ארבעה סרטים ישראליים (בערך) מועמדים לפרסי האקדמיה האירופית. ופיטר גרינאוויי חוזר לחיפה
האקדמיה האירופית לקולנוע פרסמה היום את רשימת 46 הסרטים שיתחרו השנה על פרסיה. 2,900 חברי האקדמיה מרחבי אירופה יצפו בסרטים האלה בחודשיים הקרובים ויצביעו לרוב הקטגוריות המרכזיות כדי לקבוע את חמשת המועמדים בכל אחת (צוות שופטים בן שבעה חברים יבחר את המטעמדים בקטגוריות הטכניות, כמו צילום, עריכה וקטגוריות העיצוב והסאונד).
הקולנוע הישראלי מאוזכר ברשימה השנה ארבע פעמים. בראש ובראשונה עם "למלא את החלל" של רמה בורשטיין, שזכה בשנה שעברה בפרס השחקנית בפסטיבל ונציה; "מעל הגבעה" של רפאל נדג'ארי, שהוקרן במסגרת שבועיים של הבמאים בפסטיבל קאן השנה, נמצא גם הוא ברשימה; וכך גם "כנס העתידנים" של ארי פולמן. ולבסוף, גם "חנה ארנדט" של מרגרטה פון-טרוטה, סרט שצולם בחלקו בישראל ושהושקע בו גם כסף ישראלי מטעם מיזם הקולנוע של ירושלים.
סרטים נוספים בתחרות יהיו, בין השאר, "לעוף מהתרגשות" של פדרו אלמודובר, "אנה קרנינה" של ג'ו רייט, "בתוך הבית" של פרנסואה אוזון, "ברבריאן סאונד סטודיו" של פיטר סטריקלנד, "שלגיה" (האילם בשחור-לבן) של פבלו ברחר, "המצולות" של בלתסזר קורמאקור, "הבלתי אפשרי" של חואן באיונה, "חטיפה בלב ים", "קון-טיקי", "רק אלוהים סולח" ו"אבן הסבלנות". הרשימה מכילה גם כמה סרטים שתוכלו להשלים בפסטיבל חיפה הקרוב: "גן עדן: אמונה" של אולריך זיידל, "תמונות מחייו של אספן מתכות", "בן בכור" הרומני (זוכה פסטיבל ברלין), "זר ליד האגם" ו"יפה לנצח" של פאולו סורנטינו.
======================
ואם כבר הזכרנו את פסטיבל חיפה. רשימת האורחים שיגיעו לפסטיבל פורסמה היום. ובראשה, ביקורו החוזר של פיטר גרינאוויי. כשהוא הגיע לראשונה לחיפה ב-1996 עם "כתוב בעור" זה היה אחד משיאי חיי, המפגש איתו, שיחה עם אמן שהערצתי, בעקבותיה פגשתי אותו שוב כמה פעמים בהמשך (ובעיקר ב-2004 בפסטיבל ברלין, שם הציג את "המזודות של טולסה לופר", שהיה הסרט הראשון שראיתי בהקרנה דיגיטלית בהיי-דפינישן). הפעם חוזר גרינאוויי לחיפה עם סרטו החדש "גולציוס ואנסמבל השקנאי" כשהוא כבר לא בשיא פרסומו ותהילתו. "גולציוס" זכה להתעלמות די מביכה מצד רוב פסטיבלי הקולנוע הבכירים בעולם. אבל גרינאוויי יערוך לפות מפגש מרתק אחד בחיפה בו הוא יציג את 35 סרטיו הקצרים במעין צפיה מודרכת (ואולי מוסברת). סרטיו הקצרים – לרוב ניסיוניים מדי, לעיתים מעמידים פני תיעודיים – מרתקים מאוד, אבל לעיתים חידתיים. לרוב אובססיביים. לצפות בהם עם גרינאוויי עצמו עשויה להיות חוויה.
אורח נוסף, מרסל אופולס, הדוקומנטריסט האגדי (ובנו של מקס אופולס), מי שביים את "הצער והחמלה" ואת "מלון טרמינוס" ועכשיו יגיע לחיפה עם סרטו החדש, "הנוסע", שהוקרן השנה בקאן. הפעם אופלוס זונח את תיעוד השואה ופונה למסע אישי בתולדות הקולנוע, שכולל את וודי אלן וסטנלי קובריק.
הינר סאלים ("וודקה לימון") יציג את סרטו החדש, "קנטינה מתוקה שלי".
ולבסוף, קצת אבק כוכבים: ולריה גולינו, השחקנית האיטלקיה ששיחקה ב"איש הגשם" את זוגתו של טום קרוז וב"לרקוד עם טייסים" את זוגתו של צ'רלי שין, תביא לחיפה את סרט הביכורים שלה כבמאית, "דבש".
ועוד אירוע מרגש: הקרנה של עותק מחודש של "פרובידנס" של אלן רנה, אותו יציג צלם הסרט, ריקרדו ארונוביץ'.
האמירה על אבק הכוכבים של ולריה גולינו הייתה בהומור, נכון?
הי הי. לא לצחוק על ולריה. האשה היפה בעולם.
"תמונות מחייו של אספן מתכות" (סרט קטן מאוד, אבל מרגש) לא יוצג בחיפה, "כי" הוא כבר הוצג בירושלים (תחת "אפיזודה מחייו….")….
אני חושב שהיה די חשוב לציין שזו, רק רשימה התחלתית ומופיעים בה 46 סרטים. עוד שלושה סרטים מהרשימה שיהיו בחיפה: "בורגמן", "הבגידה" ו"קריסת המעגל השבור" (מומלץ ביותר)
ובין סרטים נוספים שכדי לשים אליהם לב: סרטה החדש של אניישקה הולנד (ב"חשיכה", "אירופה אירופה") שלפי IMDB בכלל אמור להיות מיני-סידרה), "מעגלים" (סרדאן גולובוביץ', הוצג בירושלים), דמיין (אנדרזה ג'קומווסקי, הוצג בחיפה אשתקד).
נ.ב. השמו העיברי של "למלא את החלל" רשום באתר הרשמי בצורה לא נכונה. 🙂