10 ספטמבר 2008 | 19:19 ~ 12 תגובות | תגובות פייסבוק

בורן אגיין

ג’ייסון בורן היה אמור להיות גרסה אמריקאית לג’יימס בונד (כולל ראשי התיבות). עכשיו נדמה שמפיקי ג’יימס בונד מנסים לחקות את ג’ייסון בורן. התוצאה: ככה נראה הטריילר לבונד החדש:

נושאים: בקרוב

12 תגובות ל - “בורן אגיין”

  1. רותם 10 ספטמבר 2008 ב - 20:46 קישור ישיר

    הטריילר ממש שונה מזה הקודם – מראה דברים אחרים לגמרי מהקודם.
    מה שהיה יפה בבונד הקודם זה שהוא לא היה בונד. לפחות ממה שרואים בטריילר, נראה שיש קישקושיאדה בונדית.
    באסה 🙁

  2. sam 11 ספטמבר 2008 ב - 1:00 קישור ישיר

    סרטי בורן הם בראש ובראשונה פול גרינגראס (למרות שאת הראשון הוא לא ביים), וזה מה שהופך אותם לשונים מסרט הפעולה הסטנדרטי. לא ראיתי בטריילר הזה את מצלמת הכתף ההיפר-אקטיבית ואת העריכה הקופצנית, זה סתם נראה כמו עוד סרט פעולה מיותר..

  3. נ"א 11 ספטמבר 2008 ב - 1:15 קישור ישיר

    אופטופיק: שמוליק דובדבני יוצא נגד ההחלטה להקדים את האוסקר הישראלי בשל הופעתו של פול
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3594253,00.html
    לדעתי טועה טעות בסיסית בהשוואה לטקס האמריקאי

  4. סיון פ 11 ספטמבר 2008 ב - 4:35 קישור ישיר

    איפה ההומור העצמי שהיה תמיד בסדרת בונד? הם נראים כ”כ רציניים לעזאזל, כאילו הם מאמינים בקשקוש של עצמם. זה באמת אלמנט שמזכיר את בורן.

  5. רותם 11 ספטמבר 2008 ב - 7:29 קישור ישיר

    זה מזכיר את הפוליטיקאים הישראליים.

  6. ניר4819 11 ספטמבר 2008 ב - 8:59 קישור ישיר

    אופטופיק:

    אתמול הגיע הספר שהזמנתי מאמאזון, אברט על סקורסזה. לא רק שהספר הזה מאגד בתוכו את כל הביקורות שאברט אי פעם כתב על סקורסזה (“הבמאי החי הגדול ביותר”, כפי שאברט מכנה אותו) – עד הסרט שבו הוא צילם את ההופעה של האבנים המתגלגלות – אלא שאברט גם הוסיף לתוכו כמה מאמרים חדשים, שבהם הוא בוחן מחדש כמה מהסרטים, וגם הקדמה לכל אחד מהחלקים בספר. בספר גם יש את כל הראיונות שאברט קיים עם סקורסזה, כולל אחד ארוך ומיוחד מ-1997, שתופס לבדו כמעט 50 עמודים!

    מה שיפה בספר, שכבר חרשתי עליו יפה מאד אתמול, שהוא נכתב קודם כל דרך עיניים של מעריץ, ואתה יכול להרגיש את ההערצה וההערכה לסקורסזה בכל משפט ובכל ביקורת.

    עוד יפה, הוא החשיפה שהספר נותן לקרבה בין אברט וסקורסזה – לא מבחינה שהם חברים טובים ואינטימיים, כי שניהם טוענים שהם לא, למרות שהם חברים, אלא מבחינה זו שיש המון נקודות השקה ביניהם: כפי שאברט מציין, הם נולדו בסך הכל בהפרש של 5 חודשים זה מזה, מגיעים מרקע יחסית דומה – הדת הקתולית שלטה בבתים שלהם ועיצבה את השקפת עולמם, ואברט קורא כמעט את כל הסרטים של סקורסזה כדיונים דתיים – ואברט היה עיתונאי בסך הכל 7 חודשים כשהוא כתב את הביקורת הראשונה שלו על סקורסזה – על סרטו הארוך הראשון, שיצא באותה העת לאקרנים, ושאברט טוען שהביקורת שלו היא בכלל הביקורת הראשונה אי פעם על סקורסזה.

    בקיצור, זה ספר מרתק ומלא באהבה לקולנוע בכלל ולסקורסזה בפרט (הוא גם מוסיף הקדמה שבה הוא אומר, בביישנות, שהוא לא חושב שמגיע לו כזה ספר…), עם ביקורות מחכימות ומעניינות (אבל אני לא פונקציה פה… אברט הוא מבקר הקולנוע הלא-ישראלי האהוב עלי, ואין שבוע שאני לא בודק את האתר שלו לראות מה הוא חושב על הסרטים החדשים. לכן שמחתי שהוא כותב ספר על סקורסזה – הבמאי האהוב עלי). ספר שאני ממליץ עליו בחום רב.

    וסליחה על החפירה הארוכה, אבל הספר הזה… משהו בו ממש נגע בלב שלי ונשאר איתי.

  7. אורון (בעבודה) 11 ספטמבר 2008 ב - 13:40 קישור ישיר

    אני לא מבין כלום יותר. יש לי כוויות בעיניים מהטריילר החדש של בונד! באמת התפספס לכולם הרגע שבו הצלם נופל(!) אחרי גיבורנו דרך תקרת הזכוכית?
    סליחה על ההתלהמות, אבל הציפיות שלי כרגע קפצו מאפס למאה בשניה. אין שום דבר רע בעוד ג’ייסון בורן, בשינוי הכיוון של בונד (לדעתי, הבונדים הישנים לא מחזיקים מעמד בשנות ה-2000) או בקצת קישקושיאדה. הסרט הקודם היה בונד שנוחת במציאות שלנו, אבל נשאר בונד. אין שום סיבה שהחדש לא יהיה המשך של אותה מגמה.

    ומי ביקש ביקורת על מפטיר ולא קיבל? (שייכנס לניק-לינק)

  8. איתן 11 ספטמבר 2008 ב - 13:52 קישור ישיר

    אורון – בעיקרון אני מסכים איתך לגבי “מפטיר”. אבל שתי הערות : דמותה של דובינצ’ק מיותרת לחלוטין לטעמי, וטוב עשה דזאנאשווילי שקיצץ את הסרט (ולטעמי, עדיף היה להעיף את הדמות שלה בכלל מהסרט); ו”להרגיש בבית” ? זאת הדוגמא שלך לסרט אלים ? האסוציאציה שלי הלכה ל”קולר” של וויין קרמר, שבו יש כמה סצינות אלימות מאוד, באחת מהן שובר אלק בולדווין לוויליאם H מייסי את פיקת הברך.

  9. רותם 11 ספטמבר 2008 ב - 14:12 קישור ישיר

    לדעתי השינוי שחל בבונד לא יחיזק כבר הסרט.
    בונד הוא דמות לא מציאותית, בקזינו רויאל הוא היה במציאות וזה החזיק. יש לי הרגשה שיוצריו לא יצליחו להחזיק עוד סרט במצב כזה. אבל אני אשמח להתבדות. מקסימום, כריסטופר נולן יכול לעשות את בונד 23, הוא כבר הוכיח את יכולתו בלהפוך למציאותי את הפנטסטי.

  10. אורון (בעבודה) 11 ספטמבר 2008 ב - 17:23 קישור ישיר

    איתן – “להרגיש בבית” היא ממש לא הדוגמה שלי לסרט אלים, פשוט משום שזו לא הביקורת שלי…אבל אני שמח שאתה מסכים איתה 🙂
    נראה לי שהדוגמה שלי לסרט אלים זה משהו בסגנון machine girl או versus ודומיו. כי אין על אלימות אסייאתית, הם כל-כך יצירתיים!

    ורותם – עכשיו אני מבין את הטענה, שנראתה כמו התמרמרות לשמה לפני כן (לא שאני מתנשא, שלי הייתה התלהמות לשמה). אז כיוון שאנחנו מסכימים שבונד החדש ינסה להצליח באותם מקומות כמו קודמו, נותר רק לחכות ולראות האם אכן. אבל היי, בלי הצעות שיידחו את באטמן 3 של נולן 🙂

  11. צור 11 ספטמבר 2008 ב - 18:18 קישור ישיר

    שניים שנפגשו ב”מינכן”.

  12. דותן דימט 11 ספטמבר 2008 ב - 21:11 קישור ישיר

    רגע רגע, הם החליפו את הבחורה? בטריילר הקודם היתה מישהי אחרת.


השאירו תגובה