חסר חן 3
כעיתונאי קולנוע אני נמצא במצב מעניין. מצד אחד אני מרכז אליי המון מידע מצד מפיצים, מפיקים ויחצנים אותו אני מעביר אליכם, מתוך שאיפה להיות הראשון שמדווח. מצד שני, בכל הקשור לסרטים המופצים בבתי הקולנוע של רב חן ויס פלאנט אני שרוי בעלטה מוחלטת. המפיצים שנשלטים על ידי תאגיד רב חן/יס פלאנט לא מחבבים עיתונאים שלא מלכחים את פנכתם וכך לא רק שאני לא מוזמן להקרנות המוקדמות, אני גם לחלוטין ממודר מתזרים המידע של מה שקורה שם, מה עולה, מה בדרך, מה צפוי. בתחילה, מתוך רצון להראות שלא צריך להיות כלבלבו הנאמן של היחצן כדי להיות מעודכן, דאגתי להתעדכן מעמיתיי שהיו מוזמנים להקרנות. אבל בינתיים גם אני התחלתי להשתעמם מכל זה. בעיקר כי כבר חודשים שלא היה שם שום סרט מעניין, חוץ מ"וול-E".
מה שיוצר זווית מעניינת: בכל הקשור לסרטים של פורום פילם/א.ד מטלון אני למעשה כאחד האדם, כצופה מן המניין. את המידע שלי על הסרטים אני מקבל מהתקשורת, ממסעי הפרסום. ומה שמעניין אותי, אני הולך לראות.
כך למשל, מנסיעה ברחובות העיר, ראיתי היטב וברור שבסוף השבוע האחרון עלה בארץ, במקביל לאמריקה "היי סקול מיוזיקל 3 ". בגלל שדי חיבבתי את "היי סקול מיוזיקל" הראשון, אותו ראיתי ממש לפני שנה, איפשהו קצת מדגדג לי לראות את השלישי, אבל יש סיכוי שאתאפק עד לדי.וי.די. זה היה, ככל שידעתי, הסרט היחיד שעלה בבתי הקולנוע בארץ בסוף השבוע האחרון.
עד שביום שישי התקשר אליי קולגה ושאל אותי מה דעתי על "מקס פיין". עניתי שלא ראיתי, והזכרתי לו שיחצני הסרט מחרימים מבקרים. כלומר, אותי. "אבל הסרט כבר בבתי הקולנוע", הוא ענה. "מה?", עניתי, "יש טרום בכורה?". "לא", הוא ענה, "כבר בקולנוע". ל"מקס פיין" חיכיתי, רציתי לראות אותו, זה משחק המחשב האחרון בו שיחקתי וסיקרן אותי איך יעבדו אותי לקולנוע. אז איך הוא הגיע לבתי הקולנוע בלי שידעתי שהוא בכלל בדרך? ובאותו רגע ראיתי בערוץ 10 פרומו לסרט "גאווה ותהילה", עם הכיתוב "בקולנוע". גם הסרט הזה די מסקרן אותי, מאז שראיתי פרומואים שלו לפני יותר מחצי שנה. "מה?", תהיתי לעצמי, "גם הסרט הזה כבר בבתי הקולנוע ולא ידעתי?". במחווה לרטרו ניגשתי ל"עכבר העיר" (המודפס. האון ליין מרסק לי את הפיירפוקס). ואכן, "מקס פיין" כבר בקולנוע. "גאווה ותהילה" לא. איך לא? ראיתי פרומו בטלוויזיה. איזה אוויל יעלה קמפיין טלוויזיוני עם הכיתוב בזמן-הווה "בקולנוע" ולא בזמן עתיד "בקרוב" לסרט שלא נמצא בקולנוע? אבל כן, האוויל הזה קיים. "גאווה ותהילה" יעלה רק בשבוע הבא. לכו תבינו.
וכך, צעדתי ל"מקס פיין". רב חן כיכר דיזנגוף.
מי צריך מבקרי קולנוע כשבעלי בתי הקולנוע הם הריפורטרים הכי טובים לאיכות הסרטים שהם מציגים. בסוף השבוע הראשון לצאתו בארץ, אחרי שהיה במקום הראשון באמריקה בסוף השבוע שלפני, הוצג "מקס פיין" באולם רב חן 3. באולם 1 הוקרן "היי סקול מיוזיקל 3 " ובאולם 2 הוצג "אחים חורגים". מי ששם את "מקס פיין" באולם 3 לא באמת מאמין בסרט. וזה אולי מסביר את העובדה שהסרט הוברח ארצה כמו פליט מדרפור שחושש ממשטרת ההגירה. בקופה הרגשתי שמבחינת השיווק ומבחינת ההצגה, מישהו מתנכל לסרט הזה בארץ, לא באמת מעוניין בו.
בסוף השבוע הראשון לצאתו ואפילו אולם 3 היה פחות מרבע מלא. ארבעה בחורים לא מאוד חכמים שישבו מקדימה קלטו רק אחרי עשר דקות של סרט שזה לא "בית השפנפנות", הסרט לו קנו כרטיסים (ושמוקרן באולם 4 הצמוד). ובכלל נדמה לי שהחלוקה היתה שהבנות הלכו ל"הס"מ3" והבנים הלכו ל"מקס פיין".
"מקס פיין" הוא תוצר של הוליווד במירעה, זו הוליווד התעשייתית, גורסת החזונות, טוחנת ההברקות, זו שלוקחת חומר גלם משובח ומעבדת אותו למוות עד שניטל ממנו כל ערך תזונתי ונותרת רק פחמימה ריקה. מכיוון ש"מקס פיין" כבר במקורו היה לא יותר ממוצר בידורי משובח, הוליווד אפילו לא היתה צריכה לרדד אותו, הוא כבר היה מוכן להגשה לקהל רחב. ובכל זאת, מתוך הרגליה ושיקולי דעתה העקומים, היא עשתה את זה. וכך הפך משחק מחשב משובח לסרט אקשן משעמם.
"מקס פיין" נפל קורבן לשניים מהתחלואים הכי מבאסים בהוליווד: א. קללת ה-PG-13. ב. תסמונת פיתוח היתר.
א. קללת ה-PG-13 הורסת שנים את סרטי האימה והפעולה של הוליווד. יש סרטים שכל מה שמניע אותם זה סקס ואלימות. סרטי PG-13, שאמורים לפנות לבני ה-13-15, מתענגים על סקס ואלימות, רק בלי הסקס והאלימות. יש בהם טיזריות מכעיסה. ב"מקס פיין" יש בחורות מתפשטות, אבל אין עירום. יש יריות, אבל שום דבר לא גרפי (וכרגיל, תמיד האלימות יכולה להיות יותר גרפית מהעירום, כי זו אמריקה. פטמה זה מגונה, קליע בראש זה לגיטימי). התוצאה היא סרט חלבי וילדותי שמעבד משחק מחשב די מופרע.
ב. אני מהמר שככה זה קורה: מישהו מעבד סרט/ספר/קומיקס/משחק והוא שומר אמונים למקור. ואז הפרויקט נכנס לסיבסוב של שכתובים, והבאים בתור – בין תסריטאים או בכירי הפקה באולפנים – כבר לא מכירים את המקור ממנו מעבדים, אלא רק מגיבים לתסריט ומשנים אותו. וכך הוא הולך ומתרחק מהמקור: לא בעלילה, אלא בטון, בנימה, במסרים. מה שהיה קוצני וחדשני במקור הופך עמום ומיושן בעיבוד. זה קורה כל כך הרבה פעמים עד שקשה לתהות: אם אתם לא מתעניינים בעלילה, באווירה, במסרים ובקהל של המקור – למה בכלל קניתם את זכויות העיבוד?
"מקס פיין" היה ב-2001 משחק מחשב שהיה משובח מלא מעט סרטים שראיתי אז. הוא השתמש בגימיק של אפקטים בסגנון "מטריקס", גלגולי יריות בסגנון ג'ון וו, ודמות אפלה של בלש ג'אנקי עם נטייה התאבדותית שלא דופק חשבון למוסר ולממסד. היה ב"מקס פיין" משהו מ"שבעה חטאים" ועולמו של דיוויד פינצ'ר. "מקס פיין" הסרט, לעומת זאת, מזכיר יותר את ג'ואל שומאכר.
מה שמעלה את התהייה לגבי ג'ון מור. הזהו האיש עם האגו הקטן ביותר בהוליווד? מתוך ארבעה סרטים שביים עד כה, שלושה היו רימייקים: "טיסת הפניקס", "אות משמיים" וכעת "מקס פיין". את "מעבר לקוויי האויב" שלו חיבבתי. והוא לא במאי איום. הוא סביר. משקיע את מרצו בלוק, לא מתעניין בכלל בדמויות, הזדהות, הגיון. לא סוחף פנימה. וחי בשלום עם עולם שלם של פשרות. והאמת, שהוא עדות לבינוניות: כי הוא אפילו לא יכול להגיד "אני משחק את המשחק, אבל סרטיי שוברי קופות" כי הם לא. סרטיו בינוניים בצורתם ובינוניים בהצלחתם.
מצחיק, על ה"בקולנוע" כתבתי כבר מזמן כאן.
http://stevie.blogli.co.il/archives/28
"גאווה ותהילה" היה אמור לעלות ב-23 ונדחה ל-30, אבל איכשהו לא נראה לי שזה טיעון טוב להגנה.
את "מקס פיין" (שאגב דווקא זכה ליחצנות לא מעטה באתרי אינטרנט) לא ראיתי אבל שמעתי הרבה דברים רעים (וקצת "בסדר"ים). "אחים חורגים", אם לשפוט לפי כמות ההקרנות, כבר תכף יורד.
הפצת הקולנוע בארצנו נשלטת במידה גדולה ע"י 3 מרכזים: פורום פילם- תיאטרות ישראל- רשת רב חן ויס פלאנט, יונייטד קינג- סינמה סיטי-גלובוס יונייטד, וסרטי שני עם רשת בתי קולנוע לב. כל שאר המפיצים הם עצמאים ו/או קטנים.
שני הראשונים הם גדולים, מסואבים ומשומנים ובאותה מידה בה הם שכחו מהו קולנוע והקשר שלו לאמנות ומפיצים רק סרטים עם מינימום סיכון וערך אמנותי, ולכאורה מקסימום סיכוי בקופות. באותה מידה,למרות שהם זקוקים להתענינות התקשורת והמבקרים, הם חושבים שהם יחנכו ויאלפו אותם אם ימדרו ויעשו עליהם חרם. אין דבר פחות ספורטיבי מזה. בקפיטליזם טהור כמו זה של תעשית הבידור והקולנוע, התנהגות כזאת היא פשוט מכוערת וטיפשית. אם לא יפיצו סרטים גרועים לא יקבלו ביקורות גרועות.חופש הביטוי של עיתונאי ומבקר הוא חלק מהמשחק. אבל, כנראה שככה זה שלא מאמינים במוצר שמוכרים…
ההיבט החיובי הוא שהמפיצים האלה, שמרביתם בני 60 פלוס, לא הפנימו לגמרי את נזילותו של המידע ברשת, וטרם הבינו שיכולתם לשלוט בכתיבה שלך הולכת וקטנה תודות לעולם וירטואלי שמפיץ את הסרטים שלהם מהר משהם חושבים
רוה לענת: שני השחקנים הגדולים הם תיאטראות ישראל (פורום פילם) וג.ג. יחסית להם יונייטד קינג וקולנוע לב קטנים יותר. מה שכן, קולנוע לב בתל אביב וסינמה סיטי ברמת השרון (של יונייטד קינג) חזקים מאוד מבחינת כמות הכרטיסים שהם מוכרים, באופן שאינו משקף את גודל הרשת/החברה. כל השאר נכון, חוץ מעניין הקפיטליזם הטהור: כי בקולנוע עדיין (הייתי רוצה להאמין) יש שיקולים של אמנות, תרבות, איכות, אחריות וחינוך, ולא רק בידור והכנסות. כשהיעדר תרבות פוגש ניהול כושל התוצאה נראית כמו כמה מרשתות הקולנוע בארץ.
עוד משהו:
האם מישהו ממבקרי הקולנוע הפוקדים את האתר יכולים לחוות דעה על "ארבע דקות", וחשוב מכך – האם מישהו יודע (יותר מהשערה) מדוע הוציאו עכשיו לקולנוע סרט בן שנתיים (ויותר משנה אחרי שהוקרן בפסטיבל חיפה)?
אמנם ממקום מושבי בניו יורק זה לא אמור להטריד אותי אבל אני המום מזה ש- The House Bunny תורגם ל"בית השפנפנות". צריך היה להיות "שפנפנת הבית", כמובן.
בעניין האחריות והחינוך, אין ברשתות הגדולות פנאי או עניין להקרין סרטי קולנוע מסיבות אלו. מדובר בעסק מסחרי לכל דבר- למכור יותר קולה ופופקורן. פורום פילם זה ערוץ 2 ללא הרגולציה. בעיניהם מי שאמון על החינוך או האמנות זה הסנימטקים.סרטי לב מצליחים לשלב בין תרבות ורווחיות במידה מסוימת (סה"כ אנשי עסקים שמצאו נישה)ולזכותם יאמר שהם באמת מאמינים בסרטים שהם קונים ומפיצים.
אוף טופיק מסקרן: ביל מאריי, מרטין לנדאו וטים רובינס מתראיינים בצב רוח מבודח על השתתפותם בעיבוד החדש של City of Ember בבימויו של Gil Kenan עפ"י ספר הפנטזיה המצליח של Jeanne Duprau
"Murray: It's so much easier to be a bad guy. It's a piece a cake. It's a joke. And, you know, it's … I keep saying, "Why do they give Oscars to guys that play bad guys?" because it's so simple. Play a good guy some time. That's hard. Play a really decent, good person. That's hard."
שווה פיק.
את הידיעה על הגעת כוכבי “מדגסקר 2″ לארץ כן קיבלת?
סטיבי – בקצרה : "ארבע דקות" הוא סרט סביר ולא יותר. סרט בית סוהר + סרט מורה לפסנתר, נוסחתי מאוד, עם משחק נאה, כנדרש, עם כל נקודות המפנה הצפויות, כנדרש, ועם סוף יפה – כנדרש. שום דבר מקורי או מעניין. סתם. אחת משתי השחקניות הראשיות בסרט, מוניקה בלייבטראו (מרשימה), היא אימו של מוריץ בלייבטראו ("ראן לולה ראן", וגם "לונה פאפא" ובאחרונה "אדם בן כלב").
לגבי תאריך יציאה : לא ברור. לא בטוח שהאשמה כאן היא במפיץ הישראלי. תאריכי היציאה של הסרט ברחבי העולם מתפרסים על פני שנתיים (לפי imdb). משונה. בכל אופן : אם יש לך משהו טוב יותר לראות – תדלגי. אפשר לראות, אבל לא ממש חייבים.
איתן – תודה. כבר ראיתי את הסרט, סתם תהיתי לגבי דעות של אחרים. לדעתי אפילו קשה להגיד שהוא סביר. הוא פשוט לא מעניין ובוודאי לא מרגש. אפילו את הדקות בסוף הסרט, שהיו יכולות לגאול אותו ממש, הבמאי הרס עם שוט הסיום הנורא לטעמי. ואני עדיין תוהה לגבי תאריך היציאה שלו (הוא מ-2006, אגב, לא 2007 כמו שכתוב בתוכניית הסינמטק, אחרת הוא לא יכול היה להיות מוקרן בכל הפסטיבלים מ-2006 שהוא מתהדר בהם בטריילר שמוקרן ללא הרף בלובי המקום – יש הקרנה למעוניינים בסינמטק1 בשבת ב-21:30).
ולגבי "אחים חורגים" – אחרי שראיתי את הסרט אני יכולה להעיד שהוא מפגין כתוביות ממש גרועות (והופתעתי לגלות מי תרגמה אותו כי היא בדרך כלל עושה עבודה טובה בהחלט), שכוללות מגוון טעויות ומגוון ביטויים בסדר מילים שהיה משמש את יודה (יודה מככב על חולצה שנצפית רבות בסרט – אולי זה השפיע?).
מוזר, גם אני לא ידעתי על קיומו של "מקס פיין" עד שהעורכת שלי שאלה אם אני יכול לראות אותו בחמישי הקרוב כיוון שהקרנת עיתונאים לא הייתה – אז בדקתי, והסתבר שהוא כבר עלה…אופס.
ולאחר הצפייה הערב, אני נאלץ להסכים עם פוסט קודם – אין כלום בסרט מלבד צילום, ואולי אוסיף גם סטים מושלגים תמידית ובאמת יפהפיים. האקשן רע, לעזאזל הוא רע, כמה מועט ככה מיושן. אכזבה רבתית מבחינתי, את המשחק אני זוכר לטובה עד היום.
מה זאת אומרת "לא היתה"? זו שנקבעה לא התקיימה?
סטיבי, "ארבע דקות" יוצא עכשו וטוב מאוחר… היות וזה סרט באמת נהדר.
הסיבה תלויה בכל מיני משתנים הקשורים בסרטי נחשון ( ככתוב לעיל, אנחנו מפיצים קטנים שבד"כ לא מפיצים את סרטינו במקביל ובין היתר הפצת 4 דקות נדחתה לצורך הקדמת יציאת הזייפנים מיד עם זכייתו באוסקר כמתבקש, על מנת לתת לקהל בארץ לראות את הסרט במקביל לזכייתו), במחויבויות של הסינמטק למפיצים אחרים, לסרטים ישראלים ולפסטיבלים המתקיימים בו.
בכורת הסרט בגרמניה היתה ב – 2007 והוא גם זכה בלולה פרסי האקדמיה הגרמנית לסרט ולשחקנית הטובים ביותר בשנה זו ומשם המשיך לאסוף עוד 50 פרסים בפסטיבלים רבים.
זה בסדר שלא אהבת את הסרט, איש איש וטעמו.
אנחנו בסרטי נחשון וצוות הסינמטק חושבים שהסרט הוא קולנוע מצויין, של יוצר שעוד נשמע עליו רבות ("יצירה קולנועית נפלאה" לפי הטיימס, "סרט נפלא של יוצר מבריק, תקווה גדולה של הקולנוע" אליבא ד'אחד ממבקרי הקולנוע הבכירים בארץ )ומאד מאד מאמינים בסרט.
שמח לעדכן אותך שהן בהקרנות המלאות של הסרט בפסטיבל חיפה, והן בהקרנות טרום בכורה אחרות ברחבי הארץ התגובות לסרט אדירות, צופים רבים שנושמים קולנוע יומיום אומרים שהסרט ענק, "אחד הסרטים הטובים שראיתי בשנים האחרונות", "סרט נפלא,יצירת מופת", ו"יצירה כבירה מכל הבחינות עם שלוב מבריק של משחק, פסקול, לוקיישן" היו תגובות שנשמעו ונרשמו עשרות פעמים ובעקבותיהן הוזמנו עוד הקרנות כאלה במהלך החודשיים האחרונים. תגובות נרגשות ונסערות של קהל המגיעות אלינו, יוצרת מפורסמת שפנתה אלינו בבקשה לקשר בינה לבין הבמאי והצלמת כדי שתוכל לחלוק עמם את עוצמת החוויה הכבירה שחוותה בהמלך הסרט.
תודה צינית על האישור, תודה ברצינות על פרטי ההפצה.
את שאר היחצנות… טוב, זה תפקידך אני מניחה.