זה נגמר בחלב
אוקיי, זה היום מתיש. זה מה שקרה בו, וזה הביא לגל רגשות שלא חשבתי שאחוש, וגם לגל תגובות נורא נעימות, וגם למקבץ ראשון וצפוף למדי של פגישות על העתיד.
אבל מה עוד קרה היום. או, אז זהו – שקרה.
זוכרים את תחרות הסרטונים של ג׳יימסון ואמפייר שקידמנו כאן? ובכן, אני ממש התלהבתי מהסרט שזכה – הגרסה המונפשת והמצחיקה של לי להב ל״כוח משיכה״ – והייתי בטוח שהיא תצליח להגיע רחוק מאוד בתחרות הבינלאומית. אתמול התקיים אירוע הכמעט-גמר של תחרות הסרטונים: 24 יוצרי סרטים בני דקה מ-16 מדינות הוטסו ללונדון ושם בחר צוות בן חמישה שופטים, ביניהם הבמאי בן וויטלי ועורך ״אמפייר״, מרק דינינג, את חמשת הסרטים שעלו לגמר. ומה אתם יודעים: נציגת ישראל היתה אחת מהחמישה. וככה הגיעה הערב לי להב לטקס פרסי אמפייר האמיתי, בו היא הפכה פתאום למועמדת. פרסי אמפייר – כך אני מגדיר אותם – הם המקבילה הבריטית לפרסי הקולנוע של אם.טי.וי באמריקה. הגרסה הפופית והמסחרית לפרסי הבאפט״א האמנותיים יותר. ארנולד שוורצנגר וטום קרוז קיבלו פרס על מפעל חיים הערב, למשל.
״כוח משיכה״ זכה בפרס הסרט ובפרס הבימוי. ״סוף העולם״ של אדגר רייט זכה בתואר ״הסרט הבריטי של השנה״, ״אלן פרטרידג׳״ זכה בפרס קומדיית השנה, ״לזמן את הרוע״ זכה בפרס סרט האימה של השנה ו״משחקי רעב״ השני זכה בפרס מותחן השנה.
אבל אתם רוצים לדעת מי זכה בפרס סרטון המעריצים-בן-הדקה של השנה. ובכן, לא לי להב. באסה. למעשה, דווקא הגרסה הבריטית הזאת ל״זה יגמר בדם״ (או ״זה יגמר בחלב״) היא זו שזכתה בפרס הראשון. יש לזה טעם של חלב חמוץ:
בוז.
הסרטון של להב כל כך הרבה יותר מוצלח בעיניי, והוא היה מעניק ל״כוח משיכה״ את הפרס השלישי שלו באותו ערב. איזו אכזבה.
מה שכן, מרגע שהמתח ירד והפרס הזה חולק, עברה להב לדווח בשידור חי בפייסבוק שלה על מהלך הטקס.
=================
ועוד כותרות: ״לשבור את הקרח״ הפך אתמול לסרט האנימציה הקופתי בכל הזמנים. הוא עקף את ״צעצוע של סיפור 3״. לא סופר בידיעה ב״וראייטי״ שאת רוב הכרטיסים לסרט קנו הבנות שלי. איפה מזמינים את גרסת לי להב ל״לשבור את הקרח״?
================
יש לכם פרויקט קולנועי מאתגר, לא שגרתי ויוצא דופן שזקוק לכסף, לא משנה אם לפיתוח או להשלמת ההפקה, לא משנה אם הוא תיעודי או עלילתי? אם כן, פסטיבל קולנוע דרום רוצה לעזור לכם איתו. ארבעה פרויקטים שייבחרו מתוך ההגשות יקבלו מענק של כ-70,000 שקל, כדי לקדם קולנוע לא שגרתי. הנה הקול-קורא (במקרה של מכללת ספיר זה קול קורא במדבר, לא?).
וואו, ממש גרוע העניין הזה עם החלב.