הסצינות האבודות של ״אפס ביחסי אנוש״. וגם: נטלי פורטמן בדרך לקאן; נדב לפיד ואיתן פוקס כובשים את ניו יורק
הדי.וי.די (המאוד מושקע) של ״אפס ביחסי אנוש״ יצא בסוף השבוע והוא מכיל המון בונוסים, כמו סרט מאחורי הקלעים, הערות של הבמאית, ולא פחות מ-11 סצינות קצרצרות שירדו בעריכה – עשר דקות נוספות וגנוזות מהסרט – אותן תוכלו לראות בפני עצמן או בליווי הסבר של טליה לביא על הסיבות שהביאו להסרתן מהסרט בגרסתו הסופית. הנה, למשל, סצינה כזאת, המציגה חלק מעלילת משנה קטנה שהוסרה לחלוטין מהסרט (באופן ספציפי מהסיפור השלישי), ומציגה מה קרה לסגן רמה אחרי שחרורה מהצבא, ושגם באזרחות היא ממשיכה לעשות קיפול שמונה למגבות. הסצינה גם מציגה שוב את דמות המשנה, הילית, שהיתה מדריכת הירי בסצינה מוקדמת בסרט.
הסצינה הזאת מגיעה אחרי סצינה נוספת הנמצאת בסקציית הסצינות הגנוזות, בה אנו רואים את רמה (שני קליין), באמצע עבודתה כחדרנית בבית מלון, מתקשרת לדפי, מי שהחליפה אותו בתור קצינת השלישות של הבסיס. שתיהן נראות מבואסות ממה שהן עושות בחייהן. פריים מהסצינה הזאת מופיע בראש הפוסט. שמונה מתוך 11 הסצינות שהוסרו הן מהסיפור השלישי וקל להבין למה הוסרו. דפי מתגלה כקצינה מהגיהנום, ואילו רמה תופסת את מפקד הבסיס (יובל סגל) על חם באחד מחדרי המלון שבו היא עובדת, וכך מצליחה לזכות מחדש בקריירה הצבאית שהיא כה רצתה.
======================
ועוד קצת כותרות מסוף השבוע:
עדכון לגבי מצב הקופות של ״סמבה״: כשכתבתי את הביקורת על הסרט באמצע השבוע שעבר, זה היה אחרי כמה ימים של מעקב אחר האולמות בו הסרט הציג, שם ראיתי היענות בינונית עד דלילה לסרט, בהשוואה לביקוש המטורף ל״מחוברים לחיים״ לפני שלוש שנים. אבל מאז יום חמישי הוא מתחיל קצת להתעורר, אז אני מרגיש שאולי חרצתי את דינו מוקדם מדי. הוא היה הסרט הרביעי הכי נצפה בסינמה סיטי בסוף השבוע האחרון, והוא כבר הגיע ל-30,000 צופים. ובכל זאת, אני סקפטי אם המספרים שלו יגרדו את אלה של ״מחוברים לחיים״, או אפילו יגיעו לחמישית מהם (צריך להודות, זה פשוט סרט פחות טוב).
===================
״הניו יורק טיימס״ החמיא פעמיים לסרטים ישראליים בגיליון סוף השבוע שלו:
א. ״בננות״ של איתן פוקס יצא בסוף השבוע להפצה בארצות הברית וזכה לביקורת נאה ב״ניו יורק טיימס״ (העובדה שאת השיר בסרט כתבו חברי הסיזר סיסטרז הלהיבה יותר את המבקרים הניו יורקיים מאשר את עמיתיהם בישראל).
ב. מנולה דרגיס סיכמה את פסטיבל New Directors/New של הלינקולן סנטר והמ-MoMA והגדירה את ״הגננת״ של נדב לפיד כ״אחד ממצטייני הפסטיבל השנה״.
=====================
ב״וראייטי״ מתחילים להתכונן לפסטיבל קאן, שהתוכנייה שלו תתפרסם בעוד שלושה שבועות. הם פרסמו רשימה של סרטים שהם מאמינים, ואולי אף יודעים, שיהיו בפסטיבל. ״סיפור של אהבה וחושך״ של נטלי פורטמן, על פי ״וראייטי״, יהיה ככל הנראה במסגרת ״מבט מסוים״. אני מאמין, כפי שכבר פרסמתי בעבר, שיהיו השנה לפחות שלושה סרטים ישראליים: אחד בתחרות הרשמית, אחד במבט מסוים ואחד בשבוע המבקרים (שם תעמוד רונית אלקבץ בראש חבר השופטים).
אז זהו, אין יותר טבלת מבקרים? חבל