30 אוגוסט 2013 | 10:00 ~ 6 תגובות | תגובות פייסבוק

פרסי אופיר 2013: אז מי יזכה?

   

ההצבעה ננעלה אתמול בבוקר. אני מניח שאמצעי הספירה האלקטרוניים מאפשרים לראשי האקדמיה להביט בתוצאות הסופיות כבר ברגע זה, ויהיה מעניין לראות האם יצליחו לא להדליף אותם בחודש שיש עד הטקס (למה עושים פער כה גדול בין ההצבעה ובין הטקס הוא עוד אחד מהתעלומות הרבות שאופפות את האקדמיה הישראלית לקולנוע).

וגם כאן בבלוג, זו כבר מסורת. זו השנה העשירית שבה אני מצמיד אוזן לאדמה ומנסה להקשיב להלמות פרסות הסוסים של מועמדי פרסי אופיר בשעה שהם מתקרבים לטקס, ומנסה לאמוד מי מהם מוביל. עשר שנים, והשיטות שלי משתכללות. אני לא סטטיסטיקאי ואני לא מבין דבר בסטטיסטיקה אבל מדי שנה אני מגיע ליותר ויותר חברי אקדמיה. השנה ענו לי מאה חברי אקדמיה. בהנחה שמספר המצביעים לפרסי אופיר נע איפשהו בסביבות ה-500 איש (600 גג), זה מדגם של בערך חמישית מהמצביעים. אז אין לי שום פילוח סטטיסטי של גברים/נשים, צעירים/מבוגרים, אבל אני מניח שהמדגם הזה די אמין.

אני מביט במדגמי השנים שעברות ורואה שאני תמיד מסייג את התוצאות שלי באופן דומה: המירוץ צמוד, ואולי אני טועה. בגלל שאני עורך את המדגמים האלה באופן די פרטיזני – במייל ובסמסים – אני אף פעם לא ממש בטוח בעצמי. אבל צריך לומר: בתשע השנים הקודמות המדגם שלי שגה רק פעם אחת. זו היתה השנה של “הדקדוק הפנימי”. יום הכיפורים של מדגם פרסי אופיר שלי. מאז אני חייב לסייג את עצמי.

והשנה, אני חייב לסייג את עצמי בריבוע: מירוץ כל כך צמוד לא ראיתי מעולם. כלומר, מאז המירוץ הצמוד של 2006, שנגמר בתיקו בין “אביבה אהובתי” ו”אדמה משוגעת”. זו שנה שבה המירוץ כל כך צמוד שאם הייתי נועז יותר הייתי מכריז בכותרת “תיקו!”. אבל אני לא מספיק אמיץ. הפער בין שני הסרטים המובילים הוא ארבעה אחוז בלבד. בעולם הסטטיסטיקה קוראים לזה “טווח הטעות הסטטיסטית”, רזולוציה שהיא קטנה מדי לאבחון מדויק. אם ב-29.9 הטקס ינעל עם זכיה של סרט אחד אני מבטיח לכם שזה יהיה במרווח של לא יותר מחמישה קולות. בואו נתחיל עם המספרים ונמשיך עם הניתוחים אחרי.

מדגם פרסי אופיר 2013 של “סינמסקופ”

“בית לחם”: 35%

“שש פעמים”: 31%

“לצוד פילים”: 14%

“לא הצבעתי”: 10%

“סוכריות”: 8%

“הבן של אלוהים”: 2%

 

הפער בין “בית לחם” ל”שש פעמים” ממש קטן. אני חושב של”בית לחם” יש את הסיכויים הגדולים יותר לזכות, אבל “שש פעמים” ממש – אבל ממש – צמוד אליו. זה נתון מעניין מאוד. לסיבוב הראשון בתחרות נכנס “בית לחם” כמוביל מובהק. למעשה, זה סיפור נחמד מאוד: סרט שנכנס לתחרות כאלמוני גמור, עם במאי שלא קשור לתעשייה, אאוטסיידר מוחלט, ורק באמצעות הקרנות האקדמיה גרם לאנשים להגיב לסרטו בהתפעמות. אנשים יצאו מ”בית לחם” מטולטלים והפיצו את השמועה הלאה. ואגב, גם “שש פעמים” הניב תגובות דומות.

אבל זו היתה שנה גדושת סרטים. 20 סרטים התחרו על הקטגוריה הראשית. כשפורסמו התוצאות, 15 סרטים הפכו מאוכזבים. והמחנות של הסרטים האלה היטו את הכף. למי הצביעו אנשי “מי מפחד מהזאב הרע”, “מקום בגן עדן”, “הנוער” ו”פלאות”? אני לא יודע, אבל התוצאות מעידות שחלוקת הקולות התייצבה אחרת ממה שהיא היתה בתחילת המירוץ. “שש פעמים” כמעט מנצח את “בית לחם”. אם זה אכן יקרה, זה יהיה סיפור מדהים. אם לא, יידעו אנשי “בית לחם” שזה היה קרוב. ממש קרוב.

בפעם האחרונה שהפער היה כה קטן במדגם שלי היתה ב-2010, אז על פי המדגם שלי “הדקדוק הפנימי” הוביל בארבעה אחוז על “שליחותו של הממונה על משאבי אנוש”. ולבסוף, “הדקדוק הפנימי” יצא בידיים ריקות ו”שליחותו” זכה. האם זה מעיד על כך שזה מה שיקרה השנה? “בית לחם” נכנס לתחרות כמוביל במספר המועמדויות וייצא בידיים ריקות, ואילו “שש פעמים” יזכה? בהחלט יתכן.

(ואגב, משיחות עם חברי אקדמיה מקושרים אני שומע טענות ששוב המדגם שלי שגוי, ושאני מפספס חברי אקדמיה רבים, ולכן לא שם לב שמצבו של “לצוד פילים” למעשה חזק בתחרות בהרבה – הרבה יותר – ממה שאני נותן לו. יתכן. מה אני יודע. זה מה שיצא לי).

אז רוצים הימור כדי שנוכל לבדוק אחר כך איפה טעיתי ואיפה צדקתי? קחו. אם זה לא תיקו, אז “בית לחם” זוכה. “שש פעמים” בערך שש צעדים מאחוריו.

===================

כזכור, אני מבקש מחברי האקדמיה שיגידו לי רק מה הם מצביעים לפרס הסרט. זה מה שמעניין אותי, וזה גם כל מה שכוחות החישוב שלי מצליחים להפיק. לא הייתי עומד בחישוב הצבעות של מאה חברי אקדמיה ל-17 קטגוריות. ובכל זאת, אני מבקש למדוד באופן קצת פחות שקול מה מצב המירוץ בשאר הקטגוריות. כאן התוצאות ההיסטוריות שלי פחות מזהירות, אבל הן נותנות תמונה סבירה למצב המירוץ. בואו נראה:

בימוי: ארבעה במאים רצים כאן צמוד: יובל אדלר מ”בית לחם”, יונתן גורפינקל מ”שש פעמים”, תום שובל מ”הנוער” ואהרון קשלס ונבות פפושדו מ”מי מפחד מהזאב הרע”. אני מזהה פער קטן, אבל שקשה להתעלם ממנו, לקשלס/פפושדו, במה שיכולה להיות אחת הזכיות המפתיעות של הערב (זה נדיר שמפצלים את פרס הבימוי מפרס הסרט, ועוד לסרט שכלל לא מועמד לפרס הסרט, לכן אני מהסס לצאת בהכרזה ברורה. אבל יש לקשלס/פפושדו יתרון כאן).

תסריט: רונה סגל, “שש פעמים”. בכיס שלה.

שחקן: מכרם חורי מ”הבן של אלוהים” מוביל בבירור. אבל צחי גראד מ”מי מפחד מהזאב הרע” לא רחוק ממנו.

שחקנית: סיון לוי מ”שש פעמים” לוקחת את זה בהליכה. טלי שרון מ”ההיא שחוזרת הביתה” לא רחוקה מאחוריה, אגב.

שחקן משנה: צמוד בין צחי הלוי מ”בית לחם” ובין דבל’ה גליקמן מ”מי מפחד מהזאב הרע”.

שחקנית משנה: אין לי מושג. אבל לחנה לסלאו מ”פלסטלינה” יש סיכויים טובים. גם ללאורה ריבלין מ”ההיא שחוזרת הביתה”.

צילום: צמוד בין גיורא ביח מ”מי מפחד מהזאב הרע” ובין בועז יהונתן יעקב מ”מקום בגן עדן”. יתרון לביח.

מוזיקה ועיצוב פסקול: “מי מפחד מהזאב הרע” ו”סוכריות” מוזכרים בקטגוריות האלה רבות. אני מזהה יתרון לזאבים, אבל אלה קטגוריות ערמומיות מאוד שתמיד מפילות מנבאים בפח. אז אסתפק באו-או.

איפור: גם כאן, צמוד בין “מי מפחד מהזאב הרע” ו”מקום בגן עדן”. יתרון לזאבים.

סרט תיעודי: הייתי בטוח ש”שומרי הסף” הולך לנצח כאן בקלילות. מתברר שלא. אני מהמר כאן דווקא ש”גן עדן” של רן טל הוא המועמד המוביל לזכייה.

לסיכום: “בית לחם” אולי יזכה, אבל “שש פעמים” ו”מי מפחד מהזאב הרע” ייצאו המנצחים הגדולים של הטקס, כשלכל אחד יש סיכוי לצאת עם כארבעה פסלונים.

=================

רוצים לראות איך זה נראה בשנים הקודמות?

2012

2011

2010

2009

2008

2007

2006

====================

המדגם הזה הופק השנה בעזרתו האדיבה של זוהר לסקוב, התסריטאי של “אין לה אלוהים” ומחבר “שיר הבטלנים”. לפני יומיים שלח לסקוב לכלל תפוצת האקדמיה מייל שמבקש לעצור את פרסום מדגם האקדמיה השנתי שלי. הנימוק: אם המועמדים יידעו מה התוצאות הם לא יבואו לטקס. לזןהר לסקוב מאוד חשוב הטקס. זה הזכיר לי שבשנה שעברה ניסה איתן אבן, יו”ר האקדמיה, למנוע את פרסום תוצאות הטקס שהתקיים בצהריים, כדי לשמור זאת כהפתעה לשידור הטלוויזיוני שהתקיים עשר שעות אחר כך. כן, כאלה הם אנשי האקדמיה הישראלית לקולנוע: עד שיש בלוג וחצי שעוד מתעניינים בתחרות הזאת, הם מנסים לעצור גם אותם. כי הכי טוב זה לשמור על התחרות הזאת בסוד, שאף אחד לא יידע שהיא מתקיימת, לא ליצור מתח, לא באזז. כלום. בסודיות. זו לא האקדמיה, זה הבונים החופשיים. ובכל מקרה, בעקבות אותו מייל נזכרו חברי אקדמיה רבים שהם עדיין לא ענו לי והזדרזו להשיב למייל שלי, וכך הגיע פרץ פתאומי של מיילים בגל שני, בזכותו של לסקוב, וכך הגעתי למדגם הרחב ביותר שלי עד כה. תודה, זוהר.

נושאים: בשוטף

6 תגובות ל - “פרסי אופיר 2013: אז מי יזכה?”

  1. נמרוד 30 אוגוסט 2013 ב - 13:06 קישור ישיר

    קצת אוף טופיק – צפיתי היום בפרק של Parks and recreation הנהדרת, וסצנת הפתיחה נתנה רגע מצחיק להפליא על איך הקולנוע הישראלי נתפס בארה”ב. שווה לראות את הסצינה כולה (עד כתוביות הפתיחה), בשביל פרודיה קטנה על סצינת קולנוע האינדי האמריקאית (ובכלל, על תרבות אמריקאית “גבוהת מצח” מול pop culture).

    http://fullepisode.info/parks-and-recreation-season-5-episode-8-pawnee-commons/

  2. צביקה 30 אוגוסט 2013 ב - 16:01 קישור ישיר

    בדרך כלל הפרסים השונים מתחלקים בין חמשת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר. יהיה מרענן לראות עוד זוכים בקטגוריות השונות, בטח בשנה בה מגיעים פרסים לנציגים של “מי מפחד מהזאב הרע”, “מקום בגן עדן” ו”פלסטלינה” (חנה לסלאו).

  3. ד. 30 אוגוסט 2013 ב - 18:22 קישור ישיר

    רק טעמי בעניין. שאיש לא ייקח את זה אישית.
    אבל נדמה לי שהרבה ממחמאות ל”שש פעמים” (הגס ופסימי כמו מלחמת יום כיפור
    MEETS JENNA JAMESON…)
    באות מהרצון להיתפס מנוכר-מהולל, כמו האנקה המעייף בפסטיבלים בחו”ל.
    סרטים עם א-פ-ס חמלה, ועם מעט מאוד דינמיות, התפתחות, עומק בדמויות, לא עושים עליי רושם.
    שאר המועמדים מסקרנים בהרבה. ואת “שש פעמים” ראיתי בהקרנה השנייה שלו.
    תחושת בטן שהפרס הראשי יילך ל”בית לחם”.

    הינה שוב מה שווים הפרסים, אם שני סרטים צעירים ובולטים כמו “זאבים” של פפושדו ו”הנוער” מחוץ למועמדות הסרט הטוב ביותר.

  4. רז-ש 30 אוגוסט 2013 ב - 18:24 קישור ישיר

    יאיר אני לא כל כך מבין את הסטטיסטיקה שלך (אני אגב מוכן לעזור אם אתה רוצה לעשות משהו עם זה). אבל אני באמת לא מבין:
    1. אתה אומר שיש פער של ארבעה אחוזים בין המקום הראשון לשני. כלומר מתוך מדגם של 100 איש היה הבדל של ארבע קולות בדיוק בין המקום הראשון לשני (אני מניח?). אז ראשית אתה צודק שמדובר בהפרש קטן בכדי לקבוע מובהקות סטטיסטית, אבל בהנחה שהמדגם שלך הוא אכן מדגמי (כלומר לפחות רנדומלי ושאין תלות בין הנדגמים) אז אתה צריך לחזות הפרש של 20-24 קולות בתוצאות הסופיות ולא ארבע. אם גם בתוצאות הסופיות הפער של 4% אחוזים ישמר אז בכל זאת מדובר יהיה בפער ברור ולא בכמעט תיקו. צריך להבדיל בין פער במדגם שלו צריך לקחת מקדם בטחון, לבין פער סופי בכלל האוכלוסייה שבה ארבע אחוזים יתרון במירוץ בין חמישה מועמדים הוא פער קטן אבל מכובד.
    2. מה זה “פער קטן שקשה להתעלם ממנו” בקטגורית הבימוי? או שיש פער או שאין פער. פער קטן זה פחות מארבע קולות שיש בקטגורית הסרט או יותר?
    3. לא מבין חלק מהפרשנויות האחרות. אתה קופץ ממשבצת “מדווח על סקר שביצעתי” למשבצת “פרשן לפי תחושות בטן של חזאי פרסים מקצועי” וזה מבלבל.
    אתה קורא לזה הסתייגות או עמימות, בפועל זה סתם מבלבל. היה עדיף לפרסם את התוצאות שלך ולהפריד אותה מהתחזית שלך שאני בטוח שיש לה ערך לא פחות אם לא יותר – אבל ככה אתה סתם מבזבז את העבודה היפה שעשית לדעתי.
    4. טוב נו סתם חפרתי, זה לא באמת משנה, נכון? 🙂

  5. איתן 30 אוגוסט 2013 ב - 21:26 קישור ישיר

    …זאת אומרת שבכל מקרה, הסרט שישראל בוחרת לייצג אותה באוסקר הוא “בית לחם”. עד כמה שאני יודע, ל”שש פעמים” אין תאריך הפצה, ומכיוון שהטקס השנה מתקיים ממש בסוף החודש, בקצה הדד-ליין של האקדמיה האמריקאית, גם לא יהיה זמן לתקן. אז אם “שש פעמים” לוקח, הם ילכו לסרט השני בתור (על פי תקדים “ביקור התזמורת” – שם, אחרי הפסילה, הלכו לסרט השני, “בופור”).

    אם “שש פעמים” זוכה, אני עומד בסלון שלי ומוחא כפיים. זו תהיה זכייה של הסרט הטוב יותר (לטעמי) על פני האופנתי, החם, המוביל של החודש.

    אבל להערכתי, זה לא יקרה. “בית לחם”, גם אם הוא לא חף מחסרונות, הוא סרט מספיק מרשים, מספיק לוהט עכשיו, בכדי לזכות. ותאריך ההפצה שלו הוא בדיוק בזמן, וחברי האקדמיה אוהבים לתת את הפרס לסרט שיוצא סמוך לטקס, כדי לתת לו דחיפה בקופות (לא שזה עוזר הרבה, אבל נו, שיהיה).

  6. ירון 1 ספטמבר 2013 ב - 12:17 קישור ישיר

    היי
    יכול לפרסם מהם תוצאות המדגם שלך לגבי עיצוב אומנותי ועיצוב תלבושות?

    תודה,
    ירון

    ===================

    רוה לירון: פרסמתי כל מה שהיה לי. השארתי קצת מתח, כדי שתהיה לזוהר לסקוב סיבה להגיע לטקס.


השאירו תגובה