03 ינואר 2014 | 08:45 ~ 2 תגובות | תגובות פייסבוק

פוסט אורח: להציל את TCM, מאת רונית מטלון

עברו שלושה ימים מאז הפוסט הראשון שלי על כך שערוץ TCM נעלם מעל מסכי מנויי יס ב-31.12, ולהפתעתי התגובות ממשיכות להגיע. הצופים היו שקטים עד כה, אבל עכשיו מתחילים למחות. חלקם כאן בבלוג, חלקם בפייסבוק. מעצבן אתכם שאין יותר שום ערוץ שמציג סרטים בשחור-לבן שנעשו לפני 1960? השמיעו את קולכם. כאן, בתגובות; אליי למייל; בפייסבוק שלכם, של יס ושל TCM.

והנה תמיכה ממקור לא צפוי. הסופרת רונית מטלון, מתברר, היא חובבת קולנוע מושבעת, וערוץ TCM היה בסיס הבית שלה. ועכשיו לקחו לה אותו מהממיר. הנה, אפשר היה למצוא אנשי רוח שיעזרו לקדם את הערוץ בעודו בחיים ולעזור לו למצוא קהל גדול יותר ולא להפקיר אותו. אנשי יס: אנא, פנו לאנשי TCM ועדכנו אותם שהם טעו. יש קהל לערוץ שלהם.

תקראו מה כותבת רונית מטלון:

מאת: רונית מטלון

מזה כמה חודשים, מאז שעברתי לערוצי יס (וסיכנתי את בריאותי הנפשית, כיון שמאז הפכתי ליעד הטרדה והצקה בלתי פוסקים מצד אנשי הוט) אני מתענגת על ערוץ TCM המקרין קלאסיקה קולנועית ישנה. הערוץ הזה הוא שמורה טלוויזיונית נפלאה, אי של איכות וקסם קולנועיים,  בתוך הממבו-ג’מבו המקושקש והפטפטני של עריצות הטלוויזיה. מאז שגיליתי ערוץ זה, הקלטתי קרוב לעשרים סרטים ממנו, אם לא יותר. סגירתו של הערוץ היא אבדה חמורה ביותר, שוברת לב ובעיקר, מקוממת!!  עד מתי ועד כמה יזללו זיבלוני הערוצים השונים ושיקולי הרייטינג כל חלקה טובה? הצד היותר משונה של העניין הוא, שמעט אנשים יודעים על קיומו של ערוץ מופלא זה ואלה שסיפרתי להם עליו, פקחו את עיניהם בפליאה ובערגה. ממש כך: בפליאה ובערגה! מדוע לא השקיעה יס בפרסום הערוץ הזה ולו אחוז אחד של פרסום ממה שהיא שוקדת להשקיע בפמפום סדרות הריאליטי מעוררות החלחלה שלה? חצי אחוז אפילו? אין ספק שיס הכינה את קבורתה של שכיית החמדה הזאת שהיתה ברשותה בכך שכמעט והעלימה לחלוטין את דבר קיומו של הערוץ. תגובתה של חברת יס על המחאה על הסגירה פתטית ומרגיזה: כיצד בכלל אפשר להשוות את איכות הסרטים המוקרנים בערוץ MGM עם אלה של TCM?

בערוץ TCM הוקרנו קלאסיקות קולנועיות שאין להם שום מקבילה ושום פיצוי בשום ערוץ אחר והיעלמותם מהנוף הוויזואלי שלנו מעלה תהיות קשות על זכויותיו של המיעוט הצרכני של חובבי הקולנוע. בהחלטה על סגירת הערוץ הזה רומסת חברת יס ברגל גסה את זכויותיו של מיעוט זה ונוטלת ממנו את המצוף האחרון בטלוויזיה שעוד נותר לו.

ולסיום קינה זו, הנה משהו שנתקלתי בו לאחרונה וחימם את ליבי: בספרו האוטוביוגרפי של פול אוסטר, ״יומן חורף״, שראה אור לאחרונה בעברית, מספר אוסטר, איך בלילות ארוכים של נדודי שינה היתה עבורו הצפייה בערוץ TCM ובקלאסיקה הקולנועית הישנה, הנחמה היחידה!

נושאים: בשוטף

2 תגובות ל - “פוסט אורח: להציל את TCM, מאת רונית מטלון”

  1. יובל 4 ינואר 2014 ב - 22:38 קישור ישיר

    ניסוח חד כתער למצוקתו של הצופה החש כי קירות העשייה הקולנועית העכשווית לפעמים קצת סוגרים עליו. ניתן היה לחשוב כי העידן הרב ערוצי יוביל לגיוון ויכיל טעמים רבים אך בפועל אנחנו מקבלים הרבה מאותו דבר. חשיבותו הרבה של TCM הייתה בכך שהוא זימן אפשרות להרחיב אופקים ונשימה, העניק פרספקטיבה ולא רק מבט נוסטלגי. בהעדר הגניזה ההוליבודית של TCM, הפך האוויר הקולנועי של yes לדליל הרבה יותר.

    • ליאור 10 ינואר 2014 ב - 18:18 קישור ישיר

      ושכחת שזה גם היה הערוץ האחרון בישראל שעמד ברודנות של טליבן יום כיפורים, והמשיך לשדר בו שנה אחרי שנה (בלי תרגום).


השאירו תגובה