אופיר 2008: לייב בלוגינג
22:07. זהו, נגמר. "ואלס עם בשיר" הוא הסרט הטוב של השנה. בחירה מעולה. נכונה. לא רק הסרט הטוב של השנה אלא גם הנציג המושלם לאוסקרים.
=====
שעתיים וחצי לפני כן, ככה זה התחיל.
כוחות "סינמסקופ" פרוסים ברחבי המשכן לאמנויות הבמה, שם מתחיל כעת טקס חלוקת פרסי אופיר.
כזכור, אני לא שם. אני בבית. מרכז אלי דיווחים ומעביר אותם אליכם בזמן אמת.
19:45 – המארגנים מתדרכים את המועמדים איך עליהם לנאום והיה ויזכו.
19:48 – הטקס מתחיל
19:50 – אופס. אזעקת שווא. עוד לא התחיל.
19:51 – האורות כבו. המוזיקה עלתה. ואז… כלום. מהתחלה. ועכשיו מתחיל באמת. שי ודרור במערכון מצולם. שיחת טלפון מפתיעה עם מנחם גולן שמודיע שהוא לא יגיע לטקס.
(אגב, מסמסים לי שבעת הקרנת הקטע "שהיה מביש" קראו בוז לשי ודרור על מה שהם עשו לגולן. הקטע הזה אכן לא שודר בשידור הטלוויזיוני המקוצץ).
20:00 – דניאלה וירצר ויוסף סווייד מגישים את הפרס לשחקן המשנה. הזוכה: שמיל בן ארי, "איים אבודים".
בנאומו קורא בן ארי מעל הבמה לשר האוצר לא לקצץ בתקציב הקולנוע.
20:06 – שחקנית משנה: אוולין הגואל, "שבעה"
20:10 – חנה לסלאו ויעל אבקסיס ("היפה והחיה" אומרת לסלאו) מגישות את פרס התסריט. הזוכה: ארי פולמן, "ואלס עם בשיר".
המצב בינתיים: "בשיר", "שבעה", "איים אבודים" – אחד לכל אחד.
20:24 – נטע גרטי ולירז צ'רכי מגישות את פרס הצילום. הזוכה: ירון שרף, "שבעה"
20:30 – הראל סקעת שר את "גשם" של בנזין. ברקע – קטעים מ"עפולה אקספרס"
אני מתחיל להבין את הקונספט של הטקס: זוגות שהופיעו יחד בסרטים.
20:35 – עריכה: נילי פלר, "ואלס עם בשיר"
20:39 – חלי גולדנברג (הלו, חלי!) וששי קשת מגישים את פרס המלחין. ויש לנו תיקו. הזוכים: אסף אמדורסקי על "איים אבודים" וישראל ברייט על "אצבע אלוהים".
20:45 – עיצוב אמנותי: דוד פולונסקי, "ואלס עם בשיר"
20:49 – עיצוב תלבושות: רונה דורון, "איים אבודים"
20:53 – גילת אנקורי מעניקה ליואל זילברג פרס על מפעל חיים.
21:00 – השידור בערוץ 10 מתחיל. בפינת המסך מופיע הפרומו לקראת גמר "לרדת בגדול" שישודר בשידור חי. הבנתם? גמר "לרדת בגדול" ישודר בשידור חי. פרסי אופיר בשידור לא-חי. סדרי עדיפויות.
21:08 – בחזרה לאולם. קובי אפללו שר את "יש מקום" מתוך "קזבלן"
21:12 – עיצוב פסקול: אביב אלדמע, "ואלס עם בשיר"
21:20 – מארק רוזנבאום, יו"ר האקדמיה, מדבר. מזכיר את המאבק נגד כוונת האוצר לקצץ בתקציב הקולנוע. ומספיד את מוסקו אלקלעי ואורי סבג. ולבסוף: קליפ לזכרו של מוסקו אלקלעי.
21:27 – סרט תיעודי: "ילדי השמש", רן טל
21:32 – ועכשיו: קליפ של כל 21 הסרטים שהופקו השנה.
השר מג'אדלה תומך במאבק היוצרים.
21:42 – המתח גובר. פרס הבימוי: ארי פולמן, "ואלס עם בשיר"
21:49 – והנה הפתעה. שחקנית: היאם עבאס, "עץ לימון"
21:52 – ועוד אחת. שחקן: מיכאל מושונוב, "איים אבודים". אומר למוני מהבמה: "אבא, גדלתי עליך". הקהל מתרגש.
21:57 – מוקי שר את "תן לשים ת'ראש על דיונה" מתוך "גבעת חלפון" לזכרו של פולי.
22:07 – והנה הפינאלה: סרט – "ואלס עם בשיר".
תודה לעשרת המסמסים, שכל אחד נתן לי פיסת מידע חיונית אחת לפחות.
יאיר, שלחתי לך עוד מייל עכשיו…
דוד פולנסקי זה מן המוצדקות
אם כל הכבוד ל"ואלס עם בשיר" המעולה, לתת לו את פרס העריכה מוכיח שרוב חברי האקדמיה לא מבינים מה זאת עריכה, מה קורה בתוך אולפני עריכה, בתוך חדר עריכה ולא מסוגלים כנראה להבדיל בין מערכת avid למחשב ביתי
ירון, אני לא בטוח שאתה מבדיל. לי לדוגמה יש אויד על המחשב הבייתי שלי.
בוריס, אני נפעם גם מרמת ההומור שלך וגם מכובד הראש בו התייחסת להערתי המטאפורית
נראה לי שאורלי זילברשץ לא ממש אהבה את החיקוי שלה שעשה דרור.
או שאתה לא כל כך מכיר את אופי העבודה על הסרט?
זה שהסרט לא ערוך כמו סרטים רגילים לא הופך אותו ללא מתאים.
אני עם המרוקאים –
אלקבץ צריכים לקחת
וואו. לייב בלוגינג מעולה!
אני מרפרשת פה כאילו אין מחר.
מה שעושה ערכה לעבודה טובה זה לא העובדה שסיננת עשרות שעות של חומר גלם למוצר. מוצר עריכה טוב הוא מוצר שערוך טוב.
עוד פרס מוצדק לואלס עם בשיר.
פרס עריכה לסרט אנימציה הוא אכן קצת תמוה. מצד שני, פרס העריכה הוא פרס מאוד בעייתי בכל מקרה, מאחר ואף אחד מחוץ להפקה לא יודע עם איזה חומרים היה צריך העורך להתמודד מלכתחילה, ועד כמה העבודה שלו תרמה לסרט. אם להיות רדוד לשנייה, הרי עורך שהביא חומרים ברמה 2 (מתוך 10) לסרט ערוך ברמה 7.5, עשה עבודה הרבה יותר מרשימה מעורך שהביא חומרים ברמה 9 לסרט ערוך ברמה 10. עם זאת, אף אחד פרט לעורך, לבמאי ולמפיק של הסרט לא יודע עד כמה ארוכה וקשה היתה הדרך לעותק הסופי, וכמה כשרון נדרש מהעורך לעשות זאת. בסוף, מה שהקהל רואה זה סרט אחד ברמה 7.5, וסרט שני ברמה 10.
בשביל לתת פרס אמיתי על עריכה, השופטים צריכים לראות קודם כל את האסמבלי, ורק אחרי כן את הסרט הסופי.
Auto fucus
I think you are wrong.A good editing will not be noticed on the end result.It will contribute to other elements of the film to come together and make a better film.
A bad or insufficient editing will harm the end result.
אני הייתי אחד מקורי הבוז הרבים לשי ודרור על מה שהם עשו למנחם גולן. זה היה מכוער ולא הגון.
מצד שני אני מבסוט מאד מהזכייה של "באשיר" ומבסוט שניחשתי נכון 10 מתוך 14 קטגוריות, למרות שפספסתי את השחקן והשחקנית.
אושר צרוף. באמת. אני יודעת שאתה בעד רשף לוי, אבל לא יכולתי שלא לחייך למראה הקלוז-אפ האומלל על הפנים שלו בכל פעם שפולמן (הסנילי משהו, אבל לו זה נסלח) עלה לקחת עוד פרס.
הוא (לוי) כל כך ציפה לזכות, וזה כל כך הגיע לבאשיר בעיני.
ולמרות כל ההערכה שלי לפולמן עוד מימי קלרה הקדושה, לא יכולתי שלא להתאכזב מפליטת ה"ג'וׁנו" שלו. חבל שהוא סתם לכלך – ואפילו לא הגה את השם נכון, מה שמראה שהוא לא צפה בסרט – והשווה את סרט נפלא (אולי לא כמו שעשו ממנו, אבל) ל"אמריקן פאי 7".
אבל הכוונות שלו טובות.
בחירה מצויינת לואלס אם באשיר סרט בעל תנופה קולנועית כמו שהרבה זמן לא ניראה בארץ
אני חושב שהגיע לו גם פרס הצילום
כמה הערות:
1.אמנם לא ראיתי את הקטע על מנחם גולן, אבל שי ודרור היו דווקא חביבים ולא משמימים כמו מנחים שגרתיים בשנים עברו. שימו לב שתמיד כשהיה צריך להקריא משהו רציני דרור הקריא ושי נשאר מאחורי הקלעים. וכן, הם הצליחו להרגיז את אורלי זילברשץ.
2.רוזינה קמבוס וחנה מרון חתכו מהאולם קצת אחרי שלא זכו.
3. הזכייה של היאם עבאס הייתה הפתעה מוחלטת. למעשה פרט לשולי רנד מ"האושפיזין" [2004], אין אף זוכה בפרס אופיר בכל העשור הזה שקיבל את הפרס על סרט שלא היה מועמד לפרס הסרט. יש סיכוי שעבאס מחרימה את פרסי האקדמיה. היא הייתה מועמדת 3 פעמים ואף לא הגיעה לטקס והפעם גם לא שלחה שום נציג מטעמה.
4.פתאטי איך הצליחו להכניס את נינט גם לטקס הזה, במסווה של שחקנית קולנוע בעתיד. אז שבעתיד תגיש פרס. וגם אז לא חובה.
5.מגוחך משהו הייתה גם הצגתו של יואל זילברג כאיש שהביא את ז'אנר הטלנובלות לארץ. במדינה מתוקנת היו מעמידים אותו למשפט על כך, כאן מעניקים על זה פרס. [בצחוק]
6.פיסת רכילות: עמוס לביא נתן את הפרס לאוולין הגואל שלדעתי ניהלה איתו רומן ארוך טווח בעבר.
מנשה נוי העניק את הפרס לארי פולמן איתו עבד בפרוקטים רבים.
7.עדי בינימינוב, במאי הטלויזיה של הטקס, עשה עבודה טובה כמעט ללא פדיחות.
8.כשהכריזו על "ילדי השמש" כסרט התיעודי הטוב, המפסיד גיא מרוז נראה מאוכזב ואילו המפסיד דני סירקין מיהר לשלוח SMS.
9.ביחרה תמוהה נוספת הייתה לחלק את פרס המלחין. ישראל ברייט עשה עבודה מצוינת וזכה בצדק אבל אסף אמדורסקי עשה בעיקר עריכה מוזיקלית ב"איים אבודים" וכמעט לא כתב מוזיקה מקורית. חברי האקדמיה מן הסתם לא מבדילים בין השניים, אבל עריכה מוזיקלית צריכה להחישב כחלק מפרס הסאונד.
10. לסיכום, עשתה האקדמיה בשכל שבחרה ב"באשיר". קודם כל סרט טוב מאוד. אבל מעבר לכך הוא עם באזז מפסטיבל קאן וחוזה הפצה מסודר בארה"ב, כך שלא בידיוני לחשוב שאולי גם השנה יהיה לנו מועמד סופי באוסקר.
שיהיה בהצלחה.
רוה לאורי: מעניין למי הוא סימס…
בוינה, עכשיו אני קולט שההימורים שלי מאמש היו טובים מאוד: פרט לשחקנית [פספוס קשה] ושחקן משנה ניחשתי הכל נכונה.
ונקנח בציטוט:
שי: "למה אין פרס לשיפוצניק השנה? הספרי, את צבעת פעם קיר?"
אולי עכשיו, בסבב ההקרנות החדש של "בשיר" יצוצו (יחד עם הגשם של יום שישי) כמה עותקים עם כתוביות בעברית?
אני לא חושב שאני אגזים אם אומר ש5-10 אחוזים מ700.000 כבדי שמיעה בארץ ישמחו לראות את הסרט.
ברכות לזוכים!
בן אדם עומד בטקס שבו תעשייה שלמה מעריכה את הפרוייקט שהעסיק אותו יומם וליל במשך ארבע שנים וטועה בהגייה של שם של סרט – מזה את מסיקה שהוא לא ראה אותו?
טוב שלא קפצת למסקנות.
בחירה מצוינת. "ואלס עם באשיר" היה אחד הסרטים הטובים שראיתי בשנה האחרונה, ישראלי או לא. לא יודע אם יגיע לאוסקר או לא (ללא ספק מגיע לו שיגיע) אבל הבחירה הערב היתה מהמוצדקות שבבחירות. הידד לפולמן.
פתאום נראה שמשתנה פה אותו דפוס שדיברת עליו, שבו אנשי האקדמיה בוחרים סרט שעדיין לא יצא…? יכול להיות שמעכשיו יתקבלו החלטות מעט שונות בנושא ההפצה?
אחד הדברים שיותר לא ברורים לי זה איך "בשיר" היה מועמד על צילום? יש הרי הבדל עצום בין שיטת העבודה על סרט "רגיל" לבין זה של סרט אנימציה? מישהו יכול להסביר?
אוי, טוב. תוצאות טובות, טקס איום.
מה שקרה זה שהגעתי אתמול הביתה אתמול ב-22:30. ה"הוט מג'יק" עדיין הקליט את הטקס, אז פניתי לעיסוקים אחרים. וזו היתה אחת הפעמים הבודדות שלא התחברתי ל"סינמסקופ". רציתי לשמור על מתח מסוים.
ב-23:45 נגמרה ההקלטה, ואז התחלתי לראות. בדיעבד, זה היה טוב. יכולתי להריץ קדימה את כל הקטעים הלא טובים (ולא רק את הפרסומות).
הקטע עם מנחם גולן לא שודר, אבל לפי מה שנראה לי, הוא מסוג הדברים הרגילים ששי ודרור עושים. מי שבחר בהם להגיש את הטקס, לא צריך להיות מופתע שזה מה שקרה. לטעמי, הם ניסו, אבל הצטרפו ברוב הזמן לרמה האיומה של הכתיבה הקומית (קומית?) של ההגשה. הקטע עם אורלי זילברשץ לא היה נורא בעיניי, אבל הוא נמשך הרבה יותר מדי זמן.
אני מאוד אוהב את שמיל בן ארי. את "איים אבודים" לא כל כך. אבל זכייה סבירה.
אוולין הגואל – פרס מוצדק לחלוטין. היא מצוינת ב"שבעה".
אולי די כבר עם הנאומים של נותני חסויות ?
צילום – פרס מוצדק לחלוטין. צילום חכם מאוד של ירון שרף מטעין מאוד את הסיטואציות בסרט הנהדר הזה.
הראל סקעת שר את "גשם". למה ?
עריכה – טוב מאוד. רציתי את "שבעה",אבל גם העריכה ב"ואלס" נהדרת. ג'ואל אלקסיס, העורכת של "שבעה" היתה מורה שלי פעם. היא גם נראית הרבה יותר טוב מתמונת ה"פוטו רצח" שמצאו הבמאים של הטקס.
רגע מביך מספר 769 : ההצבעה הכפולה לא היתה אמורה לבטל את האפשרויות לתיקו ? ישראל ברייט עשה עבודה נהדרת ב"אצבע אלהים", אבל אסף אמדורסקי ? ולמה תיקו ?
רגע מביך נוסף : "במהלך הפרסומות חולקו הפרסים לעיצוב אמנותי ולעיצוב תלבושות". מעליב.
רגע מביך נוסף : פרס מפעל חיים ליואל זילברג. במאי דגול. פאסט פורוורד קטלני ב"הוט מג'יק".
ארי פולמן זוכה בפרס הבימוי, ומעיר למרק רוזנבאום שאולי כדאי שגם יוצרים לא ישראלים שהיו מעורבים ביצירה של סרטים ישראלים יוכלו להיות מועמדים (למשל : מקס ריכטר, המוזיקאי של "ולס עם בשיר"). צודק לגמרי.
היאם עבאס – אני מאוד שמח על הזכיה הזו. אבל איך אין אף אחד מההפקה של "עץ לימון" באולם כדי לקחת את הפרס ? רגע מביך נוסף.
מיכאל מושונוב – זכיה מוצדקת נוספת, ורגע יפה בו הוא מודה לאביו (שחומק בדלת האחורית, כנראה כדי לחבק את בנו מאחורי הקלעים. אין שם מצלמה. למה שתהיה ?).
"ואלס עם בשיר" סרט השנה. יש!
הדבר היחיד שאהבתי בטקס היה הצילום הדינמי בכל פעם שעלה זוכה לקחת את הפרס.
ירון פריד בביקורת הטלויזיה שלו היום ב"הארץ" כינה את הטקס "ליל המתים החיים". הוציא לי את המילים מהפה.
כל הכבוד ל"בשיר" ולאקדמיה שהשכילה לבחור בו.
כיף במיוחד לשמוע על הזכייה של דוד פולונסקי, אמן אדיר, אחד הגדולים בעולם.
מצטרף לקריאה של אבינתן: יוקרן "בשיר" עם כתוביות! לטובת כבדי השמיעה ולטובת כל אלה שלא דוברים עברית ורוצים לראות את הסרט.
זה נכון ש"איים אבודים" הביא יותר צופים מ"האביר האפל"?
נראה לי שהדפוס של בחירה בסרט שיצא או לא תלויה רק בדבר אחד:
טיבו של הזוכה. כל השאר זה מקרי לחלוטין.
וואו. הסרט שהגיע לו זכה, למרות היותו חריג בנוף. והאקדמיה, זו שהטקס שלה אפילו לא שודר בשידור ישיר, היא שבחרה בו. ממש לא משנה אם מהסיבות הלא-נכונות (היה לו הכי הרבה באזז, נו באמת) או הנכונות (אני עדיין לא תופס שזה סרט שעשו בישראל, בכל רמה או אספקט). לפעמים תחושת צדק גלובלית כזו, עושה לך את היום ואיזה כיף שטעיתי 🙂
הערת אגב – הטקס כל-כך לא עניין אותי עד כי רק הבוקר בדקתי מה קרה איתו. ובעיקר בגלל שהייתי צריך לעדכן את הביקורת שכתבתי (מזמן) על "שבעה". לא שנה מוצלחת במיוחד לטעמי האישי, אבל אחרי השנה שעברה הכל כנראה מתגמד או בלתי מספק.
ואידלשטיין, לשאלתך – זה נכון שלצופים הישראלים אין טעם (אוקיי, ההסתייגות – כמו שלי, או של כל יבשת אמריקה הצפונית).
רותם – אני מסיקה שהוא לא ראה את הסרט לא רק בגלל ההגייה הלא נכונה אלא מפאת ההשוואה לאמריקן פאי 7 (זה קיים בכלל?).
אבל בסדר, זה לא מאוד קריטי, אתמול זה נראה לי קצת תמוה, וגם ציינתי שהכוונות שלו טובות.
חוץ מזה, מאז שהוא עשה את קלרה מותר לו הכל בעיני.
7 עוד לא קיים, יש שישה סה"כ שלא כולם בדיוק המשכים.
אבל יש מחשבות או רצונות של מעריצים. אולי ייצא באותה שנה עם הסרט הבא של ארי?
והזמן שביזבזתי לבדוק את זה לא יוחזר לי לעולם.
מצד שני, איך הוא היה כל כך קרוב בספירה מדאיג מאד.
תגובה מעמק פרוואטי – תודה על העדכון בבלוג, קראתי עכשיו בשקיקה. מאוד שמחה בשביל ואלס עם באשיר. אכן הבחירה הנכונה לסרט המרהיב. אני קיוויתי שרשף לוי יזכה בתסריט או בימוי. בפעם הבאה…
בקשר למה שאיתן כתב – אכן פיספסנו כאן רגע מרגש, כי היה ברור שמושונוב הגדול בא לחבק את מושונוב הקטן אחרי הנאום ובגלל שמוני פספס אותו בכמה שניות, המפגש כנראה קרה מאחורי הקלעים ולא מול המצלמות.
ונקנח בציטוט:
שי: "כפרה, מותק, מה שלומך?"
דרור: "אתה קראת עכשיו כפרה ומותק לחנה מרון!"
שי: "צודק, אז לא מותק, רק כפרה"
Thanks a million. This was nice reading
I together with my buddies appeared to be checking out the best helpful hints on your web site and so all of the sudden got an awful suspicion I never expressed respect to the blog owner for those tips. All the women had been so glad to learn them and have now undoubtedly been having fun with those things. I appreciate you for getting considerably considerate and for making a choice on this kind of perfect useful guides most people are really eager to know about. My very own honest regret for not saying thanks to you sooner.