צפיות
התכוונתי לכתוב כאן כמה איום הוא "רצח מוצדק", שיתוף הפעולה הכה מביך בין אל פצ'ינו ורוברט דה נירו, שהוקרן אמש בטרום בכורה (ומעין בכורה עולמית) בסינמה סיטי, אבל האידיוטיות של הסרט – שאם אתם לא קולטים את הטוויסט שבסופו בתוך עשר דקות מתחילתו משהו מאוד חמור בריכוז שלכם – מתגמדת מול ההקרנה הנורא משונה שהתרחשה אמש.
השעה 22:00, אולם 12 בסינמה סיטי. מול קהל מאוד מבוגר ברובו מוקרן הסרט שאמור להיות מותח ואירוטי אבל הוא מתקדם בקצב קרחוני. אבל מה שמשונה אינה עלילת הסרט אלא הגיאומטריה של ההקרנה.
כבר יצא לי לראות סרטים שצולמו בפריים סינמסקופי המוקרנים עם העדשה הלא נכונה. אבל אתמול בפעם הראשונה סרט שצולם בפריים סינמסקופי המוקרן על המסך הלא נכון. המימדים של המסך באולם 12 מתאימים להקרנה של סרט בפריים סטנדרטי (1:1.85) ומשום מה – ואני המום שאיש מאנשי סינמה סיטי מעולם לא הבחין בכך – סרט סינמסקופי המוקרן עליו פשוט נחתך מצד ימין. החל מסצינת הכותרות שהותירה שמות חתוכים, ועד סצינות בהן הקומפוזיציות היו ממוקדות לימין המסך ושחתכו את פרצופי הגיבורים, הסרט היה היה חתוך.
מה שאומר שאני ראיתי גרסה שהיא ב-25 אחוז יותר טובה מהסרט האמיתי.
========
חמישי, יס פלאנט, אולם 6: צופה ב"האביר האפל" בפעם השנייה. הסרט הזה מרכז באופן מופתי – קודם כל תסריטאית – את כל המצוקות והתחלואים של אמריקה האפלה והחשוכה והמבוהלת של ימי בוש. סרט באמת מופתי ועשוי לעילא. שמחתי לראותו שנית.
=======
שישי בבית, די.וי.די: אני רואה את "הגלגול", סרטו התיעודי של נתי ברץ שיוקרן מחר (שני) בפסטיבל טורונטו (עדכון מטורונטו: כל הכרטיסים להקרנה הראשונה נמכרו). ברץ תיעד בזמן אמת את חיפושיו של נזיר טיבטי אחר גלגול הנשמה של הלאמה שהוא היה מחסידיו. הוא חולם בלילה על ילד שמנמן, ואכן מוצא ילד כזה, בן 4, שעובר מבחנים מול מצלמתו של ברץ – הוא בוחר נכונה את חפציו של הלאמה המנוח – ואף פוגש את הדלאי למה, שמאשר: הוא גלגולו של הלאמה ומעתה הוא תינוק קדוש, שאם הוריו ירשו זאת עליו להיכנס מיד למנזר ולהתחיל חינוך שיהפוך גם אותו ללאמה.
במובנים רבים העלילה של "הגלגול" זהה לעלילת "קונדון" של מרטין סקורסזי – שם שוחזר החיפוש אחר גלגולו של הדלאי למה ה-13 ומציאתו של הדאלאי למה הנוכחי. אלא ש"בהגלגול" כל החיפוש הזה, והמציאה, נעשה מול המצלמה, תיעוד בזמן אמת, ללא שיחזורים, עם עין רגישה לריטואלים, כשברקע נופי נפאל וצפון הודו, והוא מאפשר לצופה הסקפטי ביותר להאמין למשך שבריר שניה שמא מדובר בנס אמיתי. בסופו של דבר – למרות שסוף הסרט מושך חזק לכיוון הרוחני והניסי – קשה שלא לתהות בכל זאת, האם לא מדובר בכל זאת לא בילד הוודאי – כשם הסרט באנגלית – אלא בילד הרנדומנלי שנלקח ממשפחתו ובסך הכל רק רוצה להיות ילד ולשחק, ואין בו שמץ קדושה. הסרט הזה, בזכות הנגישות של הבמאי לאירוע שכזה ממרחק מטר, ויכולת סיפור צלולה, מצליח לרתק, לבלבל, ולהציג תפיסת עולם דתית שיש בה מהרוחני והמקומם בה בעת.
========
הערב ב-22:00 שעון ניו יורק ב-HBO מתחילה העונה החדשה של "הפמליה".
ראיתי באולם הזה את "הכלה הסורית". חתיכת טראומה. אף אחד בסינמה סיטי לא הבין מה הבעיה שלי.
מאז אני רואה שם סרטים אך ורק באולמות 1, 7 ו- 10. סינמה סיטי הוא הגלובוס עזריאלי של המולטיפלקסים.
בקשר לרצח מוצדק –
בעסה לשמוע שהוא מעפן, בניתי עליו.
**ספוילר(?)**
בקשר לטוויסט – האם מדובר בזה (שברור ש)זה דה-נירו, כמו שאפשר להבין מהטריילר, או שיש איזה טוויסט על טוויסט?
ראיתי שם את התרסקות. מטומטמים
מה הפלא?
מי שמוציא באופן עקבי סרטים (במיוחד ישראליים) חתוכים ב- DVD, הגיוני שלא יבין למה סרט סינמסקופי צריך להיות מוקרן על מסך סינמסקופי.
האם זאת לא שערורייה להשקיע בתוספות בהוצאות של "בופור", "הכלה הסורית", "מציצים" ו"קזבלן" ב- dvd ולהגיש אותם רק בפריים חתוך? שלא לדבר על סרטי 1:1.85 שבאופן עקבי יוצאים ב"פול פריים". אם פוחדים שהקהל הישראלי המטומטם לא יקנה את הסרט אם יהיו יותר מדי שטחים שחורים על המסך, אז כל-כך קשה להוציא אותו בדיסק דו-צדדי עם שתי הגרסאות?
זה כמובן מצטרף לעוד הרבה דברים נוראיים שיונייטד קינג וסינמה סיטי עושים לסרטים בהוצאתם. יש להם אמנם כוונות טובות, ואף אחד לא עושה את זה חוץ מהם, אבל החברה הזאת חוטאת באופן עקבי בהוצאות חובבניות ומרושלות. הגיע הזמן לפתוח את הנושא!
כבר מהטריילר היה אפשר לראות כמה איום "רצח מוצדק" ומי הרוצח הסדרתי. וחוץ מזה, כבר הרבה זמן שאני מתרחק מהמבוך הזה ששמו הוא "סינמה סיטי".
ועוד צפייה : ראיתי היום את "סוף סוף אלמנה". קומדיה סבירה, אבל אני ראיתי משהו מוזר : מישל לרוק, השחקנית הראשית היא מצוינת בכל הקשור למעמדים דרמטיים (והיא זכורה מאוד לטובה כאמא של הילד-בן-ה-7-שרוצה-להיות-ילדה ב"חיים בורוד"), אבל היא איומה בקטעים הקומיים, וזו בעיה כשהסרט הוא קומדיה בהגדרה. ז'ק גאמבלן מצוין כמאהב שלה, והבמאית-תסריטאית איזבל מרגו עושה עבודה טובה בסך הכל. יש לה תזמון קומי מדויק, כתיבה קומית טובה, וגם יכולות דרמטיות לא מועטות, אבל, לדעתי, היא פשוט טעתה בליהוק. ובכל זאת, סרט חביב, ואפילו מצחיק בחלק מהזמן.
האולמות הגדולים של סינמה סיטי הם הגרועים ביותר במדינה. חדר ההקרנה ממוקם גבוה גבוה למעלה ולכן המקרן מונח בזווית של כ-40 מעלות למטה. התוצאה היא הקרנה עקומה, נוצר מעין "טרפז", הקרנה מעוותת. חוץ מזה, המסך קעור (לא יודע למה לעזאזל יש צורך בזה), וה-gate של המקרן נמוך מדי, כלומר נחתך המצח בקלוז אפים. אני כבר ראיתי את הכתוביות של קולומביה חתוכות שהקרינו את שליחות קטלנית 3 שם (הפריים עם האשה והעננים ברקע ומעליה רשום קולומביה..). מאז לא הלכתי יותר בחיים שלי לראות שם סרטים שאני יודע שמוקרנים באולם הגדול שלהם. בושה.
דרך אגב, לדעתי האולם הכי טוב בארץ הוא אולם 1 של קניון שבעת הכוכבים. תענוג. מסך פשוט ענק, הקרנה טובה.
גם אולמות 2 ו 11 בסינמה סיטי סובלים מאותה בעיה. אולי יש שם עוד כמה שלא יצא לי להיות בהם, אבל זכורה לי הקרנת "הכלה הסורית" באולם 11 בסינמה סיטי שם ראשי ופני השחקנים נחתכו, וכמובן גם הכותרות.
אגב, גם בפלאנט יש אולם שבו מימדי המסך מתאימים לסרטי 1:85 אבל שם לפחות מקטינים את התמונה כדי שכל כולה תוכל להיות מוקרנת על המסך, בשעה שבסינמה סיטי מזלזלים בקהל הצופים.
אם יורשה לי להיות אולד-סקול, אני מתענג לראות סרטים בגת, גם אם זה לא שיא הטכנולוגיה…
את השטות הזאת של הקרנת סרטי סינמסקופ על מסכי פלאט, עושים אנשי סינמה סיטי כבר שנים. מנהלי המשמרת בתחילה בוהים במתלוננים בהבעה משתוממת כאילו הם רואים לראשונה בחייהם חמורים המשתוללים ככה סתם בלי סיבה. אבל אם תצעקו עליהם ממש חזק, פתאום הם יודו שזה נכון ושהם מצטערים. "קבל/י פיצוי" הם יגידו לכם – ואוצ'ר לקפה מגעיל, לא חס וחלילה כרטיס נוסף לסרט.
אני לשם כבר שנים שלא חזרתי, אולי משום שאני עדיין צרוד מהצעקות האחרונות.
גת הוא יופי של קולנוע, אין צורך להתנצל.
נכון שהרווח בין המשובים קצת צר וכשנכנסתי אליו אחרי כמה שנים, מאז שלא הייתי שם כילד, הוא נראה לי פתאום קטן יותר, אבל עדיין. במיוחד אם יושבים בעשר השורות הראשונות. כיף. רק חבל שמביאים לשם סרטים שלא מצדיקים את הקרנתם בקולנוע כזה.
כמה עצוב לשמוע על רצח מוצדק… אוף, ממש קיוויתי לסרט מעולה. באסה גדולה… טוב, עכשיו נשאר לי רק לחכות לאיסטווד החדש עם אנג'לינה (איך יקראו לו בעברית, אגב? כבר ידוע?) ולוואלקירי, שאני מקווה ששניהם יהיו מצויינים (הטריילר של וואלקירי נראה לי לא רע בכלל).
אגב, רוג'ר אברט מדווח מפסטיבל טורונטו בהתלהבות גדולה על הסרט החדש של ספייק לי, התשובה השחורה ל-Flags of our fathers של איסטווד, כשהוא מכנה אותו:
"epic, impressive World War II drama". יפה… למרות שאני עדיין מחכה שלי יעשה סרט שילהיב אותי כמו "עשה את הדבר הנכון", לדעתי השיא שלו כיוצר קולנוע. הנה הלינק לאברט, כשהוא מדבר שם גם על סרטים אחרים שמוצגים בפסטיבל, ולא נשטף בגלי ההתלהבות מהחדש של האחים כהן:
http://rogerebert.suntimes.com/apps/pbcs.dll/article?AID=/20080905/FILMFESTIVALS03/809079994
ואתמול קניתי את המארז החדש של הסנדק. אני מתכוון לחרוש בעיקר על 2 ו-3, שני הסרטים שראיתי אותם הכי פחות פעמים.
Thanks so much for giving everyone an extraordinarily special opportunity to read articles and blog posts from this website. It is often very cool plus stuffed with amusement for me and my office peers to search your blog minimum 3 times in one week to study the latest stuff you have got. And definitely, I am at all times amazed considering the sensational tips you give. Some 1 facts on this page are essentially the most effective we've had.