04 יולי 2014 | 18:01 ~ תגובה אחת | תגובות פייסבוק

האם ״ערבים רוקדים״ בדרך ללוקרנו?

״ערבים רוקדים״

״ערבים רוקדים״

אתמול פרסם ערן ריקליס, הבמאי של ״ערבים רוקדים״, את ההודעה הבאה בדף הפייסבוק שלו: ״אני מקבל המון טלפונים ולכן אני מבקש להבהיר שוב: “ערבים רוקדים” פותח כמתוכנן, בגאווה ובשמחה רבה את פסטיבל הקולנוע בירושלים בהקרנת בכורה עולמית בבריכת הסולטן ביום חמישי הבא, 10.7 בשעה 20:00. אזכיר שמדובר בהקרנה בפני אלפי צופים ושיש עוד כרטיסים בקופות… בשבוע הבא נודיע מתי הסרט עולה למסכים בבתי הקולנוע ברחבי הארץ – וזה יהיה בקרוב מאוד בניגוד לכל מיני ספקולציות שאני קורא ושומע לגבי הדחייה וסיבותיה. בקרוב גם נודיע על הבכורה הבינלאומית שלנו באחד הפסטיבלים היוקרתיים של הקיץ. נא לא לשאול איזה…כי אסור לי לומר… עד כאן.״

הוא ביקש לא לשאול איזה, אז לא שאלתי. והאמת, לא קשה להמר. יש שלושה פסטיבלים בינלאומיים ״יוקרתיים״ בקיץ: קרלובי וארי, לוקרנו ופסטיבל ונציה. התוכנייה של קרלובי וארי כבר פורסמה, אז זה לא זה. אם זה היה ונציה, ריקליס לא היה מעיז להפיל אפילו את הרמז הקטן הזה, וממילא אנשי ונציה לא היה מרשים לקיים הקרנת בכורה לסרט בירושלים לפני הפסטיבל שלהם. מה שמשאיר, בלי יותר מדי דילמות, את פסטיבל לוקרנו. למעשה, זה אפילו מתבקש: ריקליס כבר זכה פעמיים בפרס חביב הקהל בלוקרנו – ב-2004 עם ״הכלה הסורית״ וב-2010 עם ״שליחותו של הממונה על יחסי אנוש״. לצד הסרטים המאתגרים ושוברי הקונוונציות המוצגים בתחרות (ע״ע ״השוטר״), פסטיבל לוקרנו גם מארח סדרת הקרנות לסרטים מיינסטרימיים יותר, המיועדים לקהל הרחב, בגרנד פיאצה בעיר, תחת כיפת השמים. ריקליס כבר היה שם עם סרטיו, ונראה שזה יקרה בשלישית.

זו השמועה השניה הקשורה לסרט ישראלי בפסטיבל לוקרנו ששמעתי השבוע. הראשונה היתה ש״עמק״ של סופי ארטוס יהיה בפסטיבל. ובינתיים, לא הצלחתי להשיג אישור (או הכחשה) לגבי שניהם.

===================

אני מניח שבשלב הזה של השבוע צוות ״ערבים רוקדים״ כבר מבין שהם טעו בהחלטתם לדחות את יציאת הסרט. בישראל – מדינה גזענית למדי – אין אף שבוע טוב להוציא סרט שנקרא ״ערבים רוקדים״. עשרה ימים אחרי הלוויה של קורבנות פיגוע שהתרחש שלושה שבועות קודם לכן הוא למעשה הרגע היחיד שיהיה בתזמון הכי רחוק ממאורע פוליטי שיהפוך את הסרט שוב לחומר נפץ תקשורתי. הם דחו את הסרט מ-10 ביולי עמוק יותר לתוך עונת המלחמות של ישראל? אם חמאס ימשיך להפציץ את ישובי הדרום וצה״ל יתקוף בעזה, זה יתן להם תזמון טוב יותר? אין תזמונים טובים בישראל. לוקחים מה שיש, וה-10 ביולי היה התאריך האידיאלי, עם מינוף מושלם מצד הבכורה בבריכת השולטן בפסטיבל ירושלים.

הבעיה אינה ריקליס ואינה ״ערבים רוקדים״, הבעיה היא מדיניות הפאניקה במערך ההפצה של יונייטד קינג. והבעיה היא שהיא עקבית. בארצות הברית האולפנים קובעים תאריך יציאה, נועלים אותו, ואז יוצאים להפקה. אם הסרט לא עומד בדדליין, המשמעות אחת: הסרט בצרות. אנשי דיסני מעדיפים שידביקו את הריסון פורד באופן דיגיטלי על ״מלחמת הכוכבים 7״ מאשר לתת לג׳יי.ג׳יי אברמס לדחות את יציאת הסרט בחצי שנה ולתת לפורד להחלים מהפציעה ברגלו. לעומת זאת, דברו עם במאי ישראלי שסרטו מופץ על ידי יונייטד קינג ותנסו לעקוב אחר כמות התאריכים שבהם סרטו היה ״אמור״ להיות מופץ.

ליונייטד קינג היתה תוכנית לקיץ הזה: ״זינוק בעליה״ ביוני, ״שושנה חלוץ מרכזי״ ביולי. יוני עבר ול״זינוק בעליה״ אין בחוץ אפילו טריילר ופוסטר עדיין.  ל״שושנה״ כבר נקבע תאריך הפצה: 10.7. ואז ״ערבים רוקדים״ נבחר לסרט הפתיחה בירושלים, אז ביונייטד הזיזו את ״שושנה״ ל-17.7 ושיבצו את ״ערבים״ ב-10.7. לכאורה הגיוני, אלא שאז: ועכשיו הם שולפים את ״ערבים״ מה-10. אז לפחות תחזירו לשם את ״שושנה״! בחיי. אני לא מבין כלום בהפצה, אבל אני מבין בקומון-סנס. זה לא קשור לפיגועים, זו פשוט מדיניות הפצה גרועה, שמעדיפה תגובות בטן נמהרות ושליפות ספונטניות, במקום לבנות אסטרטגיה רציפה ויציבה.

ובסופו של דבר, זה גם מה שהקפיץ לי את הפיוזים למקרא ההודעה לעיתונות על הדחייה: מפיץ שכותב ש״בגלל האירועים״ הוא לא מפיץ את הסרט ״ערבים רוקדים״, הוא מפיץ שלא באמת מאמין בסרט שהוא מפיץ. והוא גם לא מבין את הסרט: בעקבות כל מה שקרה השבוע, ״ערבים רוקדים״ הוא בדיוק הסרט שאנחנו חייבים לראות. מפיץ שהיה אוהב את הסרט שלו היה מוציא אותו כבר השבוע לטרום בכורות. הסרט הוא גשר בין תרבויות, והחלטת הדחייה הופכת אותו לסוג של מטען צד, שצריך לתפוס ממנו מרחק. כמה שגוי.

===============

וסייד קשוע לא יעשה את זה קל יותר לאף אחד מאיתנו.

נושאים: בשוטף

תגובה אחת ל - “האם ״ערבים רוקדים״ בדרך ללוקרנו?”

  1. דודי מיכאלוב 6 יולי 2014 ב - 17:33 קישור ישיר

    הסרט “עג’מי” הוכיח עד כמה חשובים והכרחיים הערבים- כחלק נוסף מתוך, ולצד
    התרבות הישראלית. לטעמי לפחות- זהו הסרט הישראלי הטוב מכל הזמנים (עג’מי).
    וגם יוצריו- ירון שני וסכנדר קובטי, בייחוד השני – הוכיחו בסרט הזה הוגנות ואותנטיות, לא ניסו לצייר את הערבים בסרט זה כמושלמים, רחוק מכך, ומכאן המסקנה שלי, שמדובר ביוצרים הוגנים, מרתקים, מעניינים, טונות חכמת חיים, נשמה ואף הומור, שהסרט הזה מציג, כמה רמות מעל די-הרבה סרטים ישראלים אחרים שנעשו פה, גם (מעל) מהגל החדש ומוערך, כמו הערת שוליים.

    גם אמל מורקוס במוזיקה ערבית יפיפייה יוצרת כבר שנים אלבומים מעולים, לא פחות ואפילו הרבה יותר, מרוב אלבומי המיינסטרים של עידן רייכל ועברי לידר, כדוגמה.

    בואו לא ניתן באמת לקיצוניים להכתיב פה דברים. ערבים הם חלק מרכזי ומעניין בתרבות הישראלית.


השאירו תגובה