14 באוקטובר: פסטיבל חיפה מול פסטיבל אייקון. איפה עדיף להיות?
שני פסטיבלי קולנוע ייפתחו בסוכות, ב-14 באוקטובר. בחיפה ייפתח פסטיבל חיפה, בתל אביב ייפתח פסטיבל אייקון. שניהם פרסמו היום את התוכניות שלהם ולשניהם יש היצע מרשים מאוד. אייקון התבגר והיה לפסטיבל מד"ב, אימה ופנטזיה מרשים מאוד שכמה מהסרטים שיוצגו בו מסקרנים אותי מאוד. פסטיבל חיפה, הגדול והוותיק יותר, מטפל לו קו סינפילי מרשים מאוד, והוא מציג לא רק כמה מהסרטים המדוברים משנת הפסטיבלים החולפת אלא גם כמה מחוות ארכיוניות ששוות נסיעה לחיפה. מכיוון שהיום גם התבשרתי שגם תקציב פסטיבל חיפה שלי קוצץ בחצי (אחרי שהוא קוצץ כבר בירושלים), אצטרך אף אני להתלבט האם אני מעדיף להיות בחיפה, ולו לגיחה, או להישאר בתל אביב, בפסטיבלון שליד הבית. חתיכת התלבטות:
חיפה:
האטרקציה העיקרית מבחינתי היא מחווה מרשימה לקולנוע האמריקאי של שנות השבעים. עם הקרנות של עותקי 35 מ"מ לכמה יצירות מופת משובחות: "הקלפן והיצאנית" של רוברט אלטמן, "הקשר הצרפתי" של וויליאם פרידקין, "חקירה לילית" של ארתור פן, "רחובות זועמים" של מרטין סקורסזי, "השיחה" של פרנסיס פורד קופולה, "הצגת הקולנוע האחרונה" של פיטר בוגדנוביץ', "איזי ריידר" של דניס הופר ופיטר פונדה ו"הפרט האחרון"* של האל אשבי. המחשבה לראות את "הקלפן והיצאנית", עם הצילום של וילמוש זיגמונד, ואת "הקשר הצרפתי" על מסך גדול מסחררת אותי.
השנים האלה היו שנות החלפת הדורות, הוותיקים נטשו את המערכה והצעירים והםרועים (והמזוקנים) כבשו את הוליווד (פיטר ביסקינד מתאר באופן נורא צבעוני את הפקות הסרטים האלה ב"Easy Riders and Raging Bulls " הנהדר שלו. עדות להחלפת הדורות: את "מופע הקולנוע האחרון" צילם הצלם הוותיק והמנוסה רוברט סורטיז, שצילם את "בן חור" מחד ואת "הבוגר" מאידך. את "חקירה לילית" צילם בנו, ברוס סורטיז.
* קודם כל: האם אפשר לקבל רטרוספקטיב מלאה של האל אשבי? תודה. שנית, הגיע הזמן לתקן עיוות היסטורי, לא? "The Last Detail" תורגם בעברית מאז צאתו כ"הפרט האחרון", אבל התרגום הנכון יהיה משהו בסגנון "המשמר האחרון" או "המשימה האחרונה" או "הפטרול האחרון" או כל דבר אחר מעולם המשטרה הצבאית.
עוד מחווה סופר מוצדקת: ארבעת סרטיו האחרונים של הבמאי ההונג-קונגי המאוד-פורה ג'וני טו יוקרנו במרוכז. את תיק ג'וני טו החזיק עד כה פסטיבל ירושלים, וההספק שלו כבר גרם בעבר לזה שהוקרנו שני סרטים שלו בפסטיבל אחד – האחד עדין השני אגרסיבי. הרביעייה שתוקרן בחיפה היא "בחירות", "בחירות 2 ", "גלות" ו"ציפור דרור".
עוד מהארכיון: "העגורים עפים" הרוסי, "סיפור טוקיו" היפני ו"קבקבי העץ" האיטלקי. וכן, כפי שכבר פורסם כאן בעבר, רטרוספקטיבה לאיתן גרין.
הסרטים השוטפים: "השתיקה של לורנה" של האחים דארדן, "בין הקירות" ("הכיתה") של לורן קאנטה (זוכה דקל הזהב), "שלושה קופים" של נורי בילגה ג'יילון ו"עמורה" של מאתיאו גארונה (שני הסרטים שאני הכי מחכה להם בפסטיבל), "מאוחר יותר" של עמוס גיתאי, "רסיסים" של ג'רמי פודסווה (סרט הפתיחה של פסטיבל טורונטו לפני שנה, עם איילת זורר), "רומן פולנסקי: מבוקש ונחשק" התיעודי, "12 " של ניקטה מיכאלקוב, "הורטן" של בנט האמר, "טוני מאנרו" הצ'יליאני, "וונדי ולוסי" של קלי רייכהרדט, "אור חרישי" של קרלוס רייגדס (אחד הסרטים הכי מדוברים בפסטיבלי 2007), "המשחטה" של רמין בהרני ו"הנערה על שפת האגם" שגרף השנה את פרסי האקדמיה האיטלקית (וניצח את "אי של שקט"). משום מה יוקרן גם "אתם, החיים" של רוי אנדרסון, שכבר הוקרן ביס 3. אבל ניחא. סרט מצוין.
אייקון:
את רשימת הסרטים שיוקרנו בפילם בפסטיבל אייקון כבר פרסמתי כאן. לרשימה התווסף "סיפורי ארץ-ים" של הבן של מיאזאקי, בעותק 35 מ"מ.
הנה ריכוז (מה שלא מצוין אחרת יוקרן ב-35 מ"מ):
סרט הפתיחה: "הערפל"* של פרנק דרבונט
סרט הנעילה: "דנטה 01 " של מארק קארו
סיפורי סאות'לאנד Southland Tales, במאי: ריצ'ארד קלי
נעורים ללא נעורים Youth without Youth, במאי: פרנסיס פורד קופולה
מעבר לכל חלום The Fall, במאי: טארזים סינג (הקרנת DVD)
מדע בדיוני ופנטזיה
המימזי האחרונה The Last Mimzy, במאי: בוב שיי.
לפני הנפילה 3 días (Before the Fall), במאי: פ. חאוויאר גוטיארז.
מלחמת הדרקונים D-War, במאי: היונג-ריי שים.
Test Pilota Pirxa, במאי: מארק פיאסטראק.
גברים בחלל 3 Starship Troopers 3: Marauder, במאי: אדוארד נומייר (הקרנת וידיאו)
Space Patrol Orion, במאים: מייקל בראון ותאו מצגר.
אימה וטראש:
בית היתומים The Orphanage, במאי: י. א. ביונה
[Rec], במאי: חאומה בלגוארו.
יומן המתים Diary of the Dead, במאי: ג'ורג' א. רומרו. (הקרנת וידיאו)
אם הדמעות: האם השלישית Mother of Tears: The Third Mother, במאי: דאריו ארג'נטו. עם מורן איטאס!
חשפניות זומביות! Zombie Strippers!, במאי: ג'יי לי (הקרנת DVD). עם ג'נה ג'יימסון!
ג'ק ברוקס: קוטל המפלצות Jack Brooks: Monster Slayer, במאי: ג'ון קנוץ
CJ7, במאי: סטיבן צ'או. (הקרנת DVD)
יום הדין Doomsday, במאי: ניל מרשל. (הקרנת DVD)
האורח הלא וודאי The Uncertain Guest, במאי: גיים מוראלס. (הקרנת וידיאו)
היעד The Objective, במאי: דניאל מיריק. (הקרנת בטא)
אנימציה:
Appleseed Saga: Ex Machina, במאי: שינג'י אראמאקי
Peur(s) du noir (Fear(s) of the Dark) במים שונים
סיפורי ארץ-ים Tales from Earthsea, במאי: גורו מיאזאקי.
שחור ולבן Tekkon Kinkreet, במאי: מייקל אריאס (הקרנת DVD)
* "הערפל" הוא תרגום מבלבל ל"The Mist", למרות שהוא נכון. פשוט כי "הערפל" מזוהה עם "The Fog", סרט אימה אחר, של ג'ון קרפנטר.
אייקון יתקיים מ-14 ועד 18 באוקטובר בסינמטק תל אביב. פסטיבל חיפה יתקיים מ-14 ועד 21 באוקטובר בסינמטק חיפה (וסביבותיו)
אופטופיק – מתוך המבזקים של ווינט:
הערוץ הראשון החליט לשדר את הסרט "שיטת השקשוקה"
הוועד המנהל של רשות השידור הודיע כי החליט לשדר את הסרט "שיטת השקשוקה". בהודעה שפרסמה רשות השידור נמסר כי "לדעת חברי הועד המנהל, העובדה שלא נמצא ערוץ שהסכים לשדרו היא לכשעצמה בעייתית".
עם זאת, הוועד המנהל הודיע כי מינה שני עובדים בכירים "לאשר שינויים מסוימים".
סרטם של מיקי רוזנטל ואילן עבודי, שנוגע ביחסי ההון והשלטון בישראל דרך סיפורם של אנשי העסקים יולי וסמי עופר, עורר לאחרונה דיון נוקב על גבולות חופש העיתונות בישראל לאחר שחברת הלווין וזכייניות ערוץ 2 החליטו שלא להקרין אותו.
ויש כבר את התוכנית של פסטיבל חיפה ברשת?
לא מצאתי.
מתה על הקולנוע של שנות השבעים באופן כללי. הסרטים שמנית אהובים עלי במיוחד, נשמע ששווה להצפין עבורם השנה.
נכון,נכנסתי לאתר של הפסטיבל והם עדיין ב-2007.
ידוע לך אם Gomorra יוקרן אח"כ בהקרנות מסחריות?
נראה לי הגיוני שתוכנייה תהיה רק כשיסגרו את כל השיבוצים ולא כבר כשתהיה "רק" רשימה 🙂
אמנם מדובר באוף טופיק, אבל…
ריצ'רד רייט הנהדר נפטר ):
(מפינק פלויד)
אבל למה אין רשימה באתר? כמו שהיה בירושלים בזמנו.
ובניק-לינק: ג'וזף פיינס יגיע לפסטיבל.
וואו. קשה.
בעיני, שנות השבעים היו אחד מתורי הזהב של הקולנוע האמריקאי, והסרטים שיוצגו בחיפה הם קמצוץ משובח מהתקופה הזו (לו רק היו מקרינים גם את "נשוויל" ב 35ממ ודולבי סטראו זה בכלל היה יכול להיות מושלם).
ומצד שני, איקון הוא פסטיבל הקולנוע המרתק של סוכות (גילוי נאות: אני מכיר אישית כמה ממנהליו ואף קשור אליו באופן עקיף) והמבחר הקולנועי שלו הוא משובח ומרשים בכל קנה מידה. העובדה שמנהל פסטיבל סרטי המד"ב של לונדון יהיה אחד מאורחי הפסטיבל מעידה על כך כשלעצמה, לא שהייתי זקוק לנוכחותו שם כדי לדעת את זה.
ומה כל זה אומר? חג סוכות ללא רגע לנשום עם התלבטות קשה של מה לראות ומתי.
מעניין מה עושים אנשים שיש להם עבודה אמיתית!
(אה, רגע. dammit.)
משנה לשנה נראה שפסטיבל חיפה הוא אירוע הקולנוע האהוב עלי בארץ.
גם השנה אני מקווה להיות שם כמה ימים (המחווה לשנות ה-70 כוללת כמה מחורי ההשכלה הכי גדולים שלי שאשמח להשלים על מסך גדול, וגם כמה מהסרטים האהובים עלי שאשמח לראות על מסך גדול)
השנה אני לא ממש מתלבט
כי יש לי תג לחיפה
(אם כי אני עוד לא בטוח מה הוא מקנה)
מה שמזכיר לי ששכחת לציין את הסרט התיעודי המסקרו
"אמא של שמרי"
יום שישי, 17.10, 14:45
במוזיאון טיקוטין… בואו – יצא לנו סרט לא רע בכלל
אגב – מישהו יכול לספר לי איך ההקרנות שם במוזיאון?
ומצד שני: פסטיבל אייקון הוא הבית של 'פרס עינת'
http://einat.sf-f.org.il/
התחרות לזכרה האהוב של חברתי עינת פלג
(כבר שלחתם סיפור? לא??!יאללה! כנסו ללינק וקדימה! הזמן אוזל!)
יש לי פינה חמה בלב אליהם –
אבל לא תג!
מעניין מה עושים אנשים שיש להם גם ילדים בחופש.
(אה. שיט).
🙂
אוף טופיק: מישהו יודע מה קורה עם הסרט "מראות" של במאי האימה המצוין אלכסנדר אז'ה? על פי הפרסומים באתר "סרט" הוא היה אמור לעלות השבוע אבל לא הצלחתי למצוא אף בית קולנוע שמציג אותו. תודה מראש.
איפה פורסמה התוכניה של אייקון?
היא לא פורסמה.
הערה: גם הסרט הישראלי החביב "אילי ובן" בבמויו של אורי רביד ובהשתתפות ליאור אשכנזי, צחי גראד ויעל הדר – יוקרן בפילם בפסטיבל חיפה.
אופטופיק:
היום ראיתי לראשונה טריילר וקראתי ביקורות (כמה מהן מעולות) לאחד מהסרטים שידעתי שאמור לצאת בקרוב, אבל לא ידעתי שכבר עכשיו: הילד בפיג'מת הפסים (הסרט כבר יצא, לפי מה שהבנתי, בבריטניה).
הסרט הזה מבוסס על אחד מהספרים הכי מרגשים ויפים שקראתי בשנים האחרונות, ספר שואה שהגיבור הראשי שלו הוא דווקא ילד גרמני "ארי" בן 8, תמים ומקסים. ספר פשוט מופלא, שזכה גם להמון תשבוחות והמון פרסים.
בסרט, כמו שאפשר לראות מהטריילר, דיוויד תוליס משחק בתפקיד הראשי, כאבא של הגיבור הראשי. אני חושב שזו הברקת ליהוק נהדרת, למרות שהייתי מעדיף את דניאל קרייג בתפקיד הזה. על כל פנים, נראה לי – גם מהטריילר וגם מהביקורות שקראתי – שזה עומד להיות סרט באמת נהדר. ואם הסוף שלו יהיה כמו הסוף בספר… בררררר….
הנה הלינק לאתר הרשמי, שכולל גם את הטריילר:
http://www.boyinthestripedpajamas.com/
והנה ביקורת אחת על הסרט. ממה שראיתי, זה די מייצג:
http://www.thescreendirectory.com/cat/reviewsdetail__The-Boy-in-the-Striped-Pyjamas-(2008)__499
הלינק השני לא עבר טוב. הנה הוא יותר טוב (אני מקווה):
http://www.thescreendirectory.com/cat/reviewsdetail__The-Boy-in-the-Striped-Pyjamas-(2008)__499
הבן של רוברט סורטיז הוא, כמובן, ברוס סורטיז.
“לאשר שינויים מסוימים” ב"שיטת השקשוקה"?
זאת לא הסיבה שהסרט לא שודר ב-yes מלכתחילה? שמיקי רוזנטל לא הסכים שיעשו לו שינויים בסרט?
דרורית: אנשים שיש להם ילדים, לוקחים אותם לפסטיבל אייקון 😉
ולגבי שיטת השקשוקה – כל עוד זה לא נחתם סופית, לא הייתי ממהרת לחגוג. אני תוהה אילו שינויים בדיוק הם מתכוונים לבקש, אם זה לא יפגע בסרט ואם רוזנטל ועבודי יסכימו לזה. בדיוק כמו בסרט – צריך לקרוא את האותיות הקטנות, לא רק את הכותרות…
ט.ל. – מההתחלה לסוף – אני לא ממהרת לחגוג, אבל שמחה לקרוא שיש כיוון חיובי בזה ששקלאר בכלל שוקל… וכו'.
ולגבי ילדים ופסטיבל – יכול מאוד להיות, למרות שאמא של הילדים נוטה לכיוון סרטי שנות השבעים וחיפה.
🙂
לכל מי שאכפת לו.
אני, את רוב הסרטים שמעניינים אותי כבר ראיתי אבל אני רוצה לחזור ולהמליץ. אלא אם כן כבר ראיתם הרבה אנימה ולא אהבתם, אתם חייבים לעצמכם את Appleseed. קודם הראשון ואחרי זה השני.
זה ה-Ghost in the Shell של המאה ה-21.
מעין אוף טופיק: הסוף השבוע האחרון צפיתי בכל עשרת הפרקים של "ג'ון מסינסינטי" של HBO. הרבה אנשים לא אהבו את הסדרה, ואני מניח שזו הסיבה שלא הופקה עונה נוספת, אבל: מי שאוהב, כמוני, את סרטי שנות השבעים בכלל, או את סרטיו של אלטמן בפרט (מכל תקופה שהיא) די חייב את הסדרה הזו לעצמו. אלטמן על קראק תהיה דרך אחת לתאר אותה, מה הולך שם לעזאזל תהיה דרך נוספת, להביט על הכל כסיפור מד"ב ו/או רוחני תהיה עוד דרך, אבל מה שבטוח זה שיש שם אוסף דמויות ביזאריות שנקלעות לשרשרת אירועים ביזארית לא פחות, עם דיאלוגים מבריקים ומשחק נהדר שהופך את מה שהיה יכול להיחשב לדבר הכי מוזר שיצא מהטלוויזיה האמריקאית אי פעם לדבר המשובח הכי מוזר שיצא מהטלוויזיה האמריקאית אי פעם. אין שם פתרונות של ממש למה שקורה, והכל פשוט… נו, פשוט מבריק.
חלק מכם אולי יסבלו ויחשבו שאני מטורף שבכלל אהבתי את זה, אבל חלק מכם – אני חושד – יתאהב בזה עד כלות. כמוני.