״אהבה היא מוזרה״ של איירה סאקס. מצטרף לפסטיבל חיפה

אז מה היה לנו כבר מחיפה? את רשימת הסרטים הישראליים בפסטיבל חיפה; את סרט הפתיחה והסרטים הבולטים; ואת התוכניות המוקדשות לסרטי החצות והז׳אנר (אימה ומערבונים). אבל פסטיבל חיפה מכיל עוד סרטים. הערב עלתה באתר הפסטיבל התוכניה המלאה המאפשרת הצצה לעוד כמה סרטים מדוברים ומסקרנים. וביניהם כמה סרטים שמגיעים הישר מהפסטיבלים בטורונטו ובטלורייד. למשל:

Men, Women and Children״, ג׳ייסון רייטמן. ג׳ייסון רייטמן, בנו של אייוון רייטמן (שסרטו האחרון, ״יום הבוחר״, אמור לעלות בבתי הקולנוע בקרוב), קלע בול עם שני סרטים (״ג׳ונו״ ו״תלוי באוויר״) ומאז פנה לכיוונים מדכדכים למדי. הוא מסתובב עכשיו ואומר בראיונות שסרטו הקודם, ״לייבור דיי״, היה פספוס. הביקורות על סרטו החדש, שהוקרן השבוע בטורונטו, כל כך חלוקות ביניהן שקשה לדעת האם זה סרט שצריך לרצות לראות או לא. הסרט עוסק בכך שבני נוער מעדיפים את האינטראקציה הדיגיטלית על פני זו האנושית (נשמע זהה ל״מנותקים״).

״אהבה היא מוזרה״, איירה סאקס. אחד הסרטים הכי אהובים בפסטיבל סאנדאנס האחרון. סיפורם של שני הומואים מבוגרים (אלפרד מולינה וג׳ון ליתגו), שאחרי 36 שנות זוגיות מחליטים להתחתן, וזה יוצר להם המון בעיות. הביקורות על הסרט פשוט מעולות.

״אלינור ריגבי: הם״, נד בנסון. פרויקט מסקרן שהוקרן בפסטיבל קאן: נד בנסון ביים שני סרטים נפרדים על החברות והפרידה של בני זוג (לאשה קוראים אלינור ריגבי, כי הוריה העריצו את הביטלס). סרט אחד (״היא״) מנקודת מבטה של הבחורה (ג׳סיקה צ׳סטיין) וסרט שני (״הוא״) מנקודת מבטו של הבחור (ג׳יימס מקאבוי). נשמע כמו ניסוי קולנוע שאלן רנה כבר עשה. יחד זה יוצא שלוש שעות. אבל אז בא הארווי וויינסטין והציע לערוך את שני הסרטים לסרט אחד, ״הם״, וזו הגרסה שתוקרן בחיפה. בטוויטר שלי בשבוע האחרון מתקיימות מריבות עזות האם הגרסה הערוכה הורסת את החן של הסרטים האחרים או לא.

״חייו של ריילי״, האחרון של אלן רנה. אם כבר הזכרנו את אלן רנה, אז גם סרטו האחרון של המאסטר שהלך השנה לעולמו יוקרן בחיפה.

״דיפלומטיה״, פולקר שלונדורף. עוד מאסטר, אני תוהה אם יש לי כוח אליו.

״טראש״, סטיבן דולדרי. הבמאי של ״בילי אליוט״ ו״השעות״, הבמאי שכל סרט שהוא ביים היה מועמד לאוסקר (מדהים), מגיע עם סרט חדש שלא כל כך זוכה לדיבור בעולם (עדיין?), ןמתרחש בריו דה ז׳נירו. דולדרי הוא במאי מעניין, הייתי מהמר על הסרט.

ובמסגרת ״מזרחה מהמערב״ מצאתי סרט חדש של ריאה ארדהם, אחד הבמאים המעניינים שפועלים כיום בטורקיה.

ובמסגרת ״חיפה קלאסיקס״ יוקרן הסרט התיעודי ״אלקטריק בוגאלו: הסיפור שלא סופר על אולפני קנון״ שביים האוסטרלי מארק הרטלי, שהוקרן השבוע בבכורה בטורונטו. הסיפור הוא שהרטלי, שגדל על סרטי קנון, פנה לגולן ולגלובוס שיתראיינו לסרט שהוא עושה, גלובוס הבין שהרטלי בא רק לחפש לכלוכים ולספר סיפורי עבר מביכים, סרב לשתף פעולה ובמקום זאת גייס את הילה מדליה שתביים סרט תיעודי ״רשמי״, שהפך ל״גו גו בויז״. הסרט הרשמי, שהיה לא רע בכלל, הוקרן בפסטיבל קאן. הסרט החדש, ״אלקטריק בוגאלו״, זוכה לביקורת קשה ומעניינת מאוד מאבנר שביט, שראה את הסרט בצרפת.

וגם הסרטים שיתחרו במסגרת תחרות הסרטים הקצרים פורסמו.

ציוץ