וויי וויי
אני לא יודע ממה להיות בהלם קודם:
א. מזה שבפרס נובל לספרות זכה סופר שמעולם לא שמעתי עליו? ז'אן-מארי גוסטאב לה קלזיו. לא שאני מאלה שקראו את ספריהם של כל זוכי הנובל עד כה, אבל לפחות שמעתי עליהם, ידעתי מי הם, הייתי מודע לקיומם, נתקלתי בספריהם מתורגמים לעברית ודפדפתי בהם בחנות, ופה ושם אולי ראיתי עיבוד קולנועי לספריהם. אבל הפעם הסופר הוא מישהו שרק שניים מ-40 הספרים שכתב תורגמו לעברית. אני קורא ב"ניו יורק טיימס" שבצרפת הוא דווקא ידוע למדי ושאפילו מישל פוקו וז'יל דלז העריכו את עבודותיו המוקדמות. אנא, אם יש כאן פרנקופילים, עזרו לי להשלים את החור בהשכלתי.
או:
ב. מזה שהפרק השבוע ב"סאות פארק" הציג את סטיבן ספילברג וג'ורג' לוקאס אונסים את אינדיאנה ג'ונס. אני מאלה שחיבבו את "אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח" ואפילו אני לא יכול שלא לתהות האם אין קמצוץ של אמת במטאפורה האיומה והוולגרית (אבל – אויה! – המצחיקה) שהם מציגים:
בכל הנוגע ללוקאס, אם היתה ישות פיסית-ממשית שמייצגת את "מלחמת הכוכבים", אפשר היה לעשות את הסרטון הזה כבר לפני כמה שנים טובות. "המהדורה המיוחדת" של הטרילוגיה המקורית כבר מוגדרת על ידי הרבה אנשים כ-"מעשה מגונה".
מה שבאמת מפריע בסרטון (מעבר לחוסר-החיבה הכללי שלי ל-"סאות' פארק" וההומור שלה), הוא שאפשר להתבלבל לרגע בין אינדיאנה ג'ונס לזה שמגלם אותו. מה, ההסכמה של האריסון פורד לקפוץ על העגלה של "גולגולת הבדולח" לא עושה אותו שותף למה שהלך בסרט ההוא?
הסרטון הזה הוא כלום לעומת שתי סצינות האונס האחרות.
אחת עושה פרודיה על "הנאשמים" והשנייה על "גברים במלכודת".
הבעיה היחידה שלי במטאפורה היא שהיא רומזת שאינדיאנה ג'ונס המקורי היה משהו טהור וטוב. המקורי היה דבילי, השני והשלישי גם כן. והרביעי רק העצים את הדיבליות של הקודמים. אם אנשים נהנו מזה, או שזה עניין נוסטלגי שאי אפשר להבין בזמננו, אני לא יודע. אבל כשאנשים באולם צוחקים מדברים רציניים לגמרי בסרט, ונבוכים בקטעים שאמורים להצחיק, זה בטח לא סימן טוב.
אני מסכים עם רז מתגובה 1: המעשה שביצע (וממשיך לבצע) לוקאס ב"מלחמת הכוכבים" הוא מגונה להפליא. לעומת זאת, אני מסכים רק בעקיפין עם רז מתגובה 3: האם מי שהתאכזבו מ"גולגולת הבדולח" באמת ראו בשנים האחרונות את טרילוגיית אינדי הישנה? האקשן (כמו בקודמים) עדיין מעולה; הקומדיה (כמו בקודמים) חביבה בדרכה המיושנת – במכוון, חשוב להדגיש; וגם העלילה, שאכן הייתה מגוחכת למדי, לא יותר טיפשית מבסרטים הקודמים (במיוחד "המקדש הארור"). אבל בניגוד לרז, מבחינתי כל זה ממש לא נאמר כביקורת, להיפך – "שודדי התיבה האבודה" הוא הסרט האהוב עלי. "גולגולת הבדולח" ממש לא בייש את הפירמה ושמר כמעט במדויק על אותו טון שאפיין את שאר הסדרה והפך אותה בעיני למשהו בהחלט "טהור וטוב". מי שמחפשים משהו מתחכם או מתוחכם יותר באינדיאנה ג'ונס, מבזבזים את זמנם (וכאן ראוי רז להישאל את שאלת הטוקבקים הנצחית – אם לא סבלת את הסרט הראשון, והשני, והשלישי, למה טרחת לראות את הרביעי?)
והערת אגב בהקשר דומה – השבוע הזדמן לי לצפות ב"בחזרה לעתיד" הראשון. בהקבלה לאינדיאנה ג'ונס, גם כאן הרי מדובר בטרילוגייה אייטיזית שמפליאה לשלב בין אקשן מלהיב, עלילה מופרכת וקומדיה מיושנת וחיננית. תוך כדי צפייה עלה בראשי הסטארט-אפ של העשור (באנדרסטייטמנט): מאחר שהסרטים מבוססים על מחזורים של 30 שנה (1955-1985-2015), למה לא להפיק עוד 7 שנים רימייק לסרט הראשון, בו מרטי חוזר מההווה ב-2015 לעבר ב-1985 (שהיא ההווה של הסרט הראשון). אפשר לעדכן את הסרט כמעט אחד לאחד – אלקאעדה במקום טרוריסטים לובים, להקת סינתיסייזרים במקום רוקנרול בנשף וכו' וכו'. כך הרימייק מספיק שונה מהמקור כדי להיות מוצדק ולא סתם חלטוריסטי. אם ספילברג כבר בקטע של מיחזור הקלאסיקות הישנות שהיה מעורב בהן, אני מקווה שהוא ירים את הכפפה…
אמיר, לפני רימייק ב-2015 אני קודם כל רוצה את המכוניות והסקייטבורדים המעופפים, הדפים דוחי האבק, המיקרו שמחמם תוך שניה והפרסומות התלת-ממדיות. טוב, על האחרון אני מוכן לוותר.
אמיר – "גולגולת הבדולח ממש לא בייש את הפירמה ושמר כמעט במדויק על אותו טון שאפיין את שאר הסדרה" ?!
נכון שגם הטרילוגיה המקורית התבססה על מיסטיסיזם זול והרפתקנות הוליוודית מסורתית בתחפושת חדשה, ואכן – אלו היו מקור קיסמה.
אבל "גולגלות הבדולח" כלל את שיאים של חוסר טעם: 1. משחק עלוב של הקאסט (כמו סצינת ביצת החול הטובעני שהזכירה לי את זהו-זה לרגעים, אללי…). 2. סצנות אפקטים שלא ברור אם היו פרודיה עצמית נחותה או סתם רהבתנות תסריטאית מגוחכת (כמו סצינת המקרר והפצצה האטומית). 3. בימוי מצלמה פומפוזי וחסר בושה המתחנן להפוך את החומר המצולם לטפטים למסכי המחשב שלנו, אך ללא כל עילה מוצדקת. 4. סצינת סיום דביקה ומגוחכת. 5. הנורא מכל – חייזרים וצלחות מעופפות! – מוצא חסר השראה מתסריט מופרך, שמביא את הצופה למקום של חוסר אכפתיות לגבי גורל הדמויות בו.
אלו לגמרי בגדר אונס. המטאפורה הסאות'-פארקית, למרות בוטותה – מדויקת.
ל"סאות' פארק" יש מדי פעם פרקים שנראים כאילו נגמרו להם הרעיונות, והם מנסים להצחיק בכח – זה אחד מהם. לא אחד המוצלחים.
אני עדיין צריך הסבר מפורט למה חייזרים הם אלמנט תסריטאי מופרך יותר מתיבה אבודה מלאה שדים ורוחות, כהן של אלה הודית ששולף לב פועם מחזה של אדם שנשאר בחיים או הגביע הקדוש של ישו עליו שומר צלבן בן 800 . "גולגולת הבדולח" עושה שימוש בכל המרכיבים שהיו בסרטים הקודמים בסדרה, ופתרון עלילתי על-טבעי הוא אחד מהם. מה שהשתנה בסרט הוא לא העשייה, אלא העשור בו יצא הסרט, וגיל הצופים שצפו ונהנו בשלושת הראשונים. מה שמופרך הוא הצפייה להנות באותו האופן ממה שהיה רלוונטי לילדות/גיל-העשרה בשנות ה-80 באותה המידה כבוגרים בשנות ה-2000.
אם לוקאס ושפילברג חטאו במשהו זו דווקא הצמדות יתר לנוסחא הישנה, במקום להתקדם ולהתעדכן. ב"ג'יימס בונד", למשל, שכמעט אין קשר בין סרטי תקופת שון קונרי או רוג'ר מור ובין סרטי תקופת דניאל קרייג של ימינו, ולכן הסרטים ממשיכים להיות רלוונטיים ולהצליח. בקיצור, לומר שאנסו את אינדיאנה ג'ונס זה קצת מופרך.
אוטו-פוקוס, אתלה באילנות גבוהים ממני; ראה לינק לעיל. יותר מדויק מיזה לא ניתן להתנסח. זכותך לא להסכים עימי ואיתם, אבל למה לך 🙂
מי אמר שאי אפשר להנות בדברים דביליים? אחד מהיתרונות של קולנוע זה שככה או ככה אחרי שעתיים זה נגמר והעלילה, מופרכת ככול שתהיה, מסתיימת. וכולם חוזרים לחיים הרגילים. אין לי שום בעיה להגיד שאינדיאנה ג'ונס זה מהנה. אבל בד בבד בו נודה על האמת שהוא דבילי להחריד. ובטח לא סרט טוב. לא החדש, וכן גם לא הקודמים. אני לא ציני בכלל, זה לא בגלל שהוא קומי, ולא בגלל שאין בו עומק. זה בגלל שאין בו עומק קומי :), הוא פשוט דבילי. ואפשר להודות שאנחנו נהנים מזה. אבל ליחס לסדרה הזו איזה טוהר, תום קולנועי נשכח, זו הגזמה מטעה. היה ונשאר בידור זול ודבילי. במובן הטוב של הדביליות אולי.
וחוצמזה אני מסכים לגמרי עם פוקוס. הסיבה היחידה שאינדי 4 מקבל תגובות זועמות ממעריצים של הסדרה זה בגלל שהם נאלצים לראות סרט באותה רמה של הסרטים הקודמים רק שהסטנדרטים שלהם בתור צופים מעודכנים ובוגרים בכל המובנים השתפרו. זה לא ששפילברג ולוקאס השתנו לרעה. אנחנו השתפרנו לטובה והם נשארו מאחור.
סאות פארק סדרה גדולה