חוזרים
היום יוקרנו בסינמטק תל אביב בהקרנה חוזרת שניים מהסרטים היותר מבוקשים מפסטיבל אייקון שננעל בשבת: ב-16:00 – "צבע הכשף", עיבוד טלוויוזיוני של ואדים ז'אן לטרי פראצ'ט. ב-19:30, "מעבר לכל חלום" (The Fall) של טרזים.
====
מתוך "בילי מדיסון", עכשיו ביס 2: "It involves an ice cube and a 9-iron". והתרגום: "צריך קוביית קרח ומגהץ גדול". אהבתי את ה"גדול".
====
בקרוב בבי.בי.סי: סרט חדש של וואלאס וגרומיט, "A Matter of Loaf and Death". הסרט הקצר הרביעי שלהם, והראשון מאז "A Close Shave" הגאוני מ-1995 (לא כולל פיצ'ר אחד ושלל סרטונים קצרצרים).
======
ואחרי הקפיצה: ארבע הדקות הראשונות מתוך "Bolt", סרט האנימציה החדש של דיסני. אנימצייה ממוחשבת אבל ללא פיקסאר.
(ויה Slashfilm)
Are u sure that this is the first 4 minutes of the film? because it looks like a scene somewhere in the middle of the film or towards the end. But it does looks great and totally un-Disney
רוה לשי: אם הבנתי את עלילת הסרט על פי הטריילרים הרי שהסצינה הזאת – שאמורה להיות מתחילת הסרט – היא מתוך סדרת טלוויזיה בה מככב הכלב. אלא שהכלב, אחרי שהצילומים מסתיימים, מאמין שבאמת יש לו את הכוחות של הדמות שהוא מגלם, וכשהגיבורה של הסדרה נעלמת (וכנראה סתם הולכת הביתה בסוף יום הצילומים) הוא מחליט לצאת להציל אותה, ואז מגלה שהעולם האמיתי לא מתנהג כמו המציאות שהוא מכיר על הסט. או משהו כזה. נשמע קצת "רעם טרופי" של כלבים.
האמת היא שזה נשמע קצת באז שנות אור מ"צעצוע של סיפור 1" , שחושב שהוא אכן הגיבור האמיתי מתוך סדרה או סרט שהוא משחק בה תפקיד ראשי ולא סתם בובה (איך אומרים
action figure בעברית?).
יאיר, אחרי התיאור שלך זה כבר נשמע כמו עלילה הרבה יותר מבטיחה ממה שניתן לראות בסצינה עצמה… אם כי האנימציה בכלל לא רעה. על הדרך, גם פתרת לי את שאלת המגדר המעט בלתי-מוגדר של הגיבורה (פנים של ילדה, קול של ילד).
I saw one of the trailers ans your description seems close to the film. However that's means we are most likely to have a very typical Disney movie(including all the usual Disney message I am not fond of).No matter how the great the animation looks
אם באנימציה עסקינן: מסתבר שהפרק האחרון של "איש משפחה" הלך קצת רחוק בכל הנושא של הבחירות בארה"ב. רשת פוקס האמריקאית כבר קיבלה טלפונים נזעמים על מה שנראה כהשוואה בין המועמד הרפובליקני וסגניתו לנאצים
אני מקווה לעלות את הסרטון שוב לבלוג (ניק לינק), לאחר שהוסר מיוטיוב לפני מספר דקות…
היי, חזרתי. יומיים כמעט מנותקים לחלוטין מאינטרנט. הייתי בחיפה. אפילו לא הספקתי לצפות עדיין בקטע מ"בולט" (את הטריילר כן ראיתי. מסקרן). וגם את המערכון של SNL טרם. אני אשלים. בינתיים :
פסטיבל חיפה, יום אחרון
"רומבה" – תענוג של סרט. לטעמי, יש בו אפילו נגיעות של גאונות. שילוב קיצוני ומיוחד בין הומור דק וויזואלי (נגיד, ערן קולירין), הומור יבש שנובע דווקא ממצבים קשים (נגיד, אקי קאוריסמקי), והומור בוטה שצוחק על חסרי ישע (נגיד, מונטי פייטון). במיוחד יש לציין את הסצינה בה רגל העץ של הגיבורה עולה באש. והכל מתובל בסוג של פיוט ושמחת חיים. סרט מיוחד, מצחיק ונוגע ללב.
"הורטן" – הנציג הנורבגי לאוסקר. לפני כמה שנים הוצג בארץ "סיפורי מטבח", סרט קודם של בנט האמר, הבמאי. זה היה אחד הדברים המשעממים שראיתי בעשור האחרון. "הורטן" לא שונה בהרבה. יש לו שחקן ראשי מרשים, אבל מעבר לכך, לא קורה בו הרבה, והוא מתנהל בעצלתיים. בחלק הראשון של הסרט יש סצינה יפהפיה בה נקלע הגיבור לבית שאינו שלו באמצע הלילה. חשבתי : איזה יופי. הנה תחילתו של מסע הזוי של איש מבוגר ביום האחרון שלו לפני הפרישה לגימלאות. אבל סוף הסצינה הוא גם סוף המסע, וכך נמשך הסרט כשעה נוספת ועייפה. לא סבלתי, כמו בסרט הקודם, אבל אני באמת לא מבין מה מוצאים בבמאי הסתמי הזה.
"השתיקה של לורנה" – אין על האחים דארדן. כל מי שאוהב את הסרטים שלהם, יאהב גם את החדש. הם ממשיכים להסתובב באותן טריטוריות, אצל האנשים שחיים בשוליים, בצד האפור של החוק, והם ממשיכים לספר את הסיפורים של האנשים שנרמסים תחת המערכות הלא חוקיות האלו. משום מה, הם החליטו לותר הפעם על המצלמה הרועדת, וזה מוריד קצת מהעוצמה, אבל השחקנית הראשית הנהדרת, והתסריט המתעצם בחלק השני של הסרט עושים את העבודה. בנוסף, תמיד נעים לפגוש את השחקנים הקבועים של הדארדנים גם אם זה תפקיד קטן (ג'רמי רנייה), או אפילו לסצינה אחת (אוליבייה גורמה). האחים דארדן לא מפספסים. סרט מצוין.
"הכל מתחיל בים" – איתן גרין כן מפספס. קצת.
רוב הסרט ישבתי וחשבתי – "זה לא סרט רע, אבל זה לא זה". ואז, בסוף, איתן גרין מביא אותה במכה מהצד, שלא הייתי מוכן לה, והסרט מסתיים בצורה מאוד מרגשת ויפה.
אחד הסרטים הישראלים הכי טובים שנעשו אי פעם, לדעתי, הוא "האסונות של נינה". "הכל מתחיל בים" הוא נסיון של איתן גרין לעשות וריאציה על הנושא. הבעיה היא שאיתן גרין הוא לא שבי גביזון. הדיוק המופלא וההזוי של "נינה", שמאפשר מעברים חלקים ומרגשים כל כך בין צחוק ודמע, הופך אצל גרין לצולע, פשוט משום שגרין לא יודע לביים סוריאליזם. גרין פשוט, אנושי, ומציאותי. כשהוא ב"אלמנט שלו", ברגעים מסוימים בסרט, הוא מצוין. כשהוא מנסה לחרוג מעורו, הוא כושל.
ובכל זאת, יש ב"הכל מתחיל בים" מספיק שחקנים טובים", מספיק סצינות טובות, מספיק סרט בשביל לראות גם ב"הכל מתחיל בים" סרט יפה, גם אם קצת פגום.
אני ממש חולק עליך.
פרט לסיום המצוין והמרשים – הסרט של הדארדנים מאוס, לא נוגע ופשוט נראה כמו אותו שטיק מינוס הפרקינסון.
כנראה שהפרקינסון הוא שעשה אותם. כמה אפשר לראות את סבלי החברה בלה בלה בלה? כמובן שאפשר הרבה, אבל אם זה באותה צורה (ולהפטר מאחיזת היד במצלמה לא נחשב ממש שינוי) זה נהיה לא מעניין.
הקטע מ-BOLT נראה בדיוק כמו מייקל ביי באנימציה… 🙂