פרסי אופיר 2011: "הערת שוליים" מוביל
היום ננעלת ההצבעה לפרסי אופיר. אם אתם חברי אקדציה ושכחתם לשלוח את הטופס, עכשיו כבר מאוחר מדי. מחר יעברו הטפסים לספירה על ידי רואה חשבון ועורך דין. תחילה יעברו על כל הטפסים חברי ועדת הביקורת, לוודא שכולם מקוריים ושהמספרים הסידוריים של הטפסים תואמים למספרי הטפסים שנשלחו. הספירה עצמה, מוסרת אילנה שרון, מנכ"לית האקדמיה, תתקיים ללא נוכחות של אף נציג של האקדמיה בחדר.
מדי שנה בשנים האחרונות אני מנסה להעריך מה יהיה הסרט הזוכה לא על ידי תחושות בטן והעדפה אישית, אלא על ידי יצירת מדגם מקיף ככל שאני מסוגל באמצעים הפיראטיים והמאולתרים שעומדים לרשותי. למשל, אם אני רואה חבר אקדמיה ברחוב בשבועיים האלה אני רץ אליו ושואל אותו למי הוא הצביע. ואם אני לא רואה אותו ברחוב, אני מסמס לו. ואם אין לי טלפון שלו, אני שולח לו מייל. רציתי השנה גם לפנות לחברי אקדמיה בפייסבוק, אבל לא מצאתי כמעט אף אחד שם.
בשנים קודמות הייתי די גאה בדייקנות של תחזיותיי, אבל בשנה שעברה קטסטרופה היכתה את מערך החיזוי שלי: הוא היה שגוי. המדגם ניבא ש"הדקדוק הפנימי" יזכה, אבל "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" זכה. ולא רק זה, אלא ש"הדקדוק הפנימי" יצא מהטקס בידיים ריקות. חוץ מזה שבאופן אישי חשבתי שמדובר בביזיון, גם די התפדחתי (אם כי, אם האקדמיה היתה מפרסמת את תוצאות ההצבעה המספריות, אני בטוח שהיינו מגלים את מה שהמדגם שלי כן חזה: שהמירוץ הסתיים בפוטו-פיניש, על חודם של קולות בודדים). לכן השנה הייתי צריך למצוא דרך להבטיח שהמדגם יהיה קצת יותר מדויק.
אבל זה התברר כשאיפה מסובכת למדי: עד היום ביצעתי את כל המדגמים האלה מתוך רשימות הדואר שהיו קיימות אצלי. אנשים שלצורכי עבודה יצא לי להתכתב איתם במייל או לדבר איתם בטלפון. השנה קרה שכמעט כל חמשת הסרטים המועמדים הם של יוצרים שאני איכשהו מכיר מפה ומשם. לכן רשימת המיילים הפרטית שלי תפנה רק ליוצרים, אנשי צוותם ומשפחותיהם של הסרטים המועמדים, ושוב יצא מדגם מוטה. על ידי עבודת גישוש ובילוש הצלחתי להגיע בסופו של דבר ל-80 חברי אקדמיה – עשרה אחוז מכלל חברי האקדמיה – שאין להם שום קשר (לפחות לא קשר ישיר שאני יכולתי לזהות בעין בלתי מזוינת) לסרטים המועמדים.
ומכיוון שבתום ספירת הקולות התוצאות הן חד משמעיות, אני השנה מרגיש קצת יותר בטוח להכריז את מה שהיה די צפוי: "הערת שוליים" יזכה ביום חמישי הבא (22.9) בפרסי אופיר. יוסף סידר יזכה גם בפרס הבימוי. רוצים מתח? חפשו אותו בקטגוריית השחקניות.
אוקיי, הנה המדגם. כמדי שנה פניתי לחברי האקדמיה עם שאלה אחת בלבד: לאיזה סרט הצבעתם בקטגוריית "סרט השנה". הנה ההתפלגות:
43% – "הערת שוליים"
28% – ענו "לא הצבעתי השנה"
12% – "בוקר טוב, אדון פידלמן"
9% – "אורחים לרגע"
6% – "אחותי היפה"
2% – "השוטר"
(זה מדהים אותי מדי שנה: כמות חברי האקדמיה שבכלל לא מצביעים. ויותר מזה: כמות חברי האקדמיה – חלק גדול מהם זוכים או מועמדים משנים קודמות – שבכלל לא טורחים לחדש את חברותם במוסד. אנחנו שואלים כאן מדי שבוע שעונת פרסי האופיר למי בקהל בכלל אכפת מהטקס הזה. כאשר השאלה הראשונה צריכה להיות: אם לחברי האקדמיה עצמם לא אכפת, למה שלאחרים יהיה אכפת. ועוד שאלה: בחיפושי אחר שמות של חברי אקדמיה שלא הכרתי, נתקלתי בלא מעט שמות של חברי אקדמיה שלא יכולתי שלא לתהות: "למה הם בכלל חברי אקדמיה? מה הקשר בינם ובין קולנוע". מישהו צריך לשבת מול רשימת החברים ולדלל אותם באופן מסיבי, ולהשאיר בה רק אנשי קולנוע מובהקים).
מתוך אלה שענו ביקשתי מכמה, רק לצורכי התרשמות כללית, להוסיף ולספר לי למי הם הצביעו בקטגוריות האחרות. המדגם הזה קטן יותר, פחות מושקע, פחות אמין, אבל הוא מראה שיש כמה מקומות שהמירוץ מוכרע בבירור, וכמה מקומות בהם הוא מאוד צמוד.
בימוי: יוסף סידר מוביל באופן מובהק.
תסריט: "הערת שוליים" מוביל, אבל גם "פידלמן" וגם "אורחים לרגע" צמודים לא מאוד רחוק ממנו.
שחקן: שלמה בראבא מוביל, אבל גור בנטביץ' לא מאוד רחוק ממנו. שימו לב: בנטביץ', לא ששון גבאי.
שחקן משנה: ליאור אשכנזי מוביל באופן מובהק, כמעט ללא מתחרים.
שחקנית: הקטגוריה הכי צמודה של הערב. למעשה, ארבע שחקניות צמודות לחלוטין על פי הסקר הלא-מאוד רציני שעשיתי: אוולין הגואל, חן יאני, הגר בן אשר וקרן ברגר. באופן מפתיע מאוד לחן יאני ("נמס בגשם") יש כאן יתרון קטן, ממש חודו של קול, אבל אין לי שום דרך לקבוע מי תזכה כאן.
שחקנית משנה: גם כאן, מירוץ צמוד מאוד, אבל בין שתי מתמודדות – ריימונד אמסלם ("אחותי היפה") ומורן רוזנבלט ("אודם"). לרוזנבלט יש יתרון קטן ממה ששמעתי, אבל שוב – Too close to call.
צילום: קטגורייה מאוד פעילה. כמעט כל מועמד קיבל איזכור. ירון שרף ("הערת שוליים") מוביל במעט.
מוזיקה: "פידלמן", "אחותי היפה" ו"הערת שוליים" די צמודים כאן, כך שרוב הסיכויים שאבי בללי יזכה רק שלא ברור אם על "פידלמן" או על "אחותי". יתרון קל ל"בוקר טוב, אדון פידלמן".
עריכה: "הערת שוליים".
איפור: "כלבת".
סרט תיעודי: צמוד מאוד בין "הדירה" ובין "ארץ בראשית". מאוד צמוד. יתרון קל ל"הדירה" של ארנון גולדפינגר, שאני מהמר שאכן יזכה.
על שאר הקטגוריות, לצערי, פשוט לא שאלתי מספיק אנשים.
עכשיו יש לנו תשעה ימים להיזכר בתגובות איך הימרתי בשנה שעברה ש"הדקדוק הפנימי" יזכה ואיך הימרתי לפני שנתיים ששמוליק מעוז יזכה על הבימוי של "לבנון" ואיפה הטעויות שלי השנה. שאלה טובה.
כך זה נראה בשנים הקודמות:
מדגם אופיר 2007 ("ביקור התזמורת" זכה)
מדגם אופיר 2008 ("ואלס עם בשיר" זכה)
מדגם אופיר 2009 ("עג'מי" זכה)
מדגם אופיר 2010 ("שליחותו של…" זכה)
יש כבר איזה טריילר [ או משהוא] מאורחים לרגע ?
אחרי שנה בגרמניה יצא שאת רוב הסרטים עוד לא ראיתי, אבל יש משהו אחר שהפתיע אותי במדגם, וזה אחוזי ההצבעה.
28% טוענים שלא הצביעו השנה.
בדקתי בפוסטים משנים קודמות. במדגם של שנה שעברה היו אצלך 40% שלא הצביעו וההתפלגות של הקולות זיכתה כל סרט באחוזים מאוד נמוכים ככה שלא באמת היה אפשר לחזות מי מהם ינצח.
בפוסט אחר כתבת שבדרך כלל מצביעים 500 מתוך 800 חברים באקדמיה. בכל מערכת בחירות אין 100% מצביעים, אבל עדיין זה קצת מוזר בעיני. שאלת התם שלי היא – מה מביא מישהו להיות חבר אקדמיה אם הוא לא טורח להצביע?
אגב, כתבתי פוסט על "פינה". שמחתי לראות שגם מבקרים ותיקים שפרסמו אחריי, ציינו שמדובר בסרט שיזכר כשלב בתולדות הקולנוע בגלל הניצול המקסימלי של הצילום התלת-מימדי.
יאיר, אתה נשמע יותר ויותר כמו השופר של סידר ואני רואה בזה טעם נפגם, אם לא לומר חוסר הגינות משווע בעיקר כשמדובר על סרט בינוני שלא ייכנס לרב הפנתיאונים הנחשבים!!
=============
רוה לאורן: השנה אני השופר של סידר (ושל נדב לפיד ושל מאיה קניג). בשנה הבאה אהיה שופר של סרטים אחרים שילהיבו אותי.
שאלה. האם האחוזים קבעת לסרטים נקבעו מסך הנסקרים (80) או מכלל המצביעים (57)? זה משנה דרמטית את האחוזים. אז כדאי הבהרה. הנכון צריך להיות מכלל המצביעים כי אלה שלא הצביעו לא רלוונטים אלא לקוריוז.
אני לא מבינה את מי שאומר שזו שנה בינונית לקולנוע הישראלי. עם ההצלחות של הערת שולים בקאן והשוטר בלוקרנו ופידלמן בסנדאנס, ועכשיו עם סרטים ישראלים בטורנטו ועם הערת שוליים והשוטר בני יורק, שני סרטים בפסטיבל הזה, ועכשיו ההתחלפות בונציה, זו נראית לי שנה ממש היסטורית. שלא לדבר על כל הסרטים העצמאיים המרתקים.
מי שאומר שזאת שנה חלשה מתכוון לזה שהסרטים האלה ברובם הגדול לא עובדים מול הקהל בארץ. חוץ מהערת שוליים שהגיע ל מאתים אלף צופים מלמטה לפי מה שאני הבנתי, כל האחרים לא יחצו את החמישים שישים אלף. וזה אומר שנה חלשה. הפרסים בעולם הם ברובם פוליטיים, אם בפוליטיקה העולמית, ואם זה בפוליטיקה של הקולנוע, שסרטים שמשעממים עם שוטים יפים מקבלים פרס על תסריט [בלי להתייחס לאף אחד מהסרטים הישראלים שזכו, זאת הערה כללית]. סרט צריך קודם כל למצוא את הקהל שלו, והשנה הסרטים מאכזבים את הקהל באופן די גורף.
לפי המדגם שלי: הערת שוליים- סרט
במאי- סידר
שחקןראשי- ששון גבאי
שחקן משנה- אשכנזי
שחקנית ר- אוולין הגואל
שחקנית משנה- רותם זיסמן כהן
צילום- שי גולדמן
עריכה- הערת
מוזיקה- אחותי היפה