נוף אוגוסט שלי

חודש אוגוסט עמד בסימן החופשה הראשונה שלקחתי מהבלוג מאז 2008. אז נסעתי לשבועיים וחצי של תחקיר במסגרת תהליך הכתיבה של "קטמנדו". השארתי את הבלוג בידיהם של שלושה מקוראיי הקבועים. מאז, נסעתי מדי פעם לחופשות קצרות של שלושה עד ארבעה ימים, אבל לא יותר מזה. הפעם זו היתה חופשה משפחתית אמיתית. שבועיים וחצי בארצות הברית, ניו יורק ואורלנדו. בניו יורק עוד איכשהו הצלחתי להמשיך ולעדכן את הבלוג. באורלנדו, בין תור בדיסני-וורלד ובין תור ביוניברסל סטודיוז, זה כבר נהיה מסובך יותר. למזלי, ענייני פרסי אופיר בשבוע האחרון עזרו לי להדביק את הפער בטראפיק ולגרום לכך שחודש אוגוסט יהיה השני הכי חזק עד כה בבלוג (אחרי יולי). פרסי אופיר עדיין מושכים קהל. אגב, גם כל מה שקשור לענייני "מי מפחד מהזאב הרע" זכה לחשיפה גבוהה בבלוג.

כתוצאה מהחופשה – אגב, זו היתה גם חופשה חופשה ראשונה מ"פנאי פלוס", שם המדור יצא בפעם הראשונה לחופשה בת שלושה שבועות, ממנה הוא חוזר רק בסוף השבוע הקרוב – מאוד הזנחתי החודש את כתיבת הביקורות (וגם החמצתי המון סרטים), דווקא בתקופה שבה נוצר פקק תנועה עצום של סרטים ישראליים. על "מנתק המים" (שלא כל כך אהבתי, למרות שהיו בו כמה החלטות אסתטיות שהערכתי), "פרדייס קרוז" (סרט מרשים, שאפתני ומלא כשרון אבל מבולגן מאוד) ו"הנוער" (סרט שמתחיל כמו פצצת זמן המאיימת להתפוצץ, ועם אנרגיה כבירה, ונגמר באנטי קליימקס מאכזב) לא הספקתי לכתוב. לפחות עדיין לא. את חובותיי ל"פרדייס קרוז" ועל "הנוער" אני מקווה עוד להספיק להשלים. בלי נדר.

החודש יש לנו גם תוספת במדור הזה. היום – 1 בספטמבר – אנחנו מציינים שנה לגלגול הנוכחי של הבלוג, מאז שאורנג' ואני נפרדנו. אז אני מוסיף את רשימת הביקורות הכי נקראות בבלוג בשנה החולפת ושאר תופיני סטטיסטיקה. הכל בפנים.

ונתחיל עם –

5 הסרטים הטובים של אוגוסט:

1. "מי מפחד מהזאב הרע"

כולם – גם בניו יורק, אוסטין, מונטריאול, לונדון, ברלין וסיאול – כבר יודעים את זה. רק גידי אורשר לא.

2. "פסיפיק רים"

סרט המד"ב/מפלצות/רובוטים/אסונות שהציל את הקיץ.

3. "הנוער", תום שובל

4. "פרדייס קרוז", מתן גוגנהיים

על שני אלה, כאמור, אנסה לכתוב בקרוב. אני מקווה שהם עדיין יוקרנו בבתי הקולנוע.

5. הסרט שכנראה פספסתי.

את "אנחנו המילרים" הוולגרי החמצתי בשתי יבשות שונות, את "בעיניים של מייזי" המלודרמטי פספסתי, את "אקדח כפול" לא ראיתי. כל אחד מהם מורכב מחומרים שאני הייתי עשוי לחבב, אבל לא ראיתי. מה שכן, ראיתי החודש שני סרטים אחרים שהיו מעניינים, אבל הם מחוץ לטבלת ההפצה הישראלית לחודש זה. הבכיר שבהם הוא סרט הבייסבול "42" שביים בריאן הלגלנד ושראיתי במטוס וממש אהבתי. זה סיפורו של ג'קי רובינסון, כוכב הבייסבול השחור הראשון של אמריקה. ביוגרפיה קולנועית ממוסדת, מנומסת אבל עשויה מצוין, ועם התפקיד הכי טוב שהיה להריסון פורד מאז "נערה עובדת". ראיתי גם את "המשרת" של לי דניאלס. סרט מעניין מאוד מבחינה פוליטית, מעניין פחות מבחינה קולנועית, ושראוי לדיון נרחב. בקרוב.

==================

זה המקום שבו אני מקדיש קצת מקום לסטטיסטיקות של הבלוג. והיום: סטטיסטיקה שנתית. החל מ-1 בספטמבר 2012 אני שוב לבד, אני והוורדפרס שלי, והתמיכה הנדיבה שלכם. ההיענות לבלוג בשנה הזאת הפתיעה אותי בכל יום מחדש. הצמיחה שלו מחודש לחודש. כשפניתי וביקשתי מכם תמיכה דרך פייפאל, לא מעט מכם סייעו. היו גם כמה קמפיינים פרסומיים בדרך שפרנסו. וכרגע יש את הפרסומות של גוגל, שמכניסות מעט, אבל לפחות מקיימות את תחזוקת הבלוג. אני שומר את הזכות לפנות אליכם בקרוב שוב למסע מימון נוסף – אולי אירוע שנתי – אם לא ייכנס משהו פרסומי משמעותי בקרוב. תיבת התמיכה בפייפאל תמיד משמאל, למי שרוצה לעודד ולתמוך.

קצת מספרים. 1.7 מיליון דפים נצפים נצפו בבלוג בשנה הזאת על ידי 540,000 אנשים שונים. חצי מיליון איש, אצלי בסלון. כן, כן. בוויינט ובוואלה עושים את זה ביום אחד, ידה-ידה-ידה. אני עושה את זה בשנה אחת, לבד מהספה בסלון. בפיג'מה.

וכדי להוכיח את תיאוריות הזנב הארוך של מומחי האינטרנט, אכן רוב הפוסטים הכי נקראים בבלוג הם של ביקורות שרוב הקהל הגיע אליהן דרך גוגל, אחרי שהוא ראה את הסרט. תחילה בקולנוע, ובהמשך בפורמטים הביתיים (וי.או.די וערוצי סרטים). אני תמיד יכול לראות איזה סרט מדובר הוקרן אמש בבכורה בטלוויזיה לפי ההתעוררות שיש בחיפושי גוגל אחר הביקורות עליו. וכך, גם פוסטים שמניבים טראפיק רב בזמן אמת (הלייב בלוג של טקס האוסקר והלייב בלוג של פרסי אופיר מובילים שם) מביאים בסיכומה של שנה פחות קוראים מהפוסטים שהקוראים חוזרים אליהם גם בשלב מאוחר יותר. אבל עיון ברשימת הביקורות הכי נקראות השנה בבלוג מפתיעה למדי. הנה היא:

1. "פלאות"

2. "עסקה מגונה" (הסרט ההוא, הלא כל כך טוב, עם ריצ'רד גיר).

3. "לצוד פילים"

4. "למלא את החלל"

5. "לופר"

6. "בננות" (נדמה לי שיותר אנשים קראו את הביקורת מאשר ראו את הסרט)

7. "הניצוד"

8. "תופעות לוואי"

9. "המאסטר"

10. "מי מפחד מהזאב הרע"

================

בוורדפרס הנוכחי, שאני שולט עליו ולא אנשי אורנג', ובעזרת כמה אנשים שעוזרים לי מאחורי הקלעים (תודה לאורי ולדורון), הצלחתי קודם כל להעלים כמעט לחלוטין את הטרולים מהבלוג. פוף. נעלמו. הם נעלמו גם מעיניי, והם עפים ישר לתיבת הספאם. מדי פעם אני מפשפש שם ומופתע לגלות שהם עדיין חיים וקיימים ומאוד כועסים.

מדי פעם אני מבקר בבלוג בימיו הראשונים (מינואר 2006 והלאה) ופוגש באיזור התגובות לא מעט מגיבים צעירים ונלהבים שהפכו מאז לבמאים, יוצרים ומבקרים פעילים.

לבמאים ומבקרי הקולנוע (בעבר, בהווה ובעתיד), לקוראים הוותיקים והחדשים, ואלה שרק קפצו לרגע לקרוא את הביקורת שלי על "עסקה מגונה", לקבועים ולמזדמנים, תודה לכם.

ציוץ