02 ספטמבר 2013 | 19:50 ~ 3 תגובות | תגובות פייסבוק

משיכה/נשיכה

“ואני אהיה צחי גראד”

פסטיבל ונציה מגיע לאמצע, פסטיבל טלורייד מגיע לסיומו, פסטיבל טורונטו תכף מתחיל, ותמונת המצב של האוסקר הקרוב מתחילה להתבהר. שתי תגליות נחשפו בסוף השבוע הקרוב שגרמו למבקרים להיאנק מהתפעלות ולהתחיל לזעוק “אוסקר!”: הראשון הוא “12 שנות עבדות” של סטיב מקווין (“בושה”) והשני הוא “פילומנה” של סטיבן פרירס (עם ג’ודי דנץ’ וסטיב קוגן). הבאז סביב “פילומנה” התחיל עוד כשאנשי הפסטיבלים התחילו לריב עליו: הוא שובץ לוונציה, ואז לטורונטו ואנשי טלורייד שיבצו אותו כהקרנת הפתעה סודית לאתמול, אבל בפסטיבל טורונטו – שהבינו שהסרט הזה כנראה יהיה אטרקטיבי מאוד – נעמדו על הרגליים האחוריות ודרשו מהארווי וויינסטין לבטל את ההקרנה בטלורייד ולתת להם את הבכורה הצפון אמריקאית, ובינתיים הסרט גם קיבל משבצת פריים-טיימית בפסטיבל לונדון. וכך, סרט שלא שמענו עליו (לפחות אני לא שמעתי עליו) הופך תוך סוף שבוע אחד לסרט שהביקורת האמריקאית והבריטית מזמזמת עליו (ואם אני מבין נכון את אוצר המילים בביקורת אז מדובר בסרט מהכיוון של “נאום המלך”, מין קראוד פליזר בריטי מנומס, מהסוג שפרירס יודע לעשות: “המלכה”, למשל).

===============

והנה עוד סרט שגרם לזמזום עז מטלורייד. זה התקציר שלו: אבא שבתו נעלמה חוטף את האיש שהוא מאמין שחטף אותה, כופת אותו במרתף ומתחיל לענות אותו עד שיסגיר איפה היא. שוטר שחוקר את המקרה נכנס לסיפור. נשמע מוכר? לא, זה לא “מי מפחד מהזאב הרע”, אלא מה שנראה כמו מותחן מורט עצבים ומלא יגון עם יו ג’קמן וג’ייק ג’ילנהול בתפקידים הראשיים. “אסירים” שמו (הוא יוצא בארץ בעוד שבועיים). דניס וילנב הקנדי (“האשה ששרה”) ביים.

==============

גם “כוח משיכה” של אלפונסו קוארון זוכה לשבחים אחרי הקרנתו בוונציה ובטלורייד. מה שגרם לבלוגר פיל קונטרינו לפנות לאולפני וורנר ולבקש שיארגנו דאבל פיצ’ר של “כוח משיכה” יחד עם “2001: אודיסיאה בחלל” (גם הוא סרט של וורנר), שכנראה יש דמיון מסוים בין הסרטים. נשמע רעיון מעולה, ואני רוצה לרוץ איתו רגע: “כוח משיכה” יוקרן ב-28.9, ביום הנעילה של פסטיבל חיפה; “2001: אודיסיאה בחלל” מגיע בעותק מיוחד לישראל להקרנה חד פעמית בסינמטק תל אביב במסגרת פסטיבל אייקון ב… 28.9. כלומר, בפועל זה מתקיים בישראל, אבל בשתי ערים שונות. אבל בואו נתגמש כאן קצת. אם מישהו יצליח לחבר את כל החוטים האלה לתוך אולם אחד, החלום של פיל קונטרינו יכול להתגשם כאן בישראל.

===============

נמשיך עוד קצת עם מדע בדיוני: באחת ההחלטות הנועזות בעולם ההפצה הישראלי, החליטו אנשי קולנוע אורלנדו להפיץ השבוע את “אפסטרים קולור” (“Upstream Color”) של שיין קארות מסוף השבוע בבתי הקולנוע. בראבו. הסרט הוקרן בפסטיבל ירושלים והוא ללא ספק אחד הסרטים היפים – אך המאתגרים – שהופצו בארץ. ואם אתם רוצים לראות את הסרט לפני כולם, מחר (שלישי) ב-20:00  הוא יוקרן בסינמטק הרצליה ואני אדבר לפני הסרט ואנסה לתת כמה מפתחות לפיענוח הסרט המאוד מורכב והמאוד מופשט הזה. אם אתם רוצים לראות ואולי גם להבין, מחר זו ההזדמנות שלכם.

===============

רגע לפני פסטיבל טורונטו ב”וראייטי” כותבים בחיוב על “בית לחם” של יובל אדלר ועל “מקום בגן עדן” של יוסי מדמוני.

 

נושאים: בשוטף

3 תגובות ל - “משיכה/נשיכה”

  1. קמרלינג 2 ספטמבר 2013 ב - 20:45 קישור ישיר

    לא נתפס בעיני ש-upstream color מצא מפיץ בישראל ו-the world’s end לא. עולם הפוך, ולו רק במונחי קראוד פליזינג

    • מתן 2 ספטמבר 2013 ב - 22:16 קישור ישיר

      כנ”ל לגבי “The East”.

    • אידנס 3 ספטמבר 2013 ב - 6:23 קישור ישיר

      ל-the world’s end יש מפיץ – גלובוס גרופ שמפיצים בארץ את סרטי יוניברסל. ההסבר להפצתו של זה ואי הפצתו של האחר הוא שהפצה של סרט אולפנים דורשת לא מעט התחייבויות וכסף, ואילו סרט עצמאי קטנטן מגיע כנראה כמעט ללא תנאים נוספים.
      בהחלט מעצבן ואף מקומם, אבל לא בלתי נתפס.


השאירו תגובה