20 ספטמבר 2009 | 10:00 ~ 11 תגובות | תגובות פייסבוק

ב' תשרי

זה כמעט עתיק ופיספסתי את זה לגמרי, אבל שווה לקרוא: פטריק גולדסטין מה”לוס אנג’לס טיימס” עושה סדר במי-נגד-מי סביב חרם הקולנוענים על פסטיבל טורונטו, והקרנת ההומאז’ שלו לתל אביב. בכל פעם שהוא כותב “ג’ון גרייסון” יש לבטא “אודי אלוני”.


ובשעה טובה, ביקורות על סרטים ישראליים בטורונטו: מישהו שם נגנב לגמרי מ”קירות”. ויש חיבה גם לכיוון “לבנון”.


ובסוף השבוע יונייטד קינג שלחו במייל (ובפייסבוק) סרטון שנה טובה, שמכיל קטעים מהסרטים הישראלים שהם מפיצים כעת ויפיצו בחודשים הקרובים. תמצאו שם שבבים מ”קירות”, ותגלו ש”כבוד” של חיים בוזגלו עומד לצאת. הנה הסרטון:









נושאים: בשוטף

11 תגובות ל - “ב' תשרי”

  1. יואב 20 ספטמבר 2009 ב - 11:00 קישור ישיר

    איך אפשר לקחת ברצינות כותב מאמר שלא יודע שגרייסון הוא לא במאי דוקומנטרי אלא במאי קווירי מאוד חשוב בקולנוע קווירי עולמי ובקולנוע הקנדי בפרט?

    מישהו שעולמו נמתח בסך הכל בין סנסט בולוורד למלהולנד דרייב?

    אבל אם זה מה שגורם לכותב הבלוג להרגיש בסדר, אשרי הבורות השחצנית של הלוס אנג’לס טיימס.

  2. עדי 20 ספטמבר 2009 ב - 18:32 קישור ישיר

    אודי אלוני מייצג שיא עלוב במיוחד של צביעות וצדקנות. שנאתו היוקדת לכל מה שקשור למדינת ישראל לא הפריעה לא אפילו לשנייה אחת שהוא קיבל מימון ממלכתי ישראלי להפקת סרטו “מחילות”. לפי ההגיון שלו עצמו, הוא צריך להחרים את עצמו, ולסרב להיות נוכח בהקרנות סרטו שלו. מעניין לשמוע ממנו למה לקבל כסף ממשלת הכיבוש להפקת סרט זה בסדר, אבל להקרין סרטים ממדינת ישראל זה מעשה בלתי-מוסרי.

  3. מעיין 20 ספטמבר 2009 ב - 18:40 קישור ישיר

    אני מתנגדת למחאה של אודי אלוני אבל הוא העלה על פני השטח את המשחק הכפול של היוצרים הישראלים שרואים עצמם בשמאל ועדיין משתפים פעולה עם אירועים שמאורגנים על ידי משרד החוץ.

  4. יואב 20 ספטמבר 2009 ב - 20:19 קישור ישיר

    אנשי השמאל האוטרא-קיצוני-הזוי כורים בור שבסוף הם יפלו בו, ויקחו חלק נכבד מהקולנוע הישראלי אתם. בשלב מסויים מישהו במשרד התרבות יחליט שהגיעו מים עד נפש, ויציב פוליטרוקים שיפקחו על החלטות התמיכה של הקרנות.

    אולי זה בעצם מה שאודי אלוני וחבר מרעיו מייחלים לו. כך משאלת נפשם הסמויה תגשים עצמה, והם יוכלו סוף-סוף להציג עצמם כיוצרים נרדפים פוליטית בקוקטיילים של פסטיבלי הקולנוע. כל עוד הם זוכים לחופש יצירה מוחלט, ואף למימון ממלכתי, הפרדיגמה שלהם בנוגע למדינת ישראל לא מסתדרת עם המציאות.

  5. (יובל) 20 ספטמבר 2009 ב - 20:56 קישור ישיר

    הוכרזו הזוכים בטורנטו.

  6. (יובל) 20 ספטמבר 2009 ב - 21:33 קישור ישיר

    יאיר הזכיר את Precious (שעכשיו נודע שזכה בטורנטו) כסרט שהוא דלה מתוך התוכנייה של חיפה. הוא לא מופיע באתר שלהם – יש למישהו מידע על זה?

  7. הירנוט 20 ספטמבר 2009 ב - 23:35 קישור ישיר

    אודי אלוני באמת אמר שתל-אביב היא ‘the only city in the west without Arab residents’ ?!

    כי אם כן, אין ביכולתי לתאר את מה שאני חושב עליו בלי שימוש במילים שאינם מתאימות לאכסניה הזאת.

    או שהוא חלאה דמגוגית ושקרן, או שמישהו סילף את דבריו בצורה דמגוגית ושקרנית. בכל מקרה אני אשמח לשמוע איך תל-אביב, עיר שיש בה 5% תושבים ערביים – היא “עיר נקיה מערבים”..

  8. איתן 21 ספטמבר 2009 ב - 8:31 קישור ישיר

    משהו אחר:

    סינמטק תל אביב הקרין בסוף השבוע סרט גנוז בשם “נהר קפוא”. אתמול ראיתי אותו, ומאוד אהבתי.

    מדובר בסיפור על שתי נשמות קשות יום הנשענות אחת על השניה מתוך צורך הישרדותי. משוחק ומתוסרט נהדר, עם שיאים רגשיים והפוגות בדיוק איפה שצריך, ולמרות שמצולם בסוג של וידאו, הצילום (מצלמה מוחזקת ביד, מאוד קרובה לדמויות) תורם רבות לאינטנסיביות הרגשית. סרט נהדר ויפהפה.

    לא מובן לי איך סרט כזה, שכותרות התרגום לעברית כבר צרובות על העותק שלו, נגנז.

    (יובל) – היו עוד כמה סרטים שיאיר הבטיח לנו בחיפה, אבל לא מופיעים באתר של חיפה. אבל גם כך סימנתי לעצמי 16 סרטים (שזה גם פיצוי על פסטיבל ירושלים, שלא הייתי בו השנה).
    יחי אלוהי ה”אנטי-כרייסט” !

  9. (יובל) 21 ספטמבר 2009 ב - 12:17 קישור ישיר

    איתן – יש המלצות?

    אני יכול להמליץ רק על “פארק ויה” – סרט מקסיקני מצוין שהוקרן בפסטיבל קולנוע דרום האחרון תחת השם “לבד” (ושם דווקא היה מתורגם, כמו כל סרטי הפסטיבל).

  10. איתן 21 ספטמבר 2009 ב - 14:07 קישור ישיר

    מ’זתומרת המלצות ?
    כמעט אף סרט מאלו שמוצגים בחיפה לא ראיתי. כן ראיתי את “פובידיליה” (ואהבתי) ואת “היו לילות” (פחות אהבתי).

    הסרט הישראלי היחיד שאני מתכוון לראות בחיפה הוא “בנא” (עם מושונוב הבן ווילוז’ני). אמור להיות דרמה חזקה.
    מעבר לזה, מעניינים אותי “החשודים הרגילים”: קיטאנו, בסרט שלישי בטרילוגיה שהיא מעין רצף הרהורים קיומיים-קולנועיים, ולא ממש סרטים שלמים; סודרברג, ב”חברה בתשלום” (“המודיע” הוא פרויקט האוסקר של סודרברג השנה. הוא כנראה יופץ בהמשך. אני מתעניין בפרויקט השני שלו); ז’אק ריווט (אני אוהב את הבמאי הזה. הסרט שלו שמוצג בחיפה מאוד קצר יחסית לריווט, שעושה סרטים ארוכים בד”כ); פרנסואה אוזון בסרט שהוצג בברלין האחרון (ומאז יש לו כבר סרט עוד יותר חדש שהוצג בטורונטו); ואיליה סולימאן (את “כרוניקה של היעלמות” שנאתי. את “התערבות אלוהית” מאוד חיבבתי).

    בנוסף, ראיתי ספוטים טלויזיוניים על “חיילת קטנה”, סרט דני של במאית שאני מסמפט בשם אנט ק. אולסן; ועל “אמריקה” (AMREEKA), מעין קומדיית הגירה של במאית אמריקאית ממוצא פלסטינאי. שני הספוטים נראו מסקרנים.

    כדאי גם לבדוק סרט פולני של רוברט גלינסקי, שהביא לחיפה לפני כמה שנים סרט שנקרא “הי טרזקה”, שהיה דרמה ריאליסטית מרשימה מאוד (מעין קן לואץ’ פולני).

    ניפגש בחיפה.

  11. (יובל) 21 ספטמבר 2009 ב - 20:18 קישור ישיר

    יש למישהו מושג אם יונייטד יפיצו את “חברה בתשלום” של סודרברג?


השאירו תגובה