האם כדאי לראות את ״50 גוונים של אפור״?
״50 גוונים של אפור״. לראות או לא לראות?
״50 גוונים של אפור״ יוצא היום ואני חייב להגיד: כבר הרבה זמן לא יצא סרט שכל כך לא עניין אותי לראות. ״דמדומים 3״ ו״משחק הרעב 2״ קדמו לו. סרטים שהרגשתי שהעניין בהם אינו קשור לקולנוע אלא לתופעות חברתיות פולחניות. מעין קדחת מעריצים שמתחילה מספרים והביטוי הקולנועי שלהם הוא רק תופעת לוואי אגבית. הטריילרים לא עניינו אותי, הליהוק לא משך אותי, הגירוי לא גירה אותי. ובכנות, הטירוף הזה סביב הסרט מרתיע אותי (שזה משונה, כי כשזה מגיע לטירוף סביב סרטי ״מלחמת הכוכבים״ אני מבין את זה היטב. האם זה עניין מגדרי? דורי?).
ובעיקר, אני מרגיש שמי שכבר זכה לראות בזמן אמת את ״תשעה וחצי שבועות של שכרון חושים״ יכול לקבל פטור מ״50 גוונים של אפור״. אני מתקשה לראות איך שני הסרטים האלה שונים. מבחינתי אדריאן ליין יכול להיות גם הבמאי של הסרט הזה, שנראה כמו פרויקט שזלמן קינג בטח כבר כתב פעם. זה יהיה יותר חצוף מ״המזכירה״? יותר נועז מ״עיניים עצומות לרווחה״? יותר נואש מ״הטנגו האחרון בפריז״? יש לי תחושה נורא מלאכותית מכל הפרויקט הזה. אני טועה?
בקיצור: בואו נהפוך את היוצרות. הפוסט הזה פתוח למי שכבר ראה את ״50 גוונים של אפור״: המליצו לי, האם ללכת לראות את הסרט? אם כן, למה? יש בו קולנוע טוב? יש בו משהו סוחף? אם התגובות יהיו חיוביות והנימוקים יהיו מעניינים, אני מבטיח ללכת לראות אותו ולהוסיף לדיון את דעתי. אבל איכשהו יש לי תחושה שהתגובה הכללית תהיה מין משיכה בכתף ו״נו, שוין, שיהיה״. מישהו התלהב מהסרט? באמת התלהב?
אם אתה שואל ברצינות, מבטיח לעדכן. נכנס לאולם עוד כמה רגעים.
עדכון קצרצר כמובטח: מעט מבלבל ומאוד סתמי. ביקורת כמו שצריך – בעכבר העיר בהמשך היום.
אין צורך.
לא כדאי