"סינמסקופ" מנבא: מי יזכה בפרס אופיר?
הבוקר פורסמו המועמדויות לפרס אופיר, המחולק על ידי האקדמיה הישראלית לקולנוע (או "הסזאר הישראלי", כפי שעיתונאים פרובינציאליים אוהבים לכנות אותו). הנה כמה תובנות על סמך הרשימה.
1. מי יזכה?
"אביבה אהובתי" נכנס למירוץ כפייבוריט. הוא המוביל במניין המועמדויות, זוכה לביקורות מצוינות לרוב ומסתמן כסרט הישראלי הקופתי של השנה (נכון לרגע זה) עם 60,000 צופים בשבועיים. ובעיניי הוא גם הסרט השלם והמרגש ביותר בחמישיה (אבל אני לא חבר אקדמיה). אבל מבדיקה שערכתי בשבועות האחרונים בקרב כמה חברי אקדמיה, מתברר שאנחנו מצויים בשנה המותחת והצמודה ביותר בתולדות הפרס. הפערים בין שלושת הסרטים המובילים מזעריים. במילים אחרות: המירוץ צמוד. לראשונה באמת יהיה מתח בטקס, אף אחד לא יגיע כזוכה ודאי, והשנה לא צפוי סחף פרסים, המחולק אוטומטית לסרט בודד. הפרסים יחולקו בין שלושת הסרטים הבולטים: "אביבה אהובתי", "אדמה משוגעת" ו"מישהו לרוץ איתו". אני תכף אניח את ראשי על הגיליוטינה ואנבא מנצח, על סמך מדגם שאין לו שום תוקף סטטיסטי, אבל אני מודיע מראש: ב-14 בספטמבר יש סיכוי שאף אני אצא מופתע. שלא לומר נבוך ומושפל.
אז מי יזכה? על פי המדגם שבידי מסתמן הפרש קטן, אבל שקשה להתעלם ממנו, לטובת "אדמה משוגעת".
כן, זו הכותרת שלי: "אדמה משוגעת" של דרור שאול יהיה הסרט שיזכה ב-14 בספטמבר בפרס אופיר ונציג ישראל לאוסקר האמריקאי. זה גם מתיישב עם דפוס ההצבעה של טקסי העבר: הסרט הזוכה הוא זה שלא הופץ מסחרית בזמן הצבעת חברי האקדמיה. חברי האקדמיה, כבר כתבתי, מעדיפים להכתיר סרט שעוד לא זכה לכתרים, מאשר להעניק פרס נוסף לסרט שכבר זכה להצלחה בקופות או בביקורת.
2. צריך לזכור: ההצבעה הסתיימה. הסרטים המוצגים כ"מועמדים" הם למעשה חמשת הסרטים שקיבלו את מירב הקולות המסודרים לפי סדר א'-ב' ואחד מהם הוא הזוכה, שזהותו תיחשף בעוד חודש בטקס חלוקת הפרסים. מהשנה הבאה, כפי שפורסם לראשונה ב"סינמסקופ" לפני עשרה ימים ואושר היום על ידי יו"ר האקדמיה מארק רוזנבאום, תתקיים הצבעה נוספת. כלומר: חמשת הסרטים המובילים יעמדו לבחירה חוזרת, בה הם יתמודדו בעיקר על קולותיהם של אלה שהצביעו ל-16 הסרטים האחרים.
3. אם כבר האקדמיה מתחילה לבחון מחדש את התקנון שלה, שלא תעצור עכשיו. תקנון ההצבעה כולו מכיל לא מעט סעיפים מטופשים. למה להגביל את המפיקים למועמד אחד בכל קטגוריה? למה לא לתת לחברי האקדמיה לבחור בעצמם את מי להציב כמועמד? למה, בשעה שיותר ויותר סרטים מופקים בארץ במסגרת קופרודוקציות, לא יכול איש צוות זר להיות מועמד לפרס? למה למנוע מ"אדמה משוגעת" פרס על הצילום שלו רק כי הצלם אינו ישראלי? זו לא חשיבה קצת מצומצמת? הפרס הוא על ההישג האמנותי המרשים ביותר, ולא אמור להיות לו קשר לדרכון שמחזיק האיש שחתום על המלאכה. וכרגיל: למה לא להפוך את פרס האקדמיה לפרס המוענק לסרטים שהופצו באותה שנה, ולא הופקו? עד שסוף סוף יצפה קהל בטקס השנה, כי הוא יכיר את "אביבה" ואת "מישהו" האם זה לא יהיה אנטי קליימקס אם יזכה בסוף "אדמה משוגעת" שהוא סרט שהציבור אינו מכיר? האם האופירים הם פרס פומבי או פנימי? ועוד ועוד ועוד.
4. ועוד עניין דבילי: מה העניין עם הקטגוריות שמכילות שישה שמות? מהאקדמיה נמסר שבקטגוריות האלה יש שני סרטים עם תיקו. שני הסרטים נספרים כאחד ואז מצרפים סרט נוסף לרשימה. ואם יהיו שלושה סרטים בתיקו, הרשימה תכיל שבעה שמות. אני משוכנע שהעולם הרחב הצליח להגות שיטות הגיוניות להכרעת שוברי שוויון בלי לחשוף מראש את הקטגוריות שבהן מסתמן תיקו.
5. למה תיקו?
בשנים קודמות לא יותר מ-400 איש, מתוך 700 חברי אקדמיה, הצביעו לפרס. השנה, בגלל שיש גם הרבה סרטים (21) וגם לא מעט סרטים שווי כוחות, 400 איש זו כמות קטנה מדי כדי ליצור מדגם באמת אמין. לכן ככל שיצביעו יותר חברי אקדמיה, כך התוצאה תהיה יותר אמינה. עם 400 מצביעים לא יהיה מופרך אם יהיו קטגוריות שבהן הזוכה יקבל בין 20 ל-30 קולות, והמקום השני יגיע ל-19 קולות. זה קצת מצחיק להכריע תחרות כה דרמטית עם תוצאות כאלה. מזכיר קצת את הקיבוץ בסרט של דרור שאול.
6. המפסידים הגדולים:
א. ולנטין בלונוגוב. האמת, זה לא יאמן וגם די מביך. הייתי בטוח שבלונוגוב יזכה בפרס על הצילום הנפלא ל"הדברים שמאחורי השמש", אבל בלונוגוב, שצילם גם את "מכתבים לאמריקה" ואת "לרקוד", לא מועמד לכלום.
ב. "הבועה". אם אני הייתי גל אוחובסקי ואיתן פוקס לא הייתי בונה על חברי האקדמיה לבוא למשות אותם מהים אם הם חלילה יטבעו.
ג. "גיבורים קטנים". אפס מועמדויות לסרט חמוד.
ד. "ריקוד מסוכן". אפס מועמדויות לסרט מחפיר. אפילו "מלך של קבצנים", גם סרט איום, השיג מועמדות בודדה. עוד נטולי מועמדות: "סרט חתונה", "סינדרום ירושלים", "ילדי CCCP", "לרקוד".
ד. "נו אקזיט". המפסיד הגדול של הטקס השנה הוא "נו אקזיט" של דרור סבו. הסרט הפך בפסטיבל ירושלים מאנדרדוג לאחד הסרטים המדוברים השנה בארץ, ויש סיכוי שאם יוצריו היו רושמים אותו בזמן לתחרות האקדמיה הוא היה מצליח לעשות שם את מה שעשה בוולג'ין: להיות ברירת מחדל קצבית ועכשווית, וסרט שמצליח לייצר קונצנזוס בתוך המילייה של עצמו, מול שאר הסרטים, שהדעות עליהם מאוד מפולגות.
7. שאלה לרונה דורון (עיצוב תלבושות) ולישראל דוד (עריכת סאונד): לאיזה סרט הצבעתם?
8. ברכות לנדב לויתן. הבמאי שהנפיק את הסרטים הרעים ביותר שאי פעם צולמו בישראל יזכה לפרס על מפעל חיים. האמת, מאז שלויתן הוא בן זוגה של חווה אלברשטיין, וגם כותב לה שירים יפים, אני מתקשה לחשוב עליו דברים רעים. אבל סרטיו, צר לי, נעים באופן עקבי בין הרע לגרוע. "בנות" שלו הוא אולי הסרט הישראלי הרע בכל הזמנים. רק לדעתי. גם זה מפעל חיים.
9. אז מי עוד יזכה?
הנה עוד סדרה חסרת אחריות, המבוססת על שקלול תגובות אמיתיות של חברי אקדמיה מצביעים, של הימורים ונבואות על הזוכים בעוד חודש.
בימוי: צפו כאן לתיקו של שניים מבין השלישיה של שמי זרחין, דרור שאול ועודד דוידוף. ההימור שלי: זרחין ודוידוף.
תסריט: שמי זרחין. אם כי, שוב, גם כאן עשויה להיות הפתעה.
שחקנית: אסי לוי, "אביבה אהובתי". למרות ששמחתי לראות את שמה של ענת קלאוזנר מ"ימים קפואים" ברשימה. היא עושה את הסרט.
שחקן: דרור קרן. לא אסי דיין. כמו עם אסי לוי, גם אנשים שמביעים עמדה חמוצה כלפי "אביבה אהובתי" מדברים בשבחם של לוי וקרן, כנראה השחקנים האהובים ביותר בארץ כרגע.
שחקנית משנה: האמת, כאן אין לי מושג. גם כאן, בגלל ששת השמות, יש סיכוי לתיקו. הימור שלי: רותם אבוהב. אם יהיה תיקו, תצטרף אליה טס השילוני, הילדה הנפלאה מ"הדברים שמאחורי השמש".
שחקן משנה: צחי גראד, "מישהו לרוץ איתו". הוא כנראה מוביל בהפרש עצום על פני כל השאר.
צילום: כנראה שי גולדמן, "שלוש אמהות".
עריכה: עינת גלזר זרחין, "אביבה אהובתי".
עיצוב אמנותי: לא יודע. "אדמה משוגעת"?
עיצוב תלבושות: לא יודע. רונה דורון?
מוזיקה: כנראה "מישהו לרוץ איתו".
עריכת פסקול: לא יודע. "אביבה אהובתי"?
סרט תיעודי: מסתמן מירוץ צמוד בין "סובנירים" ל"שביתה". גם כאן, כמו בעלילתי, צפוי מתח ואולי הפתעה אם סרט שלישי יתגנב ויזכה. אבל נראה לי ש"סובנירים" הוא הזוכה הצפוי.
10. זו באמת שנה מוצלחת למדי. גם אם בר בלפר, רונית יודקביץ', יובל גורביץ', יובל שפרמן, ולנטין בלונוגוב, זוהר שטראוס, טלי שרון, איתן פוקס וג'ו סוויד לא יזכו בפרסים, או אפילו במועמדות, הם עשו – לפחות לטעמי – עבודה נהדרת.
.
.
.
רגע, אל תלכו. יש ערב פעלתני היום. פוסט מפתיע נוסף – שלושה ביום אחד?! – יעלה בסביבות 22:00 ובו תחרות שאינה נושאת פרסים אבל מבדרת מאוד. כדאי לבוא.
יאיר, טעית בקשר ל"אין לה אלוהים". יעל פוליאקוב מועמדת כשחקנית משנה.
רוה לאיציק: התכוונתי ל"סינדרום ירושלים". תוקן בינתיים.
אני דווקא הייתי תחת הרושם ש"מועדון בית הקברות" מוביל בקטגורית התיעודי.
גבי דרור קרן: נכון שיש קונצנזוס על כך שהוא שיחק מצוין ב"אביבה אהובתי" אבל התפקיד שלו הוא לא ממש ראשי, מה שיכול לפגוע בו.
נכון שדרור קרן משחק לא רע ב"אביבה אהובתי", הוא תמיד משחק לא רע. אבל אף אחד לא מקבל את התחושה שכבר כמה שנים הוא עושה את אותה הדמות כמעט לגמרי? בטלויזיה, בקולנוע, בפרסומות אפילו בקליפ של אולארצ'יק- בכל מקום שהוא מופיע זה תמיד אותו הגבר העממי אך רגיש, הטיפה ילדותי ואימבציל בעל הלב הרחב, הדמות שאי אפשר שלא לאהוב. זה נחמד ואין ספק שהוא עושה את זה מצויין, אבל יש לי הרגשה- במיוחד ב"אביבה אהובתי" שעשוי היטב, אבל בעיניי נוסחתי מדי- שבימאים משתמשים בו ליצור אצלנו תמיד אותה תחושה. זה גם כנראה עובד, אבל בטווח הרחוק, אני תוהה אם יש לו עוד משהו להציע, איזה צד שעוד לא ראינו.
אני מסכים שדרור קרן באמת נוטה לגלם את אותה הדמות. רק ב"שערוריה" הזדמן לו לגוון את הרפרטואר. חבל שעוד לא יצא לראות אותו בתפקיד הרשע, שנראה לי תפור עליו.
הסרטים הטובים בעיניי:
אביבה אהובתי, הדברים שמאחורי השמש, מישהו לרוץ איתו. יזכה – אביבה.
התסריט הכי מקורי ומבריק של השנה:
ימים קפואים.
יזכה – אביבה.
הצילום הטוב:
אביבה אהובתי.
גם בסרט אדמה משוגעת יש צילום יפה וזה הדבר היחידי הטוב בסרט המשעמם הזה.
ודרור קרן הוא השחקן הכי מעצבן במדינה אם אני מתעלם מגל זייד. אני לא מבין למה מתלהבים מהם, הם ממחזרים ולוחצים.
"בנות" הסרט הישראלי הרע ביותר בכל הזמנים?
נו באמת. גם אם מתעלמים מכך שיש סרטים כ"כ הרבה יותר גרועים ממנו (סרטי דובי גל, לדוגמה, הם רמה בפני עצמם), "בנות" כשלעצמו לא נוראי, ולמעשה זכה במעמד של סרט פולחן אצל הרבה קבוצות בצבא: בנות בטירונות, הומואים, וכ'. אולי בזכות טקסטים מגוחכים ומשחק (שבזמנו נחשב) גרוע, "בנות" הפף לסרט שכיף לראות שוב ושוב, ויש לו ערך בידורי מסוים.
הוא בטח עדיף (הנה פתחתי במקריות את עמוד 148 באלבום "חיים בסרט" – כל הסרטים הבאים מופעים בעמוד הזה) מ"אוכלים לוקשים", "ד.צ. חוף אילת" ו"1 באפריל".
רוה לעידו: לא.
הי יאיר.
מועדון בית-הקברות יזכה בתיעודי. אולי אולי סובנירים,המתחרה העיקרי,אבל מה שבטוח ששביתה,גם אם הוא סרט ראוי ומרתק מבחינה חברתית,הוא לא ממש קולנוע בעיני,עם כל הכבוד ליוצריו הנחושים. ושוב, מועדון בית הקברות הוא הטוב והמדובר מכולם.ובאופן מפתיע,לא פחות משעשע מסובינירים המקסים.
רוה לעידו: "מועדון בית הקברות" הוא הסרט החביב עלי מבין החמישה. אבל במדגם שלי הוא לא בלט. מצד שני זו התגובה השניה כאן שטוענת ש"מועדון" יזכה ואולי לכם יש מעין קבוצת מיקוד משלכם לכן אני מקשיב לכם ושוקל לעדכן את התחזית שלי.
למי שתהה (או אולי למי שלא תהה) איך זה שלסרט "שלוש אימהות" יש 9 מועמדויות ואף שחקן או שחקנית אינם נימנים עימם, זה הסיפור. פניתי אל האקדמיה וביקשתי מהם לאפשר לי לשים שתי שחקניות המגלמות דמות אחת כמועמדות לשחקנית ראשית ולשחקנית משנה (בסרט "שלוש אימהות" יש 3 דמויות מרכזיות שהיום הן כבנות 60 ומגלמות אותן בצעירותן שחקניות צעירות )
האקדמיה שלחה לי תשובה שלילית וכך גם כמחאה וגם בנסיון לשנות את התקנון, התנוססו ברשימת השחקניות המועמדות שלל שמות.
אני בטוחה שאם לא הייתי עושה זאת מירי מסיקה או ריימונד אמסלם או טלי שרון או גילה אלמגור היו מועמדות מן המניין.
אז זה לא שאני לא מסתפקת ב 9 מועמדויות אבל יהיה חבל אם המחאה הקטנה שלי היתה לשוא.
בברכה
דינה צבי ריקליס
אף מועמדות לסרט החביב של איתן ענר, "סיפור חצי רוסי"??? זה לא מוגזם?
"מצד שני זו התגובה השניה כאן שטוענת ש”מועדון” יזכה ואולי לכם יש מעין קבוצת מיקוד משלכם לכן אני מקשיב לכם ושוקל לעדכן את התחזית שלי."
אני מאוד מקווה שאתה לא מחשיב את התגובה שלי כמדד לקולות האקדמיה. אין לי שום קשר עם חברי אקדמיה, או דרך כלשהי לערוך מדגם. עם זאת, מועדון בית הקברות קיבל ביקורות מצוינות ואנשים מהרחוב (טוב, מהרשת) מדברים בשבחו.
שאלה: הסרט "אין לה אלוהים" הוא סרטו של ינקול גולדווסר שנקרא קודם " האלוהים של מלכה" או סרט אחר ?
מילקוש יאנשו: זה אותו סרט (השם הוחלף), וכמו שכתבתי כאן קודם, פשוט סרט איום.
"אין לה אלוהים" הוא ממש לא סרט איום. מדובר בסרט קטן וחביב שאמנם נכשל פה ושם אבל ממש לא ראוי להשמצות שהוא מקבל פה.
בין ההפסדים הצורבים – סיפור חצי רוסי. סרט מצויין, שנחטף בחו"ל, עם צוות שחקנים משובח ופסקול מושקע ביותר. אפילו לא מועמדות אחת. אולי עדיף ככה, מאשר מועמדות אחת זניחה שעוד יותר מדגישה את, איך להגיד את זה בעדינות – חוסר יכולת האבחנה של חברי האקדמיה. גיבורים קטנים לא השקיע בהקרנות אקדמיה, ולכן ההתעלמות ממנו היא חיננית יותר, מה גם שאיתי לב, הבמאי, הוא אנדרגראונד אמיתי שספק עם היה משקיע אף בטי שירט נקי לכבוד הטקס.
אם "אדמה משוגעת", המביך ברובו, ומרגש בעשר דקות האחרונות שלו, אכן יזכה, יהפוך הטקס למעין מקבילה קולנועית לכוכב נולד, ז"א מי שצועק הכי חזק בפינאלה
זוכה בקופה. חבל. כנ"ל לגבי מישהו לרוץ איתו הקליפי, שלמרות המעטפת הנוצצת שלו מריח מצדקנות, חינוכיות (סמים זה מה זה מסוכן, כלבים הם מה זה נאמנים, ובסוף האהבה תנצח)וממש לא מרגש.
כך כל עדיף סרט פשוט, לא מתחכם, לא רוקנרולי מאגניב כמו בלונדון, כמו "אביבה", שנולד בישראל, מדבר עברית, אין בו שירים של הסטונס (אגב, מי שילם זכויות על ווייילד הורסס ב"מישהו לרוץ איתו", זה עולה עשרות אלפי דולארים) אבל קורע לך את הנשמה פי מאה מכל ההתחכמויות התל אביביות.
"מועדון בית הקברות" גם הוא מטופש ומביך, אגו טריפ טיפשי של טלי שמש,רק שבניגוד לאדמה משוגעת הוא לא מתרומם גם ברבע שעה האחרונה. אתה יוצא ממנו עם התובנות המדהימות ש 1) מה זה בעסה להזדקן. 2) היה מה זה בעסה בשואה וזה מה זה דפק אנשים
"סובנירים" כל כך הרבה יותר טוב, חכם, מרגש ומדוייק, (עם פסקול מדהים ומושקע) שההשוואה פשוט מקוממת.
בכל שנייה של אדמה משוגעת יש פי מאה רגש מבכל דקה מזוייפת של אביבה אהובתי.
אכן נזכרתי ברגע מרגש ב"אדמה משוגעת", כששי אביבי מביא לפרה בפה. לא יודע מה היה מרגש יותר- הריאקשן של הפרה, הבעת "החמישייה הקאמרית" הנצחית על פניו של אביבי או השילוב הנדיר והחד-פעמי של שניהם.
תהרגו אותי אם אני מבינה איך בדיוק נתתם ל"מישהו לרוץ איתו" את המועמדות על המוזיקה. בזכות הקאברים הדהויים שבר בלפר מצליחה להוציא מהם את כל העוקץ, או בזכות סצינת "התקווה" המביכה בכל הזמנים? (מה היה רע להשאיר את "שיעור מולדת" בתור השיר שמקדים את הבריחה, כפי שנכתב במקור? קאברים להתקווה לא עובדים בשום מקום, תשאלו את ריטה ב"פעמוני היובל".
דווקא הסרט עצמו לא רע, אע"פ שלא יעזור כלום- לרמה של הספר הוא לא הגיע וחבל (כי הוא יכל, אם רק היו מתאמצים קצת ולא מחפפים בפינות).
בסופו של דבר המוזיקה של מישהו לרוץ איתו לא נחרטת בזכרון, וספק אם מישהו יצא מהאולם כשהוא מזמזם לעצמו אפילו קטע אחד שאינו שיר מוכר.
לאביבה אהובתי (למרות השגותיי על הסרט)- יש מוזיקה יפהפייה. מושקעת, חכמה ומרגשת מאוד. גם במקומות שהסרט עצמו אינו מתרומם- המוזיקה עושה את העבודה. וזה נדיר.
בנוסף, ל"סיפור חצי רוסי" (שלצערי לא קיבל אף מועמדות וזו בהחלט שערורייה) יש מוזיקה שלא הייתה מביישת סרט מתוצרת האולפנים שמעבר לים. מיתרים, כלי נשיפה, פסנתרים והכל ביחד הופך לעונג צרוף וסוחף באופטימיות ובחינניות שלו.
לא מבינה אתכם, לא מבינה.
עם כל כמה שהשתעממתי מהזיוף של אביבה אהובתי, מדובר ביצירת מופת לעומת סיפור חצי רוסי. הבחלט אחד הסרטים הגרועים בז'אנר "הילד הרוסי" שנפוץ בעיקר בסרט סטודנטים ועכשיו עושה דרכו למיינסטרים.
השתעממת וזו זכותך. אישית לא כתבתי כאן מילה על תוכנם של הסרטים- התייחסתי רק למוזיקה.
אם לסיפור חצי רוסי היתה מגיעה מועמדות, זו הייתה צריכה להיות ללא ספק קטגוריית המוזיקה.
תגובה ל והזוכה הוא
אכן קשה להגיע לתןבנות מרחיקות לכת עם אינטלגנציה מוגבלת . "מועדון בית הקברות" לא מתרוממם ולכן הוא שורד שבועות כלכך רבים בקולנוע יותר מאשר רוב הסרטים והישראלים בפרט וזוכה לשבחים ופרסים בכל מקום בעולם.
אכן מקוממת ההשוואה בין וידאו קליפ(פסקול מופלא???) נצלני ואגו טריפ מטורף של יוצר הסרט "סובינירים".
ליצירה שמאלצת אותך לחשוב קצת יותר
4 הערות קצרות [והאיחור הוא בגלל שמאז פירסום המועמדיות עד עכשיו הייתי בצבא]:
א. נדב לויתן אמנם לא עשה אף סרט בולט, אבל לפחות "אין שמות על הדלתות" הוא סרט מצוין ומרגש שלא זכה כלל וכלל להערכה לה הוא ראוי. סרט כל כך צנוע [מבוסס על ספר של לויתן] שרחוק 180 מעלות מ"בנות", למשל.
ב. שחקן ראשי – ראיתי רק את דרור קרן ואסי דיין שלפי המדור והתגובות באתר הם הפייבוריטים לזכייה. אם אכן כך זו שנה מצערת בקטגוריה הזאת לעומת שנים עברו, שכן השניים עושים הופעה חביבה כהרגלם ותו לא. למעשה, הם גם לא בדיוק דמויות ראשיות בסרטים הנ"ל. ואם בכל זאת מישהו מהם ייקח, אז עדיף שקרן יהיה הזוכה, כי דיין ממילא לא יגיע לטקס.
ג. שחקן משנה – פרט לאבוטבול ראיתי את כולם, ולמרות שצחי גראד טוב מאוד, זהר שטראוס עולה עליו והוא צריך לזכות.
ד. המועמדות של עברי לידר על "הבועה" היא בדיחה, וכתבתי כבר על הנושא הזה של פרס המלחין באקדמיה בעבר.
עכשיו אני מחכה כבר לראות עוד סרטים מהרשימה הזאת של המועמדים.
אם אכן יזכה "סובינירים" זו תהייה תעודת עניות קשה
לקולנוע הדקומנטרי הישראלי. איך אפשר שלא לראות את הרמיה של הסרט הזה נקודת המוצא שלא היא בחטא וכך הוא נששך מתחילתו ועד סופו.שלא לדבר על העשיה הבעייתית שלו, כמות בלתי נסבלת של מוסיקה וצילום בלתי נסבל.