרך לעקוב אחריו ולראות האם זה רק בגלל שהוא הוקרן רק יומיים בסוף השבוע שעבר (הוא הופץ רק ביום שישי, אחרי שפתח את פסטיבל ירושלים בחמישי), או שלוקח לקהל יותר זמן לגלות אותו.
=======
ובינתיים, באמריקה: "בטיפול" של HBO זוכה לשלוש מועמדויות לאמי: גבריאל בירן (שחקן ראשי בדרמה), דיאן וויסט (שחקנית משנה בדרמה) וגלין טורמן (שחקן אורח בדרמה).
לא נראה לי שזה היה רק השבוע השני של הזוהן…
אחרי התלבטות קשה החלטתי להצביע השבוע באקדמיה לאיים אבודים כסרט הכי טוב של השנה. נימוקי:
שבעה נחמד, אבל פחות טוב. נתתי לרונית אלקבץ על המשחק.
ואלס עם בשיר – סרט תיעודי שלא היה צריך להתמודד בקטגוריה הזאת. זה גימיקי מידי בשבילי. אהבתי את הסרט מאד אבל קשה לי בתור שחקן להצביע לסרט שהשחקן היחידי בו הוא רון בן ישי.
ואחרי הכל איים אבודים הסרט שליווה אותי הכי הרבה זמן אחרי הצפיה.
הרגע חזרנו מוול-אי, ועכשיו אוכל ללכת אחורה ולקרוא את כל מה שכתבו פה עליו. בעיני אחד הסרטים המופלאים שראיתי בעשור האחרון בקולנוע. יתכן שבשביל ילדים שרואים את זה עכשיו זה יהיה האי-טי שלהם…
והאי של נים נחמד בהחלט. נהניתי מג'ודי פוסטר בתור האגרופובית (ואביגיל ברסלין כבר לא אותה ילדה מתוקה מליטל מיס סנשין אבל עדיין עושה תפקיד בסדר גמור).
אז טעיתי בתחזית שלי ל"וול-E"(אמרתי שהוא ימכור קצת יותר מ-30,000 כרטיסים), אבל צדקתי בתחזית שלי למבוקש (20,00 כרטיסים פלוס-מינוס).
ובניק לינק: הטיזר של "שליחות קטלנית 4" וטריילר תוצרת ילדים של "באטמן:האביר האפל".
הפעם רק 3 נמלים אחת חרוצה ושתיים חרוצות חלקית,
לב דיזינגוף 100 צופים באיים אבודים בהצגה שניה הערב ( לעומת 135 לפני שבוע, ירידה של 25%, למרות שכמובן אין הכרח שהפרט יעיד על הכלל).
בכפר סבא ובנתניה דווח על תפוסה יפה הערב בשנייה אך "העצלניות" לא שלחו מספרים מדוייקים.
ומופלא ככל שיהיה וול E.
בארץ סרטי מד"ב בכל פורמט שהוא עד היום לא התקרבו בתנובה שלהם למה שעשו אותם סרטים באמריקה ובעולם.
עיין ערך מלחמות הכוכבים לדורותיהם. ואולי כאן שורש הבעייה שכן הפתיחה הנ"ל מאכזבת בכל קנה מידה.
איזה סרט משעמם הוולי הזה. לא קורה כלום, וכל הקולנוע שאתם מתלהבים ממנו – נו באמת. כמה פעמים נראה את השוט של ניו יורק ריקה מלמעלה. כמה פעמים נראה פארדויות על אודיסיאה 2001? זה היה גם בזבנג בשנות התשעים בטלוויזיה שלנו. ופשוט כלום לא קורה. ושום דבר לא מנומק. מה אכפת לרובוטים האלה מהצמח הזה? וממתי בני האדם הם כאלה שמנים ורופסים? אלו קלישאות אמריקאיות מטופשות. יאללה נמאס – תחממו כבר את כדור הארץ שנוכל ללכת לקוטב ברגל.
"וול E" הוא הסרט הטוב ביותר בטבלה הזאת ולכן קצת חבל לי שהפתיחה שלו לא כזאת גדולה כפי שראוי היה לקבל. מצד שני, יש לי תחושה שהוא עוד יתפוס, ואולי אף מתחיל לתפוס. בפלאנט של ר"ג, שמתי לב, שהשבוע הוא עובר מאולם 4 הגדול למדי, לאולם 5 הגדול אף יותר. לרוב סרטים עושים את התזוזה ההפוכה מאולמות גדולים יותר לקטנים יותר. מקווה שזה מעיד על משהו.
ואגב, "מבוקש", שאותו ראיתי לפני יומיים, הוא אכזבה רבתי. אחד הסרטים הגרועים של השנה. חבל אפילו להכביר עליו מילים.
למעשה בטיפול האמריקאית מועמדת לארבעה פרסים: שחקן, שחקנית מישנה, שחקן אורח וצילום.
off topic
תחרות תסריטים בלינק.
http://www.themoviedeal.com/#
ב"מגרסה" של אתמול, הסבירה דבורית למיקי רוזנטל מה זה "החרם", מה שלא מסביר למה, שבוע אחרי צאתו לאקרנים בישראל, מודעות הפרסום של "וול-אי" מלאות בסופרלטיבים משתפכים של מבקרי קולנוע חו"ליים, וללא מילת ביקורת ישראלית.
ואולי כדאי שהמפרסמים של "איים אבודים" יעשו קצת סלקציה בכמות הביקורות בראש המודעה שלהם. יאיר רוה, שמוליק דובדבני, אהרון קשלס ואורי קליין – אלו מבקרים ידועים. אבל גיא מרוז ? מולי שפירא ? אלברט גבאי ? אלו ברירות מחדל, לא ? אפשר לותר עליהם אם יש מספיק ביקורות טובות.
ומי שלא יודע מה זה "המגרסה", שיוולווט.
off topic
קצר וסאטירי על הבחירות בארה"ב.
http://sendables.jibjab.com/
אנימציה דוקומנטרית : הסרט הקצר זוכה האוסקר "ריאן" הועלה במלואו (14 דקות) ליו-טיוב. יפהפה.
http://www.youtube.com/watch?v=gvfgLBMmtVs
עוד אוף-טופיק: "פוניו על הצוק ליד הים", הסרט החדש של מיאזאקי, עולה היום ביפן, ואצלי באתר (ניק-לינק) העליתי קישורים לטריילר החדש של הסרט שעלה ליוטיוב. מי שרוצה לדלג על הביקור אצלי באתר יכול לראות אותו כאן:
http://www.youtube.com/watch?v=MXI7x6ExPuc
קונג פו פנדה – עדיין הייתי רוצה לדעת מה קשר הדיווחים הסותרים באשר למכירות הסרט. הוא נהנה, בין השאר, מתחרות קלה מול וול-אי שלא הביא הרבה צופים בשבוע הראשון שלו.
הנקוק – אני מניח שהסרט יעבור בסופו של דבר את "אני אגדה".
וול-אי – כנראה שהסרט לא יגיע לרמה של רטטוי, וידה של פיקסר תהיה על התחתונה בקיץ הזה.
אם כבר אנימציה, יש בקיץ הזה משהו שאני לא בטוח שקורה בכל קיץ – כל מיני סרטים משנים קודמות מוצגים שוב בקולנוע, כמו למשל "אגדה שמגדה", ולא רק.
מבוקש – כנראה שהסרט סגור לקהל יעד מצומצם יחסית לארה"ב, כי ראיתי הרבה פרסום בשלטי חוצות, למרות שזה לא מבטיח הצלחה לסרט. ציפיתי ליותר.
איים אבודים – אני עדיין אוהב את הדיווח של שלושים אלף כרטיסים בשבוע הראשון – מה שמצביע על ירידה מסוימת בשובע השני. אם כי לדעתי הסרט בקושי יירד בסוף השבוע השלישי שלו.
זוהן – וואו. אדם סנדלר מעולם לא הצליח ככה בארץ.