קו המשווה: טבלת המבקרים של ישראל 25.4.2013
שלושה סרטים חדשים נכנסו לטבלה: "לעוף מהתרגשות", סרטו החדש של פדרו אלמודובר, שהשיג ציונים מפתיעים למדי; "להישאר בחיים (זיתון)", הקופרודוציה הישראלית-בריטית הראשונה (מאז "גבעה 24 אינה עונה"?) בראשות ערן ריקליס; ו"אני ביאליק", המוקומנטרי המקורי למדי והעצמאי לחלוטין שביים אביב טלמור. "מחכים לסורקין", העצמאי לא פחות, שעלה בשבוע שעבר, נכנס השבוע לטבלה.
ולכותרות בהרחבה. "לעוף מהתרגשות", סרטו החדש של אלמודובר, משיג – ככל שאני זוכר – את הציונים הכי נמוכים בתולדות אלמודובר בטבלה הזאת. סרטיו לרוב מדורגים הרבה יותר גבוה. לא הפעם. ערן ריקליס, לעומת זאת, מקבל מעמיתיי דירוגים נאים למדי (על פי רוב) ל"להישאר בחיים", אותו טרם ראיתי.
"עמק תפארת" קיבל השבוע ניקוד נוסף מעוד מבקרים והצליח לטפס במעלה הטבלה ולשדרג את מקומו ביחס לשבוע שעבר.
מעניין לשים לב: יש השבוע בטבלה שמונה סרטים ישראליים. שיא? אפשר כמעט לקיים טבלה נפרדת המדרגת רק את הסרטים הישראליים המוצגים כעת בבתי הקולנוע – "שומרי הסף" מוביל. אחריו "רוק בקסבה", "להישאר בחיים" צמוד אליו, "עמק תפארת" עקף השבוע את "בננות". ואז "מחכים לסורקין", "עלטה" ו"אני ביאליק".
יצאו מהטבלה השבוע: "איגור ומסע האגורים", סרט ישראלי מקסים מאוד שביים יבגני רומן, ושנראה לי שרובכם החמצתם, כפי שאף אני כמעט החמצתיו ותפסתי אותו ממש ברגע האחרון וחיבבתי אותו מאוד (יש עוד הקרנות אחרונות שלו בקולנוע לב השבוע) ו"כוננות עם שחר" של קתרין ביגלו.
המבקרים המשתתפים בטבלה הם (לפי סדר הא'-ב'):
שמוליק דובדבני, "וויינט"
זהר וגנר, עד לפני רגע מבקרת הקולנוע של "עכבר העיר" ובעוד רגע בעלת בלוג קולנוע באתר "הארץ".
יהודה סתיו, "ידיעות אחרונות"
דורון פישלר, "וואלה" ו"עין הדג"
ישי קיצ'לס, "ישראל היום"
יאיר רוה, עבדכם הנאמן, "פנאי פלוס" ו"סינמסקופ"
אבנר שביט, "וואלה"
יעל שוב, "טיים אאוט"
אורון שמיר, "עכבר העיר אונליין" ו"סריטה"
מאיר שניצר, "סופהשבוע"
שבוע שני ברציפות שאני המום מייצוג היתר של "הקריאה". לא יודע מה ראו הקולגות, אבל אני ראיתי משהו שמנסה להיות סרט בינוני של טוני סקוט ז"ל עם דנזל וושינגטון יבדל"א ולא מצליח אפילו בזה. מאידך פספסתי את הקרנת העיתונאים, אז אני חייב להביא בחשבון את האפשרות שחילקו שם דרינקים מבעוד מועד. בשלוש אותיות, WTF
הכל טוב ויפה… אבל קשה לי להאמין, עם כל הציונות והרצון הטוב,
שיש לערן ריקליס סרט אחד שטוב יותר מאיזה שהוא סרט של אלמודובר
(בטבלה- זיתון מעל לעוף מהתרגשות ???).
לא מכוון למישהו ספציפי, אבל עושה הרושם שמבקרים יכולים להלל מידי סרטים שהעיקר ש"קשים" לצפיה (אהבה בטופ זה פשוט- בלתי מקובל בעליל, הגם שזהו לא קשה כמו שמשעמם וחסר אירועים ודיאלוגים טובים),
ולא מספיק (מהללים..) סרטים עם הנאת רגש, הומור וכיף אמיתי בזמן הצפיה (קוורטט, אופטימיות ואולי-ספירנג ותופעות לוואי שכביכול אינם מציגים חדשנות ומשהו "קשה" אבל כנראה רעננים ומהנים בהרבה, מ"אהבה".
הגם ששאר הטופ בטבלה מקובלים עליי (עד ארגו- מלבד שליש אחרון חצי סוחף, הסרט זוכה האוסקר הפחות טוב בהיסטוריה של הקולנוע האמריקאי)\, עדיין עומד מאחורי טענותיי.
קמרלינג – מסכים 100 אחוז. גם לטעמי "הקריאה" סרט בינוני במקרה הטוב (נתתי לו 2.5 כוכבים)
ולגבי הסרטים החדשים: לטעמי, החדש של אלמודובר הוא הסרט הכי פחות טוב שלו בכל 33 שנות הקריירה המפוארת שלו. 2 כוכבים לטעמי (וגם זה בקושי. העיצוב הצבעוני המסורתי של אלמודובר עדיין כאן, ורק בגלל זה אני עוד נותן לו כוכב נוסף. אחרת גם זה לא היה)
והחדש של ערן ריקליס הרבה יותר טוב מ"פלייאוף", אבל עדיין לוקה בחסר (3 כוכבים לטעמי). כבר העליתי פוסט עליו בבלוג שלי (ניק לינק).
בקשה לתקן טעות בטבלה:
חיפשתי וחיפשתי את ביקורתו של אורון שמיר לסרט 'אני ביאליק' ולא מצאתי.
אז נדמה לי שיש כאן טעות בטבלה שכדאי לתקן. אני מאמינה שכאשר הוא יכתוב ביקורת לסרט היא תהיה טובה.
לעומת זאת שמחתי לקרוא את הביקורת המצוינת של יאיר רווה בפנאי פלוס.
תודה תמר טלמור