26 דצמבר 2012 | 14:15 ~ 3 תגובות | תגובות פייסבוק

קוני למל חוזר לתל אביב

שי נובלמן (מימין) עם מייק בורשטיין בצילומי הקליפ "כל יום משתנה". צילומים: עומר לוטן

את שי נובלמן אני מכיר מ"זמן תל אביב", אי שם בשנות התשעים. בינתיים הוא הפך לכוכב רוק בינלאומי, ועכשיו הוא נמצא רגע לפני דיסק חדש, הפעם בעברית. הקליפ שהוא הוציא השבוע לשיר "כל יום משתנה" הוא הומאז' של משפחת נובלמן (שי ואחיו, יובל) לסרטי "קונילמל". בתוספת בונוס: מייק בורשטיין בתפקיד כפול. אח, מייק בורשטיין בקליפ ישראלי? שווה צפייה. אז הנה, קודם כל שי, ששלח לי מייל שמספר קצת על המפגש עם מייק בורשטיין ואיך הקליפ הזה נולד ונעשה בתוך יום אחד, ואז הקליפ עצמו.

אליך, שי:

ממש בימים אלו הוצאתי קליפ חדש, לסינגל החדש שלי "כל יום משתנה" (מתוך אלבום ראשון שלי בעברית שייצא במהלך השנה הקרובה). אני והבמאי יובל שגב (רנו פסקל) חשבנו על רעיון שיוכל להמחיש משהו מבין התחושות שהבאתי אל השיר, אותו שינוי תמידי שאדם עובר בנקודות שונות בחייו).

מפגש אקראי שלי עם מייק בורשטיין, בתאטרון היידישפיל (לאחי היה כרטיס מיותר להצגה "הרשלה" בה בורשטיין כיכב), הוביל לשאלה ספונטנית מצידי: "הי מייק. תסכים להשתתף בקליפ שאני מצלם?". הוא שמע קצת פרטים, הסכים, אך הזהיר שזה חייב להתבצע תוך שבוע בטרם יחזור לביתו בלוס אנג'לס. תוך יומיים יובל ואני תפרנו את התסריט, לקליפ מחווה לסרטי קונילמל שכה אהבנו בילדותנו. את מונולוג הפתיחה והסיום של מייק כתבתי אני תוך כדי שטיפת כלים במטבח, יום לפני הצילומים. את התלבושות איתרתי בבני ברק.
הפקת גרילה, לכל דבר. ביום הצילום הצוות כלל: על אופנוע אחד – אני ואחי הצעיר יובל, שמשחקים את שני האברכים שמקבלים פס של 24 שעות לצאת מהישיבה. על אופנוע שני: הבימאי יובל שגב, והצלם עומר לוטן.

את הסצינה עם בורשטיין צילמנו בשש בבוקר, כמה שעות לפני שהמריא חזרה ללוס אנג'לס. היה לי רעיון שבסצינת הפתיחה תשתתף גם שחקנית מבוגרת מתאטרון היידישפיל. מייק הציע את עצמו גם לתפקיד הזה, וארגן את התלבושת המשוגעת והנפלאה כאחד עם הציצים הגדולים, והצמות הבלונדיניות. באופן אישי, לעמוד בשש בבוקר מול מייק בורשטיין, מגיבורי ילדותי, הנוזף בי ביידיש, היה אחד הדברים הסוראליסטים שחוויתי בחיי. את צילומי הקליפ סיימנו בערב, בצילומי סצנת הלהקה שלי בחדר חזרות ביפו.

יובל נובלמן, יובל שגב, מייק בורשטיין, שי נובלמן. צילום: עומר לוטן

למייק היה חשוב שבסצינת הסיום נחזור אליו כפי שיצאנו. חסידים. הוא לא רצה שיצטייר כאילו הוא שלח אותנו חרדים לתל אביב וחזרנו אפיקורסים. ולכן שוכתבה סצינת הסיום בדקה האחרונה. "יש לי קהל של דתיים בכל העולם, אני לא רוצה שהם יפגעו". וזה היה מובן לנו.

להסתובב ברחובות תל אביב לבוש כבחור ישיבה היתה חוויה מעניינת. כולם נועצים בך מבטים. סוקרים אותך עם עיניהם מכף רגל ועד ראש. תגובות כאלו גרמו לי להרגיש קצת כמו חייזר שנחת בתל אביב. לא יכול להגיד שזאת היתה תחושה נעימה. זה גרם לי לחשוב על אברכים אחרים שמוצאים עצמם משוטטים במעוז החילוניות. בכל מקרה, הצילומים לא גרמו לי לרצות לחזור בתשובה או משהו בסגנון. בעיקר יצאתי עם תחושת גאווה שהצלחתי בדרכי הצנועה להצדיע לקלאסיקת תרבות בקולנוע הישראלי ולשחקן ענק שנעלם מהתודעה הישראלית בשנים האחרונות.

את הקליפ ערכה אשתי, בילי לוי.

 

הנה הקליפ ל"כל יום משתנה":


 

================

 

אגב, תוך כדי הקריאה נזכרתי שמשפחת נובלמן כנראה באמת אוהבת את סרטי קונילמל כי לפני חצי שנה העליתי את הפוסט הזה, על סרט הגמר של יובל נובלמן בבית הספר לקולנוע מנשר, על פי תסריט של אחיו התסריטאי דרור נובלמן, "השעפסאלך". אולי מייק בורשטיין לתפקיד הרבי?

נושאים: בשוטף

3 תגובות ל - “קוני למל חוזר לתל אביב”

  1. סטיבי 26 דצמבר 2012 ב - 14:28 קישור ישיר

    "ועכשיו הוא נמצא רגע לפני דיסק שני" – לא שני.

  2. מרטיi 26 דצמבר 2012 ב - 15:07 קישור ישיר

    זה יהיה דיסק שלישי לנובלמן

  3. גלי 29 דצמבר 2012 ב - 9:02 קישור ישיר

    אחלה שיר


השאירו תגובה