מה הם הסרטים הישראליים הגדולים בכל הזמנים
לפני כחודש וחצי פנה נחום מוכיח מ"מעריב" לעשרים מבקרים ואנשי קולנוע ישראליים, אני בתוכם, וביקש שנבחר את 20 הסרטים הישראליים שאנחנו הכי אוהבים, לרגל משאל יום העצמאות שהוא מכין לעיתונו. בקשתו היה כזאת: "לצורך שקלול הנתונים, יחולקו (הסרטים) לשלוש קבוצות. קבוצת הדירוג הראשונה תכלול שלושה סרטים, קבוצת הדירוג השנייה תכלול חמישה סרטים, וקבוצת הדירוג השלישית תכלול 12 סרטים. תוצאות המשאל לא אמורות לשקף את דעת המבקרים ואנשי הקולנוע המשתתפים באשר לדירוג האולטימטיבי הרשמי של הסרטים הטובים בכל הזמנים. זה מקצה חופשי ואפשר ורצוי לבחור לפי 'מצב הרוח' הנוכחי, ולא בכובד ראש אקדמי."
ואכן, על פי מצב הרוח הנוכחי שלחתי לו די בזריזות את רשימת 20 הסרטים שלי. הנה היא:
1. "סאלח שבתי", אפרים קישון (1964)
2. "תעלת בלאומילך", אפרים קישון (1969)
3. "זעם ותהילה", אבי נשר (1984)
4. "הערת שוליים", יוסף סידר (2011)
5. "השוטר אזולאי", אפרים קישון (1972)
6. "עיניים גדולות", אורי זהר (1974)
7. "ואלס עם בשיר", ארי פולמן (2008)
8. "חתונה מאוחרת", דובר קוסאשווילי (2001)
9. "העולם מצחיק", שמי זרחין (2012)
10. "גבעת חלפון אינה עונה", אסי דיין (1976)
11. "חור בלבנה", אורי זהר (1965)
12. "ביקור התזמורת", ערן קולירין (2008)
13. "משהו טוטאלי", גור בנטוויץ' (2000)
14. "עטאש", תאופיק אבו-ווייל (2004)
15. "כנפיים שבורות", ניר ברגמן (2002)
16. "מסעות ג'יימס בארץ הקודש", רענן אלכסנדרוביץ' (2006)
17. "הגלולה", דוד פרלוב (1973)
18. "הלהקה", אבי נשר (1978)
19. "מבצע יהונתן", מנחם גולן (1977)
20. "שומרי הסף", דרור מורה (2012)
אין לי רשימה מן המוכן למצעד סרטים ישראליים, אבל יוצא לי להשתתף מדי פעם במשאל כזה או אחר. ובאמת, הרשימות שלי מצד אחד די דומות, מצד שני משתנות ללא הרף. זה כמעט תמיד יהיה סרט של אפרים קישון במקום הראשון. אין בעיניי יוצר קולנוע גדול בתולדות הקולנוע הישראלי יותר מקישון. לפעמים אני שם את "תעלת בלאומילך" בראש, לפעמים את "השוטר אזולאי", הפעם את "סאלח שבתי". כמעט תמיד "זעם ותהילה" של אבי נשר יהיה במקום השני או השלישי. כמעט תמיד יהיו לפחות שני סרטים של אורי זוהר ברשימה: קישון וזוהר הם אבות הקולנוע הישראלי המודרני מבחינתי. כל מה שאתם רואים היום, הם עשו כבר קודם. בשנים הקודמות תמיד הכנסתי את "בופור" של יוסף סידר לרשימות הפייבוריטים שלי, השנה המרתי אותו ב"הערת שוליים". כמעט תמיד "יומן" של פרלוב יהיה שם, השנה הכנסתי את "הגלולה" שלו. ותמיד אני מתלבט בין "קזבלן" ובין "מבצע יונתן" של מנחם גולן, שני סרטיו הכי טובים בעיניי, לפעמים שניהם נדחסים פנימה, לפעמים רק אחד.
תוצאות הסקר פורסמו בסוף השבוע האחרון ב"מעריב" (ונמצאות באופן מפוזר מאוד כאן). אני חייב להודות, גם בשביל רשימה המודדת 'מצב רוח', היא מכילה מעט מדי משתתפים. לא היתה צריכה להיות בעיה להגיע לחמישים, אפילו למאה, נשאלים.
במקום הראשון: "אוונטי פופולו" של רפי בוקאי.
האמת, אני נבוך ששכחתי להכניס אותו. סרט אהוב שפרח ממני ברשימה הזאת.
במקום השני: "ואלס עם בשיר" של ארי פולמן.
3. "השוטר אזולאי", אפרים קישון
4. "החיים על פי אגפא", אסי דיין
5. "סלאח שבתי", אפרים קישון
6. "לאן נעלם דניאל וקס", אברהם הפנר
(כבר דיברנו על זה שאני לא אוהב את הסרט הזה, נכון?)
7. "מציצים", אורי זוהר
8. "לבנון", שמואל מעוז
(הפתעה יפה. בחירה מוצלחת של עמיתיי, ועוד השמטה שלי).
9. "הערת שוליים", יוסף סידר
10. "חופשת קיץ", דוד וולך
(באמת?)
11. "גבעת חלפון אינה עונה", אסי דיין
12. "עיניים גדולות", אורי זוהר
13. "ביקור התזמורת", ערן קולירין
14. "חמסין", דני וקסמן
15. "תעלת בלאומילך", אפרים קישון
16. "עג'מי", ירון שני וסקנדר קופטי
17. "בופור", יוסף סידר
18. "כנפיים שבורות", ניר ברגמן
19. "עטאש", תאופיק אבו-ווייל
20. "חתונה מאוחרת", דובר קוסאשווילי
21. "יומן", דוד פרלוב
22. "בלוז לחופש הגדול", רנן שור
23. "נישואין פיקטיביים", חיים בוזגלו
(באמת??)
24. "הלהקה", אבי נשר
25. "אור", קרן ידעיה
26. "הבית ברחוב שלוש", משה מזרחי
27. "אור מן ההפקר", נסים דיין
28. "חולה אהבה בשיכון ג'", שבי גביזון
29. "זעם ותהילה", אבי נשר
30. "בר 51", עמוס גוטמן
31. "הקיץ של אביה", אלי כהן
32. "חור בלבנה", אורי זוהר
33. "חסד מופלא", עמוס גוטמן
34. "שבעה", שלומי ורונית אלקבץ
35. "עד סוף הלילה", איתן גרין
36. "מסע אלונקות", ג'אד נאמן
37. "כרוניקה של היעלמות", אליה סולימאן
(כל הכבוד למי שבזכותו הסרט הזה בפנים. סרט מבריק)
38. "שחור", שמואל הספרי
39. "שנת אפס", יוסף פיצ'חדזה
40. "קזבלן", מנחם גולן
(סרט אחד בלבד של מנחם גולן ברשימה, ובמקום האחרון? לא יפה).
קצת חיתוכים מהרשימה הזאת.
הבמאים הבולטים הם: אפרים קישון ואורי זוהר (עם שלושה סרטים כל אחד). עם שני סרטים: אבי נשר, עמוס גוטמן, יוסף סידר ואסי דיין (דיין, למעשה, מופיע ברשימה עוד פעמיים כשחקן – ב"עד סוף הלילה" וב"חופשת קיץ").
לצד ארבע הפעמים של אסי דיין, גם גילה אלמגור מופיעה ברשימה ארבע פעמים: "הקיץ של אביה", "סלאח שבתי", "הבית ברחוב שלוש" ו"שחור". משה איבגי ורונית אלקבץ מופיעים שלוש פעמים.
רק שני סרטים מתוך ה-40 בוימו על ידי נשים: "אור" ו"שבעה". אפשר לצרף לכך גם את "שחור" ואת "הקיץ של אביה", שאמנם בוימו על ידי גברים, אבל הכוח היצירתי המניע מאחוריהם היו הנשים שכתבו, שיחקו והפיקו את הסרטים – חנה אזולאי הספרי וגילה אלמגור.
האיש שמופיע הכי הרבה ברשימה הוא הצלם דוד גורפינקל, שצילם שמונה סרטים וחצי ברשימה ("השוטר אזולאי", "עיניים גדולות", "חור בלבנה", "חמסין", "זעם ותהילה", "קזבלן", "שחור", "הקיץ של אביה" וחצי מ"תעלת בלאומילך"). באופן מפתיע, הצלם השני הכי פופולרי ברשימה הוא יואב קוש, עם ארבעה סרטים: "אוונטי פופולו", "חולה אהבה בשיכון ג'", "החיים על פי אגפא", "חסד מופלא". אמנון סולומון מופיע שלוש פעמים: "לאן נעלם דניאל וקס", "עד סוף הלילה" ו"נישואין פיקטיביים".
והכי מפתיע: אף סרט של אורי ברבש? "מאחורי הסורגים"? "אחד משלנו"? אכן מהפך. ברבש, אם אני רואה נכון, הוא הבמאי היחיד שהיה מועמד לאוסקר שלא נכנס לרשימה (האחרים – סידר, פולמן, סקנדר/שני, קישון, מזרחי, גולן – בפנים).
ולסיום: מה הבחירות שלכם? אל תשאלו "ואיפה הסרט הזה והזה", אלא הציעו את הבחירה שלכם. שלושת הנבחרים, עשרת הנבחרים, עשרים. מה רשימת הסרטים הישראליים המועדפים עליכם?
אבל מה עם "מצור"? אפילו לא הוזכר. בעיני אחד הכי יפים שנעשו, אמנם במאי לא ישראלי,
אבל אחד הקולות היותר מעניינים שנשמעו, במיוחד לתקופתו.
רשימת עשרת הסרטים הראשונים התפרסמה במקור ראשון והיתה מתמיהה במיוחד. אוונטי פופולו ראשון? בעשירייה הראשונה בוודאי, אבל ראשון? חופשת קיץ? דניאל וקס?? היה גם מצער שלא נכתב על הסיבות לבחירה בסרט אלא תיאור יבש של העלילה
מאוד חסרים לי: מר באום, מצור, רגעים, שלושה ימים וילד, פלוך, אהבתה האחרונה של לורה אדלר, שמיכה חשמלית ושמה משה, חסד מופלא.
טוב נעשה את זה מסודר כמו שביקשת:
1. מצור
2. אור
3. יומן
4. אוונטי פופולו
5. עיניים גדולות
6. החיים על פי אגפא
7. רגעים
8. השוטר אזולאי
9. חתונה מאוחרת
10. אהבתה האחרונה של לורה אדלר
11. פלוך
12. מר באום
13. ואלס עם באשיר
14. כרוניקה של העלמות
15. שלושה ימים וילד
16. לאן נעלם דניאל וקס
17. שמיכה חשמלית ושמה משה
18. בר 51
19. חולה אהבה משיכון ג׳
20. הערת שוליים
21. הקיץ של אביה
22. חסד מופלא
23. ביקור התזמורת
24. הבית ברחוב שלוש
25. חור בלבנה
טוב, הנה הרשימה שלי(ורק 10 המקומות הראשונים הם לפי דירוג פנימי שלי, מהמקום ה 11 והלאה הם שווי ערך. נורא קשה להחליט מי לפני מי):
1. תעלת בלאומילך
2. השוטר אזולאי
3. עיניים גדולות
4. ואלס עם באשיר
5. אוונטי פופולו
6. לאן נעלם דניאל וקס
7. ביקור התזמורת
8. מציצים
9. פעם הייתי
10. החיים על פי אגפא
11. חולה אהבה משיכון ג'
12. הלהקה
13. זעם ותהילה
14. הערת שוליים
15. גבעת חלפון אינה עונה
16. חור בלבנה
17. בלוז לחופש הגדול
18. עטאש
19. מסעות ג'יימס בארץ הקודש
20. לילסדה
21. חמסין
22. ללכת על המים
23. כנפיים שבורות
24. קלרה הקדושה
25. סלאח שבתי
בעיניי הרשימה הזו רק מוכיחה את הפער הבלתי נתפש בין המבקרים לבין הקהל, ומראה כמה הוא רק מחריף עם השנים.
אלכס חולה אהבה למשל הוא אחד מהסרטים שמרבית הציבור הישראלי היה מכניס לרשימה והוא לא פה.
מבצע סבתא הוא גם אחד מהם.
ואני בכלל לא מדבר על חגיגה בסנוקר וסרטים כאלה, שהם באמת בעייתיים, ובכל זאת.
מסכים, אבל מצד שני לא כל בורקס הוא מהנה, עם כל הכבוגד לזאב רווח, נניח הסרטים שהוא כיכב בהם לבד- זה כבר קיטש מוגזם ולא לעניין.
א-ב-ל –
חגיגה בסנוקר ואלכס חולה אהבה בעיניי בולטים לטובה וראויים לטופ כל הזמנים בישראל, אולי בעשיריה השניה, אבל עדיין, יש בהם גם מודעות עצמית ויציאה מהקופסה, ובטח שחלק מסרטי הבורקס האלה מהנים בהרבה מביקור התזמורת והערת שוליים, כאשר גם ואלס עם באשיר
(טוב מתוך השלושה האלה ועדיין)…
מייצגים סרטי מבקרים שבהם, לא רק שאין המון איכות, דינמיות ומחשבה לעומק, אלא גם בלתי מהנים בעליל. ואלס בולט במעט.
לטעמי שבי גביזון צריך להיות במקומות יותר גבוהים ברשימות האלה (בוודאות יותר מסידר ומאבי נשר), מודה שחלק מסרטי האיכות הישנים (בעבר, בתור ילד, פחות עניינו אותי מאשר כיום)
כמו של אורי זוהר וקישון (אזולאי בולט לטובה) אינםם טובים בשיט לטעמי, אבל לא צפיתי בחלקם כבר שנים, אז קשה ביכלל לקבוע רשימות כאלה למי שלא ראה רבים, או ראה לפני המון זמן, זה דינמי.
מה זה סרט מבקרים? "הערת שוליים", למשל, שציינת כסרט מבקרים, הוקרן פה שבועות ארוכים מאד בבתי קולנוע רבים, והוא בפירוש היה הצלחה מסחרית. גם "ואלס עם באשיר" לא בדיוק נכשל, ולמעשה הפצתו התרחבה ככל שהוקרן. אז מה הופך אותם, בדיוק, לסרטי מבקרים למעט טעמך האישי?
לתפיסתי, מהו סרט טוב?
גורם הנאה בצפייתו, מציף רגשות (כן, גם צחוק הינו רגש), מדרבן מחשבה לאחריו, מעלה ענין לשיחה ולציטוט, ומעורר רצון לצפות בו שוב ושוב.
ולא פחות חשוב, סרט שנשאר איתי הרבה מעבר לאותן 90 דקות…
1. חגיגה בסנוקר
2. סלאח שבתי
3. מאחורי הסורגים
4. תעלת בלאומילך
5. מבצע יונתן
6. השוטר אזולאי
7. גבעת חלפון אינה עונה
8. מתחת לאף
9. צ'רלי וחצי
10. אסקימו לימון
11. משפחת צנעני
12. לופו בניו יורק
13. הלהקה
14. שלאגר
15. ישראלים מצחיקים
16. שני קונילמל
17. מציצים
18. עם ישראל חי
19. ספיחס
20. סוף העולם שמאלה
אלון
https://rateyourmusic.com/list/DavidIs/greatest-70-scenes-of-israeli-cinema/ סיכמתי סיכומים ולינקים להמלצות כל הזמנים של מבקרים מכל ישראל, שם. אני מכיר היטב רק המיטב של העשור האחון (בו לראשונה ראיתי הרבה סרטי ארט ואומנות. לפני כן הייתי ילדון ואהבתי בורקס יותר, עד היום אוהב קצת – גם מזה ) והנה העשור האחרון..שלי.. https://rateyourmusic.com/list/DavidIs/greatest-films-of-the-2010-decade-israelis/