הסרטיפיקט
המועמדים לאוסקר רוצים פסלון. פסל זהב. אבל בינתיים מה שיש להם ביד זו פיסת נייר מהודרת, סרטיפיקט רשמי של האקדמיה שמעיד, לכל מאן דבעי, שהסרט הזה מועמד לאוסקר. בשבוע שעבר פרסמו דרור מורה ומפיקיו בפייסבוק את צילום התעודה שקיבלו מנשיא האקדמיה. ככה זה נראה:
אולי צריך לעשות פעם פרויקט ולצלם את כל הסרטיפיקטים האוסקריים שמסתובבים בארץ – עשרה בקטגוריית הסרט הזר, ארבעה בקטגוריית הסרט התיעודי ועוד אחד לשחקן ראשי (חיים טופול). אבל בינתיים יצא לי השבוע לבקר בביתו של אפרים קישון ז"ל באפקה, ושם בחדר העבודה שלו, תלויות שתי התעודות שלו – ל"סאלח שבתי" מ-1964 ול"השוטר אזולאי" מ-1971 (באנגלית הסירו את "שבתי" ואת "אזולאי" משמות הסרטים. לא לסבך). צילמתי:
בבית של קישון
מעניין איפה תלויות שתי התעודות של יוסף סידר.
"סרטיפיקט" בעברית – תעודה. המילה סרטיפיקט מעלה אסוציאציות של העפלה בימי המנדט.
מעניין לראות של"השוטר אזולאי" של קישון ול"השוטר" של נדב לפיד יש את אותו שם באנגלית. קשה לחשוב על שני סרטים יותר שונים משני אלו.