18 מאי 2014 | 00:16 ~ 2 תגובות | תגובות פייסבוק

ל״ג בעומר, הסרט

בסוף יש חידה ואתגר. נראה מי יצליח. אבל לפני כן: זה כבר כמעט מנהג כאן בבלוג, אז למה שנשנה אותו. ערב ל״ג בעומר, אנחנו מציינים כאן עם ״ל״ג בעומר״, סרט הגמר הקצר של שרון עמרני ז״ל, מסם שפיגל. הסרט, שהצפייה בו ב-1998, הובילה אותי 12 שנים אחר כך לביים סרט תיעודי על הבמאי המבטיח, שטבע בים לפני שהצליח להגשים. ב-1998 התחרה ״ל״ג בעומר״ בפסטיבל ירושלים נגד ״עם חוקים״ של דובר קוסאשווילי ו״סוסי ים״ של ניר ברגמן. אז הנה, 17 דקות של הבטחה, עם יעקב כהן בתפקיד הראש, והמוזיקה של אהוד בנאי. מומלץ לצפייה בדרך למירון:

כשהעליתי את הסרט לבלוג בפעם הראשונה, לפני ארבע שנים, כתבתי כך:

ההילולה לזכרו של התנא ר' שמעון בר יוחאי – ככל הנראה ההילולה היחידה שגם האשכנזים מציינים באדיקות פלאית – היא תירוץ מצוין להיזכר בסרט הקצר "ל"ג בעומר" שביים ב-1998 שרון עמרני ז"ל. מכיוון שב-33 הימים הראשונים לספירת העומר נוהגים מנהגי אבלות לזכר 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא שנפטרו במגיפה (ר' עקיבא אמר שזה קרה בגלל שהם לא נהגו כבוד זה בזה), ולכן לא נוהגים להתחתן בין פסח לל"ג בעומר. מל"ג בעומר מותר. ואכן, הסרט "ל"ג בעומר" עוסק בציפייה לקראת חתונה. מוריס, גבר מפגר בן 40, מחכה לחתונת אחיו הצעיר שאמורה להתקיים בערב ל"ג בעומר. יעקב כהן, בהופעת משחק שמזכירה לי את פיטר סלרס ב"להיות שם", ומרגשת בעיניי באותה מידה, מגלם את מוריס. אהוד בנאי חתום על המוזיקה. "ל"ג בעומר" מגלם תפקיד ראשי מאוד בסרט התיעודי שאני עובד עליו, ושעוסק בשרון עמרני. בקרוב.

והנה האתגר: מישהו זוכר סרטים ישראליים של״ג בעומר מצוין בהם? אני זוכר שניים: ״מדורת השבט״ של יוסף סידר ו״כיכר החלומות״ של בני תורתי. היו עוד?

 

נושאים: בשוטף

2 תגובות ל - “ל״ג בעומר, הסרט”

  1. אלי קורן 18 מאי 2014 ב - 6:58 קישור ישיר

    הדבר הכי קרוב שעולה לי לראש היא השורה האלמותית מ״הלהקה״ של אבי נשר – התגובה של ששי קשת לאיום של טוביה צפיר לשרוף אותו בשוק האזרחי – ״שרוף חביב, שרוף, עוד מעט ל״ג בעומר״ 🙂

  2. דיסקו 18 מאי 2014 ב - 9:55 קישור ישיר

    לא נס ליחו. סרט אדיר.
    אולי הסרט הקצר הטוב ביותר שהיה כאן.
    וכאן אני יעלה נקודה ליוצרים. למיטב ידיעתי, הסרט לא זכה בשום פרס בינלאומי ועדיין הפך להיות קאנון { עד כמה שסרט קצר יכול להיות כזה.}
    ואני שואל למה?
    ההשערה שלי, היא שסרט "סגור" , כלומר לא בינלאומי, כלומר לא כזה שהצופה השוודי יבין, כלומר לא כזה שגם הבמאי הנורבגי יכול לכתוב, יש לו משקל סגולי שיכול להכות שורשים חזקים יותר בתרבות הישראלית.
    ולדעתי , זה אפילו קצת יחס הפוך. ככל שהוא יהיה יותר מקומי, יש לו סיכוי להגיד משהו אמיתי. אני יודע שיש הרבה הסתייגויות לאמירה הזו, אבל נקודה למחשבה, לאור פסטיבל קאן והרדיפה שלנו אחרי הכרטיס לשם, טוב להיזכר בימים שבמאים עשו סרטים מצויינים שלא יצאו מגבולות הארץ.


השאירו תגובה