פילים וזאבים: "כנס העתידנים" בפסטיבל חיפה, "מי מפחד מהזאב הרע" בקוריאה, יהודים בהודו
נתחיל עם מבט לעבר הקופות בארץ: "גנוב על המיניונים" הוא הסרט המוביל בארץ זה השבוע השני. הוא פתח בשבוע שעבר עם כ-30,000 כרטיסים והמשיך להוביל גם השבוע. ובינתיים, "בית ספר למפלצות" ו"איש הפלדה" חצו את קו 100,000 הכרטיסים. ו"לצוד פילים", עם עוד 18,000 כרטיסים בסוף השבוע, הגיע אתמול ל-60,000 כרטיסים בעשרה ימים.
=============
עוד חודש לבכורת "מי מפחד מהזאב הרע" והסרט מייצר כותרות בפסטיבלים. אחרי בכורתו העולמית במרץ בטרייבקה, באוקטובר יוצג הסרט בפסטיבל שהכי מתאים לו: פסטיבל בוסאן בדרום קוריאה (פעם קראו צו פסטיבל פוסאן). הקוריאנים יעופו על הסרט הזה, שבאופן ברור נוצר בהשפעת הקולנוע שלהם (סרטים כמו "Bittersweet Life" קופצים לי לראש). זה אחד הפסטיבלים החשובים באסיה, ואחד המרתקים בעולם מבחינה קולנועית. בפסטיבל בוסאן בשנה שעברה, למשל, הוצג "הגנן" של מוחסן מחמלבאף. ואם ראיתם בפסטיבל ירושלים את "36" או את "ג'יסול", הם התחילו את דרכם שם. כלומר, פסטיבל ארט-האוס, לסרט שעד כה שובץ לפסטיבלי ז'אנר. ואגב פסטיבלי ז'אנר: למחרת הקרנתו בבוסאן, יוקרן "מי מפחד מהזאב הרע" בפסטיבל סיטג'ס בספרד, אחד הפסטיבלים הבכירים בעולם (אולי הבכיר שבהם) לסרטי אימה ומדע בדיוני. אבל תראו מה קורה כאן: לפני שנתיים היה "כלבת" של קשלס/פפושדו הסרט הישראלי הראשון שעשה את הסיבוב בפסטיבל הז'אנר. השנה הפפושלסים כבר לא לבד: לפרייט-פסט בלונדון הם יוצגו לצד "בשר תותחים" של איתן גפני (סרט הזומבים הישראלי הראשון), ובסיטג'ס הוא יוקרן לצד "כנס העתידנים" של ארי פולמן.
================
אגב, בסוף השבוע יוצא (ללא הקרנות עיתונאים, משום מה) "יללת הזאבים", סרט הטבע של משה אלפרט. סרט שאפשר בטח לקרוא לו "מי מפחד מהזאב הטוב". כלומר, הקולנוע הישראלי הקיץ נע בין פילים לזאבים.
==================
ובעוד הפוסט הזה נכתב מגיעה הידיעה ש"כנס העתידנים" של ארי פולמן יהיה סרט הפתיחה של פסטיבל חיפה, שייפתח ב-19 בספטמבר. העובדה ששני פסטיבלי הקולנוע בארץ השנה בחרו בסרטים ישראליים כסרט פתיחה היא בשורה גדולה, שמגיעה באיחור אבל אני מקווה שתבשר מגמה ומנהג קבוע.
=================
קל לנחש ש"מעבר לגבעה" של רפאל נדג'ארי, שצולם בחיפה, יוקרן גם הוא בפסטיבל חיפה. ארי פולמן, אם אתם זוכרים את "ואלס עם בשיר", הוא יליד חיפה. כלומר, מתחיל להתגבש כיוון שבו בפסטיבל ירושלים מקרינים סרטים ירושלמים ("לצוד פילים", "פלסטלינה") ובחיפה יקרינו סרטים שצולמו בחיפה או שנוצרו על ידי חיפאים לשעבר.
=================
הערב, ערב ט' באב, בתי הקולנוע סגורים. באמצע עונת הקיץ הלוהטת, רגע של אתנחתא מכל פיצוצים, הזומבים והמיניונים. אבל לשאר ימי הקיץ, שימו לב לאתר הקטן הסופר-שימושי הזה שמישהו הרים, פשוט כי הוא קלט שזה נחוץ. כמה הוא צדק. allmovies.co.il מרכז את כל הקרנות הסרטים בארץ לפי סדר כרונולוגי של שעות ההקרנה. אם אתם פשוט רוצים לדעת אילו סרטים מוקרנים בשעות הקרובות, לא משנה איפה, זה האתר להיכנס אליו, במקום להתחיל לעבור בין כל אתרי הסינמה-סיטי-יס-פלאנט בנפרד. לי האתר הזה סופר-דופר שימושי כי הוא מאפשר לי לראות בקלות מה מצב האולמות ואיזה סרט ממלא אותם ואיזה משאיר אותם ריקים. והטבלה הזאת גם עוזרת להבין איך נראית הפצה בישראל: כמה הקרנות ביום יש ל"לצוד פילים" מול כמה הקרנות יש ל"לצוד את המיניונים", מה שמלמד אותנו את הקשר בין ראשות טבלת שוברי הקופות ובין כמות ההקרנות והאולמות שהסרט משובץ בהם.
===============
ומכיוון שאין סרטים בקולנוע לראות, קבלו המלצה לסרט תיעודי שנוצר בבית ספר מעלה שיוקרן הערב ביס דוקו ב-21:10: "הודו לה'", שזכה בפרס בפסטיבל דוקאביב האחרון. נעם קידר (אמנם תלמיד שלי לשעבר, אבל אני – כעקרון – ממליץ על תלמיד אחד או שניים שלי במחזור, לא על כולם) עקב במשך שנים אחרי בני זוג שיצאו להודו להקים שם בית יהודי. אותי הסיפור שהוא מספר עניין כי הוא עוקב אחר סיטואציה שיש בה דמיון מסוים ל"קטמנדו" שלנו (ושצולמה ממש במקביל לתחקיר שלנו), אבל מספר סיפור אחר לגמרי – הזוג הזה, כמו כל התרמילאים סביבו, מגלה את עצמו בהודו ומתפרק לחלוטין. סוג של חורבן בית, אם תרצו.
הודו לה'
כפי שצפיתי טרם הפצעת שני הסרטים: המיניונים (על אף בינוניותם) שולטים וממלאים את האולמות הגדולים בסינמה ובפלנט, ואילו הפילים קצת מאטים את הקצב אם כי לבטח יחלפו על פני "פלאות" שבינתיים דעך ושסך צופיו יסתכם למס' יפה אך מאכזב יחסית למה שאבי נשר הורגל אליו.