"ואם יש לכם דם – תעשו לו חור בראש"
זה לא פוסט על קולנוע. ראו הוזהרתם.
הבחירות לרשויות המקומיות יתקיימו בעוד שבועיים בדיוק. אני לא בקיא במערכות הבחירות בערים אחרות – אתם מוזמנים לעדכן, אם אתם רוצים – אבל בתל אביב מתקיימת מערכת בחירות מסקרנת מאוד שמתחילה גם להיות די מותחת. אם בתחילה נדמה היה שיהיה מאוד קשה להחליף את ראש העירייה הנוכחי, פתאום מתחילה לבצבץ האפשרות שאולי יהיה כאן מהפך. מצד אחד האיש הבונה מגדלים, וממולו האידיאליסט.
המירוץ הזה הזכיר לי את עלילת ספר הילדים הנפלא של אורי אורלב, "ראש העיר תן לשיר" שהוא כמו מבוא לאקטיביסט הצעיר, ובו חבורת ילדים שמגרש המשחקים שלהם נהרס לטובת הקמת בניין מגורים של קבלן חשוב יוצאים למלחמה נגד ראש העיר, וגם בלי זכות בחירה מצליחים לחולל מהפך. את הספר הזה הכניסה לביתנו ענבל, יקירת הבלוג, ומאז הוא אחד הספרים האהובים על הבנות כאן. ורגע לפני הבחירות, נדמה לי שזהו ספר ילדים שגם מבוגרים צריכים ללמוד ממנו.
אני מקווה שלאורי אורלב ולהוצאת מודן אין בעיה עם זה שאני מעלה לכאן צילומים של קטעים נבחרים מהספר, ושיהיו באתר בשבועיים הקרובים, בתקווה שהם יעניקו השראה לבעלי זכות הבחירה ללכת ולממש את זכותם ולא יתייחסו באפתיות לאפשרות שלהם, שלנו, להשפיע. אם יש למישהו עם זה בעיה, כמובן שאוריד ברגע שתגיע אליי פנייה. ומצד שני, אני גם מקווה שכל מי שמדפדף בספר כאן ירוץ לקנות אותו בחנויות (50 שקל גג) ויקריא אותו לילדיו. ואני גם מקווה שתפיצו את הפוסט הזה במייל לכל חבריכם, כשכל אחד – אני מניח – ישתמש בסיפור הזה כדי לקדם את המועמד המועדף עליו.
אז הנה הוא: "ראש העיר תן לשיר" מאת אורי אורלב. הציורים הם של יפתח אלון.
לחצו על התמונות להגדלה.
"בעיר אחת, לא גדולה ולא קטנה"
"מגרש פנוי, הפלא ופלא"
"ואחד שם של קבלן"
"זה המגרש שלנו! יכול לשכוח מזה"
"בא הקבלן החשוב והביא עמו שוטרים"
"שילך הכל לעזאזל!"
"ואולי היו מתרגלים לשחק על המדרכה"
הלך לי כאן הפוקוס. סליחה. המילים הן: "ואחרי שכיבד את המשלחת בתה הוא העיר: הרי אין דבר פשוט מזה – תפנו אל ראש העיר".
"על דף של מחברת"
"אם יש לכם דם – תעשו לו חור בראש"
"זה לא צחוק – הם פתחו במערכת בחירות"
"ראש העיר התרגז, ממש יצא מכליו"
"איפה המגרש, ראש העיר החדש?"
"ראש העיר החדש לא חמד לצון"
זה יהיה אירוני אם יפריע להם שקטעים מהספר פה.
סרטון רלוונטי – http://www.youtube.com/watch?v=mAZ0jos3dyg
זה ספר שממש גדלתי עליו…. תודה על הפלאשבק. 🙂
דרך אגב, את הסרט החדש של ביל מאהר כבר ראית? נראה לי שמאוד מאוד יעניין אותך. לא בטוחה אם ומתי הוא יגיע לארץ, אבל אני ממליצה בחום לנסות להשיג עותק. בהחלט סרט מעורר מחשבה ומצחיק באופן אינטיליגנטי (ולפעמים פשוט מצחיק סתם).
יאיר, שים לב שנפלה טעות בהעלאה של דפי הספר.
עמודים 5 ו- 8 תקינים, אך מה שביניהם קצת "מבולבל".
כשעמוד 06_קטן 'הופך' לעמוד 06_גדול, הציור משתנה למשהו אחר. ולמעשה, חסר לך את עמוד 07… 🙂
אשמח אם תוכל לתקן את העניין, להעלות את התמונה הגדולה (והקטנה) החסרות, ולסדר את שמות הקבצים. תודה.
וכמובן ששכחתי להתייחס לספר עצמו…
נהנתי כל כך לקרוא את השורות הקצרות עם החרוזים, והציורים היפהפיים, ממש כמו פעם! 🙂
שוב תודה.
כמה מקסים הוא אורי אורלב!
בדיוק הגבתי בעצבנות רבה על הקליפים בפוסט הבא שלך (…) והנה התשובה – בעברית אמיתית.
אם במקום לעשות קליפים היו יוצאים אומני עירנו לחלק ולקרוא את הספר הזה! ואם על החולצות של אוהבי דב היה כתוב: "רוצים ראש עיר שנותן לשיר!"
אולי אולי בשבועיים הקרובים? מישהו?
בינתיים – אני אפיץ את הפוסט הזה לכל עבר. יש לי רגשות אשמה שהפצתי את הקליפ.